המתכון להצלחות בית ספריות: תצפית ומשוב

7804
המתכון להצלחות בית ספריות: תצפית ומשוב

ברור לכולנו שלמורים השפעה מכרעת על למידת התלמידים והצלחתם, אך האם בתי ספר משקיעים מספיק בפיתוחם המקצועי של מוריהם? בואו ללמוד מבתי ספר המקיימים תרבות של "דלתות פתוחות", המקדמת אותם להצלחה. כתבה שלישית בסדרה המתעדת בתי ספר שמצליחים להתגבר על נתוני פתיחה קשים ולהגיע להישגים מרשימים.

המורה אלחאן ח'ורי ניצבת בפני כיתת תלמידי כיתה א' בבית הספר הבפטיסטי בנצרת. רעד עובר בה לרגע כשדלת הכיתה הסגורה נפתחת ומנהל בית הספר, ד"ר אוסאמה מועלם, נכנס לכיתה כדי לצפות בשיעור. על חגורתה של אלחאן נמצא מכשיר הקלטה המזכיר את נוכחותו של צופה נוסף בכיתה – צלם וידאו המצלם את אוסאמה, המנהל, שצופה באלחאן ובתלמידים. הסרט המתעד את הסיטואציה צולם במסגרת פרויקט "תיעוד הצלחות" וזמין כעת לצפייה של צופים רבים. כך, מעשה ההוראה שלרב מתרחש מאחורי דלתיים סגורות, הופך לנחלת הכלל.

במסגרת פרויקט תיעוד הצלחות של אבני ראשה וקרן טראמפ, הסתבר שבתי הספר שתועדו בפרויקט, דוגלים בתרבות של "דלתות פתוחות"; בתי ספר אלה מיישמים תצפיות הוראה ומשובים פי שלושה עד ארבעה מכל דרישה של משרד החינוך - דבר המוביל אותם להצלחה. בתי הספר משקיעים רבות בפיתוחם המקצועי של מוריהם על אף תנאי פעילות מורכבים. "תהליכי הצפייה והמשוב הם אחד המכשירים היעילים ביותר לשיפור ההוראה וההישגים". קובע ד"ר קובי גוטרמן, שפיתח את כלי השיח הפדגוגי בעקבות תצפיות בשיעורים.

"פתיחת דלתות הכיתה" טומנת בחובה פוטנציאל אדיר ללמידה עבור מורים. הרעיון הוא שאם מתרחשים דברים נפלאים בכיתתך – יהיה ניתן לשכפלם בכיתות אחרות, ואם יש קשיים בכיתה (שבוודאי משותפים גם למורים נוספים) – יהיה ניתן לדון בהם לצורך שיפור ולמידה.

 

כיצד ניתן ליישם תצפיות הוראה כיתתיות ומשובים לשיפור בית ספרי?
תצפיות הוראה ומשובים הם חלק מסדר יומם של מנהלים ורכזים בכל בית ספר. על פי הרפורמות 'עוז לתמורה' (2011) ו-'אופק חדש' (2008) מנהל בבית ספר בו כ-100 מורים יעסוק בתצפיות ובמשובים בין 32 ל- 42 פעמים בשנה. כל תצפית כזאת מורכבת ממפגש הכנה, הצפייה עצמה ושיחת סיכום. כלומר - כשעתיים בשבוע. המנהל - על פי הרפורמות האלה - הוא הגורם המעורב ביותר בצפייה בשיעורים בבית הספר, והרפורמות עוסקות בתצפיות למטרות הערכה בלבד.

 

אז מה החידוש שהתגלה בבתי הספר המתועדים?

בתי הספר המתועדים נושאים בשורה בדרך בה הם משתמשים בתצפית ובמשוב:

  • המטרה: למידה - בעוד שבבתי ספר אחרים מטרת התצפיות היא בעיקרה הערכה, בבתי הספר המתועדים, נערכות גם תצפיות המיועדות ללמידה ולשיפור ההוראה.
  • מינונים גדולים יותר - בתי הספר שרשמו הצלחות גדולות למרות נתוני פתיחה קשים, משקיעים זמן רב יותר בתצפיות ובמשובים. 
  • שילוב וידאו בתצפיות - המאפשר תהליך למידה לטווח ארוך.
  • לא רק המנהל או הרכזים צופים - בבתי הספר שתועדו, תרבות "דלתות כיתה פתוחות" נוגעת לכל הצוות: המנהל, רכזי פדגוגיה ומקצועות שונים, המורים החדשים והוותיקים – כולם צופים באופן תדיר אחד בשני.
  • תצפיות סדורות הקבועות במערכת - הצופים והנצפים מתוגמלים עבור שעות אלו. 

 

"קואצ'רים" למורים:
בחלק מבתי הספר המתועדים, קיימים אף רכזי תצפיות ומשובים – אנשי מקצוע מיומנים, (שאינם בהכרח רכזים פדגוגיים או רכזי מקצוע), אשר חלק ניכר מתפקידם הרשמי בבית הספר הוא לשפר את איכות ההוראה של עמיתיהם. בבית הספר ברנקו וייס - בית שמש, חלק מתפקידה של מוריאל סבן, מורה ורכזת הוראה לשם הבנה, הוא לערוך תצפיות ומשוב לעמיתיה, המורים הותיקים. היא מלווה 3-4 מורים ועורכת להם תצפיות פעם בשבוע-שבועיים. כל תצפית מלווה במשוב. בנוסף למוריאל, קיימים עוד כמה מורים שמבצעים גם הם תפקיד זה בבית הספר. "מי שצופה במורה הוא לא המנהל שלו, הוא לא נותן לו ציונים או שכר, זה בפירוש חבר צוות שהוכשר לטובת העניין וצופה במשך שנה ושנתיים ולפעמים שלוש", מספרת עליזה בלוך שניהלה את בית הספר בתקופת הפרויקט. חברי צוות אלו מתפקדים כמעין "קואצ'רים" לשכלול מקצועיות המורים ולטיפוח צמיחתם האישית.

 

שלבי התצפית והמשוב על פי כלי "השיח הפדגוגי":
בשלב הראשון נערכת פגישה קצרה בין הצופה לנצפה לתיאום התצפית. לאחר מכן נערכת התצפית עצמה - הצופה, בעל הידע המקצועי, בוחן את דרכי הוראת המורה מנקודת מבט נוספת ומתעד את המתרחש במהלך השיעור. (בכתב, בצילום או בדרך אחרת). בשלב הבא, לאחר השיעור, הצופה מעיין בתיעוד שלו ומנסח שני יעדים לשיחת המשוב – יעד לשימור ויעד לשיפור. לבסוף, נערכת שיחת המשוב, הדיון שעולה בה חייב להתחבר לשאלות המעסיקות את המורה כדי שיוכל לקדם תהליך של למידה.

תהליך מחזורי של תצפית ומשוב על פי "השיח הפדגוגי"

מורי בתי הספר שתועדו, טענו כי המשוב גרם להם לחזור לכיתה כשהם מעניקים תשומת לב גדולה יותר למעשה ההוראה שלהם. הם הפכו מודעים יותר להתנהגותם. כלומר, למשוב בכלל ולמשוב איכותי בפרט, פוטנציאל להוביל להתבוננות מחודשת של המורה בדרך בה הוא מלמד ולקדם את שיפורה. בהתאם לכך איכות למידת התלמידים עשויה להשתפר גם היא. 

בתי הספר המתועדים מדגימים בשורה נוספת שיש בה פוטנציאל אדיר לשיפור מקצועי - למידה קבוצתית מתצפיות. "בתי הספר המצליחים, יודעים לפורר את התרבות המסתגרת של מורים המכונסים בכיתתם ולהפוך הוראה של אחד ללמידה עבור קבוצה", מסבירה הילה ארזי-חטאב שהובילה את הפרויקט מטעם אבני ראשה. כך לדוגמא, מתרחש בישיבת צוות המתמטיקה בבית הספר ברנקו וייס – בית שמש. דניאל עובדיה, רכזת המתמטיקה, מחליטה להשתמש בניתוח קטעי וידאו משיעורה של מורה למתמטיקה בכיתה ז', כבסיס לשיח מקצועי בישיבה. כך מתאפשרת למידה קבוצתית ואישית - של המורה המתועד. "ברגע שמורה יכול להסתכל על ההוראה שלו אין לזה שום תחליף", אומרת יעל פולברנאכר, ממכון כרם, מכון לחינוך הומינסטי-יהודי להכשרת מורים. 

בישיבת הכנה לקראת ישיבת צוות המתמטיקה, שנערכת בין יעל פולברנאכר לבין דניאל עובדיה, רכזת המתמטיקה - עולה דיון במורכבויות של ישיבה שבה 16 מורים דנים במעשה ההוראה של מורה אחת. עובדיה חוששת מכך שזה עשוי להיות דורסני כלפי המורה המתועדת. 

 

כיצד מנהלים ומורים יכולים להתגייס ל"פתיחת דלתות הכיתה"?
על אף היעילות של השימוש בתצפית ובמשוב לשיפור ההוראה, מורים רבים חוששים להיחשף ולהיות נתונים לביקורת במסגרת תהליך זה. כיצד, אם כך, הופכים את התצפיות והמשוב לכלי רפלקטיבי משמעותי עבור הנצפה ועבור שכלול איכות ההוראה של כלל מורי בית הספר? כיצד ניתן לפתח תרבות בית ספרית המסייעת לתהליך זה והמבוססת על אמון?

מורי בתי הספר המצליחים סיפרו שקוהרנטיות היא שם המשחק: "כל מורה שהגיע בשנים האחרונות עובר את השוק הזה. מלהיות נצפה אחת לשלוש שנים, להיות נצפה או צופה פעמיים בשבוע. אבל זה נתון והנוהל ידוע. זה לא אישי וכולם עוברים את זה. זה מוריד מהמתח. זה והתחושה של הענייניות. כולנו רוצים להשתפר כמורים והנה כלי. ובאמת, אני מרגישה מורה יותר טובה."

תקשורת טובה גם היא חשובה, בעת המשוב מומלץ להשתמש בשפה לא שיפוטית, הממוקדת בתהליכי ההוראה שנצפו בשיעור. אנשי חינוך מתמודדים פעמים רבות עם הדילמה שבין שימור מערכת יחסים לבין העברת ביקורת מקצועית. הם חוששים שביקורתם תעורר מתחים וקונפליקטים. כלי "השיחה הפתוחה", נותן מענה לדילמה זו. 

כדי שמנהל יוכל להנהיג בבית ספרו תרבות של "דלתות פתוחות", הוא צריך להחליט שהוא מקדם נושא זה ומוצא את הדרך שבה יוכל להתגבר על האתגר של שילוב התצפיות והמשובים בלוח הזמנים הבית ספרי העמוס.

המסקנות הן בלתי נמנעות – הצלחות בית ספריות מתאפשרות בזכות השקעה במורים. כדאי לבתי ספר להשקיע במוריהם ו"לפתוח את דלתות הכיתה" לרווחה. שימוש רב בתצפיות ומשוב איכותי לצורך שיפור ההוראה, על ידי חברי צוות שונים, היעזרות במורים מצוינים המשמשים כ"קואצ'רים" עבור מורים אחרים, שימוש בוידאו ולמידה קבוצתית מתצפיות - הובילו בתי ספר בעלי תנאי פתיחה מורכבים להצלחה.

הצלחות אלו מלמדות אותנו שאין ספק שבתי ספר המקדמים תרבות של "דלתות פתוחות" מבטיחים שיפור מתמיד באיכות ההוראה. הם מקדמים שיח מקצועי מתמיד, מפתחים תחושת מסוגלות של מורים ובהתאם לכך סיכויים גבוהים שישפרו גם את איכות הלמידה של התלמידים. ניתן להגיע להישגים גבוהים בכל בית ספר, למרות מאפייניו הייחודיים, ולא על ידי הסתמכות על תקציבים, אלא על ידי הגדרת סדר עדיפויות, עבודת צוות טובה וחשיבה מחוץ לקופסה.

 

גם אתם יכולים ללמוד מהצלחות אלו וליישמן!
הצלחות מקומיות מתועדות הן משאב עצום ללמידת בתי ספר. באתר של מכון אבני ראשה, חומרי למידה עבור מנהלים וצוותי הוראה. מי שמעוניין לקדם את בית ספרו להצלחה, מוזמן לעשות זאת על ידי שימוש במאפיינים שנמצאו משותפים לבתי ספר המתועדים, ביניהם, תצפית ומשוב. באתר סרטי וידאו המציגים דוגמאות מתוך בתי הספר וסדנאות מבוססות וידאו.

בנוסף, הנה קישור לכלי פרקטי שיוכל לסייע גם לכם לבסס תצפית ומשוב בבית ספרכם:

לקריאה נוספת -

מה דעתכם על "פתיחת דלתות הכיתה" לצורך שיפור ההוראה? האם לדעתכם מושקעים מספיק משאבים בפיתוחם המקצועי של מורים?  שתפו אותנו בתגובות.

*תודה להילה ארזי-חטאב, שהובילה את פרויקט "תיעוד הצלחות" מטעם אבני ראשה, על סיועה בהכנת הכתבה.

הדפסת סיפור זה
יסמין שרייר עוזרי

עורכת ויוצרת תוכן, תסריטאית ובמאית.