נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
"הדמיון חשוב יותר מהידע. כי הידע מוגבל, בעוד שהדמיון מקיף את העולם כולו," אמר אלברט איינשטיין. הוא גם טען ש"הסימן האמיתי לאינטליגנציה הוא לא ידע אלא דמיון."
מדענים רבים מתחומי החינוך, המדע וההנדסה ציינו שדמיון הוא תהליך חשיבתי שמעורר יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, ומקור להמצאות רבות. למרות זאת, מדע בדיוני נתפס לעיתים כתחום בידורי, רחוק מהעשייה החינוכית ה"אמיתית".
ואולם, עולמות דמיוניים ועתידניים מאפשרים לתלמידים לחשוב מעבר להווה ולקיים, וייתכן שיהיה דומה למציאות בה יחיו הילדים של היום. לכן, העיסוק בתחום זה מייצר חשיבה מדעית עמוקה, סקרנות ואתגרים, בעיקר בתחום הפיזיקה. עולם החלל מהווה כר פורה למדע דמיוני, ולכן מתאים מאוד ללמידה והגברת הסקרנות בתחום ה-STEM.
האם מדע בדיוני באמת יכול לשמש כאמצעי חינוכי? בואו נגלה.
מתוך מחקרים שבוצעו ופורסמו בעולם, שבדקו שימוש במדע בדיוני בהוראת מדעים, ניתן להסיק שמדע בדיוני יכול לשמש כלי פדגוגי לעידוד סקרנות, דמיון וחשיבה מדעית.
המחקרים בוצעו בעיקר על תלמידים החל מגיל 8 עד סטודנטים. אצל תלמידי בית ספר יסודי, חשפו את הילדים לסיפורים וסרטי מדע בדיוני, ונעשו דיונים על תרחישים עתידיים. אצל תלמידי חטיבת ביניים, בוצעו פתרון בעיות מדעיות מתוך העלילות הבדיוניות, והתלמידים התבקשו לכתוב סיפורים דמיוניים.
כדי לתקף את המחקרים, בוצעו השוואות בין תחילת תהליך ההתערבות החינוכית וסיומו, שבדקו בעיקר ידע מדעי והתעניינות בתחום ה-STEM. בחלק מהמחקרים בוצעו הערכות של עבודות התלמידים על פי שטף הרעיונות, מידת המקוריות, ושימוש במושגים מדעיים. בחלק מהמחקרים התייחסו גם להתרשמות על פי התצפיות בכיתה.
הממצאים העיקריים הם: הובחנה עליה מובהקת במוטיבציה ובסקרנות ללמוד STEM, שיפור בהבנת מושגים מדעיים, ועידוד הדמיון שמהווה גם בסיס ליצירתיות.
מסקנות נוספות שהוזכרו: קיימת חשיבות רבה לאיכות ההנחייה, וקיים חשש שתלמידים עלולים לחשוב שרעיונות בדיוניים הם אמיתיים. המחקרים שנבחנו בוצעו על קבוצות מדגם של 60-160 תלמידים, וספק אם זה מדגם מספיק לצורך ביסוס מסקנות סטטיסטיות (הטכניקה שאנחנו מציעים מאפשרת סקירה של קהלים גדולים יותר, ועל כך נפרט בהמשך).
האיחוד האירופי ביצע פרויקט בשם SciFiEd בשנים 2012-2014 (Science Fiction in Education). מטרת הפרויקט הייתה להשתמש במדע בדיוני ככלי פדגוגי כדי להפוך את לימודי המדע ליותר מעניינים. המסקנות העיקריות הן ששילוב מדע בדיוני בהוראת STEM שיפר את העניין, המוטיבציה והחשיבה היצירתית של הנבדקים.
במהלך הפרויקט פותחו תוכניות לימוד והוכשרו מורים. השימוש במדע דמיוני המשיך והשתלב במסגרות לימודי STEM שונים, אך לא כתחום עצמאי. תוכניות שכללו הפעלה של הילדים ביצירה של מדע בדיוני, או בדיונים בנושא, השאירו חותם משמעותי יותר אצל הילדים – כנראה כתוצאה מכך שהלמידה הייתה פעילה, ודרשה מהילדים יצירתיות ודמיון.
ילדים, בעיקר בגיל הצעיר, הם בעלי דמיון עשיר. כשמציתים בהם את הדמיון על ידי יצירת סביבה עתידנית, הם דולים את מיטב הרעיונות, ונותנים דרור לרעיונות מוטרפים ומקסימים.
החלל נתפס כמשהו ענק ומסתורי, שבו תנאי הסביבה והאילוצים שונים מאוד מהעולם המוכר לנו. כחצי מהמדע הבדיוני בעולם עוסק בתחום החלל. יצירת סביבת יצירה בחלל יכולה להיות מצע להמצאות מקוריות רבות.
קיימים גורמים שעלולים לפגוע בחופש הדמיון של הילדים – המורים והמבוגרים שמתקשים להתנתק מהקיים, וכלי הבינה המלאכותית, שמתקשים בחיזוי העתיד. כאשר דורשים מהילדים לעסוק בנושא מקורי, התלמידים "נאלצים" להפעיל חשיבה עצמאית, דמיון, יצירתיות, ניצול מקורות מידע, וסיעור מוחות כדי להתמודד עם המשימה.
אחד האתגרים שקיימים ביצירת מדע בדיוני הוא החשש מגלישה לפנטזיות חסרות עוגן. הגדרת סביבת פעולה אמיתית ודרישה שהפתרונות יהיו סבירים מבחינה פיזיקלית מפחיתים חשש זה. הכנת הילדים לפני משימת היצירה, כדוגמת הסבר מושגי יסוד בתחום החלל, חשובה אף היא.
לונה פארק על הירח טיטאן נשמע כמו רעיון מופרך. טיטאן הוא ירח המקיף את כוכב הלכת שבתאי. הוא קפוא, עם כבידה חלשה, ומכיל אטמוספירה ואגמי מתאן. זהו אינו מקום טבעי למגורי אדם, ובטח לא כמרחב משחק.
אך דווקא המיקום והרעיון החריגים האלה עמדו במרכז האקתון החינוכי-מדעי שקיימנו, שנקרא בשם "טיטאן 2100". לבחירת המקום יש אחיזה במציאות, כיוון שכבר ביקרו ויבקרו בו חלליות מחקר, ויש מדענים שטוענים שקיים סיכוי להתיישבות בני אדם במקום זה בעתיד.
בניסוי פדגוגי זה השתתפו כ-700 תלמידים מכיתות ה’-ח’, מכ-20 בתי ספר ברחבי הארץ. התלמידים חולקו לצוותים של בין 5-7 תלמידים, וכולם פעלו באותו זמן, בתוך בתי הספר, בהנחיית המורים והצוות, כשההכוונה נעשתה מרחוק.
התלמידים התבקשו לדמיין ולהציג במצגת מתקן לונה פארק שיפעל על טיטאן בשנת 2100, שמותאם לתנאי הסביבה במקום. הנחת היסוד, כפי שהוצגה לתלמידים, היא שאין מגבלות טכנולוגיות, אין מגבלות תקציב או הקצבת זמן לבניה – ניתן לדמיין גם על טכנולוגיות עתידיות, במגבלות חוקי הטבע הידועים. זו, למעשה, העלאת השאלה: מה עוד צריך ואפשר להמציא?
זה אינו האירוע הראשון מסוגו. קדם לו האקתון "מאדים 2100", שבו התבקשו הילדים להמציא אולימפיאדה במאדים, ו"סנטאורי 2100", בו התבקשו הילדים להגדיר משימת חיפוש חיים בפלנטה "פרוקסימה סנטאורי b", באמצעות רובונאוטים שנשלחו מכדור הארץ.
במרבית המצגות שהוכנו, הילדים הציגו הבנה של חוקים פיזיקאליים מתחום החלל שלא נלמדו בשלב זה בבית הספר. המצגות נבדקו ודורגו על ידי צוות שופטים שהופתעו מהרמה הגבוהה של המצגות והרעיונות המקוריים.
האילוצים הפיזיקליים והסביבתיים הובילו למציאת רעיונות עמוקים ומפתיעים, כגון: מתקני קפיצה המתאימים לתנאי כבידה חלשה, קפסולות מרחפות באוויר הסמיך של טיטאן, מגוון רובוטים למשימות שונות, מגלשות מקרח ומתאן קפוא, פלטפורמות תצפית מרחפות, ועוד.
להלן מדגם מתוך שלל הרעיונות היצירתיים שנוצרו על ידי הילדים:
מורים דיווחו על פרץ של יצירתיות, התלהבות, הסתקרנות, וחדוות יצירה. דווח על תלמידים שקטים הפכו לפעילים, יוזמים ולעיתים אף מובילים. היו צוותים שעבדו ברצף במשך ארבע שעות. אחת המורות תיארה: “כשיש משימת אתגר לא שגרתית – יש להם אור בעיניים”. יחד עם זאת, היו גם מקרים בודדים של תסכול אצל ילדים שהתקשו בביטוי היצירתיות.
מבחינת התהליכים הרגשיים והחברתיים, דווח על שיפור ביכולת שיתוף הפעולה, הקשבה הדדית, גיבוש רעיונות קולקטיביים והתמודדות עם לחץ. עבור חלק מהמורים, זו הייתה הזדמנות לראות את התלמידים במצבים שלא נוצרו קודם לכן, וללמוד על חוזקות וחולשות של תלמידיהם.
התוצאות העיקריות מהמשוב היו:
מחקרים רבים, כולל האירוע שקיימנו, הוכיחו שעיסוק במדע דמיוני מגביר את העניין והידע בתחומי ה-STEM, ומפתח יצירתיות ודמיון. אירועים מעוררי דמיון, כדוגמת האקתון בתחום המדע הבדיוני, מציעים שילוב של הפעלה חווייתית, למידת STEM פעילה, תרגול עבודת צוות והתנסות בכלים דיגיטליים. לפיכך, שילוב מדע בדיוני במסגרת לימודי ה-STEM ישפר את ההוראה בתחומים אלו.
