להשתפר בלדבר - הדרך לשיפור איכות ההוראה

4275
להשתפר בלדבר - הדרך לשיפור איכות ההוראה

אחרי שנה של עבודה ישבנו כדי לסכם את עבודת הקהילה של ה׳, מורה אשר הובילה קהילה של מורים בבית ספרה במטרה לקדם את איכות ההוראה שלהם. דיברנו על נושאי החקר של הקהילה, על התובנות שלה, אופני החקירה בהם השתמשו בכדי לנתח את הפרקטיקות שלהם והמודל אותו פיתחו סביב נושא החקר. מרגש היה להבין איזה דרך הם עברו בשנה אחת וב-30 שעות של פיתוח מקצועי, אבל דבר לא הכין אותי לשיתוף המרגש של אחת המורות בקהילה כששאלתי: "איזה שינוי נוכל לראות בכיתות שלכן?", היא ענתה: "ההוראה שלי השתנתה לגמרי, בזכות דברים שקרו במסגרת מהלך מורים מובילים אני ממש מורה אחרת... אני חושבת שהדבר הכי חזק שרואים בכיתות שלי הוא שאני לא צועקת יותר. הדיונים, השיתוף והחשיבה המשותפת על העבודה שלנו גרמו לי למצוא בטחון במקצועיות שלי, בזכות הבטחון הזה אני רגועה יותר, שקולה יותר, מצליחה לשמוע את עצמי חושבת ומתכננת תוך כדי ההוראה, אני פשוט מורה טובה יותר". אם היה ציטוט שממחיש פיתוח מקצועי מהו, זה היה הציטוט הזה ככה בפשטות "אני לא צועקת יותר".

בשנים האחרונות שדה הפיתוח המקצועי עובר מהפכה של ממש. מלמידה במרכזי הפסג"ה אל תוך בתי הספר, מלמידה שמסתמכת על תכנים שמוכתבים על ידי המפקחת או המנהלת ללמידה שעונה ברובה על צרכי הלומדים, מהשענות על מומחים שמגיעים 'מבחוץ' לעמיתים שתומכים בלמידה של עצמם, מהתבססות על ידע תיאורטי ומחקרי בלבד לשימוש מושכל בייצוגי הוראה של הלומדים. כל השינויים האלה הם לא יעד רחוק אלא מציאות חייהם של אלפי מורים, בזכות רפורמות שונות ומגמות מרכזיות בתהליכי הפיתוח המקצועי בכל מערכת החינוך בישראל. אבל מה קורה שם? איך מורים לומדים מעצמם ובעצמם? התגובות השכיחות למי שמגיע מבחוץ כדי לחזות בפלא הזה הן: "נו, זה הכל? הם רק מדברים", ״מי אחראי שהם ילמדו ויעבדו על מה שצריך?״ או ״מה עם סיכום הדברים? הטמעה שלהם?״. השאלות טובות, התשובות אינן מלאות אבל אין ספק כי למידת מורים (ואחרים) משנה את פניה. במאמר זה אבקש להמחיש איך שיח עמיתים הוא נתיב מרכזי לפיתוח מקצועי, אבל לשם כך צריך לשמור על עקרונות מסוימים. מאמר זה הוא ראשון בסדרה שעוסקת בשיפור איכות ההוראה דרך שיח מובנה והפוטנציאל של שיח זה להיעזר במחקר עדכני משדה החינוך. 

הרגלי השיחה שלנו מקשים על קיום שיח מובנה וקשוב

מדברים פקה פקה

פרופסור אילנה הורן מאוניברסיטת ונדרבליט היא אחת המומחיות המרכזיות בעולם לנושא של שיתוף פעולה בין מורים (Teacher Collaboration). המחקר של הורן, אשר כולל צפייה וניתוח בעשרות אלפי שעות של עבודה משותפת של מורים, מתמקד בשאלה ״מה הופך שיתוף פעולה של מורים לפיתוח מקצועי למיטבי?״, במילים אחרות מה צריך להתקיים ולהתרחש בקהילה הלומדת על מנת שתהיה השפעה על הפרקטיקה האישית של כל אחד מהמורים. הורן מצאה שישה דפוסים של דיונים בעבודת מורים משותפת:

1. ביאור מטרות מנוגדות בקבוצה – סוג זה של דיון עולה בצוותי מורים שמנסים להכריע בנוגע למטרות שלהם ביחס למה עליהם לעשות בזמן העבודה המשותף. האם להתמקד בארגון מיפויי הקריאה? או להקדיש את הזמן להכנת תוכנית למידה השנתית? או שבכלל נדון בתוצאות המיצ"ב האחרון?

2. קצב הוראת החומר – "לאיזה עמוד הגעתם?" הוא הציטוט הנפוץ במסגרת של דיונים מהסוג הזה. שאלות כגון  ״מה יותר חשוב ומה פחות?״, ״אפשר לדעתך לדלג על הנושא הזה?״ הניסיון מלמד שככל שמתקדמים במהלך שנת הלימודים כך הדיונים הללו נהפכים תכופים יותר, במיוחד בכיתות העל יסודי. 

3. נושאים לוגיסטיים – הנושאים של הדיונים הלוגיסטיים יכולים לנוע בין היבטים חוץ כיתתיים של העבודה, למשל הכנה לטיול השנתי לבין עבודה בתוך הכיתה. לרוב, הם עוסקים בארגון עבודת הכיתה. ״מי תמלא את מקומה את המורה רבקה?״, ״מתי נתחיל לבצע את המיפוי?״ או ״מי ידבר עם ההורים של שיראל לאור אירוע המשמעת האחרון שלה?״.

פיתוח מקצועי איכותי יגיע מישיבה משותפת, כצוות מורים, באופן מתמשך ומתמיד 

4. הצגת טיפים וטריקים – ז'אנר שהפך נפוץ בשנים האחרונות במטרה לענות על הבקשה החוזרת בחדרי מורים "אפשר לקבל כלים?". לסוג השיח הזה יש כל מיני ביטויים, החל מסיפורי הצלחה וכלה בשיתופים בכלים שקיבלתי במפגש ההשתלמות האחרון.

5. פרשנות משותפת ללא עיסוק ביישום עתידי – דיון אשר מתמקד בנקודות המבט של המורים בניסיון להבין ולפענח את האתגר או הסוגיה בה דנים. סוג הדיון הזה מצליח להביא את קולם המקצועי של המורים לטובת למידה משותפת של אתגר או עניין שמעסיק את צוות המורים.

6. פרשנות משותפת הכוללת עיסוק ביישום עתידי – סוג דיון זה דומה לקודמו מלבד מרכיב אחד חשוב, החשיבה האישית של כל אחד מהחברים ביחס להשלכות המעשיות של הדיון להמשך עבודתו בקהילה. השאלה אשר נשאלת בחלק זה היא: "מה אני אעשה אחרת בכיתה בעקבות הדיון הזה?".

  

להשתפר בלהשתפר

הורן בחנה כל אחד כל אחד מהדפוסים שגילתה בשעות הצפייה הרבות של צוות המחקר שלה וגילתה כי דפוסי האינטראקציה שתורמים יותר מכל לפיתוח המקצועי של חבריהם הם שני הדפוסים האחרונים. כמו כן, היא חידדה את המרכיבים שמשפיעים על הדפוסים הללו והופכים אותם למשמעותיים לפיתוח המקצועי: דיון בפיתוח מושגים (Concept Developed); המקושר ומניע עשייה בעתיד (Mobilization for future work). כלומר, לא כל דיון בין מורים הוא דיון שמקדם את הלמידה הפרקטית-פדגוגית של המורים. כדי שדיון של מורים יהיה אפקטיבי צריך שהוא יכיל אלמנטים מסוימים של פיתוח ושל קישור לעשייה היום יומית.

אם אנחנו רוצים פיתוח מקצועי איכותי אנחנו צריכים לשבת ביחד, כצוות מורים, באופן מתמשך ומתמיד. אחר כך אנחנו צריכים לדבר, אבל באופן מאוד מסוים, כזה שמדגיש שני עקרונות פעולה מרכזים: א. להעמיק ולנתח את סוגיות ההוראה שתבקשו לשפר, למשל: דיאלוג מורה-תלמיד, עבודה בקבוצות, שאילת שאלות תוך כדי שאתם ממשיגים ומכללים את מה שאתם מזהים בדיון. ב. לחלץ מתוך הדיון תובנות מעשיות להתנסות בכיתה. זה הכל, פשוט לא? לא.

דיבור הוא הבסיס לשיפור איכות הפיתוח המקצועי

האתגר הוא גדול, בעיקר בגלל הרגלי השיחה שלנו שמקשים על היישום של העקרונות האלה. קודם כל, אנחנו לא נוהגים להעלות את השיח לרמת ההמשגה, בדרך כלל כאשר מישהו מביא לפתחנו בעיה או אתגר אנחנו בדרך כלל נמהר לסייע לו ולתת פתרונות. שנית, אנחנו נוהגים להשתמש באותן הפעולות פעם אחר פעם, גם כאשר הן לא מניבות את התוצאות הרצויות. יתר על כן, אנחנו ממעיטים לשמור על תנאי שיח שמאפשרים לעמיתים להיפתח ולדבר בנוחות ובביטחון על האתגרים שלהם בצורה גלויה, אנחנו שופטים מהר, משתפים את כולם ושומרים מאוד על הדימוי העצמי החיובי שלנו. אז איך מביאים לכך שהשיח שלנו יכיל את האלמנטים המדוברים כדי לשפר את איכות הפיתוח המקצועי?

במאמר הבא בסדרה נציג את כלי ההנחיה שנקרא "מתווה שיח", כלי עזר שמטרתו לסייע לשיח בין העמיתים להיות שיח מהסוג שהורן מבקשת מאיתנו לחתור אליו, כזה שמסייע לנו, יחד עם להיות מורים טובים יותר, וכל זה רק מלדבר, מדהים לא?

 --

המאמר מוקדש לה' שבשנתיים האחרונות הובילה קהילה של מורות במהלך של פיתוח מקצועי משמעותי. בנחישות, בדייקנות וברגישות, המון הצלחה בהמשך. 

הדפסת סיפור זה
נימרוד ס. פרידמן

מנחה, כותב, חושב ולומד על חינוך כמנחה פדגוגי מסגרת מכון "ברנקו וייס" וכעמית ביוזמה לידע ולמחקר בחינוך.