להקשיב לשטח
שיטתו המהפכנית של חוקר בריטי תעזור לכם ולתלמידכם לזכור ולהבין טוב יותר
מאת: רותי זוסמן
מורים ותיקים כמורים חדשים ומתמחים, נוטים להשתמש בשיטות הוראה – למידה שבהם התנסו בעצמם, כתלמידים. ולכן, נוטים להרצות לתלמידים, להיעזר בלוח כדי לכתוב משפטים חשובים או מילות מפתח ובזמן הזה התלמידים אמורים לסכם הכל בכתב צפוף.
לאור זאת, כדאי לנו לשים לב לדברי טוני בוזאן, חוקר מוח בריטי, שטוען כי המוח האנושי מתקשה לעקוב לאורך זמן, באופן לינארי, אחר מהלך החשיבה האישי שלנו, המורים. לדבריו: "המוח משתעמם כשהוא עוקב מילה אחרי מילה, שורה אחרי שורה".
טוני בוזאן מספר, שבשנות השישים, בזמן שלמד באוניברסיטה, החומר הלימודי נהיה גדול וכבד מדי ובמקביל ציוניו ירדו מאוד. טוני ביקש להבין כיצד יוכל לשפר את אופן הלימוד והזיכרון שלו וניגש לספרייה. כשביקש ספרים על אופן תפקודו של המוח האנושי, הופנה למדור הרפואה. טוני הסביר שהוא "לא רוצה ללמוד כיצד להוציא את המוח החוצה, אלא כיצד המוח עובד מבחינת חשיבה...". הספרנית אמרה לו שאין להם ספרים בנושא.
טוני לא אמר נואש והחל לחקור בעצמו את הנושא. הוא גילה שקיים גורם משותף, שמחבר בין אופן חשיבתם של כל הגאונים הגדולים בהיסטוריה. כולם השתמשו במפות חשיבה כדי לשקף את מה שמתרחש במוחם בצורה חיצונית. הם השתמשו בתמונות ואסוציאציות בתרשימים שלהם, הם לא כתבו בצורה יבשה, אלא השתמשו בציורים ואסוציאציות ובעצם יצרו - מפת חשיבה.
טוני החל להשתמש במפות חשיבה וציוניו השתפרו במהירות. הוא הצליח להבין יותר, לזכור יותר, למצוא פתרונות יצירתיים ועוד. במקביל הוא החל לחקור לעומק מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית כיצד המוח האנושי עובד.
מה הן בדיוק מפות חשיבה
"מפת חשיבה", לפי טוני, "היא כלי לימודי שמשקף בצורה חיצונית את מה שמתרחש בתוך הראש שלך. כל מה שרציתי לעשות שהיה קשור לחשיבה - ערעור, הכרה, זיכרון, יצירה - מפת החשיבה הייתה הכלי האידיאלי עבור זה".
במפת חשיבה, אנחנו מתחילים במרכזו של עמוד ריק ומחברים ענפים לתמונה המרכזית.
המוח קורן, הוא חושב מהמרכז ומתפזר לכל הכיוונים (כמו שמש ששולחת קרניים לכל הכיוונים). הענפים אורגניים וזורמים בחופשיות ולא בקווים מבניים ואחידים. הענפים במפת החשיבה הם שיקוף של הדרך שבה המוח חושב. המוח חושב על ידי דמיון ואסוציאציה. הסיבה שהשיטות המסורתיות של רשימות ושורות לא עובדת ולמעשה לא פרודוקטיבית היא מכיוון שהן לא אסוציאטיביות.
"אם אין לך אסוציאציה, אין לך חיבור וקשר. אם אין לך חיבור, אין לך זיכרון ואין לך חשיבה. במפת חשיבה הענפים תמיד מעוגלים וליניאריים, והסיבה היא מפני שהטבע הוא מעוגל וליניארי. אם כל הקווים ישרים זה למעשה נוקשה, זהה ולכן משעמם".
אנו מוסיפים מילה אחת לכל ענף
אחת הנקודות החשובות כשבונים מפת חשיבה היא שתהיה מילה אחת עבור כל ענף, מפני שכשיש לנו מילה אחת, היא, וכל האסוציאציות שלה, נשארות חופשיות. אם שמים את המילים ביחד, הופכים את זה לנוקשה מידי.
לרוב איננו משתמשים בצבעים בכתיבה. אבל מחקרים מראים שזה צריך להיות בדיוק ההיפך, שאנשים שהשתמשו בצבעים ותמונות כשהם ניסו ללמוד, הראו תוצאות טובות יותר.
תמונה שווה אלף מילים
אנחנו משתמשים בתמונות לאורך המפה. לצד מילות מפתח תהינה תמונות מפתח. ואם קל לך לצייר תמונה, במקום לכתוב 'אנשים', אתה יכול בזריזות לצייר שלוש דמויות של אנשים."
לראיון המלא: טוני בוזאן, על מפות חשיבה
לסיכום
השימוש במפות חשיבה מאפשר שימוש באסוציאציות, הקשרים וחיבורים ישירים או לא שגרתיים באמצעות מילים, צבעים, צורות וסמלים. זהו עולם שלם של ביטויים חזותיים המייצגים את תהליך החשיבה שלנו.
"מפת חשיבה" היא כלי גרפי העושה שימוש במילים, ציורים, צבעים ותמונות בדרך דומה לדרך בה חושב המוח האנושי - בהקשרים. הקשרים אסוציאטיביים, הקשרים של תוכן, הקשרים של פעולה, או הקשרים של מחשבות ותחושות. הכלים הוויזואליים עוזרים למוח לארגן, לזכור, לחשוב, להבין וליצור באופן אסוציאטיבי. פריסת האינפורמציה באופן חזותי מאפשרת תכנון והצגה של דברים בעוצמה רבה יותר מכל דף הסבר או רשימות סיכום לינאריות.
כיצד נוכל להיעזר במפות חשיבה בכיתה
לטענתו של טוני, אין ילדים שלא מסוגלים ללמוד או להצטיין בלימודים, כל מה שצריך זה להדריך אותם כיצד לנצל את פוטנציאל המוח שלהם בצורה הנכונה. באחד הניסויים שלו שתועד ב-BBC , טוני עבד עם 6 ילדים בסיכון שהיו ממוקמים בתחתית טבלת הביצועים. תוך זמן קצר יכולת ההבעה המילולית שלהם השתפרה פי 5 והם השתוו בביצועיהם לילדים רגילים שנמצאים ברמה ממוצעת ומעלה.
ל"מפת חשיבה" ארבעה חוקים:
המלצות לבניית מפת חשיבה בכיתה:
בימינו, ניתן להעביר את מפות החשיבה ששורטטו בעבר, בגירים צבעוניים על הלוח, למפות ססגוניות ומורכבות הנבנות בכלים דיגטאליים, ומאפשרות ביטוי ויזואלי מרשים. השימוש בכלים דיגטאליים לצורך מיפויי חשיבה בכיתה, הוא דרך נוספת לעידכון דרכי ההוראה.
מפת חשיבה יכולה לשמש כפתיח לנושא. התלמידים יתנסו בעצמם ביצירת ההקשרים בין ידע קיים לידע חדש (מושגים/אירועים) וישערו את השפעתם ו/או את יחסי הגומלין ביניהם.
מפת חשיבה יכולה לשמש בסיום ולסיכום הנושא הלימודי. לצורך הדגמה והדגשה של הקשר בין מושגים, השתלשלות האירוע/ים, כולל הרחבות מידע על התכנים שנלמדו בכיתה.
מפת חשיבה כמשימת הערכה. ניתן לבקש מתלמידים ליצור בעצמם מפת חשיבה באחד מהכלים שבו הם שולטים, ומבוססת על התכנים אשר נלמדו בכיתה או, מפה העוסקת בנושא אותו חוקר התלמיד, ולהלביש עליה תכנים מסבירים ומדגימים. כך ניתן ליצור מאגר כיתתי של מפות חשיבה שהתלמידים יוכלו להשתמש בהן בהמשך הלמידה.
התנסיתם בבניית מפת חשיבה עם התלמידים שלכם? נשמח אם תשתפו כאן תמונות של מפות חשיבה שיצרתם בכיתה, סיפורים על חוויית היצירה שלהן בכיתה ותובנות בעקבות ההתנסות.
