איך בוחרים חומרי לימוד דיגיטליים? בעזרת שתי שאלות פשוטות

3187
איך בוחרים חומרי לימוד דיגיטליים? בעזרת שתי שאלות פשוטות

המעבר ללימודים מקוונים היה מהיר וכולל. כולם עברו ללמד וללמוד וירטואלי. בהתחלה האתגר היה הקיום של שיעור - להצליח להפעיל מערכת לניהול שיעור, לשמוע את התלמידים ולשתף קבצים ולוח. ואז, אחרי שקיבלנו ביטחון ביכולת ללמד וירטואלית, הגיעו שאלות פדגוגיות על התוכן והפעילויות בשיעור ועל חומרי הלמידה בהם כדאי ונכון להשתמש.

 

אל תדבקו לספרים!

המשפט השכיח בהרבה כיתות, "כולם להוציא את הספרים ולפתוח בעמ' 82" אינו רלוונטי בלמידה מרחוק. אמנם יש אפשרות לדבוק בספר הלימוד המקורי, לצלם / לסרוק ולהעלות למרחב השיעור המשותף, אבל הרשת מציעה מגוון כל כך גדול של חומרי לימוד ותכנים אחרים, שזה ממש "פשע" להתעלם מהם ולדבוק בספר הלימוד של ימי השגרה. שיעור וירטואלי מזמין ומחייב שינוי בחומרי הלמידה.

חומרי לימוד דיגיטליים הם שם כולל להרבה מאוד תכנים שונים ומגוונים. בעוד שתהליך הפיתוח של חומרי לימוד מודפסים הוא תהליך מובנה הכולל, בין השאר, בבדיקות מדוקדקות המקפידות על הדיוק המדעי, השפה, ייצוג מגדרי ועוד, הרי שבחומרי לימוד דיגיטליים פועלים מגוון רחב של יצרנים. ביניהם, ארגונים פרטיים ומסחריים, מורים, הורים ואנשי אקדמיה ומוטמעים בהם תכנים שלא פותחו מלכתחילה למטרות למידה. למשל, מאמרים בעיתונות מקוונת, סרטונים מדעיים ב-YouTube ועוד. המגוון הזה מחייב אותנו לתהליכי בקרה אישיים על איכות התוכן וכן, דורש מאתנו לחנך ולהרגיל לכך את תלמידנו. יתרון בולט של חומרי לימוד דיגיטליים הוא העובדה שהם לא מודפסים ויכולים להתעדכן בתדירות גבוהה. הנה כמה אופציות: באתר "כיתה בפיתה" למשל ובאתר משרד החינוך והנה גם פרויקט היסטוריה לילדים של "כאן".

מתוך אתר "כיתה בפיתה"

כך תבחרו חומרי לימוד דיגיטליים

לכל שיעור יש מטרה/ות וכשאנחנו מתכננים את השיעור, אנחנו בונים ובוחרים את הדרך המתאימה לנו ולתלמידים שלנו כדי להשיג את המטרה. דרכים שונות יכולות להביא לאותה מטרה ולחומרי הלמידה שבהם אנחנו והתלמידים בוחרים להשתמש יש תפקיד משמעותי בדרך בה יושגו יעדי השיעור. לפני הכל, כדי לבחור חומרי לימוד מתאימים, שאלו את עצמכם:

שאלה ראשונה: מי אני רוצה שיקבע את יעדי הלמידה? מי אני רוצה שיחליט מה ילמדו ובמה יתמקדו במשימה זו? האם בשיעור זה המטרה והיעד הלימודי ו/או התוכני של המשימה נקבעים על ידי המורה והם אחידים לכל התלמידים או שבשיעור זה יש יעד למידה אישי הנקבע על ידי התלמיד?

שאלה שניה: מה סוג התכנים עליהם אני רוצה שתתבסס הלמידה? השאלה הזו מופנית למפתחי התוכן הדיגיטלי - מי פיתח את התוכן ומה היתה המוטיבציה שלו? לשאלה זו יכולות להיות תשובות רבות, כאשר בצד אחד ישנם תכנים שנוצרו לצורך למידה (למשל, יחידת הוראה בנושא שואה) ובצד השני, ישנם תכנים שפותחו לצרכים שונים ללא קשר לתוכן או למהלך לימודיים (למשל, סרט הוליוודי בנושא שואה). 

התשובות שתגבשו לשתי שאלות אלה יתנו לכם למעשה 4 אפשרויות לפעול, אותן אפרט מיד. מודלים אלו הם תרחישי קצה. ביניהם יש כמובן מגוון של תרחישי ביניים.

 

1. המורה קובע יעדים + חומרי לימוד מפוקחים

במודל זה המורה בוחר להגדיר את יעדי השיעור והמשימות הלימודיות בהתאם לתוכנית הלימודים ולצורך כך הוא בוחר להשתמש בחומרי לימוד שפיתחו מומחים מתחום החינוך. דוגמה לכך היא ספרי לימוד דיגיטליים (למשל, הילקוט הדיגיטלי של מט"ח) או משחקים לימודיים (למשל, משחקים המתרגלים חומרי לימוד על פי כיתות). באפשרות זו יש למורה שליטה רבה יחסית באיכות התוכן ובקשרים בינו לבין תוכנית הלימודים.

מתוך הילקוט הדיגיטלי של מטח

2. המורה קובע יעדים + חומרי לימוד מהרשת

במודל זה המורה בוחר את נושא הלימוד בהתאם ליעדיו ולתוכן תוכנית הלימודים ומרחיב או מקשר את נושאי השיעור לתכנים מגוונים הזמינים ברשת. למשל, להשתמש בידע על נגיף הקורונה מתוך אתר משרד הבריאות, כדי להסביר ולחשב את מושג האינטגרל במתמטיקה או על מנת לפתח דיון וחשיבה על נושא זכויות אזרחיות בסיסיות בהקשר של בריאות הציבור בשיעור אזרחות. במודל זה התוכן הדיגיטלי מהווה תשתית תוכן שעל המורה והתלמידים לבחון ולהתאים ליעדי השיעור.

 

3. התלמיד קובע נושא לימוד + חומרי לימוד מוכרים ומפוקחים

במודל זה המשימה הלימודית היא אינדיבידואלית ונבחרת על ידי התלמיד בהתאם לרצונו ולנושא השיעור, אבל דורשת ממנו לעשות שימוש בחומרי למידה מהימנים ובעלי תו תקן של ידע. למשל, התלמיד יכול לבחור איזה נושא שאלה / נושא בהקשר של העלייה השנייה הוא רוצה ללמוד ולהתעמק בו, אבל ישנה דרישה להתבסס על מקורות וקישורים המופיעים באתר החינוך - הספרייה הלאומית. מודל זה מזמן חקירה אישית של התלמיד בתוך גבולות ברורים יחסית של תוכן מבוקר ומהימן.

מתוך תחום החינוך באתר הספריה הלאומית

4. התלמיד קובע נושא לימוד + חומרי לימוד מהרשת, לבחירת התלמיד

במודל זה הלומדים מגדירים לעצמם את יעדי הלמידה ונעזרים במגוון חומרים דיגיטליים הזמינים ברשת, החל במאמרים אקדמיים וכלה בתכנים מסחריים (שיכולים להיות מוטים ומניפולטיביים). מודל זה מזמן למידה אותנטית אצל התלמיד, תוך דרישה לשלב גם 'בקרת איכות' על התוכן על ידי התלמיד והמורה.

חופשת הקורונה תסתיים בקרוב, אבל מה שהיא הביאה עלינו הוא ללא ספק אירוע משבש ברמה הגלובלית, עם השלכות משמעותיות על מערכות החינוך בישראל ובעולם. כלים ומתודות שאנו מפתחים ומשכללים בימים אלו ילוו אותנו עוד רבות ויביאו לשינוי מהותי באופן הלימוד והלמידה.

אנחנו לגמרי לא לבד. ארגון HundrED בתמיכת ה- OECD מוביל מהלך שמטרתו לזהות ולהנגיש משאבים איכותיים ופתרונות מוצלחים ללמידה מרחוק ממדינות שונות בעולם. מוזמנים להיכנס לאתר הארגון, לאתר פעילויות וחומרים מעוררי השראה ולשתף בעשיה שלכם. נגיף הקורונה הוכיח לנו שכולנו בסירה אחת. אפשר לעשות זאת גם בעזרת שותפויות חינוכיות.

 

עוד על השלכות נגיף הקורונה על מערכות חינוך בעולם, באתר היוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך.

 

הכתבה נכתבה על סמך עבודתה של ועדת מומחים שהתמקדה בנושא התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלמידה למאה ה-21,  מטעם היוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך.

הדפסת סיפור זה
תמי חלמיש אייזנמן

מנהלת "יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך", וגם (קצת) מורה ומרצה על האופן בו מחקר יכול לשרת את העוסקים בחינוך ובנושאים שונים בהוראת המתמטיקה.

תמי נמנתה עם מייסדי קרן טראמפ והובילה את תכניות הקרן למן היווסדה ב-2011 ועד 2017, בתפקיד זה תרמה במידה ניכרת למהפכת ההוראה הקלינית בתחומי המתמטיקה והמדעים. בעבר לימדה מתמטיקה בבתי ספר תיכון שונים והוראת המתמטיקה במכללות להכשרת מורים ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית.

בעלת תואר ראשון במתמטיקה ובפילוסופיה (1996), תעודת הוראה (1997) ותואר שני בחינוך מתמטי (1999) – כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן בעלת תואר שלישי בהוראת המתמטיקה ממכון ויצמן למדע (2007), ואחריו השלימה מחקר בתר־דוקטורט בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים (2009). מחקריה מתמקדים בהקשר התרבותי של מעשה ההוראה והלמידה.