נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
במבחן המרשמלו המפורסם שנערך בתחילת שנות ה-70 על ידי מישל, אבסן וזייס נבדקה יכולת דחיית סיפוקים אצל ילדים לטובת רווח עתידי. בניסוי הפסיכולוגי נותנים לילד מרשמלו אחד ומוצעת לו בחירה: אם ימתין מספר דקות עד לחזרת החוקר, יקבל שניים.
ממצאי המחקר הראו כי ילדים רבים מתקשים לדחות סיפוק, כלומר מתקשים להמתין בשביל לקבל פרס גדול יותר. בעשורים שלאחר מכן הורחב המחקר, ונמצא קשר בין היכולת לדחות סיפוק לבין כישורים כגון שליטה עצמית, התמדה, הצלחה בלימודים ואף בריאות ורווחה כלכלית בבגרות (מחקרים מאוחרים הדגישו כי קשרים אלה אינם מוחלטים והם מושפעים מהקשר, מצב סוציו-אקונומי, תחושת הביטחון ואמון הילד בסביבה ובמבוגרים).
רבות נכתב על הקשר בין מבחן המרשמלו להצלחה האקדמית של ילדים, אך אנו מבקשים להתמקד דווקא בתובנה אחרת העולה ממנו. מבחן המרשמלו מדגיש קושי אנושי רחב יותר: עבור ילדים, ולעיתים גם עבור מבוגרים, העתיד הוא מושג מופשט, רחוק ופחות מוחשי.
משום כך, הדרישה “להשקיע היום כדי להרוויח מחר” אינה בהכרח מניעה ילדים לפעולה. אנחנו לא עוסקים כאן בקשר בין היכולת לדחיית סיפוקים להצלחה עתידית, אלא בעובדה הפשוטה שרובנו לא כל כך טובים בדחיית סיפוקים, וכנראה שבעידן הנוכחי, הדבר קשה שבעתיים.
כניסתם של כלי הבינה המלאכותית לחיינו מעצימה תחושה זו, במיוחד על רקע חוסר הוודאות לגבי העתיד והתחושה שלא ניתן להבטיח שמה שנלמד היום יהיה בכלל רלוונטי גם מחר.
בלמידה בבית הספר מסרים כגון “תלמדו עכשיו כדי שתצליחו בעתיד” עלולים להישמע כמו קריאה ל"הקרבה" עכשיו, כדי שאולי בעתיד יהיה לך טוב יותר, אך ללא תמורה מיידית. מי מאיתנו לא שמע או אמר משפטים כגון: “תסבול עכשיו, כדי שתהיה לך בגרות בעתיד"; "תתאמצי עכשיו כדי שתוכלי להתקבל לאקדמיה"; "תשקיעו עכשיו בלי לראות תועלת מיידית, כדי שבעתיד תהיה לכם עבודה טובה יותר".
עבור לומדים צעירים, שהעתיד נתפס עבורם כרחוק, מעורפל ופחות מוחשי, מסרים אלה לא בהכרח מניעים או מעוררים מוטיבציה, אלא אף עשויים להרחיק אותם מן הלמידה.
מכאן נובעת חשיבותה של למידה בעלת משמעות בהווה, כאן ועכשיו. כאשר הלמידה נתפסת כבעלת ערך מיידי, כזו שמעוררת סקרנות, יוצרת חוויות הצלחה, ומחזקת את תחושת המסוגלות – היא מגייסת את הלומדים ומעמיקה את מעורבותם בלמידה.
ג'ון דיואי, מחשובי הפילוסופים של החינוך, הדגיש כי למידה משמעותית חייבת להיות מעוגנת בחוויות בעלות ערך עבור הלומד כאן ועכשיו, ולא להישען רק על הבטחות לרווח עתידי רחוק. לשיטתו, האדם לומד לעומק כאשר הוא פועל בתוך סיטואציה חיה, מעוררת עניין ורלוונטית לחייו בהווה.
חינוך המכוון בעיקר למסר של "תלמדו היום כדי שתצליחו מחר" עלול להחמיץ את מהות הלמידה, שכן משמעות נוצרת מתוך התנסות פעילה, פתרון בעיות, סקרנות ותחושת תכלית המורגשת בזמן הלמידה עצמה.
כאשר בית הספר יוצר מצבים שבהם הידע הנרכש משרת צורך ממשי של הלומד, הוא אינו רק רוכש מיומנויות, אלא מפתח יחס חיובי ללמידה ותחושת בעלות על התהליך. בכך מציע דיואי תפיסה שלפיה העתיד החינוכי צומח מתוך למידה חיה ועשירה בהווה, ולא מתוך דחיית המשמעות לשלב מאוחר יותר.
בהקשר עכשווי, ייתכן שדיואי היה מצביע על כך שטכנולוגיות, ובהן הבינה המלאכותית, עשויות לשמש כלי חינוכי בעל ערך חיובי, כל עוד הן תומכות בלמידה פעילה, בחקירה ובדיאלוג, ואינן מחליפות את החשיבה האנושית. בהתאם לעקרונותיו, השימוש בטכנולוגיה מחייב גישה ביקורתית ואחריות פדגוגית, שמטרתן להרחיב את הנגישות לידע, לקדם שוויון ולחזק את ההשתתפות הפעילה של הלומדים.
מנקודת מבט זו, ערכה החינוכי של הבינה המלאכותית אינו נמדד רק ביכולתה לייעל תהליכים, אלא בעיקר בשאלה אילו חוויות למידה היא מאפשרת: האם היא מחזקת מעורבות, רלוונטיות והתמודדות עם בעיות ממשיות בהווה, או שמא נותרת ככלי טכני המרוחק מן החוויה החינוכית עצמה?
מתוך תפיסה זו, אנו מציעים למורים להשתמש בכלי בינה מלאכותית לא ככלי המספק תשובות, אלא כשותף ליצירת מצבי למידה משמעותיים. לשם כך, אנו מזמינים אתכן.ם להיעזר בשאילתא (Prompt) הבאה, במטרה לבחון כיצד הכלי משרת את החוויה הלימודית בהווה. לתחילת השיח עם הבינה המלאכותית, מלאו את החסר והתאימו אותו למקצוע אותו אתם מלמדים:
"פעל כשותף לחשיבה פדגוגית יצירתית.
המטרה שלך היא להציע רעיון לשיעור לא שגרתי, כזה שמחבר את הנושא הנלמד לחוויה יומיומית מוכרת של תלמידים בגיל הרלוונטי, ומעורר בהם מחשבה, התלבטות או אי־נחת פורה בהווה. הקשר ההתחלתי צריך להיות חוויתי ומעורר סקרנות, ולא מבוסס על הצגת החומר הלימודי עצמו.
קח בחשבון את [מקצוע הלימוד], [שכבת גיל], [פרק לימוד], [נושא הלימוד הממוקד]
בנה מערך שיעור שאינו מתחיל בהסבר תיאורטי של נושא הלימוד, אלא במצב, שאלה או סיטואציה מחיי היום יום של התלמידים, כזו שמאלצת אותם לעצור, לבחור עמדה, לפרש מציאות או להתמודד עם בעיה מורכבת.
תאר בקצרה את הסיטואציה היומיומית שממנה מתחיל השיעור, הסבר כיצד הנושא הלימודי משתלב בתוכה באופן טבעי, ולא להפך, ואיזו מחשבה, שאלה או תובנה התלמידים עשויים לקחת איתם לקראת סיום השיעור.
בהמשך, בנה מערך שיעור מלא, הכולל שלבי עבודה, משימות לתלמידים והנחיות לביצוע בכיתה.
הדגש רעיון מרכזי אחד שממחיש כיצד הלמידה הופכת למשמעותית ורלוונטית כאן ועכשיו".
כמו בכל עבודה עם כלי בינה מלאכותית, גם כאן יש להתייחס לתשובה המתקבלת כאל נקודת מוצא לתהליך ולא כתוצר סופי. העבודה נעשית בגישת "אדם בחוג הבקרה" (Human in the Loop), שבה הבינה המלאכותית מציעה רעיונות וכיווני חשיבה, אך האחריות המקצועית והפדגוגית נתונה בידי המורה, הבוחן, מדייק ומכריע מה מתאים להקשר הכיתתי.
דיאלוג מתמשך עם הכלי מאפשר למקד בהדרגה את הבקשה, לחדד את הכוונות הפדגוגיות, ולבחון בכל שלב את מידת ההתאמה לכיתה ולתלמידים. שיח זה מאפשר לפרט צרכים, להציף שאלות נוספות ולחדד היבטים ערכיים, חווייתיים ולימודיים. בדרך זו הופכת הבינה המלאכותית לשותפה לתהליך החשיבה והפיתוח, ולא לספקית של תשובות מוחלטות. תהליך זה מאפשר בנייה מדורגת של מערך שיעור המותאם לעולמם של התלמידים, הנשען על עקרונות של למידה משמעותית ורפלקטיבית ברוח דרכו של ג’ון דיואי.
מבחן המרשמלו אינו רק סיפור על היכולת להמתין לפרס עתידי, אלא תזכורת חינוכית לשאלה מתי והיכן נוצרת משמעות בלמידה. ברוח תפיסתו של ג’ון דיואי, משמעות זו אינה נדחית לעתיד ואינה נשענת על הבטחות רחוקות, אלא נבנית מתוך חוויה רלוונטית ודיאלוגית בהווה.
בעידן של שינוי מואץ ו"טכנולוגיות משבשות", מסרים של “למדו עכשיו כדי להצליח מחר” אינם מספיקים עוד. כאנשי חינוך, עלינו ללמוד את התובנה העולה ממבחן המרשמלו: לבחון כיצד ניתן לעצב למידה המציעה ללומדים ערך, עניין ואתגר בהווה, ולהימנע מהבטחות עתידיות. שימוש מושכל בכלי בינה מלאכותית, כשותף לדיאלוג פדגוגי ולא כספק תשובות, יכול לסייע לנו בפיתוח חוויות למידה משמעותית, כך שהלומדים אינם נדרשים להמתין למרשמלו הנוסף, משום שהלמידה מציעה להם כבר כעת מלוא החופן של מרשמלוים.
