אסטרטגיות ההוראה מרחוק שהייתי רוצה לקחת איתי גם לכיתה

4452
אסטרטגיות ההוראה מרחוק שהייתי רוצה לקחת איתי גם לכיתה

מחברת: שרה קופר, אתר אדיוטופיה

 

לפני שתלמידי ההיסטוריה שלי בכיתה ח' עברו ללמידה מקוונת באביב האחרון, לא היה לי מושג עד כמה אחד מהם אוהב מנה חמה או באיזו מתיקות מדברת אחת התלמידות על אחיה בן החמש. אולי הייתי צריכה לדעת, אבל לא ידעתי, והלוואי שהייתי יודעת.

הלמידה מרחוק אפשרה לנו להציץ לאינטימיות שבחיי התלמידים ולתהליכי החשיבה שלהם ואני חוששת שרגעים אלה לא יתרחשו בתכיפות רבה כל כך כשנחזור בסופו של דבר לבית הספר. עם זאת, אני מבינה שהמצב לא חייב להיות כך – ולכן חשבתי רבות לאחרונה כיצד לתרגם את ההיבטים הטובים ביותר של ההוראה המקוונת ולהביא אותם אל חדר הכיתה.

 

מה אני רוצה לייבא לכיתה שלי?

1. משוב חיובי באימייל קצרצר

מרחוק: כשכולנו נמצאים רחוק כל כך זה מזה והכל מוגש ברשת, אך טבעי לשלוח אימיילים קצרצרים בני שתי שורות על כל מטלה קטנה, ולהדגיש משהו ספציפי שעבד היטב. אני שולחת אימיילים כאלה בשיקול דעת, כדי שלא אבלה נצח במתן ציונים למטלות מהירות. עם זאת, אני רוצה שהתלמידים שלי יידעו שראיתי את עבודתם וחשבתי עליהם.

מקרוב: הייתי שמחה להמשיך בכך גם בכיתה, גם אם מדובר בדקה אחת בזמן השיעור כשהתלמידים עובדים על משהו אחר. זו עשויה להיות הזדמנות לתת משוב קבוע ופרטי יותר מאשר להגיד משהו בקול רם בכיתה.

 

2. מעקב אונליין במהלך שיחה עם תלמידים

מרחוק: בזמן המפגשים הקבוצתיים הקטנים בשיעורי זום, כשדיברנו על המחקר שעשו התלמידים לפרויקטים שלהם, היה קל מאוד להתבונן במסמך גוגל דוק המשותף של הקבוצה ולהעיר הערות.

מקרוב: כשנחזור ללימודים בכיתה, הייתי רוצה להסתובב עם הלפטופ שלי לעיתים קרובות יותר כדי שלא אצטרך להתבונן מעבר לכתפי התלמידים, אלא להשתתף בפעילות יחד איתם ולכתוב הערות בזמן אמת, שיוכלו לפעול לפיהן בהמשך.

שיתוף מסך הוא כלי רב ערך שמאפשר לי לעזור לתלמידים לבדוק אם המקור שלפניהם הוא אמין, למצוא מידע לציטוט או לענות על שאלות טכניות, כמו כיצד להעביר קובץ לתיקייה בגוגל דרייב. גם בכיתה רגילה ניתן למצוא זמן להעביר תהליכים כאלה בקבוצות קטנות יותר.

 

3. כרטיסי יציאה כהערכה מעצבת

מרחוק: בשיעורים מרחוק, השתמשתי בכרטיסי יציאה מקוונים – פעילויות קצרות לסיכום השיעור – למטרות שונות, כמו לבקש מהתלמידים לסכם את התקדמותם בפרויקט קבוצתי או לכתוב מה לדעתם הופך פודקאסט מסוים לרב עוצמה.

מקרוב: בחדר הכיתה לא השתמשתי בכרטיסי היציאה באופן עקבי, אך כעת הייתי שמחה לעשות זאת. המידע שהם מספקים מעצב את האופן שבו אני מבינה את התלמידים שלי, ועוזר לי לתכנן את השיעור הבא.

כשנחזור לכיתה, עליי לחשוב כיצד להשתמש בהם באופן הטוב ביותר בהתאם לשיעור באותו יום. ניתן להשתמש בטפסים של גוגל, שמאפשרים לאסוף, להעתיק ולשמור מידע בקלות. ניתן להקרין שיחת צ'ט על הקיר, שבה יספרו התלמידים מה לדעתם היה מעניין בנושא השיעור ולפעמים אפשר פשוט להשתמש בפתקי הנייר הישנים והטובים, שמאפשרים קבלת משוב אנונימי ומיון הרעיונות השונים לפי קטגוריות.

 

4. מטלות מסכמות יצירתיות ומהנות

מרחוק: מאז שעברנו ללמידה מרחוק שמחו התלמידים לקבל פרויקטים יצירתיים מהמורים, שהופכים את ההוראה לאינדיבידואלית יותר ומאפשרים להם לבלות ביחד בקבוצות וירטואליות קטנות. כמו כן, הם אהבו לתת משוב על הפרויקטים של חבריהם לכיתה באמצעות גוגל דרייב וטופסי גוגל.

מקרוב: הייתי רוצה לקחת את זה גם לכיתה. קל יותר לתת מחמאות באופן מקוון מאשר לכתוב הערות בכתב יד כפי שהיה נהוג בכיתה.

 

5. מרחב לפטפוטים שקשורים לנושא

מרחוק: גם כאשר אנו מתמקדים בתגובות הקשורות לתוכן השיעור, עדיין יש מקום להומור מתאים ולאינטראקציה מהצד בין התלמידים לבין עצמם. שמחתי לראות כיצד התלמידים מגלגלים ביניהם בחוסר פורמליות רעיון שהם רוצים לשחרר לחלל האוויר, מבלי להפריע בהכרח לשיעור. בזמן שאני מלמדת, אני גם משגיחה על הצ'ט, צוחקת עם התלמידים ומציעה להם לעזוב את זה אם הם ממשיכים זמן רב מדי!

מקרוב: היה יכול להיות נהדר להמשיך את הצ'ט הזה מדי יום בכיתה עצמה, אולי על מסך מאחורי המורה, כך שאוכל לשמוע מכל תלמיד לעיתים קרובות יותר במהלך השיעור.

 

6. שאלות חימום על חיי התלמידים 

מרחוק: החלק האהוב עליי בלמידה המקוונת היה בתחילת כל שיעור מדי יום, אז זכיתי להצצה מיידית לחייהם של תלמידי כיתה ח'. אני מציגה שאלה, התלמידים עונים ואני מבקשת מכמה מהם להסביר.

עם השאלות הקלילות יותר נמנו: מה אכלת היום לארוחת הבוקר או הצהריים? האם היה משהו שנהנית ליצור או לעשות עם הידיים השבוע?

עם השאלות הכבדות יותר נמנו: האם יש משהו נחמד שאפשר לעשות (או שעשית) עבור מישהו אחר במהלך הסגר? מה למדת על עצמך או על אחרים בזמן השהות בבית?

כששאלתי את השאלה האחרונה שמחתי לשמוע כמה מהתלמידים המוחצנים יותר, המוקפים חברים בדרך כלל, שגילו בתקופה הזו שהם דווקא נהנים להיות לבד. חלק מהתלמידים גילו שהם אוהבים לבשל, ואחרים גילו את חוש ההומור של האחים שלהם. שמעתי גם כמה תלמידים שהתשובות שלהם הדאיגו אותי, ובדקתי מה שלומם מאוחר יותר, בשילוב יועץ בית הספר.

מקרוב: בסקר שנערך לאחרונה ענו כמה מהתלמידים שהם אוהבים את שאלות החימום היומיומיות הללו, ושהן גורמות להם "להרגיש שהכיתה מוכרת ונוחה יותר". אני מתכננת לשלב את הבדיקה המהירה הזו בעל פה, על המסך או בשתי הצורות, כשנחזור לחיים האמיתיים – מה שאני מקווה שיקרה מוקדם ככל האפשר.

 

הכתבה התפרסמה לראשונה באתר אדיוטופיה. אנו מודים לצוות אדיוטופיה ולמחברת שרה קופר על האישור לפרסם את הדברים לקהל המורות והמורים בישראל.

הדפסת סיפור זה

רוצים לקבל את הניוזלטר שלנו למייל שלכם?

בכל שבוע תוכלו לקבל את הניוזלטר החינוכי המוביל בישראל,
אליכם למייל ללא מאמץ.

פשוט מלאו את הטופס:
http://bit.ly/EduNowSignUp