קשה לחשוב על מילה רלוונטית יותר למה שעובר עלינו בשנים האחרונות מאשר המילה "חוסן". חוסן מגדיר את היכולת להתמודד עם מצבי משבר ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו.
המאה שלנו משופעת במצבי משבר, ומיום ליום נערמים האתגרים הלוקאליים והגלובליים: אי ודאות פוליטית, תרבותית, טכנולוגית וכלכלית, מאיימים על החוסן שלנו. אך לא מדובר רק בחוסן פיזי או רגשי, אלא גם בחוסן האינטלקטואלי שלנו.
בין בינה מלאכותית לחוסן אינטלקטואלי
חדירתה של הבינה המלאכותית לחיינו מוסיפה אתגרים עצומים נוספים: לצד תקוות גדולות, מזהירות התחזיות מפני עידן של אבטלה המונית, הצפה של מידע כוזב ואיום ממשי על ממשלים דמוקרטיים. לצד כל אלה, מתהווה איום נוסף, חדש ומפתיע, והוא האיום על המחשבה האנושית.
רבים מאיתנו מדמיינים עולם טוב יותר, שבו המכונה מסייעת לאדם ולעולם תלויה בו. אולם אט אט נוצרת לה תלות הפוכה – תלות של אדם במכונה, תלות שמבוססת על הנטייה האנושית הטבעית להתייעל ולקצר תהליכים ארוכים, קשים ומורכבים.
האיום על המחשבה האנושית כולל בתוכו מספר סיכונים בהתהוות:
- שחיקת הידע – תופעות כמו מידע כוזב עשויות תוך מספר שנים לעלות בכמותן על כמות המידע המהימן ו"להטביע" אותו כליל, עד כדי חוסר יכולת להפריד ביניהם.
- שחיקת מיומנויות חשיבה מסדר גבוה – כבר כיום אנו חווים "עצלנות" של המוח ודילוג או ויתור על תהליכי חשיבה מורכבים כמו חילוץ עיקר מתפל, השוואה, ניתוח ופתרון בעיות: מדוע להתאמץ, כשהמכונה יכולה לעשות זאת עבורנו?
- שחיקת ערכים אנושיים כמו אמון ושותפות – מחד, הטלת ספק של ילדים בהוריהם ושל תלמידים במוריהם, כיון שהמכונה יודעת הכול. מאידך, התפשטות קונספירציות ותאוריות-כזב השוחקות את אמון האזרחים בשיטה המדעית או בגופים וארגונים לאומיים ובין לאומיים.
עלינו במערכת החינוך למהר ולפתח מענה שיוכל לאתגרים אלה, כלי ושמו: חוסן אינטלקטואלי.
מהו חוסן אינטלקטואלי?
נהוג להתייחס ליכולת של "הבנת הנקרא" כיכולת משמעותית להצלחה בחיים. מחקרים אחרונים אף מתייחסים אליה כאל הכישור המרכזי המאפשר מוביליות חברתית. הבנת הנקרא כוללת מספר מיומנויות טכניות, כמו זיהוי אותיות ותצורות-מילים ודיוק בשטף הקריאה, עליהן אנו שמים דגש רב. ואכן, עם כלים אלה יוכל הלומד להצליח בבית הספר ולקבל ציונים טובים.
ואולם, כדי להצליח בחיים נדרשות יכולות נוספות: הקורא נדרש להגיע לטקסט עם מטען עשיר של אוצר מילים, עם ידע עולם רחב ומגוון (תרבותי, גאוגרפי, היסטורי ועוד) ועם מודעות תחבירית, חברתית ורב-תחומית. על הקורא להשתמש ביכולות מתחום החשיבה הגבוהה, כמו חילוץ רעיון מרכזי, אבחנה בין עיקר ותפל, יכולת הכללה, השוואה וניתוח, הבנה מהקשר, הטלת ספק, חשיבה לוגית, והגביע הקדוש – יכולת העברה (Transfer) מתחום לתחום.
בוגר בעל יכולות אלה הוא בעל חוסן אינטלקטואלי.
במילים אחרות, חוסן אינטלקטואלי הוא היכולת להתמודד עם כל סוג של טקסט ו"לפצח" אותו לכדי הבנה של רעיון מרכזי (בהתאם לגיל ולתחום המקצועי).
אדם בעל חוסן אינטלקטואלי אינו צריך להיות מומחה בכל תחום, אולם הוא יהיה בהכרח בעל יכולות חשיבה שיאפשרו לו להתמודד עם כל טקסט בכל תחום ובכל מדיה (לא רק עם טקסט מודפס, אלא גם עם הרצאה, סרטון או פודקאסט).
בין אם זה מחזה שייקספירי, טקסט תנכ"י, כתבה מדעית או דוח שנתי מהבנק: הוא יחקור את מבנה הטקסט, יפרק אותו לגורמים ויחלץ ממנו את עיקרי הדברים או את הנתונים הרלוונטיים – גם אם יצטרך להיעזר בוויקיפדיה, בחבר טלפוני או בצ'אט-בוט.
אדם בעל חוסן אינטלקטואלי יודע מה הוא לא יודע, והוא אף מסוגל "להריח" מידע כוזב, ולבצע ניסיונות לאמת את המידע בעזרת שאילת השאלות הנכונות.
כולנו מכירים אנשים כאלה, ואפילו ילדים כאלה. אלה הם התלמידים "החזקים" בכיתה.
מה יש להם, לתלמידים הללו?
- חשיפה עשירה לשפה (ולא רק חשיפה לשפה עשירה): לאנשים בעלי חוסן אינטלקטואלי יש ניסיון שפתי עשיר: אלו אנשים ששמעו שפה עשירה ומגוונת בבית, נחשפו לשפה במשלב גבוה בגיל צעיר וצברו ניסיון רב בהאזנה או בקריאה לסוגים שונים של טקסטים. חשיפה כזו מבססת את הבנת השפה – את אוצר המילים והביטויים, אבל גם את החוקיות שלה, המצלול והתחביר, את ההיררכיה בין מילים ומשפטים ואת היכולת לזהות רעיון מרכזי.
- חשיפה לידע עולם: תוכנית הלימודים במאה ה-21 עדיין מתעקשת להישאר מחויבת למספר מצומצם מאד של נושאים ותחומי דעת, ומזניחה לחלוטין תחומים אחרים ולא פחות חשובים, כמו פסיכולוגיה, פילוסופיה, אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, כלכלה, קולנוע, מדעי המחשב, לוגיקה, סטטיסטיקה ועוד. גם כאשר טקסטים מתחומים אלה מונגשים לתלמידים במסגרת לימודי שפה – הידע הזה מוגש כטקסט רנדומלי ללא כל הקשר. תלמיד יכול לקרוא בשיעור שפה על מציאת גולגולת של אדם ניאנדרטל, אך קריאה זו אינה מייצרת את הבנה עד כמה אירוע זה הוא סנסציוני, כיוון שהטקסט מנותק מהסיפור ההיסטורי, הארכאולוגי והאנתרופולוגי הרחב, והוא מובא לתלמידים ככלי לתרגול מיומנויות שפה, במקום ככלי להקניית הבנה על העולם הסובב אותנו.
- גישה חקרנית של שאילת שאלות: אדם בעל חוסן אינטלקטואלי חייב להיות סקרן וחקרן. הוא כל הזמן מזהה אתגרים ופותר בעיות. החל בשאלות פשוטות – האם מה שקראתי עכשיו באמת קרה? מתי זה התרחש ואיפה אני יכול לאמת את זה? וכלה בשאלות מורכבות יותר המבוססות על ידע, ניסיון והבנה – איך מה שקראתי עכשיו מתחבר למה שלמדתי אתמול? האם קיימת סתירה בין הדברים? האם ניתן ליישב את הסתירה הזו? איזה ידע חסר לי ומי יכול לסייע לי להשיג אותו? איך אני יכול להשתמש בידע הזה? ייתכן כי שאלות כאלה עוברות בראשם של התלמידים כל הזמן, אולם ברוב השיעורים הפורמליים אין להם זמן ומקום.
- מוטיבציה ללמידה מאדם וממכונה: חוסן אינטלקטואלי מחייב קיומה של מוטיבציה גבוהה ללמידה, וגישה מאוזנת של מסוגלות שאינה מתנשאת ואף אינה מתגוננת: אני חכמ.ה, אך איני יודע.ת הכול. כדי להצליח, עליי לדעת עוד, וכדי לדעת עוד, עליי להיעזר בבני אדם אחרים – מורים, מומחים, חוקרים – ובמכונות. המכונה היא גוף תבוני שמסייע לי ללמוד ולהבין את סוד החיים.
מה מערכת החינוך יכולה לעשות כדי לפתח חוסן אינטלקטואלי בקרב תלמידיה?
הנה מספר המלצות לאסטרטגיות יישום מעשיות:
- מעבר מלמידה דיסציפלינרית ללמידה בין-תחומית ונושאית – פיתוח תוכניות לימודים בין-תחומיות מעוררות השראה וסקרנות. גישה זו מאפשרת לתלמידים לראות את הקשרים הטבעיים בין תחומי הידע ולהבין כיצד ידע מתחום אחד יכול להאיר תחום אחר.
- הרחבת האופקים של הצוות החינוכי – הקצאת זמן רב ואפקטיבי להתפתחות אישית ואינטלקטואלית של צוותי ההוראה והחזרת הסמכות לעיצוב התוכן לידי המורים. מורים בעלי חוסן אינטלקטואלי יוכלו לפתח חומרי למידה רלוונטיים ומותאמים לתלמידים, ולפתח משימות המתמקדות במיומנויות חקר וחשיבה מסדר גבוה.
- חשיפה למגוון עשיר של יצירות ספרותיות – לימודי הספרות בבתי הספר מתקיימים כאילו התלמידים מיועדים להיות חוקרי ספרות. הם נתקלים בעגנון לפני שקראו ספר אחד בחייהם. אין להם לא חווית הנאה בקריאה ולא סולם מאמצים בהבנת הנקרא. עלינו לשנות את כל התפיסה הפדגוגית לגבי קריאה, ולחשוף את התלמידים שלנו למגוון עשיר של יצירות ספרות, שירה וסיפורת מכל הז'אנרים, ולעודד קריאה להנאה ולא לשם קבלת ציון. חשיפה כזו מגיל צעיר תבנה יסודות לשוניים ותרבותיים עשירים החיוניים לפיתוח חוסן אינטלקטואלי (ולא, לא לתת להם ללמוד מטקסטים שכתב הצ'אט-בוט).
- שילוב אנשים בעלי חוסן אינטלקטואלי מהקהילה – הכללת מומחים ואנשי מקצוע מתחומים ומגזרים שונים כחלק משגרת תוכנית הלימודים בבתי הספר. שיתוף פעולה עמוק, מאורגן ומוסדר יחשוף את התלמידים לידע עולם רחב ומעשי ולפרספקטיבות מגוונות מהעולם האמיתי.
- ממוטיבציה חיצונית למוטיבציה פנימית – ביטול מנגנוני הערכה השוואתיים, חיצוניים ושיפוטיים, ובמקומם טיפוח למידה מתוך מוטיבציה פנימית ושילוב כלים של הערכה דיאלוגית מעצבת. גישה זו תתמקד בצמיחה האישית של כל תלמיד ובפיתוח אהבה ללמידה, ולא ביצירת תחרות והשוואה בין תלמידים. היבחנות אגב, היא כלי למידה מצוין, וחשוב להמשיך להשתמש בו, אך מנגנון הציונים המשווים המלווה אותו כאילו הוא מולחם לתוכו מיותר לחלוטין.
זכרו: בעידן הבינה המלאכותית, חשוב שנעבוד עם תלמידינו על פיתוח חוסן אינטלקטואלי כחלק בלתי נפרד של חוסן.
