לקדם מצוינות
אִמרה היתולית מעט מציינת שרק במילון הצלחה קודמת לעבודה, ואמנם לרובנו זה המצב. ככול שהדבר נוגע למורים, הם שייכים לקבוצה שעליה להשקיע עבודה רבה מאוד לפני שהם נכנסים לכיתה, וגם שם, בכיתה, מורכבות העבודה היא רבת פנים. הפעם אני מבקש להתרכז בעבודה שנעשית לפני הכניסה לכיתה ולהתרכז בכלים המשרתים אותנו המורים בעבודה זו.
מחקרים רבים נעשו במשך הדורות בניסיון להציג את תכונותיו של המורה האיכותי והטוב, זה שהצלחתו מציידת בנכסים לחיים את תלמידיו. אך קשה מאוד לגזור מכל אותם מחקרים הגדרה אחת שתמצה את הנושא, או שלא תהייה במחלוקת. אף על פי כן, ניכרת הסכמה רחבה על מרכיב אחד, והוא היכולת הורבאלית של המורה. הנה ציטוט אחד מתוך NCTQ (National council on Teacher quality - increasing the odds how good policies can yield better teachers): "רמת האוריינות של המורה כפי שהיא משתקפת במדידת אוצר המילים שלו, משפיעה על הישגי התלמידים יותר מכול תכונה אחרת של המורים".
אותה טענה בנוסח שונה מעט, טוענים גם החוקרים באלו ופודגרסקי במאמרם אודות שינוי הליך ההכשרה של מורים: "ממצא עקבי הוא שמורים אפקטיביים הם אנשים אינטליגנטיים ובעלי השכלה, המיטיבים להתנסח ולהתבטא. תלמידים לומדים טוב יותר עם מורים שעומדים בהצלחה במבחני שפה ויכולת ורבאלית".
היכולות הורבאליות של המורה ניכרות במיוחד שעה שהוא נזקק להגדיר לתלמידיו מושג או מונח, שהבנתם היא חיונית להמשך השיעור ובניית המכנה המשותף לו ולתלמידיו. במילים אחרות: ההגדרה היא יסוד המארגן למידה ומכוון חשיבה בונה. מהי אם כן הגדרה טובה? או אולי נכון יותר לשאול באילו תנאים צריכה לעמוד ההגדרה?
כל הגדרה מחולקת לשני חלקים. הראשון הוא המוגדר ואחריו יבוא המגדיר. המגדיר הוא זה שצריך לעמוד בתנאים הבאים כדי שההגדרה תהייה גם תוחמת וגם מבדילה.
התנאים בהם צריך לעמוד המגדיר:
1. המוגדר לא יופיע במגדיר באותה משמעות.
2. במגדיר לא תופענה מילים טעונות הגדרה.
3. המגדיר יכוון לנמען נתון ומוכר שאליו ההגדרה תכוון.
*שימו לב שהעמידה בתנאי השני מותנית בכך שיתקיים גם התנאי השלישי.
הנה תרגיל קטן למבקשים להתנסות מיד בהגדרת מונחים שההבחנה ביניהם היא חשובה לכול. הגדירו לעצמכם את המונחים הבאים: מידע ,ידע, דעת.
מושגים רבים שאנו נדרשים מדי פעם להגדיר, הם כאלה שנוצרו בעקבות אירוע היסטורי ויש להבדיל בין המושג במשמעותו המושגית לבין האירוע ההיסטורי שֶיַלד אותו. כך למשל, לחצות את הרוביקון, דרך בורמה, הליכה לקנוסה, גיס חמישי, ועוד רבים מספור כאלה. גם הגדרתם של מושגים אלה היא מלאכה הדורשת שליטה בשפה ברמה שמעל לממוצע. בדקו את עצמכם.
מה מקבל המורה מבית הספר לקראת כניסתו לכיתה? הוא מקבל את קבוצת הגיל שילמד, את תוכנית הלימודים שעליו ללמד במשך שנת הלימודים, ואת המשאב החשוב ביותר - מספר שעות ההוראה שיעמדו לרשותו במשך 30 השבועות המרכיבים את השנה מבחינה לימודית.
במסגרת עבודתי המִנהלית, פגשתי לא מעט מורים שנבוכו מאוד כששאלתי אותם כמה שיעורים פרונטאליים עוד נשארו להם עד סוף השנה, והאם הכמות הצפויה תספיק להם לעמוד במשימה של סיום חומר הלימוד.
מה שקרוי "המרתון של חופשת הפסח לתלמידי י"ב", ודאי מוכר לכם. כדי להימנע ממרתון כזה או דומה לו, בכל קבוצת גיל, המורה נדרש/ת לעבודה רבה של הכנת שנת הלימודים כולה. השלב הראשון בעבודה זאת מתרחש על יד פירוק הסילבוס לנושאי ההוראה עד לרמת השיעור הבודד. פירוק זה יעשה על ידי שאילת השאלות הנכונות, בזיקה לתוכנית הלימודים, המוצגת כנושאים שהיקפם רחב (תקופות בהיסטוריה, תופעות במדעים, יכולות בלשון והבעה, וכדומה…)
לאחר שפורק הסילבוס לנושאים משניים, ואלה לתחומי ידע של שיעור נתון, עומד/ת המורה לפני הצורך להגדיר לעצמו/ה את מטרת השיעור. משעה שנעשה כך לגבי כול נושא, יש "לתמחר" את הנושאים במספר השיעורים שיקדשו לכול נושא, ולבדוק האם ההקצאה אינה עוברת את סך השעות שניתנו למורה לכל שנה"ל. לאחר מכן, על המורה לנסח לעצמו/ה את השאלה הבוחנת – האם הושגה מטרתו/ה, וזאת ביחס לכול שיעור וכן לגבי הנושא הרחב כולו. שאלה זו יכולה להינתן כשאלה של שיעורי בית וגם לאחר מכן כשאלה במבחן עם אותה מטלה או מטלה בהדגש אחר.
מה שישאל או תשאל המורה את עצמו/ה ואף ת/ישיב לעצמו/ה על כך הם הדברים הבאים:
אלה רק חלק ממגוון השאלות האפשריות.
לסיכום:
