ללמוד, לחשוב, ללמוד לחשוב – איך לעודד חשיבה מסדר גבוה?

5164
ללמוד, לחשוב, ללמוד לחשוב – איך לעודד חשיבה מסדר גבוה?

מאת: רן שמשוני וד״ר ירדן ענב

"אני חושב - משמע אני קיים" (רנה דקרט)

בשנים האחרונות מערכת החינוך שמה דגש רב על "הוראת החשיבה" תוך התמקדות בחשיבה מסדר גבוה ובקטגוריות שנמצאות מעל "הבנה" בטקסונומיה של בלום. יכולות חשיבה מסדר גבוה הכרחיות לתפקוד ולהצלחה בסביבה העמומה והמודרנית בה אנו חיים, תקופה בה השינויים מגיעים באופן תכוף. לכן, חשוב להעשיר את שליטת התלמידים באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ואת היכולת שלהם ליישמן במגוון רחב של הקשרים בדגש על ההקשרים הלימודיים.

אז איך אפשר לפתח אצל התלמידים והתלמידות חשיבה מסדר גבוה ולהכין אותם טוב יותר לסוג הלמידה החדש?

 

3 דרכים וטיפ אחד לפיתוח ועידוד חשיבה ולמידה משמעותית

1. "יומן למידה" ככלי לפיתוח חשיבה רפלקטיבית

יומן למידה הוא כלי מצוין שבעזרתו ניתן להנחיל לתלמידים את חשיבות החשיבה הרפלקטיבית. איך נעשה זאת? נבקש מהתלמידים והתלמידות לנהל יומן למידה שיעזור להם לעקוב אחרי תהליכי הלמידה השוטפים או בעת ביצוע מטלות ייחודיות כגון הגשת עבודה, פעילות בקבוצות וכדומה. יומן הלמידה יכיל סדרה של שאלות רפלקטיביות על תהליך הלמידה שהתלמיד עונה עליהן בעצמו, לעצמו ובכתב. למשל: כמה השקעתי וכמה הייתי צריך לדעתי להשקיע? על כמה שאלות אני חושב שעניתי נכון? מדוע? האם השאלות משקפות עבורי את החומר? מדוע? מה לדעתי יהיה הציון שלי?

חשוב לוודא שיומן הלמידה יהיה גם חלק מהמשימה הלימודית ויוגש איתה, כך התלמידים יבינו את חשיבותה של החשיבה כחלק אינטגרלי מכל תהליך למידה. דרך החוויה האישית של כתיבת היומן והמענה לשאלות הרפלקטיביות שבו יוכלו התלמידים להפנים את מקומה המרכזי של החשיבה בלמידתם. התלמידים יפיקו, כחוכמה שלאחר מעשה, תובנות להמשך הלמידה ו/או למטלות לימודיות נוספות.

יומן למידה הוא כלי מצוין להנחיל לתלמידים ולתלמידות את חשיבות החשיבה הרפלקטיבית

2. "לשאול שאלות" כדי לפתח חשיבה ביקורתית

בני בן השנתיים וחצי מפגין לאחרונה דפוסים של חשיבה מסדר גבוה. הוא לא יוצא דופן בעניין זה - פעוטות מציגים את אחת משיטות החקירה הטובות ביותר, והיא נקראת "שיטת הלמה?". חזרה על השאלה "למה?" יכולה לעזור לנו את עומק הדברים. ניקח לדוגמה את תהליך הפוטוסינתזה: "הצמחים עוזרים לבני-האדם לחיות",  למה? "כי הם פולטים חמצן, שבני אדם זקוקים לו לנשימה", למה? "כי הם מפרקים את מולקולת המים בעזרת האור" וכן הלאה.

חקירה מעמיקה כזאת היא יסודה של החשיבה הביקורתית, אשר נמצאת ביסוד התפתחות עולם המדע. בתחום מדעי החברה שאילת שאלות מהווה מפתח לחשיבה ביקורתית, מכיוון שהיא מאתגרת את "המובן מאליו". כך למשל, כולנו יודעים שיש הורים שמממנים לילדיהם שיעורים פרטיים, וישנם הורים שידם אינה משגת זאת. זה המצב. אבל מדוע? האם אפשר גם אחרת? מה דרוש לשינוי המצב והפיכתו לשוויוני יותר? שאילת שאלות על המצב הקיים חיונית לתחילת כל תהליך של שינוי. איך עושים את זה בפועל בכיתה?

שאילת שאלות מפתחת חשיבה ביקרותית בקרב התלמידים והתלמידות  

אמנם בדרך כלל אנחנו רגילים לשאול את השאלות בכיתה, אבל הפעם ניתן את הבמה לתלמידים. כתבנו בעבר על שאילת שאלות ככלי מצוין לסיכום החומר וגם כאן נשתמש במגוון שאלות כדי לפתח את החשיבה:

  • נשאל שאלות כלליות שהתלמידים כולם צריכים לחשוב עליהן ואז נפנה את השאלה לתלמיד ספציפי.
  • נבקש מהתלמידות לכתוב שאלות שהתשובה עליהן נמצאת בטקסט שאותו הן לומדות, שאלות מרמות חשיבה שונות של בלום (הבנה, סינטזה וכדומה).
  • נבקש מהתלמידים לכתוב שאלות לעמיתיהם על החומר ולהחליף את השאלות זה עם זה.
  • נבקש מהתלמידות לכתוב כל אחת שלוש שאלות על החומר ונאגד את כל השאלות לחוברת הכנה לבחינה במקצוע.
  • נבקש מהתלמידים לכתוב שאלות שהיו שואלים סופר, גיאולוגית, או כל בעל מקצוע אחר הקשור לחומר הלימוד של המקצוע שאותו אנו מלמדים.
  • כִּכְלָל נעודד את התלמידות לשאול כמה שיותר שאלות במהלך השיעור, ונציין בעיקר את השאלות השייכות לרמות הגבוהות של הטקסונומיה של בלום.
  • ניתן ציון נוסף לתלמידים ששואלים שאלות מקוריות המפתחות חשיבה על הטקסט שהם קיבלו.

3. משחק ומשחוק (Gamification) לפיתוח חשיבה יצירתית

בעבר היה מקובל לחשוב כי לימודים הם דבר "רציני" ושמקומם של המשחקים הוא מחוץ לבית הספר או לפחות מחוץ לכיתה (בחצר, בהפסקה). אבל, העובדה כי משחק נחשב למשהו פחות רציני היא דווקא יתרון. למשחק יש אופי יצירתי ודינמי.

במשחקים לא תמיד 1+1=2. למשחק יש חוקים פנימיים ודינמיקה משלו, לכן המשחק הוא כלי נהדר להניע ולעורר את המוטיבציה של התלמידים ולייצר למידה משמעותית ורלוונטית עבורם. אפשר להשתמש במשחקי קופסא, שולחן, ספורט, משחקים תחרותיים אישיים או קבוצתיים - כל אלה מקדמים חשיבה יצירתית ולמידה משמעותית. במהלך המשחקים אנחנו לומדים כמעט בלי לשים לב. ה"מישחקיות" (Gamification) גורמת לאווירה מיוחדת בכיתה ומייצרת מחויבות ומעורבות (engagement) למשימה. 

משחק עוזר לקדם חשיבה יצירתית ולמידה משמעותית בכיתה ומחוצה לה

אחת הדרכים המעולות לשלב משחקים בלמידה ולפתח חשיבה יצירתית היא שימוש בתיבות בריחה. תיבות הבריחה הן קופסאות קטנות שניתן להביא בקלות לכל כיתה והן מכילות חידות הדורשות חשיבה יצירתית. פעילות תיבות בריחה מעודדת את התלמידים לביצוע חשיבה אסוציאטיבית ולטרלית (lateral thinking) המשלימה את החשיבה הלוגית-הגיונית. בנוסף, התלמידים גם נדרשים לעבודת צוות, ערור הסקרנות, קידום שיתוף פעולה, הנאה וגיבוש ועוד שלל יתרונות לעידוד החשיבה ונושאים חשובים אחרים.

טיפ - שימוש בהומור ליצירת אקלים מקדם למידה וחשיבה

אין כמו הומור בכדי לקדם למידה. הומור משרה אווירה נינוחה ומייצר רגשות חיוביים, והם מקדמי למידה מעולים. בנוסף, הומור הוא אחד מהרגלי פיתוח החשיבה הטובים ביותר. הומור דורש חשיבה שונה בשל הצורך לגרום הפתעה לשומעים, באמצעות אמירה שהיא לא המובנת מאליה, שיוצרת את ההומור. הומור מחייב הסתכלות אחרת מההסתכלות הרגילה שלנו ומתן פרשנות שונה. איך נשלב הומור?

אפשרות אחת היא לפתוח את השיעור עם סרטון הומוריסטי שמתקשר לנושא השיעור. לדוגמה, בשיעור שמשלב למידה בקבוצות אפשר להתחיל עם סרטון קצר שיעזור להכניס את התלמידים לאווירה הנכונה:

 

 

אפשרות שניה היא לשלב תורנית בדיחות כיתתית, תלמידה שבכל פעם שנפנה אליה היא תספר בדיחה לכיתה. בהתחלה זה כמובן ייצור הפרעה למהלך התקין של השיעור, אך אחרי כמה פעמים זה ייצר את האתנחתא הנדרשת בכדי לשמור את הכיתה קשובה וחושבת.

 

לסיכום, ישנן דרכים רבות להגברת חשיבה מסדר גבוה בכיתה. לא משנה באיזה שיטה בוחרים, חשוב שנקפיד לערב את התלמידים והתלמידות, נאפשר להם מקום לחשיבה "חופשית" וננצל את המרחב הזה ללמידה משמעותית. ואם נעשה פרפרזה על המשפט המפורסם של דקרט - אז ככל שהתלמידים שלנו יחשבו יותר כך יהיו קיימים יותר.

איך אתם מעודדים חשיבה מסדר גבוה בכיתה שלכם? נשמח לשמוע בתגובות.

 

רן שמשוני הוא איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה. בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך. ממקימי חברת פסיפס המתמחה בהעברת תהליכי פיתוח מקצועי למורים ומנהלים. בעל ניסיון רב שנים בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספרים סודות הלמידה  וחמוטל ואלישע עולים לכיתה א' נושאי תו התוכן של מכון אדלר.

ד"ר ירדן ענב הוא סוציולוג ואנתרופולוג של החינוך (Ph.D) , מלמד במכללת לוינסקי לחינוך, עמית במכון מופ"ת וחבר בצוות המנחים ופיתוח ההדרכה בפסיפס.

הדפסת סיפור זה
רן שמשוני

איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה.

ממקימי חברת "פסיפס" וכיום משמש כסמנכ"ל פיתוח והדרכה בחברה.
בעל ניסיון של עשרות שנים בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, תלמידים, סטודנטים, מורים ומנהלים. 
ממחברי הספר "סודות הלמידה", נושא תו התוכן של מכון אדלר.