להתחבר למאה ה-21
המבול בדרך לכאן וצריך לעלות לתיבת נח, מה שחשוב לשמר?
אם העולם שאתם מכירים היה נעלם לגמרי, אם הערכים שגדלתם עליהם היו בסכנה, כפי שהיו בעלי החיים בסיפור של "תיבה נוח", איזה ערכים או אלו כישורים חשובים לחיים הייתם בוחרים לקחת אתכם ל"תיבה"? איזו מתנה הייתם רוצים להעניק לילידי העולם החדש: קשר עין? פתיחות? אחריות אישית? שימוש בהומור? התמודדות עם בדידות? הקשבה? חוקרי מדעי החיים וחוקרי עתידנות מציגים לנו ממצאים רבים אשר מתארים מציאות עכשווית ועתידית בה ערכים חשובים נמצאים בסכנת הכחדה. נראה שתפקידם של אנשי החינוך והורים בימינו הינו לבחור מספר ערכים אותם הם מעוניינים לשמר ולהנחילם לדור הבא.
מספר מחקרים אשר בוחנים את השפעות הטכנולוגיה על האדם מצביעים על כך שצעירים, אשר לרוב עושים שימוש רב בטכנולוגיה ובאינטרנט (יותר מאשר המחנכים שלהם), אולי נראים כלפי חוץ דומים למוכר והידוע, אך למעשה כלפי פנים (בעיקר מההיבט הפיזיולוגי) הם שונים... כמעט לגמרי.
לפני שנציג בפניכם את אותן מתנות שאנו מציעות להעניק לדור הצעיר, נציג לכם מספר נתונים קצרים, הלקוחים מתוך אותם מחקרים, של מאפייני העולם החדש.
באופן כללי המוח (הפעילות המוחית) של אנשים אשר עושים שימוש בטכנולוגיה, משתנה. המשוואה בעניין ברורה ופשוטה: ככל שאנו עושים יותר שימוש בטכנולוגיה ובאינטרנט, כך יותר אזורים במוח שלנו משתנים.
את השאלה האם הם משתנים לטובה או משתנים לרעה, נשאיר לדיון אחר. לצורך כתבה זו, מוקד העניין הוא שהשינוי המוחי מתרחש בשל השימוש בטכנולוגיה.
להלן מספר שינויים בולטים במבנה המוח של "משתמשים כבדים", שינויים אלו הם רק דוגמא לשלל השינויים המתרחשים, ונשתמש בהם כדי להבהיר את הנקודה:
1. "עצלות קוגניטיבית" – מעבר מחשיבה מאומצת לחשיבה פסיבית. הגורם העיקרי: מנועי חיפוש ואפליקציות ניווט (כגון: ווייז). למעשה, הדור הצעיר לא נדרש לאמץ זיכרון וחשיבה כאשר הוא נשאל שאלה, הוא יכול (ומעדיף) מיד להפנות את השאלה למחשב. התוצאה: קושי ניכר לאמץ את החשיבה, כאשר נדרשים לכך בזמן שהמכשיר לא בהישג יד, או בעת פתרון בעיות אשר התשובות עליהן אינן נמצאות במאגרי הידע של האינטרנט. ישנם גם חוקרים אשר מכנים זאת: אי יכולת לבצע חשיבת עומק אשר מכילה בסיס לתוכן. באופן יותר דרמטי, ניתן לומר כי יכולת החשיבה הקוגניטיבית של האדם המודרני עוברת תהליך של ניוון. קישור למאמר בנושא זה לשם הרחבה.
דרך נוספת להבין את האמור לעיל, היא לדמות את האופן בו המוח עובד לאופן בו שריר בגוף מתפתח - אזור אשר לא נמצא במצב של אימון כפי שהיה בעבר, עובר תהליך של ניוון ואינו נגיש יותר כאשר יש בו צורך.
2. קשר עין וחיבור בין אישי – יכולת ניהול שיחה בזמן אמת ובמרחב פיזי פוחתת באופן משמעותי. הגורם המרכזי לכך הנו תוכנות להתכתבות (צ'טים) או באופן כללי יותר, כפי שמציין זאת פרופ' לאון תמיר: שימוש במסכים. ככל שאדם עושה שימוש בניהול שיחות דרך צ'ט, כך הוא מתמכר ל"עריכה עצמית" ואינו מעוניין לקחת חלק בשיחה אשר מתקיימת בזמן אמת, בין אם זה פנים אל פנים ובין אם זה בטלפון, בה הוא אינו יכול לשלוט ולערוך את דבריו. כמו כן, מפגש לצורך שיחה נתפס כ"לא יעיל", שכן ניתן לקיים את השיחה דרך התכתבות ובכך לאפשר במקביל מספר פעולות נוספות. התוצאה: כאשר קיים צורך לנהל שיחה פיזית וליצור קשר עין, התלמיד אינו חש בנוח ואינו מחזיק בכישורים לעשות זאת באופן יעיל. להרחבה קראו מאמר זה בנושא.
בנוסף לשינויים המתרחשים במוח, נוצרים שינויים באורח החיים של הילדים. שינויים אלו מצריכים לא פעם צורת תקשורת אחרת, ולמעשה מעמידה במבחן את סט הערכים שדור המבוגרים גדל עליו (שיטת התקשורת והעברת מידע ומסרים, פרטיות, הקשבה, כבוד ועוד). מחקרים של פרופ' שרי טורקל מארה"ב מראים כי מעל 70 אחוזים מהילדים אשר מתראיינים למחקר, מדווחים כי הם מעדיפים תקשורת בטקסטים מאשר פנים אל פנים או טלפון. גם הממצאים של ד"ר לארי רוזן ושות' מצביעים על כך.
לסיכום, הצגנו כאן טעימה של מספר שינויים שטכנולוגיה עושה באדם, שינויים אשר מובילים לשינוי ערכים, נורמות ודפוסי התנהגות. אם כן על מה חשוב להגן? על איזה ערך אתם לא מוכנים לוותר?
מה הן מתנות ואיך מעניקים אותם?
אותן מתנות עליהן אנו מדברות, הן בעצם אותם ערכים או יכולות רכות שהיו לדור שלכם וחשוב לכם לשמר לדורות הבאים.
כל איש חינוך מוזמן לבחור מתנה אחת. אנו מזמינות אתכם לגשת ל"ספרייה" הפנימית שלכם ולבחור ערך אחד או שניים אשר אתם יכולים להעניק לכיתה. אין כאן נכון ולא נכון, אבל יש בהחלט משמעות לבחירה, שכן ברגע שתבחרו ערך שאותו תרצו להנחיל, אותו ערך יהיה המתנה שלכם לילדים, יגדיר אתכם ולמעשה ילווה את כל תהליך החינוך שלכם והנגיעה שלכם בתלמידים.
תהליך 'חלוקת מתנות' מועבר בשני שלבים. השלב הראשון הוא תהליך של דמיון מודרך, אשר עוזר ליצור שינוי תפיסתי, והשלב השני הוא יישום פרקטי וממשי של המתנה שנבחרה.
בשלב הראשון תדמיינו מה אתם רוצים שיקרה בכיתה שלכם ומה אתם רוצים שהתלמידים יאמרו עליכם. לאחר מכן, תבחרו את אותה מתנה ורשמו אותה לפניכם. בשלב הזה יווצר מעבר של הנושא וחשיבותו מעולם התת מודע לעולם המודע. למשל: אם תחליטו לבחור "קשר עין" כמתנה, בעצם המעבר למודע ישפיע על כל ההתנהלות שלכם.
בשלב היישום הפרקטי, כאשר תשוחחו עם אחד מהתלמידים בכיתה, תקפידו באופן כמעט אוטומטי לבקש ממנו להיישיר מבט אליכם וליצור קשר עין. אגב, יצירת קשר עין נמצא בהתאמה גבוהה ליכולת אמפתיה ושיפור הקשב (אמפתיה ויכולת קשבית נמצאות בירידה חדה בקרב תלמידים בעולם הדיגיטלי).
מעבר לשינוי התפיסתי, אתם מוזמנים לחשוב וליצור תרגילים, שיעורים או עבודות אשר יעזרו לתלמיד להבין את חשיבות הערך שבחרתם להעניק לו. לדוגמא: תלמידים בחטיבה ומעלה יכולים לעשות עבודת מחקר באינטרנט על חשיבות קשר העין להתפתחות אישית, וכך להבין בעצמם איך וכמה חשוב לשמר יכולת זאת.
המילה מתנה היא מילה עוצמתית, שכן מקורה בשורש נ.ת.נ. - את המילה נתן ניתן לקרוא מהסוף להתחלה ועדיין נקבל את המילה נתן, שהרי מי שנותן גם מקבל. ובהקשר שלנו, אנו בטוחות כי המתנה שתעניקו תחזור אליכם בחזרה וכי אתם תזכו הן משיפור בהתנהלות היומיומית והן מפידבק חוזר מהילדים. כמו כן, תשימו לב אט אט כי גם אתם מקפידים בהתנהגות שלכם על אותו ערך שהגדרתם. כך שאם בחרתם קשר עין כערך, הרי שגם אתם תקפידו לשמור על קשר עין בשיחות עם תלמידיכם (ובכלל). והרי תהליך בחירת מתנה לתלמיד היא מניפולציה לאני שלי – בלי לשים לב אנחנו גם נותנים לעצמנו את המתנה. נוח לנו לחשוב שכל השינויים הדיגיטליים משפיעים רק על הדור החדש ואנו חסינים לשינויים. כמובן שמחשבה זו שגוייה ביסודה ואנו למעשה חווים את אותם שינויים מוחיים אך בצורה מתונה יותר (או לא כל כך מתונה). לכן, כאשר בחרתם מתנה והנכם עסוקים בהענקתה לתלמיד, אתם למעשה מעניקים אותה גם לעצמכם.
אז בואו נסכם, מורים יקרים,
אנו מזמינות אתכם לבחור כמתנה ערך אשר קיים בעולם שלכם והולך ופוחת בעולם הדיגיטלי.
נשמח מאד שתשתפו אותנו במתנות שאתם בחרתם.
השנה החדשה בדיוק החלה וזה בדיוק הזמן. קחו פיסת נייר, כתבו לעצמכם את המתנה שבחרתם. למוח זה מספיק. הוא כבר יפעל בהתאם לרשום – אתם תראו שזה משפיע ישירות על ההתנהגות האישית שלכם.
אנשי חינוך רוצים לגעת, לעצב, לשנות ולהשפיע. המתנה הזאת היא בדיוק הדרך להגיע לזה.
