נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
מה היא עיר הבירה של סודאן? של איראן? איזו שפה מדברים בארגנטינה?
מגיל צעיר שפות הן דבר שאני מתעניין בו. אני לא מומחה לשפות, אבל כבר בילדות קלטתי כמה פתגמים במרוקאית, למדתי אנגלית יחסית מהר, ואז בחטיבה ערבית, ועל הדרך קלטתי כמה מילים בצרפתית (לצד ניסיון כושל ללמוד את השפה לעומק), קצת קשקושים בפרסית שלימדו אותי מכרים, לספור עד 10 בתאילנדית, ו-4 מילים בסינית שחבר טוב לימד אותי.
העולם של היום מזמן מפגשים רבים יותר עם שפות שונות, וכמובן תרבויות שונות. נקודות המפגש הופכות אינסופיות. האינטרנט יכול לעזור לבני אדם ללמוד המון דברים שבעבר לא יכלו ללמוד, ומנגיש עבורם תרבויות ושפות שיתנו מענה לסקרנות הבלתי נלאית של ילדים ובני אדם לראות עולם.
ו... מה עם בתי הספר?
לא השתנו יותר מידי. החשיבה נשארה דומה.
בתי הספר מלמדים את השפות שמתאימות למצב הקיים בתקופה בה הם פועלים. הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות של היום מכתיבות לתלמידים של מחר אילו שפות עליהם לדעת.
אנגלית – כי זו שפה בינלאומית.
ערבית – כי זו שפתם של כ-20% מאזרחי המדינה, שפתם של דורות יהודים מארצות ערב, ובכלל – משהו חיוני לכל דייר בשכונת המזרח התיכון.
סינית – טרנד חדש יחסית, זה חשוב לעסקים.
צרפתית ו/או איטלקית – בתי ספר שרואים עצמם מקדמי שפות.
ו... אף אחד לא חושב לרגע – מה יהיו שפות המחר, ובעידן אינטרנטי – מה יהיו מיומנויות המחר?
בעולם שבו כולם מדברים עם כולם, כנראה שהילדים של היום – הבוגרים של מחר, יפעלו בסביבה עתירת תרבויות, עם מפגשים בין-תרבותיים שרק ילכו ויתרבו. כלומר, הבוגר עשוי להיתקל בצורה אינטנסיבית יותר בתרבויות שונות, והוא יצטרך ללמוד להסתדר בסביבה הזו.
אם כך, אולי כדאי לשנות את התפיסה לגבי לימודי שפות, ובמקום להקנות לילדים ידע של שפה שמתאימה לנקודת הזמן של היום, ללמד אותם מיומנויות רכישת שפה - כך שבעתיד הם ידעו ללמוד בעצם כל שפה שידרשו לה. זאת מכיוון שייתכן שעם קצב השינויים כיום, ההזדמנויות הכלכליות, העסקיות והתרבויות של בוגרי המחר טמונות במקומות אחרים מאלו שבהווה.
בגישה הקיימת כיום, החינוך משרת את מטרות המדינה. אני חושב שבמציאות שמשתנה כל כך מהר, אי אפשר לשנות תכניות לימודים כל שנה. צריך לשים דגש על מיומנויות ופחות על ידע, כי הצורך בידע עשוי להשתנות, ובוודאי שגם הידע עצמו. החינוך יכול וצריך להקנות לילדים את המיומנויות ליצור את ההזדמנויות של העתיד, ולא לרדוף אחריו.
אולם, בואו נישאר לרגע במציאות. לכל מדינה יש את ההכרח שהיא מתמודדת איתו, מעין מרכיב הישרדותי משהו (בטחוני – כלכלי וכמובן לאומי פנימי), ומנגד - הדברים שהם פרי בחירה ואפיקי התפתחות חדשים, משהו מעבר להישרדות.
לטעמי כדאי לצרף תחום לימודי חדש שילמד את התלמידים כיצד לרכוש שפות. שפות הן שער לתרבויות, תרבויות שעל פי התחזית ייפגשו התלמידים בעולם שממתין להם אוטוטו, ובעצם כבר עכשיו. זה לא רק אי שם בצדו האחר של הכפר הגלובלי, אלא גם בתוך הקהילה הקטנה שלהם - מול עולים חדשים ממדינות שונות, מול שפות נשכחות של דורות קודמים, מול שכנים.
למידה כיצד ללמוד שפות, אפוא, יכולה לקדם כמה מטרות:
מדברים הרבה על כך שאחד ממקורות העוצמה של ישראל הוא הגורם האנושי (ואני מאמין שיש כאלו שיגידו בדיוק את ההפך). כיום ההשכלה הופכת יותר נגישה לכל. קורסי Mooc נפתחים בזה אחר זה, ולכן העולם הופך יותר ויותר שטוח – קרי נגיש וגלובלי (כפי שכתב כבר תומס פרידמן) האינטרנט גורם למעין תחושת שוויון (או צמצום פערים) בין מקומות ותרבויות שונות. אז מה יאפשר לחברה הישראלית להמשיך לשגשג גם בעולם שטוח?
היכולת ללמוד שפות יכולה להקנות יתרון משמעותי בהיבט זה.
ושוב, גם כאן, יש כבר התכווננות בעולם לקראת השיטה הזו. Google השיקה לפני כשנתיים קהילה עצומה הנקראת Language Practice Hangout. הקהילה מאגדת אנשים ממקומות שונים בעולם שמציעים עצמם כמורים בחינם לשפת אמם – גרמנית, ספרדית, צרפתית, ערבית, עברית.... ומשדכת בינם לבין אלפי אנשים מהעולם שמעוניינים ללמוד את השפות הללו. התלמידים והמורים קובעים מפגשי וידאו דרך שירות הוידאו של גוגל (Google Hangout) ולומדים ביחד.
ומה עם אתרים, אפליקציות וחברות ללימוד שפות? הם צצים כמו פטריות אחרי הגשם, וכולם מציעים מסלולים נפרדים ללימודי שפות מסוימות – בעיקר שפות אירופאיות אך לא רק. כל האפשרויות הללו צצות, אולי משום שכיום אין מענה ללימוד מתקדם של שפות במערכת החינוך בארץ, וככל הנראה גם בעולם.
צריך לשים דגש על מיומנויות ופחות על ידע, כי הצורך בידע עשוי להשתנות, ובוודאי שגם הידע עצמו.אבל בואו ננסה לחשוב איך ייראה תחום לימוד השפות אם מערכת החינוך תעבור ללמד מיומנויות רכישת שפה (כל שפה) במקום להתמקד על למידת שפה ספציפית. חשבו איך ייראו פני הדברים אם בבית הספר של הילד או הילדה שלכם תהיה מגמת שפות אמיתית. כך לדוגמא, הנה תרחיש אפשרי:
מגמת לימוד המיועדת לתלמידים בעלי רמה גבוהה בלימודי השפות הקבועות (אנגלית, ערבית), אשר תפעל במשך שנתיים כמגמה מן המניין, לכל דבר ועניין.
השנה ראשונה תתמקד בהקניית מיומנויות להשוואה בין שפות: המשמעות של שפה, עבר – הווה – עתיד, הגופים השונים. איך תישמע שיחת היכרות בסגנון: "שלום, מה נשמע? איפה את/ה גר/ה? בן כמה את/ה?" בשפות שונות (תורכית, ספרדית, צ'כית, פורטוגזית)?
כך במסגרת השנה הראשונה יקבלו התלמידים טעימות מאינספור מקומות בעולם ויתאימו את עצמם לשיטת הלימוד החדשה שמתמקדת במיומנות ולא בידע. ניתן אף לחבר את התלמידים לקהילת לימודי השפות העצומה ולהיעזר בכלים השונים והחינמיים שמציעה הרשת.
על בסיס השנה הראשונה, השנה השנייה תתמקד במשימה אישית או קבוצתית. כל תלמיד/קבוצה יבחרו שפה שבה ירצו להתמקד, ולקראת סוף השנה יציגו פרויקט גמר שיעשה שימוש במיומנויות קריאה, כתיבה, הבנת הנשמע ויכולת שיחה מסוימת – בשפה שאותה בחרו.
חשוב שהשפות שתיבחרנה לא תהיינה השפות הרגילות, אלא אחרות: תורכית, גרמנית, פורטוגזית, פרסית, אורדו, פשטו וכ'. התלמידים יכולים לבנות שיחון בשפה שחקרו, לשאת הרצאה על נושא מסוים בשפה שבה בחרו, או לכתוב נייר עמדה בשפה. אולי אפילו יוכלו ללמד את חבריהם לכיתה כמה שיעורים על השפה שבחרו.
כמובן שאפשר להרחיב את שיטת הלימוד לכיתות נמוכות ולהתחיל עם הקניית שפות בגילאים מוקדמים יותר, אך בתור פיילוט – שווה למקד את התכנית ולבצע אותו היטב בתנאי מעבדה.
ושוב, חשוב לזכור: בעידן האינטרנט היכולת ללמוד שפות נגישה יותר, וחשוב לדעת לנצל זאת. זה כבר קורה בעולם ולהערכתי זה אחד הכיוונים המרכזיים שאליו תצטרך מערכת החינוך לצעוד בעתיד הלא רחוק בכלל.
ומה דרוש כדי שזה יקרה?
כמו בכל דבר, דרושה החלטה מצד מובילי תחום השפות במשרד החינוך.
ראשית, דרושה החלטה מצד גורם רלוונטי:
כמובן ששיתוף פעולה בין כל הגורמים הללו יוכל לקדם דבר כזה בצורה היעילה והאפקטיבית ביותר... וכמובן שבסופו של דבר – צריך מורה קצת משוגע/ת שיוביל או תוביל את העניין, שידע לרתום את התלמידים ולעורר בהם את הסקרנות ללמוד.
לדעתי, אתגר היכולת ללמוד שפות ישפיע על כולנו בעתיד. לכן חשוב שניערך אליו כבר עכשיו.
