המורה כמאמן/ת - מה הקשר בין אימון ודפוסי חשיבה?

מה עומד מאחורי ההחלטות שלנו כמורים? איך מתכננים שיעור? האם מה שאני מוצאת כרלוונטי ובעל ערך הוא בעל ערך עבור התלמידים שלי? על שאלות אלו ועוד רבות נוספות אני שואפת לענות עבור עצמי, אך גם לתת כלים למורים נוספים הנמצאים בתהליך למציאת הזהות ה״מורית״ שלהם.

אימון ודפוס חשיבה

המסע אל עבר התשובה לשאלה הגדולה ״מי אני?״ עובר דרך תהליך של אימון. תחזרו רגע לגיל ההתבגרות - גיל עיקרי בו נבנות אבני הזהות שלנו. אנו לא נולדים עם זהות אישית מוגדרת ומובחנת, אלא לומדים משמעויות כחלק מתהליך החיברות. הזהות אותה גיבשנו תישאר לרוב יציבה ולא תשתנה באופן דרסטי במהלך החיים. בתהליך הזה, מורה היא סוכנת חיברות, ולכן האינטראקציה בינה לתלמיד חשובה ואף קריטית, בכדי לעזור לו להבין סיטואציות חברתיות במהלך חייו. כיום המתבגרים פחות מושפעים ממבוגר המשמש מודל לחיקוי, אלא הם שייכים לקבוצות שונות אשר כל קבוצה מנסה ״למשוך״ לכיוונה. סוכני החיברות, ובראשם המורים, אחראים לסייע לתלמיד ולאמן אותו בבחירת דגמים חדשים של התנהגויות. בכך הם מסייעים להפחית את אי הוודאות והבלבול בשנים קריטיות אלו. אך מה הוא למעשה האימון אותו מבצעים המורים?

אימון, הוא תהליך המכין אדם או קבוצת אנשים לתפקוד במצב עתידי מוגדר. אני רואה את המורה כמאמן - מאמן לתהליכי חיים, ולא רק משפך לחומר הנלמד. המורים אינם ״רק״ מקור הידע אלא הם סוכני חיברות עיקריים בעולם התלמידים. המונח חיברות מתייחס לרכישת התנהגויות ערכיות והאימון כאן משמש תפקיד כפול – אני מאמנת את עצמי בהסתכלות פנימה, בשאלת שאלות ודיון על מרכיביי הזהות שלי כמורה, אך חשוב מכך, אני מאמנת את התלמידים שלי לעשות את אותו הדבר.

ניתן לשנות אנטומית את המוח על ידי למידה ותרגול, על ידי אימון

אימון ופסיכולוגיה חיובית

פסיכולוגיה חיובית הינה תחום מחקרי בפסיכולוגיה העוסק בשאלה העיקרית ״כיצד להיות מאושר?״. ניתן להגדיר פסיכולוגיה חיובית כ״אושר משלב הנאה ומשמעות״. בעוד שהנאה הינה חוויה המבוססת על רגשות חיוביים כאן ועכשיו משמעות נובעת מקיומה של תחושת תכלית עתידית. בניסיון להשיג תכלית אנו נדרשים להתמודד עם אתגרים, וכאן בדיוק נכנס האימון. האימון עוזר לנו לשנות את הזהות שלנו, לפתח חוסן ולשנות את הלך הרוח שלנו. אימון אחד שניתן לעשות הוא לעבור מדפוס חשיבה מקובע לדפוס חשיבה מתפתח.

דפוסי חשיבה

הנתונים המדעיים מצביעים על כך כי ניתן לשנות אנטומית את המוח על ידי למידה ותרגול, על ידי אימון. לעיתים התלמידים שלנו יוצאים מנקודת הנחה שאינטיליגנציה היא נתון קבוע, ולא פעם שמעתי את המשפט ״ככה זה אצלנו, גם אחי לא סיים תיכון״. עלינו מוטלת החובה להבהיר שלא כך הדבר. אנחנו צריכים לסייע לתלמידים לעבור לדפוס חשיבה מתפתח שבו ההצלחה היא תוצר של התמדה, נחישות, תרגול, אימון ועבודה קשה, ולא תוצר מולד. זוהי מטלה לא פשוטה שכן לעיתים תלמידים משייכים מאמץ ללקויות ולכן יתאמצו פחות. תפקידינו הוא לאמן אותם ולסייע להם להבין שבעזרת עבודה קשה ותרגול הם ישפרו את יכולותיהם, וכישלון הוא לא התחנה הסופית, אלא לפעמים שלב הכרחי בדרך להצלחה (לקריאה נוספת בנושא).

תבנית חשיבה הלכה למעשה

סמנטיקה היא מאוד חשובה כאשר אנחנו רוצים לסגל לעצמנו דפוס חשיבה מתפתח וגם להנחיל אותו לתלמידים שלנו. למשל, במקום לכתוב נכשל על הבחינה נוכל להשתמש במילים ״עוד לא״. גם אם ניתן ציון מספרי נמוך נוכל לכתוב לידו שאנחנו ״עוד לא שם״. חשוב לזכור שגם כשלונות הם מקום ממנו ניתן לצמוח ואנחנו נמצאים בתהליך. זהו כלי שפיתחה קרל דואק ובו אני משתמשת בכיתות שלי. בתחילה התלמידים לא הבינו מה הכוונה במילים ״עוד לא״, אבל בהמשך דווקא בקרב התלמידים להם כתבתי ״עוד לא״ ראיתי שיפור ניכר. ישנן דרכים שונות לקדם דפוס חשיבה מתפתח, ניתן למצוא חלק מהן במאמר הזה.

בתור אדם שאוהב ״לחיות על פי״ ולא רק ״לדבר את״ שיתפתי את התלמידים שלי בכך שיש לי מטרה לעשות ספורט. זהו תחום שאני לא טובה בו, וזה ביטוי לדפוס חשיבה מקובע, שכן יש לי הנחה לגבי עצמי ואני דבקה בה אבל זה מקום אותו אני רוצה לאמן בחיי. הראתי להם כיצד אני מתמודדת עם אתגר שהצבתי לעצמי ושיתפתי את התמונה עם התלמידים, לאחר שדנו בנושא בכיתה שאלתי אותם מדוע הם חושבים שההישג הזה משמעותי, למה שלחתי להם את התמונה. הם הודו שקשה מאוד לשנות דפוס חשיבה קבוע ושאם אנחנו מניחים משהו על עצמנו רוב הסיכויים שנדבוק בו, הסכמתי, אכן הנטייה הטבעית שלנו היא ״לזרום״ עם ההנחות שלנו כלפי עצמנו אבל עם אימון ניתן להפוך אותו לדפוס מתפתח.

לסיכום, חשוב לזכור כי כאשר אנו לומדים מיומנות חדשה ומתמודדים עם אתגרים הרשתות והעצבים במוח משתנים ומגדילים את נפחם. יש לנו את היכולת לשנות באופן פיזי את מבנה המוח שלנו ולסגל לעצמנו דפוס חשיבה מתפתח. כך גם תלמידינו. הדרך הטובה ביותר לאמן את התלמידים שלנו היא באמצעות מודלינג - כדי להניע את השינוי יש לפעול, וברגע שתהיה פעולה הדבר יוביל להשראה וממנה למוטיבציה וחוזר חלילה.