משיעור להרפתקה: כיתת המדעים הופכת לחוויה

3022
משיעור להרפתקה: כיתת המדעים הופכת לחוויה

הרגע הזה שבו העיניים נשואות קדימה, "אין עולם", הרגע שבו הצלחת לשנות להן את ה"מוד" (מצב) שלהן והן איתך - סקרניות, קשובות, צמאות. חלומה של כל מורה. להדליק אותן, להלהיב, לגרום להן להיות צמאות לידע, למתוח אותן, לגרות, על מנת שישאלו שאלות, שירצו לדעת. זהו בדיוק רגע הדלתא, הרגע שבו אפשר לחולל שינוי ברצון, בסקרנות, בידע ובשאיפות של תלמידינו.

שמי עינת בן אליהו ואני מורה למדעים בחטיבת ביניים באולפנת "חן במדבר" בבאר שבע. אני מאמינה שכדי שתלמידותיי יאהבו ללמוד בכלל ומדע בפרט - אני צריכה להוסיף למפגשי הלמידה במדעים מימד חוויתי. כמובן שאי אפשר שכל שיעור יהיה "פגז", מלא אטרקציות (ניסויים מעניינים וכו'). יש גם מפגשים של תרגול ומשימות בכיתה, אך הבנתי עם השנים שכדי שהתלמידות שלי "ילכו אחריי", אני צריכה להשתדל לבנות כל מפגש למידה באופן כזה שתהיה בו גם הרגשה כאילו אנחנו בטיול, ישיבה בבית קפה, שופינג וכו'. הרגשה של התחדשות – משהו חדש על העולם ולא חולצה חדשה בקניון.

 

 

אז איך אני עושה את זה?

התנתקות

כדי להוביל את התלמידות שלי ל"מוד" חדש של למידה הן חייבות להתנתק מהשיעור הקודם, מהשיחה עם החברה בהפסקה וכו'. הנה כמה הצעות שיעזרו לתלמידים להיכנס ל"עולם אחר" ולעשות ריסטרט למה שיושב בראש:

  • כרטיס כניסה: שאלה שאיתה נכנסים לשיעור – מי שמצליח לפתוח אותה יכול להתחיל לעבוד. את השאלה אפשר לשים בתחילת מצגת השיעור או לכתוב על הלוח או להשתמש בקוד QR, כך שהתלמידים יוכלו לראות אותה דרך הטלפונים הניידים שלהם (ניתן לייצר קוד QR בגוגל דוקס).
  • תמונת ר.ח.ש: זוהי תמונה שמחכה לתלמידים על הלוח כשהם נכנסים לכיתה, יחד עם שאלה: מה בתמונה? רח"ש זה ראשי תיבות של רואה, חושב, שואל (רעיון שלקחתי ממכון ברנקו וייס). חשוב שבתמונה יהיה משהו שנראה ממש סתום, כמו הגדלה של נגיף אבולה או הבזק של זרם חשמלי. תמונה שממש קשה לנחש מה יש בה.
  • סבב קצר של "מה אני משאירה מחוץ לדלת": פעילות ממש נחמדה, בה אני שואלת את התלמידים מה הם עברו היום ומה הם משאירים מחוץ לדלת. למשל, המבחן במתמטיקה מהשעה הראשונה, מריבה עם חברה וכו'.
המשימה: לשמור אותן מרותקות כל השיעור 

כל תלמידה היא מדענית

אני משתדלת בכל ניסוי לתת לתלמידות שלי חלוקי מעבדה חד פעמיים. זה יוצר אווירה מיוחדת בשיעור. זוהי עוד דרך לתת הרגשה של חוויה. ילדים אוהבים להתחפש ועבורי כמורה זו עוד דרך להעניק להם חווית למידה וגם לטעת בהם שאיפות לעתיד.

 

משחקי תחרות

שילוב של משחקי תחרות פשוטים בתוך השיעור מעלה את רמת האדרנלין, הסקרנות גוברת וכולם רוצים לנצח. אני מחלקת את התלמידות שלי לקבוצות או טורים על פי איך שהן יושבות בכיתה ומשלבת משחקים פשוטים, כמו איקס עיגול (רק הקבוצה שענתה נכון על השאלה שהמורה הפנתה רשאית לבצע מהלך) או מצגת תמונות בהקשר למה שנלמד בכיתה. כל קבוצה בתורה צריכה למצוא את ההקשר לנלמד היום.

 

הומור וצחוק

יש לך בדיחה טובה? אל תשמרי אותה לעצמך. צחוק וחיוך גורמים למפגש להיות יותר משוחרר, נעים ובטוח. גם מי שלא ניחנה בחוש הומור מפותח, כדאי לך לפחות לחייך ולשמוח כשאת מלמדת. נעים יותר להתבונן במורה כשהיא שמחה ונינוחה.

 

רגע של גילוי

בכל חוויה יש את הרגעים האלה, המיוחדים, בהם אתה מגלה משהו על עצמך, לומד עוד משהו על החיים, על העולם, על זולתך. כדי שהתלמידות שלי ירגישו שהמפגש היום היה עבורן עניין משמעותי, אני מבקשת מכולן לכתוב במחברת, 2-3 דק' לפני סוף השיעור, מה התחדש להן היום על העולם ועל עצמן כלומדות? על עצמן כבני אדם? מי שרוצה משתפת, בד"כ 2-3 בנות וסיימנו. צפו לתובנות מאוד מעניינות.

 

הפתעות

תפתיעו את התלמידים שלכם! תמתחו אותם. ערכו ניסוי ואל תסבירו מיד מה קרה פה, שתפו בתופעה ואל תגלו מיד מה הגורמים שלה, הקרינו סרטון ואל תתנו את המילה האחרונה. תגרמו לתלמידים להשתאות ולהיות במתח שיגרום להם לחשוב ולשאול שאלות בעצמם.

 

עינת בן אליהו היא אחת מחמש הפיינליסטיות בפרס טראמפ להוראה איכותית.

הדפסת סיפור זה
עינת בן אליהו

מורה למדעים חט"ב באולפנת "חן במדבר" בבאר שבע