להקשיב לשטח
מכיוון שתלמיד תיכון ממוצע מבלה כמעט שבע שעות בכל שבוע בהכנת שיעורי בית, זה מפתיע שאין תשובה ברורה לשאלה שבכותרת.
הדעה הרווחת היא ששיעורי בית הם דרך אפקטיבית לחזק ולהשריש מה שכבר למדו התלמידים בכיתה, אבל שהם עושים יותר נזק מתועלת, במיוחד בגילאים צעירים.
כאמור, שיעורי הבית יכולים לעודד ולשפר למידה, אבל יותר מדי מהם יכול להזיק.
האגודה הלאומית לחינוך בארה"ב תומכת ב: "חוק עשר הדקות" – שממליץ לתת עשר דקות של שיעורי בית עבור כל שנה בבית ספר. זאת אומרת שתלמידי כיתה א' יקבלו עשר דקות, כיתות ב' יקבלו עשרים דקות וכן הלאה, כך שתלמידי כיתה י"ב יקבלו מקסימום של שעתיים שיעורי בית ביום.
מחקר חדש מצא לאחרונה שכשתלמידי חטיבה נדרשו ליותר מ-90-100 דקות של שיעורי בית ביום, ציוני המתמטיקה והמדעים שלהם התחילו לרדת. נתינת כמות גדולה מדי של שיעורים יכולה להוביל לתשישות, מתח, ואיבוד עניין בלימודים – משהו שכולנו רוצים להימנע ממנו.
יש לשים על השולחן את היתרונות והחסרונות של מתן שיעורי בית ואז להסיק את המסקנות:
יתרונות:
חסרונות:
למרות שהדיון סביב שיעורי בית בדרך כלל מתמקד בטענות של "זה עובד" מול "זה לא עובד", מחקרים מראים שהגיל עליו דנים משמעותי מאוד.
המרוויחים העיקרים משיעורי הבית הם תלמידי התיכון, תלמידי חטיבות הביניים מקבלים רק חצי מהיתרונות להם זוכים התיכוניסטים ותלמידי היסודי כמעט שלא מרוויחים דבר משיעורי הבית. מכיוון שהתלמידים הצעירים עדיין עסוקים בלרכוש מיומנויות למידה, כגון ריכוז ומשמעת עצמית, ניתנת שיעורי בית לא עוזרת להם.
שיעורי בית שמעוצבים בחכמה, לא רק שמחזקים את למידת התלמידים, אלא גם מאפשרים חיבור בין משפחת התלמיד ובין בית הספר. שיעורי הבית יכולים להוות חלון דרכו יכולים ההורים לראות מה לומדים ילדיהם ופותחים פתח לשיח פורה על חוויות הלמידה שלהם. זהו גם ערוץ דרכו יכולים ההורים ליצור קשר עם צוות ההוראה ולמצוא דרכים אפקטיביות לתמוך בלמידת הילד.
למרות זאת, צריך לזכור שהתערבות רבה מידי של הורים יכולה להזיק לתלמיד. במחזק מ-2008 נמצא שתלמידים הצליחו פחות בבית הספר כשהוריהם נתפשו כפולשניים או שתלטנים. מוטיבציה היא מפתח חשוב בלמידה והורים יכולים באופן לא מודע לגרום נזק בכך שלא יאפשרו לילדם מספיק מרחב ואוטונומיה בעשיית שיעורי הבית שלהם.
מפתחי מבחני פיז"ה פרסמו דו"ח ב2014 בו הם בחנו את נושא שיעורי הבית ברחבי מדינות ה-OECD. הם מצאו שבני 15 בכל העולם מבלים בממוצע כ-5 שעות בשבוע בהכנת שיעורי בית. באופן מפתיע, במדינות כמו פינלנד וסינגפור מבלים פחות זמן בהכנת שיעורים עם ממוצע של 1-2 שעות בשבוע אבל למרות זאת, מצטיינים במבחני פיז"ה.
מדינות אלו, מסבירים כותבי הדו"ח, מספקות מערכות תמיכה שמאפשרות להפחית את כמות שיעורי הבית ועדיין להביא את התלמידים להצלחה. אם מדינה כמו ארה"ב תפחית את כמות השיעורים הניתנת לתלמידי תיכון, ציוני המבחנים כנראה ירדו, לא אם כן מערכות תמיכה נוספות יתווספו.
גם אם אתם בעד מתן שיעורי בית וגם אם אתם נגד, כדאי לזכור שהמחקרים בתחום נותנים תמונת מציאות רחבה של מה עובד ומה לא, ומורה טוב יכול לגרום כמעט לכל דבר לעבוד. השאלה היא לא – שיעורי בית: כן או לא; במקום זאת, עלינו לשאול את עצמנו "איך נוכל להפוך את שיעורי הבית למושכים, מתאגרים, רלוונטים וכאלה שיתמכו בלמידה שמתרחשת בכיתה"?
מה דעתכם על שיעורי בית?
