חשוב לעודד תלמידים? תלוי איך ותלוי מתי. כך תעשו זאת נכון

4441
חשוב לעודד תלמידים? תלוי איך ותלוי מתי. כך תעשו זאת נכון

"אני גרוע בלימודים. פשוט גרוע. אני לא מצליח בשום דבר אף פעם וברור שאני לא אצליח גם במבחן מחר באנגלית". אמיר לא מאמין שמשהו יכול להשתנות. בעיניו המציאות מוכיחה לו שוב ושוב שהוא פשוט לא נולד חכם, אז בשביל מה בכלל להתאמץ? הוא לא מצליח במבחנים ומתקשה מאוד בכל תרגיל שניתן בכיתה. מבחינתו, אינטליגנציה היא משהו שנולדים איתה – והוא פשוט לא עמד בתור הנכון ביום החלוקה.

לכל אדם ולכל תלמיד/ה ישנה תפיסה ואמונה לגבי הדבר הזה שנקרא אינטליגנציה. התפיסה הזו משפיעה בצורה ישירה על התפקוד הקוגניטיבי ועל הלמידה. על פי המאמר כאן, כאשר תלמיד מאמין שאינטליגנציה היא משהו מולד תהיה זו נבואה המגשימה את עצמה: הוא יתאמץ פחות, ייקח פחות סיכונים לפגיעה וכישלון וכך גם ימשיך להיכשל. לעומתו, תלמידה שמאמינה כי אינטליגנציה אינה קבועה וניתנת לשינוי תתמקד יותר ביעדי ביצוע ובתרגול, וכך גם תצליח יותר. היא תשים דגש על מטרות למידה ותרצה לקחת על עצמה משימות מאתגרות, כדי לנסות להרחיב את האינטליגנציה שלה ואת יכולותיה. היא גם תתגבר מהר יותר על פידבק שלילי ועל כישלון, שכן היא לא תראה בזה משהו בלתי הפיך ותתפקד טוב יותר במגוון משימות קוגנטיביות ומצבי פתרון בעיות.

 

איך זה עובד?

כשתלמיד לא יצליח – הוא בדרך כלל ישאל את עצמו "למה?" התשובה לשאלה תגיע מתוך צורת החשיבה של התלמיד. ישנם שני סוגים של תלמידים ותלמידות: הראשונים, בדרך כלל יאשימו את היכולות שלהם: "נכשלתי מכיוון שאני לא מספיק חכם". אלו התלמידים שבחשיבה שלהם האינטליגנציה קבועה מראש ובלתי ניתנת לשינוי. זוהי חשיבה אשר מובילה לחוסר מוטיבציה, כי הרי הכל קבוע מראש ואין מה לעשות. לעומתם, ישנם תלמידים אשר מיד אחרי כישלון יאשימו את חוסר המאמץ שלהם, את מידת ההשקעה או את הדרך אותה בחרו לפתרון "נכשלתי כי לא ניסיתי מספיק". תלמידים אלו מאמינים שאינטליגנציה היא דבר שניתן לשינוי ולכן המוטיבציה שלהם רק תלך ותגדל לאחר כישלון. הם ישתדלו יותר, כדי להשתפר בפעם הבאה. החשיבה של תלמידים אלה היא חשיבה צומחת – אותה כדאי לנסות ולהשריש אצל כל תלמידיכם.

 

לכל תלמיד/ה ישנה תפיסה לגבי אינטליגנציה אשר משפיעה בצורה ישירה על התפקוד הקוגניטיבי ועל הלמידה

 

6 טיפים חשובים לבניית חשיבה צומחת אצל תלמידיכם

1. נכשלת? זה לא כי אתה לא יכול

שכנעו את תלמידיכם שכישלון במשימה לא נובע מתוך חוסר יכולת. להיפך, התפקוד שלהם יכול להשתפר, במיוחד אם יתאמצו יותר או ישתמשו באסטרטגיות אחרות. למשל, "עידן, אני רואה שהמשימה שנתתי מאתגרת עבורך כרגע. אני בטוחה שאם תתרגל יותר היא תהפוך להיות ממש קלה", או "גלית, אשמח לעזור לך לבדוק את דרך הלמידה שלך, כדי שנגלה יחד אם יש דרכי למידה אחרות, אשר יביאו אותך להישגים גבוהים יותר במבחן הבא".

קישור של כישלון ליכולות נמוכות מוביל את התלמיד/ה לוותר. כאשר תלמיד מאמין שהיכולת שלו יכולה להשתפר, הוא מאמץ גישת צמיחה, שיכולה להוליד מוטיבציה והתעקשות, כדי להצליח להתגבר על בעיות מאתגרות או חומר לימוד מורכב.

2. אל תגידו לו שהוא גאון

כדאי לבחור בקפידה את הביטויים בהם אתם משתמשים כדי לעודד את תלמידיכם. וודאו כי אתם משתמשים בביטויים המחוברים למאמץ או הצלחה של אסטרטגיות למידה ולא ליכולת. למשל, "ליה, ענית מצוין. כנראה שדרך הפתרון שבחרת היא המתאימה כאן", או "יוני, הצלחת לענות נכון. אני רואה שהתרגול שעשית קודם ממש עזר". הימנעו משימוש בביטויים ריקים, כמו "אתה ממש חכם" או "ואוו, אתה גאון".

3. משימה קטנה - תגובה גרנדיוזית

כדאי להימנע מחיזוקים המקושרים ליכולת, בעיקר כאשר מדובר במשימות קלות. למורים יש נטייה לעתים, מתוך כוונה טובה, לעודד תלמידים כשהם מצליחים במשימות ממש קטנות, כדי לחזק את הביטחון העצמי שלהם ולהשתמש בביטויים קצת מוגזמים. למשל, "ואוו, זה היה פשוט מעולה!" חשוב לברר איזה מסר זה מעביר לתלמיד. הוא עלול להרגיש דווקא חסר יכולת במצב כזה ולחשוב "למה המורה שלי משבחת אותי שאני עונה נכון על שאלה כל כך קלה? כנראה שהיא לא חושבת שאני מסוגל ליותר ". למעשה, ביטויים כאלה, שנובעים מרצון לחזק – יכולים להפחית את המוטיבציה של התלמיד/ה, כי זה מרמז על כך שלתלמיד/ה אין את היכולת להצליח במשימות קשות יותר.

תלמידים שמבינים כי כישלון תלוי במידת ההשקעה או בדרך אותה בחרו לפתרון הם בעלי חשיבה צומחת

 

4. ענית מהר? אתה מבריק!

במצבים בהם תלמידה או תלמיד עונים תשובה בשליפה מהירה והמורה מיד מעודדת, "מצוין!" זה יכול לחזק את התלמיד, אך מצד שני, גם לעודד אותו לזריזות וחוסר מאמץ, במיוחד כאשר מדובר בבעיה מאוד קלה. כשהחומר יהפוך מורכב יותר – לא יהיה כדאי לשלוף תשובות מהמותן. חשוב שתלמידים יבינו את התהליך, המאמץ והשימוש בגישות שונות ולא יחשבו שתמיד יוכלו לשלוף תשובה מהירה.

5. אם לא אנסה - לא אכשל

שימו לב לתלמידים אשר נמנעים מלבצע משימות מאתגרות מדי או משקיעים בהן מאמץ ממש קטן. יכול להיות שהם מפחדים ממבוכה בעקבות כישלון "אם אני בכלל לא אנסה – אנשים לא יחשבו שאני טיפש כשאכשל". חשוב לזהות מקרים כאלה ולסייע לתלמידים לשנות את השקפתם לגבי היכולות שלהם, בעזרת חיזוקים ועבודה בהדרגה. למשל, "יובל, אני בטוחה שאתה יכול לפתור את התרגיל המורכב הזה, אבל אם אתה עדיין לא מרגיש מוכן, בוא ננסה תחילה לפתור יחד תרגיל פשוט יותר". במצב כזה, בעזרת חיזוקים קטנים לאורך הדרך, יובל יצבור פחות תחושת כישלון ויוכל לגשת בהמשך גם לתרגיל המורכב יותר.

6. מציעים עזרה – הציעו לכולם

חשוב לשים לב למי אתם מציעים עזרה בכיתה – האם אתם מקפידים להציע שוב ושוב את עזרתכם רק לתלמידים ספציפיים? חשוב לשים לב לכך. גם אם אתם מאוד רוצים לעזור לתלמידים המתקשים הציעו עזרה תמיד באופן כללי ולכל התלמידים בכיתה. הצעות לעזרה על ידי המורה, בלי שהתלמיד ביקש אותה ובייחוד כשתלמידים אחרים אינם מקבלים הצעה כזו – יכולים להתפרש על ידי התלמיד כרמז ליכולת נמוכה. אם העזרה תוצע לכל הכיתה יש יותר סיכוי שהתלמיד יקשר את הכישלון שלו לחוסר מאמץ ולא ליכולת נמוכה.

 

לסיכום, הבהרה קטנה וחשובה: חשוב לזכור כי המאמר אינו מציע שמורים לא ישבחו את תלמידיהם, יעודדו אותם, יחמיאו להם או כי לעולם לא יעזרו להם. הבחירה של הפידבק הרצוי תלויה במשתנים רבים. אתם אלה שתוכלו לפרש נכון את הסיטואציה עבור התלמיד הספציפי שלכם ולבחור איך הכי נכון לעזור לו. מה שחשוב הוא רק לשים לב לניסוח אותו אתם בוחרים בתגובה להצלחות וכישלונות של התלמידים והתלמידות. זכרו כי לפעמים מרוב כוונות טובות לעודד ולשבח אתם עלולים דווקא להוביל את התלמיד לחשיבה מקובעת לגבי עצמו, אשר עלולה להוריד לו את המוטיבציה, במקום לעודד אותו להאמין יותר בעצמו.

הדפסת סיפור זה
הילה יגאל-איזון

עורכת תוכן ותיקה בתחום החינוך והמשפחה. אמא לשניים. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ ארגוני למוסדות חינוכיים. עורכת וכותבת במגזין "הגיע זמן חינוך". יוצרת הפרויקט "100 ישראלים קטנים" ב-Xnet, אשר מביא את הישראליות מנקודת מבטם של בני 7-8 מיוחדים מצפון ועד דרום ופרויקט "הילדים של אף אחד הם הילדים של כולנו" ב-ynet לתמיכה בילדים בסיכון שהוצאו מביתם, אשר גייס אלפי משפחות חדשות למעגל האומנה בארץ.