סיכון מחושב: אילו מורים נוטים יותר לנשור מהמקצוע

3497
סיכון מחושב: אילו מורים נוטים יותר לנשור מהמקצוע

בשנים האחרונות אנו רואים בישראל עלייה בביקוש למשרות הוראה. ניתן לראות לא רק מגמת עלייה כללית בביקוש למקצוע אלא גם פנייה של יותר ויותר אקדמאים ואנשים המגיעים משוק העבודה שבוחרים לעשות הסבה להוראה. יתרה מזאת, ניתן לראות שיש עליה ניכרת בביקוש להוראת מתמטיקה – בחמש השנים האחרונות כמעט הוכפלה כמות האנשים הפונים ומבקשים ללמוד את הוראת תחום תוכן זה. עם זאת, הביקוש הגדול אינו מקטין את אחוזי הנשירה הגבוהים של המורים בשנות העבודה הראשונות שלהם – אומנם יותר אנשים מבקשים להיות מורים, אך עדיין ישנם אחוזי נשירה גבוהים מהמקצוע. נשירה זאת גורמת לכך שצריך למצוא למורים אלו תחליף, ובכך היא הופכת לאחת הסיבות המרכזיות למחסור הקבוע במורים איכותיים, במיוחד במקצועות מתמטיקה ומדעים.

בעיית הנשירה של מורים חדשים מעסיקה אנשים רבים, שמנסים להבין מדוע אחוזי הנשירה של מורים חדשים הנם כה גבוהים, ובאמצעות הבנה זאת – להקטין את הנשירה. בין השאר, חוקרי חינוך רבים עוסקים בבעיה על מנת לקבוע מה הם הגורמים המשפיעים על ההחלטה של מורים – האם להישאר ולהמשיך ללמד, או לעזוב את המקצוע. חוקרים שונים מצאו גורמים רבים המשפיעים על הישארותם של מורים חדשים במערכת; בין השאר, קיומה של קהילה בית ספרית ערה ועזרתם של מורים וותיקים. מחקר חדש בחן ומצא גורם נוסף שהינו בעל השפעה ניכרת על נשירת מורים מתחילים – ההכנה שהם מקבלים במסגרת התוכנית להכשרת המורים בה למדו.

ישראל היום מדווח על עליה בכמות הפונים להוראת מתמטיקה

המחקר, שביצעו ריצ'רד אינגרסול, ליסה מריל והנרי מיי בחן את השפעתה של ההכשרה שקיבלו מורים לפני תחילת עבודתם, על הנטייה שלהם להישאר במקצוע ההוראה. אחד הממצאים המעניינים שהחוקרים מצאו, היה כי מורים למתמטיקה ומדעים מגיעים לעיתים קרובות מרקע שונה מזה של עמיתיהם המלמדים מקצועות שונים:

  • מורים למתמטיקה ומדעים למדו יותר באוניברסיטאות מאשר עמיתיהם והיו להם יותר תארים מתקדמים מלעמיתיהם.
  • מורים למתמטיקה ומדעים הגיעו פחות מתארים הקשורים בחינוך ויותר מתארים אחרים (כך למשל 68% מהמורים למדעים הגיעו מתארים שאינם חינוך, לעומת 29% בלבד ממורים לנושאים אחרים)
  • מורים למתמטיקה ומדעים הגיעו פחות מתוכניות מסורתיות להכשרת מורים ויותר מתוכניות אלטרנטיביות כגון תוכניות הסבה להוראה.
  • מורים מתחילים למדעים ומתמטיקה למדו בדרך כלל פחות שיטות הוראה, תיאוריות למידה ופסיכולוגיה של ילדים, היה להם פחות ניסיון של העברת שיעורי הכנה ולימוד בכיתות בזמן לימודיהם, הם צפו פחות באחרים מלמדים במהלך ההכשרה וקיבלו פחות משוב על ההוראה שלהם עצמם במסלול.

אחד ההבדלים הבולטים ובעלי ההשפעה הגדולה ביותר שהחוקרים מצאו, היה שאחוזי הנשירה של מורים למתמטיקה ומדעים היו גבוהים יותר מאלו של עמיתיהם. בעוד שהממוצע הכללי של הנשירה לאחר שנת ההוראה הראשונה היה 12.3%, אחוז הנשירה אצל מורים למתמטיקה עמד על 14.5% ואצל המורים למדעים היה 18.2%.

אז למה בעצם מורים מתחילים למתמטיקה ומדעים נטו יותר לפרוש ממקצוע ההוראה? האם אלו הם הנושאים שאותם הם החליטו ללמד? האם הסיבה הייתה לימודיהם במסלולים שאינם מסלולי חינוך מובהקים? החוקרים מצאו כי עיקר ההשפעה הייתה לסוג ההכשרה וההכנה הפדגוגית שהמורים עברו. מורים למתמטיקה ומדעים, גם אם למדו תואר שאינו חינוך, אך עברו הכשרה מקיפה להוראה – נטו להמשיך במקצוע ההוראה. עם זאת – מורים, גם אם למדו חינוך, אך לא עברו הכשרה מקיפה בהוראה – המשיכו פחות בקריירת ההוראה.

החוקרים סיפרו כי "לסוג האוניברסיטה, לתואר ולמסלול לא הייתה כמעט השפעה על הסיכוי שמורה יעזוב את ההוראה. מורים שלמדו את התואר שלהם במוסדות יוקרתיים לא נטו יותר מאחרים להמשיך... שיעורי העזיבה של מורים למתמטיקה ולמדעים שהיו בעלי תואר בחינוך, למשל בחינוך מתמטי או מדעי, לא היו שונים מאלה שהחזיקו בתואר בתחום שאינו חינוך".

אז מה היו הדברים שסייעו למורים להישאר?

מורים שלמדו יותר קורסים בשיטות הוראה, בתיאוריות למידה, בפסיכולוגיה של ילדים ובבחירת חומרי הוראה, נטו להישאר הרבה יותר במקצוע ההוראה מאחרים. גם ניסיון בהוראה השפיע מאוד – מורים שבמהלך הכשרתם התנסו בהוראה, קיבלו משוב מקיף על הוראתם וצפו במורים מיומנים מלמדים – נטו להישאר יותר. למעשה, מורים כאלו נטו להישאר פי 2 יותר מאשר מורים שלמדו מעט לימודים פדגוגים והכשרתם לא לוותה בהתנסות מעשית בהוראה.

מממצאי המחקר אפשר ללמוד שההבדלים בהכשרה הפדגוגית שמקבלים מורים למתמטיקה ומדעים, מהווים חלק משמעותי מהגורמים לנשירה המשמעותית במקצועות אלה. כלומר – גם אנשים מעולים, שמבינים היטב מתמטיקה ומדעים שכן הם מגיעים מעולם התוכן הזה, עלולים בהחלט לפרוש ממקצוע ההוראה כבר בשנות עבודתם הראשונות, ככל הנראה מכיוון שהם לא קיבלו את ההכשרה הפדגוגית הנכונה. מסתבר שללמוד איך ללמד חשוב לא פחות מידיעת תחום התוכן אותו המורה מתכוון ללמד.

על מנת ללמוד טוב יותר איך ללמד, ובהתאם לתוצאות המחקר, נוצרו תוכניות ההכשרה הקליניות למורים. תוכניות אלו שמות דגש על ההכשרה המעשית של המורים, הממוקדת בלמידת התלמיד, אופן חשיבתו, יכולותיו, צרכיו והתקדמותו. כלומר - התוכניות מספקות את התוכן שהחוקרים מצאו כחשוב (למשל שיטות הוראה, פסיכולוגיה של ילדים ותיאוריות למידה) אך משלבות את למידתו בהוראה פעילה ולמידה מניסיון, כמו גם מצפייה באחרים.

מה עזר לכם במיוחד בהכשרה אותה אתם עברתם? ספרו לנו בתגובות.

 

הדפסת סיפור זה
הגיע זמן חינוך

רוצים לקבל את הניוזלטר שלנו למייל שלכם?

בכל שבוע תוכלו לקבל את הניוזלטר החינוכי המוביל בישראל,
אליכם למייל ללא מאמץ.

פשוט מלאו את הטופס:
http://bit.ly/EduNowSignUp