ישראל במלחמה
כאנשים מהמערב ובמיוחד מישראל, המגיעים למדינה אסייתית כמו סינגפור, אנחנו נוטים לחבוש משקפיים עם עדשות עבות, שמקשות עלינו לראות את מה שנמצא לפנינו. אנחנו מגיעים עם דעות קדומות שמקלות עלינו להתמודד עם העובדה שסינגפור מובילה את טבלת ההישגים הלימודיים בכל המבחנים הבינלאומיים ואנחנו משתרכים הרחק מאחור. רק אתמול התבשרנו כי סינגפור נמצאת במקום השני במבחני פיז"ה 2018 בתחום המדעים, המתמטיקה וגם הקריאה. לעומתה, ישראל ממוקמת במקומות 37 בקריאה, 41 במתמטיקה ו-42 במדעים.
הטיגריס של העולם מסתער על החינוך
"אז מה אם יש להם הישגים במבחנים הבינלאומיים?" אנחנו אומרים לעצמנו. "לנו יש זוכי פרס נובל ואומת סטרטאפ משגשגת ולהם אין, כי אנחנו יזמים שחושבים מחוץ לקופסא והם טכנאים שמרנים". אנחנו חושבים שהם בטח משננים את עצמם לדעת, מטריפים את הילדים בלימודים עד אמצע הלילה, טרוטי עיניים, מתכוננים למבחן, בעוד שאנחנו שפויים, מחייכים ויצירתיים.
אנחנו טורחים לציין שהם בכלל באים ללמוד מאתנו, מדע, ביטחון, כלכלה וחינוך, כי כלל ידוע הוא ש"מציון תצא תורה" ושאנחנו "אור לגויים". אז נכון שהתוצר לנפש בסינגפור עומד על 90,000 דולר (יותר מכפול משל ישראל), אבל אנחנו מסבירים שזו מדינה טוטליטרית, ריכוזית, הנשלטת מלמעלה, בעוד שאנחנו גאים לשלם מחיר על היותנו דמוקרטיה סוערת המציבה במרכז את זכויות האדם והאזרח.
הגענו לסינגפור ביוזמתו של לי שולמן וכחלק מהיערכותנו להקמת 'המכון הלאומי להוראה מתקדמת במתמטיקה ומדעים'. רצינו ללמוד כיצד מערכת חינוך הנמצאת בפסגת ההישגים העולמיים, מפתחת את יכולתם המקצועית של מוריה בתחומי המתמטיקה והמדעים. מארחינו הם אנשי 'אקדמיית המורים של סינגפור', הגוף הלאומי שמרכז את פעילותם של המורים המובילים וקהילות המורים המקצועיות.
לי שולמן הוא הדובר המרכזי בכנס הדו שנתי שהם מקיימים למורי המדעים שלהם (SISTC). המשלחת שלנו, לצדו של שולמן, מנתה את ישראל בר-יוסף ורעייתו רויטל, תמי אייזנמן, קובי שורצבורד ואני. כמו כן, הצטרפה אלינו פגי ברוקינס מוושינגטון, העומדת בראש המועצה הלאומית לסטנדרטים מקצועיים בהוראה של ארה"ב (NBPTS).
במהלך השבוע שלנו בסינגפור, ניסינו בכל כוחנו להסיר את המשקפיים ולהביט אל מה שנגלה לפנינו בשדה החינוך. ניסינו להקשיב למה שאמרו מארחינו, להבין את מה שהם עושים ואת הדרך שבה בחרו לפעול. כשהמציאות החינוכית נראתה לנו מושלמת מדי, תהינו אם אחד בפה ואחד בכיתה, אך גילוי הלב והפתיחות של מארחינו, גרמו לנו להבין שלמרות הבדלי התרבות, יש לנו לא מעט ללמוד מהם.
אז איך הם עושים את זה? 7 דברים שכדאי ללמוד מסינגפור:
1. מעמד המורה וקהילות מקצועיות
בביקורנו למדנו איך הופכים את הסיסמא "מורה טוב עושה את כל ההבדל" למציאות כנה ואמתית. בסינגפור, מורים הם אנשי מקצוע רציניים ומוערכים וככאלו, הם לא זקוקים לממשלה או לאקדמיה כדי שינחו או יחנכו אותם. את המקצוענות שלהם הם בונים ביחד ומבפנים, בקהילות מקצועיות ובתהליכי תיעוד, שיתוף, ניתוח ושיפור הדדיים. מילת המפתח היא "על ידי מורים ועבור מורים".
פעילות בכנס: תצוגת תגליות מתמטיות לאורך השנים2. הכשרת מורים מרוכזת ואיכותית
בשנת 2010 הקימה סינגפור את "אקדמיית המורים של סינגפור", שבה משרתים כ-250 המורים המובילים בכל תחומי הדעת. הם אלו שאחראים על הפיתוח המקצועי של כלל המורים במדינה והם עושים זאת דרך קהילות מקצועיות, אזוריות ובית ספריות ודרך ליווי והדרכה בבתי הספר. הכשרת המורים נעשית בידי מכון מרכזי אחד, "המכון הלאומי לחינוך" והפרקטיקום מתבצע בבית הספר שבו המורה יעבוד.
3. הטובים לחינוך
המורים בסינגפור מגיעים מתוך 15% הבוגרים המצטיינים של האוניברסיטאות במדינה. השכר ההתחלתי תחרותי, אבל ההתקדמות בו תלויה בעיקר בדרגה. ישנם שלושה מסלולי קריירה למורים (התמחות אקדמית, ניהול ופדגוגיה). במסלול הפדגוגיה ישנם 4 שלבי משנה, מורה בכיר, מורה מוביל, מורה רב-אמן ומורה רב-אמן ראשי. כל מורה מקבל 400-750 דולר בשנה לרכישת כתבי עת וציוד וכל מורה רב-אמן מקבל 7,500 דולר להשתתפות בכנס או בסדנה בחו"ל. המורים בקיאים בספרות המחקר מהעולם וכותבים הרבה בכתבי עת מקצועיים.
4. תוכנית לימודים מעודכנת - כל 6 שנים
כדי להתקדם ולהוביל, מתעדכנת תכנית הלימודים בכל אחד מתחומי הדעת, אחת לשש שנים. בתום שלוש שנים מוקמת וועדת הערכה, שחברים בה מורים ולצדם אנשי משרד החינוך, חוקרים ותעשיינים. הוועדה מנתחת את הלקחים של המורים מהיישום של התכנית הנוכחית, לומדת את החידושים בעולם בפרקטיקה ובמחקר, מקשיבה לצרכים של לקוחות מערכת החינוך ומגדירה את יעדי תכנית הלימודים החדשה. חומרי הלימוד והפיתוח המקצועי מתעדכנים בהתאם.
למשל, בתחום המתמטיקה, בשנת 2006, הגדירו את היעד המרכזי סביב פתרון בעיות, הנמקה מתמטית ותקשורת. בשנת 2012 הבחינו שהמורים והתלמידים אכן שמים דגש על משימות ביצוע, אך מתקשים להגיע לרמות חשיבה גבוהות של סינתזה, הערכה ובניית ידע חדש. לכן, תכנית הלימודים השתנתה ובמרכזה הוצבו יכולות של מטה-קוגניציה וחשיבה מסדר גבוה. המסגרת המושגית של הוראת המתמטיקה במדינה עודכנה בהתאם.
5. מטפסים בסולם - בלי קיצורי דרך
מובילי החינוך מבחינים בין שלוש מדרגות חשובות, אשר נבנות זו על גבי זו:
פעם אחר פעם, ציינו בכנס כי אין קיצורי דרך. חייבים בסיס מוצק של ידע וטכניקה כדי לעבור לחשיבה גבוהה ויישומית וזו הכרחית לפני שיוצרים שילובים בין תחומים ומבינים לעומקן את ההשלכות המוסריות והאתיות. הם הביעו ביקורת כלפי מערכות חינוך במערב (במשתמע, ישראל וארה"ב), שמנסות לדלג ולערבב בין מדרגות.
6. יתרון השפה, הגודל והתקשורת
לסינגפור חשוב להיות צעד אחד לפני העולם, גם בחינוך. אנשי החינוך מציינים את גודלה הקטן של המדינה ואת התקשורת הטובה בין גופי המדיניות, המחקר והפרקטיקה, כגורמים שמאפשרים להם להיות קוהרנטיים וזריזים יותר. העובדה שהמדינה מדברת, קוראת וכותבת באנגלית ושאנשי החינוך משכילים, מסייעת להם ללמוד את המחקר והחידושים מהמערב וליישם מערכתית.
7. קשה באימונים, קל בקרב
במהלך הביקור הבנו כי המורים בסינגפור עובדים קשה והתלמידים מתאמצים ומשקיעים. ההורים דוחפים וערכי המצוינות וההישגיות ניכרים בתרבות ובחינוך. כאשר הרמנו גבה על כך שזו לא חכמה שהם מצליחים במבחנים הבינלאומיים, כי הם מתרגלים ומתכוננים הרבה, הם השיבו שזו אמירה מאוד מוזרה מצדנו. הם תהו אם גם על אליוד קיפצ'וגה ששבר את שיא העולם במרתון היינו אומרים שזו לא חכמה, כי הוא התאמן הרבה.
