הדרישה להצטיין במתמטיקה ובמדעים עשויה להוביל לתופעה נפוצה אך משתקת: "חרדת מתמטיקה". מחקרים מראים שחרדה זו פוגעת בהישגים, במיוחד אצל תלמידים בעלי פוטנציאל גבוה, ומפריעה לריכוז ולמיצוי הפוטנציאל. כשאנו פועלות ופועלים להגדלת מעגל המצוינות, עלינו לספק לתלמידים לא רק ידע, אלא גם חוסן מנטלי שיאפשר להם להתמודד עם הקושי והכישלון שבדרך.
החוסן המנטלי הוא הציר המנטלי הנדרש לבגרות הייטק, ולכן הוא חלק איטגרלי מתוכנית הלימודים. איך המורה יכולה להטמיע כלים אלו אצל התלמידות והתלמידים? הנה שלוש פרקטיקות מעשיות לשילוב מיומנויות רגשיות, עידוד תרבות של טעויות ולמידה מכישלונות וטיפוח דפוס חשיבה מתפתח בכיתה.

פרקטיקה 1: הטמעת 'דפוס חשיבה מתפתח' (Growth Mindset)
במקום לחשוב שכישורים מתמטיים הם "כישרון מולד" קבוע, יש לחנך לאמונה שאינטליגנציה ויכולות משתפרות דרך למידה, מאמץ והתנסות. הטמיעו גם אצלכן.ם וגם אצל התלמידים דפוס חשיבה מתפתח.
שפה חדשה לחדר המורים
- לשבח את המאמץ, לא את ה'גאונות': במקום לומר "אתה גאון במתמטיקה", יש לומר: "התמדת בשאלה הזו והבאת רעיונות יצירתיים, וזה מה שהביא לפתרון". זה מחזק את מוסר העבודה ואת ההכרה במאמץ.
- המרת שאלות סגורות לפתוחות: כפי שמציעה פרופ' ג'ו בולר, במקום לשאול "מצאו את שטח המלבן", שאלו: "האם תוכלו ליצור שני מלבנים עם שטח של 14 ס"מ?" שאלות פתוחות מעודדות בחירה, יצירתיות ודיון, ומפחיתות את המוקד על "תשובה אחת נכונה" שמעוררת חרדה.
- הוראה מפורשת של נוירו-פלסטיות: הסבר לתלמידים על הנוירו-פלסטיות של המוח – שהמוח גדל ומתפתח כתוצאה ממאמץ והתמודדות עם קושי.
פרקטיקה 2: "אופס!" הפיכת כישלון לאבן דרך
בתעשיית ההייטק, כישלון נתפס לעיתים כחלק הכרחי מצמיחה (Fail Fast, Learn Faster). בחינוך, יש להפחית את הסטיגמה השלילית סביב טעויות וכישלונות. יש כאלה שאפילו חוגגים אותם.
כלים ליצירת 'תרבות של למידה מטעויות'
- תחקור שיטתי של טעויות: לאחר מבחן, יש להקדיש זמן ל"תחקור כישלון" בדומה לעולם הרפואה והצבא. נתחו עם התלמידים: האם הטעות נבעה מלחץ? חוסר ידע? או בעיה בניהול זמן?
- למידה מאי-הצלחה (סימולציה): עודד את התלמידים לשתף ב"ניסיונות שנכשלו" בדרך לפתרון. דונו בכיתה כיצד "ההימנעות מכישלון" היא המכשול הגדול ביותר ללמידה.
- שימוש בטכניקות רפלקטיביות: בסוף שיעור, השתמשו בשגרות חשיבה רפלקטיביות (כמו "חוגגים, מקשים, יוצרים מחדש") כדי לאפשר לתלמידים לשתף ברגשותיהם (קושי, תסכול), לחגוג את ההתקדמות ולגבש תובנות להמשך.

פרקטיקה 3: כלים רגשיים להתמודדות עם לחץ
חרדת מתמטיקה היא תגובה רגשית שלילית. המורה צריכה להעניק לתלמידים כלים לוויסות עצמי, שיסייעו להם לשלוט ברגשות בזמן לחץ.
שילוב SEL (למידה חברתית-רגשית) במתמטיקה
- טכניקות מיינדפולנס: הנחיית התלמידים לתרגול נשימות נכונות או הרפיה קצרה לפני מבחן או מטלה מלחיצה. תרגול מיינדפולנס עשוי להגביר את יכולתם להתבסס בפני לחץ וחרדה.
- הנחיה פרטנית ממוקדת: מחקרים מראים כי עזרה פרטנית, אפילו לזמנים קצרים, מורידה באופן משמעותי את חרדת המתמטיקה. כדאי לזהות תלמידים בחרדה ולספק להם תמיכה ממוקדת וחיבור.
- 'דיבור פנימי' חיובי: למדו את התלמידים לזהות ולשנות את המחשבות השליליות שלהם ("אני לא טוב בזה"). הפיכת הדיבור הפנימי ל"אני יכול להתמודד עם הקושי הזה" מחזקת את המסוגלות העצמית.
בונים אדם שלם
המצוינות הנדרשת לעידן ההייטק היא הוליסטית. היא מחייבת שילוב ידע מעמיק עם מיומנויות רגשיות. מורה שמקנה לתלמידים תבנית חשיבה מתפתחת, חוסן נפשי וכלים לוויסות רגשי לא רק מכינה אותם לבחינה, אלא מכשירה אותם להיות אנשים עמידים, יצירתיים ומצליחים בחיים, מול כל אתגר שיעמוד בדרכם.