נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
אירועי השבועות האחרונים, שבהם נחשפו מקרים קשים של בני נוער שנטלו את חייהם כתוצאה מחרם, הדרה והתעללות חברתית, טלטלו את מערכת החינוך ואת החברה הישראלית כולה. מקרים אלה של אובדנות של בני נוער מצביעים על שבר עמוק בו ילדים רבים מרגישים שקופים, בודדים ובלתי מוגנים.
השאלה הבוערת כעת היא מה אנחנו מחויבים לעשות עכשיו. על פי סקר שבחן התנהגויות בריאותיות בקרב ילדים וילדות בגיל בית הספר (HBSC) לשנת 2023, כמעט 30% מהמתבגרים בישראל מדווחים על תסמינים נפשיים יומיומיים, ביניהם עייפות, קשיי שינה, חרדה או תחושת דכדוך – נתון הממחיש עד כמה המצוקה הרגשית הפכה לתופעה רחבת־היקף במערכת החינוך.
כדי להבין את השורשים של המשבר הזה צריך להביט גם על מי שנמצאים בחזית, שהם הצוות החינוכי. במחקר שערכנו, בחנו את רווחתם של מעל 400 מורים ומצאנו כי היכולת של מורים לייצר כיתה בטוחה תלויה ישירות במידת היציבות הרגשית שלהם, במיומנויות החברתיות שלהם ובאמפתיה התרבותית שהם מפגינים כלפי תלמידים מגוונים.
מורים רבים בישראל חווים עומס רגשי חסר תקדים, הכולל שחיקה, ביקורת ציבורית, מתיחות מול הורים, ולעיתים אף אלימות פיזית או מקוונת. במצבים כאלה, קשה למורים להבחין בסימנים הדקים של מצוקה מצד תלמידיהם, כגון ירידה בשיח, הסתגרות, הימנעות מהפסקות או שינוי בהתנהגות.
המחקרים שלנו מראים כי אמפתיה תרבותית היא גורם מפתח בזיהוי ומניעת הדרה. מורה שמבינה את ההקשרים התרבותיים של תלמידיה, רואה טוב יותר את מה שהתלמיד אינו מצליח לומר.
הקשר בין רווחת המורים לבין רווחת התלמידים אינו מקרי והוא נתמך היטב גם בממצאי המחקר. במחקר שערכנו בקרב מורים נמצא כי אף שהמורים מוקפים תלמידים לאורך כל היום, רבים מהם חווים תחושת בדידות מקצועית, עומס רגשי ולעיתים גם שחיקה עמוקה, במיוחד בקרב מורים מקבוצות מיעוט.
חרם נוצר פעמים רבות מתוך קושי. לילדים חסרים מיומנויות של שיח, פתרון קונפליקטים, ויסות רגשי ועמידה חברתית. כאן נכנסת לתמונה למידה חברתית־רגשית (SEL) שמעניקה לתלמידים סט של כלים חיוניים, ביניהם זיהוי רגשות, אמפתיה, פתרון מחלוקות ותקשורת מכבדת. אלו יסודות של קהילה לומדת בריאה.
מחקרים בארץ ובעולם מראים שבתי ספר שמשלבים SEL כחלק מהתרבות הבית-ספרית, ולא רק כשיעור נפרד, מדווחים על ירידה באלימות, שיפור באקלים הכיתתי ועלייה בתחושת השייכות.
העולם החברתי של ילדים היום נע בין שני מרחבים, המרחבים הפיזיים במוסדות החינוכיים והמרחבים הדיגיטליים, כלומר, הרשתות החברתיות. הדרה בכיתה ממשיכה להדהד בבית דרך המסך ולעיתים להפך. משום כך, חשוב לראות את החינוך החברתי־רגשי כמכלול אחד. כאשר משלבים את שני המרחבים כאחד, נוצרת הבנה עמוקה יותר, כזו שמאפשרת לתלמידים לבנות יחסים בריאים גם במסך וגם מחוצה לו.
SEL דיגיטלי מלמד ילדים לזהות רגשות דרך טקסטים ואימוג’ים, להבין את ההשפעה של פומביות ושל אנונימיות, ולבחור להגיב במודעות. במקביל, SEL פיזי מלמד אותם לנהל שיח מכבד, להתנצל, לתקן ולזהות מצוקה בזמן אמת.
לדעתנו, הטמעת SEL אינה אמורה להתרחש באמצעות שיעור חד־פעמי או שעת חינוך אלא באמצעות תוכנית בית־ספרית סדורה. בפועל, מדובר בבניית רצף שיעורים שבועי המלמדים מיומנויות רגשיות־חברתיות באופן מדורג: זיהוי רגשות, ויסות רגשי, תקשורת מכבדת, עמידה בלחץ קבוצתי ופתרון קונפליקטים. לצד זאת, SEL דיגיטלי הופך לחלק מלימודי הליבה, ממש כמו הבנת הנקרא ומתמטיקה, וכולל הנחיה על זיהוי הדרה דיגיטלית, מניעת שיימינג, תרגול "עצור לפני שאתה פוגע", והבנת השפעת האנונימיות והפומביות ברשת. שילוב עקבי של שני המרחבים מייצר שפה רגשית משותפת בכל כיתה ועשוי להפחית באופן משמעותי תופעות של חרם, הדרה ופגיעה.
כדי שמורים יוכלו להעניק ביטחון לתלמידים, עליהם לחוות ביטחון בעצמם. המשמעות המעשית היא פיתוח מערך רב־שכבתי של תמיכה הכולל: הגנה פיזית ומשפטית למורים במקרה של אלימות הורים או תלמידים, קביעת נהלים ברורים להתמודדות עם מצבי קונפליקט, ליווי מקצועי של פסיכולוגים ויועצים חינוכיים והכשרות חובה ב־SEL, הכשרות מתקדמות בניהול כיתה לצורך מניעת חרם ואלימות בהקשר הבית ספרי וההקשר הקהילתי-ציבורי. תמיכה זו מקטינה את תחושת הבדידות והעומס הרגשי שמורים מדווחים עליו, ומגבירה את היכולת שלהם לזהות סימני מצוקה אצל תלמידים, לעיתים עוד לפני שהתלמיד עצמו מבין שהוא זקוק לעזרה. מורה שמרגישה מוגנת, שייכת ויציבה רגשית, מסוגלת לייצר בכיתה אקלים שמגן על כולם.
המציאות היומיומית של ילדים מתנהלת בין שני עולמות המשפיעים זה על זה: דינמיקה חברתית בכיתה המשקפת עצמה בקבוצות ווטסאפ וברשתות החברתיות, ופגיעה דיגיטלית שמשפיעה על ההתנהגות בזמן אמת בבית הספר. לכן בתי הספר חייבים ללמד מיומנויות ניווט, כגון: איך מפרשים מסר כתוב ללא טון? איך מבדילים בין הומור לפגיעה? מה עושים כשקבוצה מסתירה מידע מתלמיד? איך מגיבים לסרטון פוגעני? בנוסף, יש לתרגל באופן יזום דרכי התנצלות, תיקון ופתרון מחלוקות פנים־אל־פנים – מיומנויות שלעתים נסתרות מן העין בעידן של תקשורת מיידית. שילוב שתי הזירות מאפשר לילדים להבין שהעולם החברתי הוא אחד, ושיש להם כלים להתמודד איתו בצורה מוסרית, רגישה ואחראית.
אימוץ עדשה תרבותית פירושו שמורה מפרשת התנהגות באמצעות ההקשר התרבותי והרקע האישי של התלמיד.ה. המשמעות המעשית היא שילוב דוגמאות ממגוון תרבויות בתכני הלימוד; שיח כיתתי על הבדלי נורמות, דרכי תקשורת ואופן התמודדות עם קונפליקטים בתרבויות שונות; והדרכות למורים בזיהוי פרשנויות מוטעות של התנהגות, למשל, שתיקה הנובעת מביישנות תרבותית ולא מזלזול, או הימנעות מקשר עין שאינה מביעה חוסר כבוד. גישה זו מפחיתה אי־הבנות, מצמצמת מתחים ומסייעת למורה לזהות מצוקה שאינה ניכרת מיד. בתי ספר שמאמצים עדשה תרבותית פועלים בכך להגברת תחושת השייכות, במיוחד של תלמידים מקבוצות מוחלשות, ובד בד מסייעים להפחתה במקרי קונפליקט על רקע אי־הבנה.
תלמיד יכול לפרוח רק כאשר יש סביבו מבוגרים המשדרים יציבות, מוגנות ומודעות רגשית-חברתית ותרבותית. מורה יכולה להעניק ביטחון רק כאשר גם היא זוכה בעצמה לתמיכה מערכתית, רגשית ותרבותית. זהו צו השעה וקריאת חירום לאומית לחזק את החוסן הרגשי והחברתי של תלמידים ומורים כאחד, ליצור מרחבי למידה בטוחים, פיזיים ודיגיטליים, ולהבטיח שכל ילד וילדה בישראל ירגישו נראים, מוגנים ושייכים, וידעו שגם ברגעי קושי יש מבוגר משמעותי שנמצא לצידם.
