למידה משמעותית והעצמת תלמידים: תנו להם הזדמנות ליזום בעצמם

3236
למידה משמעותית והעצמת תלמידים: תנו להם הזדמנות ליזום בעצמם

נתחיל מהסוף: לא זכינו. בשום פרס. מיד בתום טקס ההכרזה עמדנו כולנו המומים, לא מאמינים, מאוכזבים וכועסים. נבחרת היזמים שלנו נשברה בשניה אחת. הנערים והנערות התפרקו לנו בבת אחת מול העיניים ומרביתם התחילו להזיל דמעות. המבוגרים בחבורה ניסו לשחק אותה חזקים מול הילדים. אוי, כמה שזה כאב. האמת, היינו בהלם.

אבל, עזבו תחרות. אז לא ניסע לריגה. התהליך שעברנו בשנה האחרונה ענק ומשמעותי יותר מכל דבר. כישלון הוא תמיד אירוע מקומי, נקודתי וזמני. אם נתייחס אליו כאל אירוע חמור, תישאר לנו צלקת לכל החיים, אבל אם נקום על רגלינו, אין ספק שהאירוע יהפוך לזיכרון מחזק ואם נמשיך לנסות ולהשיג את מבוקשנו ביתר זהירות, תשומת לב ואחריות, הסיכוי להצלחה בעתיד רק יגדל. הכל תלוי בגישה שלנו.

 

המיזם שלנו

נחזור מספר חודשים לאחור, כשהחלטנו להשתתף בתחרות ופנינו לתלמידי חטיבת הביניים בר לב בעיר כפר סבא, בהצעה לקחת חלק בפרויקט חסחשמל של אשכולות הפיס למדעים במשרד החינוך עם חברת החשמל. תהליך מטורף שהתחיל עם שום דבר. התחלנו מאפס. חבורה של נערים לא מלוכדים, בקושי מכירים אחד את השני, כל אחד לעצמו, כל אחד ועולמו.

ביקשנו מהתלמידים לבחור את החברה שיקימו ואת המוצר אותו החברה תייצר, כאשר הדגש הוא על מוצר שיש בו התייעלות אנרגטית. ראשית, היה צריך לברר: מה המשמעות שלנו כקבוצה, מה החזון, אילו ערכים חשוב לנו לצקת לתוך המוצר? חילקנו תפקידים ועבדנו קשה מאוד בליכוד, בחיבור ובמציאת מכנה משותף.קבוצה טובה היא כמו עוגה טובה. כשאתה משתמש במרכיבים איכותיים ומדייק במתכון, השילוב יוצר את התוצר הכי טעים שיש.

הקבוצה שלנו החליטה להקים חברה לה קראו NRG, אשר תייצר משחק קופסה, הנקרא SAVE, המחנך ילדים בגילאי בית ספר יסודי ומשפחות צעירות איך לייעל אנרגיה בצורה נכונה, לחסוך במים ובחשמל ולנהל משק בית. במשחק מקבל כל אחד משכורת וממשיך למשבצת "הוצאות סוף החודש", שבה משלמים הוצאות כמו מים, חשמל ודלק. בדרכם ייתקלו השחקנים באמצעי חיסכון שונים (דוד שמש, מכונית חשמלית וכו'). כאשר מישהו קונה אמצעי חיסכון, יורד לו סכום כסף מסוים מהוצאות סוף החודש. המשחק מביא לידי ביטוי את החיסכון בצורה כיפית, פשוטה וקלה להבנה.

בתחרות האזורית שהתקיימה בבית ספיר, הקבוצה זכתה בפרס מנכ"לית, מה שהוביל אותם לשלב הבא, שהוא היריד הארצי. ביריד הארצי, שהתקיים בתחילת נובמבר, הקבוצה זכתה במקום רביעי, שלצערם, לא היה עליו פרס. למרות האכזבה הגדולה, קבוצת נרג לא ויתרה לשנייה והמשיכה לנסות, להתקדם ולראות מהו השלב הבא, עכשיו כשהתחרות מאחוריהם.

 

השלבים החשובים בלמידה משמעותית:

בעידן של חוסר ודאות ועולם משתנה, מה נרצה להעניק לתלמידים שלנו בבית הספר בכדי לאפשר להם נקודת זינוק טובה יותר לחיים האמיתיים? האם הידע הוא תכלית הכל, איך יוצרים קבוצה מגובשת סביב רעיון אחד? איך נוכל ללמד תלמידים להיות יזמים? אלו הדברים החשובים שתצטרכו כדי להטמיע תהליך של למידה משמעותית:

 

1. אתגר

סיפור מסגרת אשר שמציב בפני התלמידים אתגר ממשי, פרס, תחרות, שמכניסה המון רוח לעשייה של התלמידים. המטרה שלנו במסגרת התחרות של אשכולות פיס בארץ היתה לבנות מוצר ששם לו למטרה לשמור על כדור הארץ ולהביא לבני הנוער את המודעות להתייעלות אנרגטית.

2. מעטפת תומכת

מעטפת הכוללת מנטורים, מבוגר משמעותי, שמעניק לתלמידים את הקרקע הבטוחה והתומכת, אשר מאפשרת לו לצמוח הכי גבוה. לא היו צעקות, לא עונשים, לא עירוב הורים ולא היו מבחנים.

3. ערך

יצירת ערך למוצר / תוצר של התהליך החינוכי, אותו עוברים התלמידים. אם נגרום להם להבין שהערך הוא המוביל ועומד בראש היוזמה שלהם, אזי המשמעות של כל התהליך הופכת להיות הרבה יותר גדולה ומשמעותית לתלמידים.

4. חלוקת תפקידים בתוך הקבוצה

הענקת סמכויות ברורה ושקופה לכל חבר בקבוצה היא משמעותית ביותר ומעניקה ביטחון ומשמעות לכל משתתף. כל אחד מרגיש שווה ומשמעותי לקבוצה. תפקידו של המלווה הוא לדרוש מהתלמידים לעמוד בתפקידים וביעדים. המורה המלווה הוא לא בעל הסמכות ואינו המוביל של הקבוצה. הוא חייב ליצור את המומנטום הראשוני ואז לתת לקבוצה לפעול לבד.

5. מעורבות התלמידים בתהליך

כל התהליך כולו, שכולל הקמת החברה, שם החברה, מיתוג החברה, המוצר שהחברה משווקת, עיצוב המוצר - הוא של התלמידים בלבד. ככל שמעורבות התלמידים תהיה גדולה, כך הסיכוי של התהליך להצליח גדול יותר. מידת המעורבות = מידת ההצלחה.

6. הנאה מהדרך

השגת מטרות היא עניין מבלבל וחמקמק. אנחנו ננעלים על מטרה ובטוחים שהיא כל מה שאנחנו רוצים, אולם עם השגתה מגלים שגם אם היא מסבה לנו אושר, הוא לא נמשך זמן רב. עלינו המבוגרים מוטלת האחריות, בליווי היזמים הצעירים, לגרום לתלמידים להבין שלא הזכייה בפרס היא המטרה, אלא הדרך שהם עוברים במהלך השנה. האחריות שהם מגלים כלפי החברה והמוצר שהם מפתחים, ארגז הכלים עימו הם יוצאים מהיוזמה – הם הדברים החשובים ביותר.

התגמול שמחכה לנו בסוף הוא לא  הדבר החשוב, אלא האושר והיכולת שלנו כמבוגרים לגרום לתלמיד לצאת מאזור הנחות שלו ולתרום למען החברה שהוא חלק ממנה. כל זה תוצר לוואי של התהליך. אסור לנו המבוגרים לעורר ציפיות גבוהות או אולי ציפיות לא ריאליות מהנערים/ות. דברים אלה יכולים ליצור מפח נפש עצום ובתום התהליך, במקום להסתכל על היופי שבתהליך, הם יתרכזו בכישלון. חוסר הסיפוק ומידת האכזבה הם שיותירו טעם רע.

 

כך ניצחנו
גישת ההצלחה מורכבת מאופטימיות, תקווה, אומץ, עבודת צוות, סובלנות ותחושה חזקה של אחריות ומחויבות. הצלחנו לגרום לכל אחת ואחד מהבוצה להרגיש מחוזק, עטוף בתמיכה ואהבה ומחויב להצלחה. יש לנו בחירה כמבוגרים לגרום לילדים הללו למשוך למעלה ולא להתגלגל למטה. השאלה שלנו בתום השנה הגדושה של הפעילות, היא האם בזה מסתיים הסיפור שלנו כחברה?

התשובה היא לא. אנו לא רוצים שהם יצאו בטעם רע שלא כדאי להמשיך, אלא להוביל אותם לדרך של חיפוש מקורות כוח חדשים, כדי להמשיך לעשות את הדברים טובים יותר. בחרנו עבורם בגישת ההצלחה שתחזק אותם, תחכים אותם ותתגמל אותם בעתיד, בכל מה שיבחרו לעשות.

  • שותפים לכתיבת המאמר: אופיר צור -  לבורנט מחשבים ומוביל קבוצת יזמים צעירים, עפרה ביירך ימי - מתנדבת במועדון השרון ומלווה את קבוצת יזמים צעירים ודנה לייפציגר - מנהלת קהילת יזמים צעירים מחוז מרכז.
הדפסת סיפור זה
רויטל נאמן יהל

מנהלת אשכול פיס בעיר כפר סבא, מורה ויזמית , זכתה במענק שנתיים בפרויקט חקר בביולוגיה לחטיבה עליונה " האם הסרטן הוא בלתי נמנע? "

"אנשים בעלי הישגים לעיתים רחוקות עמדו מנגד ונתנו לדברים לקרות להם. הם יצאו החוצה וגרמו לדברים לקרות ".

ליאונדרו דה וינצ'י

מעולם לא ראיתי את עצמי כמורה שאמורה להעביר חומר או להכין תלמידים לבגרות . היה לי ברור שאני נמצאת במערכת החינוך בשביל משהו הרבה יותר גדול . אומרים שמחשבה יוצרת מציאות ולכן עבדתי, יזמתי ותרגלתי את אותם הדברים שהיה לי חשוב להנחיל לתלמידים שלי. האמנתי שתפקידי הוא להכשיר את דור המנהיגים הבא של מדינת ישראל, ומידי יום בשיעורי הביולוגיה הייתי מפתחת אצלם את האמונה שהם המנהיגים, המדענים והמובילים החברתיים.

השיעורים הפכו להיות במה לרכישת מיומנויות המאה ה- 21 בשביל התלמידים שלי ולא שמתי את הדגש על העברת הידע. רציתי לחנך אותם לערכים של נתינה, צדק חברתי ואקטיביזם חברתי אמיתי.

לא תמיד זה היה קל , יש כל הזמן עליות ומורדות, במיוחד כשתשאלו יזם ש"בוער בעצמותיו" לחולל שינוי 'כאן ועכשיו'. מערכת החינוך היא מערכת מסורבלת ומסועפת שמלאה בפקידים ובמקבלי החלטות ולעיתים המורה היזם מרגיש כמו "האחרון בשרשרת המזון". אבל לא נתתי לדבר מכל אלה לשבור לי את האמונה. היא היתה חזקה ממני. קמתי, יזמתי , עשיתי את הדברים אחרת ונתתי למעשים לצעוק החוצה, לשבור את קירות הכיתה וחומות בית הספר, והצלחנו יחד – התלמידים ואני!