להקשיב לשטח
את הטקסט המצורף העליתי לפייסבוק לפני כחודש, מתוך רצון לשתף את חבריי וחברותיי המורים והמורות המתחילים, ולהציף אגב כך גם כמה מהקשיים שאיתם אנו מתמודדות כמעט מדי יום. חשבתי שיהיה נחמד לנסח כמה מחשבות ומעקשים ידועים בקלילות ובאופן הומוריסטי, בעיקר משום שלתחושתי הומור הוא דבר שאינו נוכח די הצורך בחיינו בבית הספר. רשימתי הקלילה זכתה לתגובות נלהבות במידה שלא צפיתי. אחת מהן היתה ההצעה להשתתף ולשתף כאן ממש. לכבוד הוא לי, מקווה שזה צעד ראשון בדרך ארוכה ונעימה.
--
לאחרונה הסתיימו עשר השנים הראשונות שלי בהוראה. כשירות למורות המתחילות, ניסיתי לחשוב על העצות הכי מועילות שאני יכולה לתת, שמתבססות על היכרותי עם בתי ספר שונים, במהלך העשור החולף. מוזמנות ומוזמנים להוסיף ולרענן.
1. לעולם אל תיעלבי מתלמיד. לא משנה מה הוא אמר לך, מה הוא עשה ובאילו נסיבות. תאמיני לי, זה אף פעם לא אישי ואף פעם לא קשור אליך, אלא למשהו שעובר עליהם. כן, גם כשהם מתקשרים שיכורים באמצע הלילה כדי לצעוק לך שאת לסבית. תודה על העדכון, חבר'ה, אבל כבר קיבלתי את המזכר בעניין הזה לפני שנולדתם.
2. אם כל הכיתה צוחקת, זה סימן שהריצ'רצ' שלך פתוח ולא סימן לכך שהפכת למורה המצחיקה ביקום. כשזה קרה לי, לבשתי תחתונים בצבע צהוב זרחני בגזרת דודה. בגזרת הפאדיחה קשה לנצח את זה, אבל את צעירה ורעננה ואת תצליחי.
3. אל תחסכי באהבה - את צריכה לאהוב את התלמידים שלך. ממש. בעיקר את המעצבנים. כל הזמן. כל הזמן.
4. הם לא ידעו כמה את אוהבת אותם. קבלי זאת בהבנה, גם את לא ידעת.
5. התלמיד שהכי שונא אותך הוא התלמיד שהכי זקוק לך. הוא אולי לא יודע את זה, אבל כדאי שאת תזכרי זאת.
6. הכלל שאין ילדים רעים, אלא רק ילדים שרע להם, לא תמיד נכון. ובכל זאת, התעלמי מן ההסתייגות ונהגי בתלמידים כאילו המשפט הזה הוא אקסיומה שאינה ניתנת להפרכה.
7. כל המורות לוקות בתסמונת יאנוש קורצ'אק - כולן משוכנעות שהן מחנכות דגולות של יתומים. גם את. וגם המורה הכי גרועה שאת מכירה מרגישה כך. נכון שיש לנו בעיה בתפיסת המציאות, אבל היא הופכת אותנו לאנשים טובים יותר.
8. הרחבה לכלל קורצ'אק - כל אדם הוא בעיני עצמו מחנך דגול. הירקן יודע איך ללמד, הדוורית יודעת איך ללמד, סוכן הביטוח יודע איך ללמד ויותר מכולם יודעים המרצים בקורסים לחינוך. אף אחד מהם לא היה מחזיק מעמד בכיתת בית ספר והם יודעים למה. השתדלי לזכור זאת.
9. השתדלי להשאיר את האגו שלך בבית ולא להביא אותו לעבודה. זכרי - זו לא המסיבה שלך.
10. במידת האפשר, השתדלי לא להתפוצץ בכיתה כפצצה טעונה. לא תמיד תצליחי. אם התפוצצת, התנצלי וחזרי לסדר היום. אם תעשי זאת לעיתים קרובות, תגלי שתלמידיך מהנדסים אותך להנאתם. את לא רוצה להיות המורה המשוגעת ביוטיוב, נכון? תתעשתי, חמודה.
11. אמא של טוהר גידלה נסיך, ונסיך אינו טועה. טוהר לא היה מעתיק עבודה בשום אופן, לא היה מבריז משיעור ובוודאי לא היה נכשל במבחן אלמלא היית מורה איומה ובלתי נסבלת. תעבורנה שנים עד שתצליחי לדבר על העתקות, כישלונות והברזות עם הורים מבלי לחשוש מתגובתם. קבלי זאת בהבנה, ויחד עם זאת דבקי בעקרונותיך, רק בדקי קודם לכן מהם עקרונות המחנכת, היועצת והרכזת, פן תמצאי את עצמך יושבת למשפט שדה מול יו"ר ועד ההורים – אמא של טוהר.
12. שתפי את התלמידים שלך בתחומי העניין שלך, אך עשי זאת במידה. ספרי על סדרה מעניינת שראית, ספר מעניין, סרט. את יכולה לשתף בפחדים, בקשיים, בכישלונות ובפאדיחות. זה שיעור חשוב לתלמידים שלך, שכל כישלון נראה להם כקטסטרופה. יחד עם זאת, זכרי - זו לא המסיבה שלך, לא התראפיה שלך ולא שיחה עם חברותיך הטובות. חלקי עמם רק מה שרלוונטי לנושא השיעור ולחוויות החיים בגיל ההתבגרות. זכרי גם לשנות את כל השמות, המגדרים והמקומות - אנחנו חיות בארץ קטנה ובהחלט יתכן שאמא של טוהר הייתה איתך בשכבה ואת לא מזהה אותה. מדהים כמה שאת נשארת צעירה וכמה שהיא הזדקנה.
13. מותר לך לתת עצות! תשמחי לדעת שמישהו בעולם מעוניין לקבל אותן.
14. תעבורנה שנים עד שתלמדי איך להיות מורה טובה, ואין קיצורי דרך. עד שתלמדי איך להעביר את החומר, מתי אפשר לנוח ולצחקק בכיתה, איך משיבים אליך את הקשב שאבד ואיך לנזוף ככה שהקירות יתנצלו. היי סבלנית, בתוך עשור תוכלי לייבש את האוקיינוס במבט ולהזיז הר בהרמת גבה, אני מבטיחה.
15. בניגוד לעצה הרווחת שתשמעי ממורות ותיקות, מותר לך לחייך כבר בתחילת השנה.
16. מותר לך להיות מי שאת, בגבולות המוסכמות, החוק והמוסר. את יכולה להיות עליזה או עצובה, חמודה או חמוצה - יש מורות מצוינות מכל הסוגים.
17. את חיה בארץ קטנה. תפגשי את התלמידים שלך ברחוב, בקולנוע, בשכונה וגם במקומות שממש לא נוח לך לפגוש אותם. התכונני לזה וחשבי איך בכוונתך לנהוג.
18. הקול שלך הוא כלי העבודה המרכזי שלך. שמרי עליו ואל תזניחי את הטיפול בבעיות. אם את נוטה לצרידות או לכאבי גרון, התייעצי עם קלינאית תקשורת ועם רופאת אף אוזן גרון. כמובן שאם את רק רוצה שיהיה לך קול של מורה בגיל שלושים וחמש, יש בהחלט מקום להזנחה.
בתום עשר השנים הראשונות שלי בהוראה חשתי צורך בחברות בקהילת אנשי חינוך שאיתם אפש להתייעץ ובעזרתם ניתן להתייחס לקשיים ולמורכבות שבהוראה. אשתדל לחלוק, להתייעץ ולהעלות שאלות, מחשבות וחוויות מהעולם המשונה של הוראה בבתי ספר תיכוניים. אני מאמינה גדולה ברפלקציה (הדיבר האחד עשר למורים, זה שלא נכנס לרשימה המקורית משום שהמשא ומתן עם נציגי ארגון המורים הגיע למבוי סתום במעמד הר סיני) ומאמינה אדוקה בהומור.
