מחסור במורים למתמטיקה? יש פתרון והוא בהישג יד

נדמה שצמד המילים "מחסור במורים" הפך להיות פתגם, כמו "אין חניה בתל אביב" ו"בקיץ חם". כולם יודעים, כולם משלימים עם המצב.

המחסור החמור בהוראת המדעים מתקבל כגזירת גורל שעלינו להשלים עימה, והמערכת מתייחסת אליו ככזה. השיא מגיע כשמדובר ברמות העליונות של בגרות 4 ו-5 יחידות לימוד.

המערכת בוחרת לטפל בבעיה בשיטת הפלסטר במקום לטפל בפצע המדמם: משבצים מורה מחטיבת הביניים ללמד כיתות 5 יח"ל, פתרון שאולי סוגר פער מיידי אבל פותח פער הרבה יותר מסוכן: פער באיכות ההוראה.

מה שנראה כהברקה לוגיסטית הוא בפועל מהלך שגוי. אי אפשר להפוך בן לילה מורה לכיתה ט' למי שמוביל תלמידים לבחינת בגרות מן המורכבות ביותר במערכת החינוך.

הרעיון עצמו נכון כי המשאב האנושי כבר כאן: יש לנו מורים מנוסים ומסורים. השאלה איננה אם להשתמש במורים הקיימים, אלא איך להכין אותם נכון למשימה.

בדיוק כאן נכנס לתמונה הרעיון של הרחבת הסמכה במתמטיקה. התוכנית להרחבת הסמכה במתמטיקה נולדה מתוך הבנה פשוטה אך עמוקה: כדי שתלמידי התיכון ילמדו מתמטיקה ברמה גבוהה, חייבים להכין להם מורים מצוינים.

המורים כבר נמצאים בשטח.אומנם הם לא קיבלו את ההכשרה המתמטית המתאימה, אך הם מצוידים בתשוקה ורצון להוביל. המורים האלו זקוקים להכשרה יסודית ומקצועית שתאפשר להם להצעיד תלמידים עד לרמות הגבוהות ביותר.

התוכנית להרחבת הסמכה במתמטיקה

התוכנית בונה על הכישורים הפדגוגיים של המורים, ובמהלך שנתיים אקדמיות מזריקה להם שדרוג מקיף ביסודות המקצוע. המורים לומדים להכיר את האובייקטים שמהם מורכבת ההוראה בתיכון, כמו משוואות ופונקציות, מנקודת מבט של אלגברה לינארית, אנליזה מתמטית, ונושאים מתקדמים נוספים. הם מבינים לא רק איך פועלת כל טכניקה, אלא מדוע היא עובדת, מהן הנחות היסוד שלה, ובאילו אופנים היא דומה לטכניקות אחרות.

לכאורה התוכנית מאפשרת למורים מנוסים שמלמדים בחטיבות הביניים או מגישים ל-3 יח"ל במתמטיקה לעלות אל קצה הפירמידה. אלא שהדברים אינם קלים כפי שהם נראים. אספר לכן.ם סיפור לא כצופה מן הצד, אלא כמי שנמצאת בעין הסערה: שמי ד"ר שרית נתן מנור, ובארבע השנים האחרונות אני ראש התוכנית להרחבת ההסמכה במתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן. כל יום בתפקיד הוא שיעור בפני עצמו: שיעור בהתמדה, באמונה ובעיקר בשליחות.

במשך שנים נהרו אלינו עשרות מורים. התוכנית פרחה והבוגרים היו מלאי שבחים. ואז הגיעה הקורונה. התקצוב ממשרד החינוך הופסק, מספר הנרשמים ירד, והיינו על סף סגירה. באותו רגע היה ברור לי דבר אחד: לא נוותר. לא על המורים, לא על התלמידים, ולא על העתיד של החינוך המתמטי בישראל.

איך הופכים משבר להזדמנות?

במקום לסגור את הדלת, פתחנו חלונות (של זום). אפשרנו לכל מורה שעומד בתנאי התוכנית ללמוד אצלנו, גם אם הוא גר ברמת הגולן או באילת. הלימודים הפכו היברידיים. בנינו את תוכנית הלימודים מחדש. בחרנו את המרצים הכי טובים שלנו, כאלו שמעוררי השראה ויוצרים חדשנות בתחום הוראת המתמטיקה באקדמיה.

הגדלתי ראש ופניתי למנהלים ומנכ"לים של רשתות חינוך על מנת להציע שהמורים שלהם יעברו את ההכשרה שאנחנו מציעים. התשובות שקיבלתי הדהימו אותי: "למה שאשחרר מורה מהכיתה כדי שילמד? אני צריך אותו בכיתה. עם הנסיון, ובעוד שנתיים כבר ידע מספיק טוב את החומר, מה היתרון חוץ מהתפתחות המקצועית ושליטה בדיסציפלינה?"

תגובה נוספת הייתה: "המורה ילמד מסרטוני יוטיוב שמכינים לבגרות, הוא מורה טוב ובסופו של דבר יביא הישגים יפים." כאן, אני מודה, לא הצלחתי להבליג מכיוון שמורה חייב להביא עימו לכיתה הבנה עמוקה של התכנים. לא ייתכן שהוא ידע רק את מה שהתלמיד יודע.

בשנת 2011 דנה ועדה של האקדמיה הישראלית למדעים בשאלה: מה צריכים לדעת העוסקים בהוראת המתמטיקה? הוועדה המליצה על מדיניות העשויה לקדם את החינוך המתמטי בישראל ולשפר את הישגי התלמידים על סמך ניתוח ממצאי מחקרים מהארץ ומהעולם ועל פי העמדות של מומחים בתחום. לשיטתי, וגם לדעת רבים מהמצוטטים במסמך, מורה למתמטיקה צריך להיות בעל פרספקטיבה מתמטית רחבה, ולפיכך עליו להחזיק ידע מקיף ועשיר הרבה מעבר לחומר שהוא מלמד בפועל.

אני סבורה שמורה אמור לדעת לשאול את השאלות הנכונות, להעניק השראה וביטחון; וכיצד ישרה ביטחון אם הוא בעצמו חסר בו? אני מאמינה שמורה צריך לדעת הרבה יותר מתלמידיו, לא רק לצעוד צעד אחד לפניהם, אלא גם להעשיר את החזקים, לסקרן את הסקרנים, ולהיות שם כמוביל דרך. תלמיד בכיתה צריך להרגיש שהוא בידיים של מישהו שכבר הלך בשביל הזה קודם, לא של מישהו שמגשש איתו בחשיכה.

אז נחישות ושליחות כבר אמרתי. הגעתי לכנסים של משרד החינוך, העברתי ברושורים ולחצתי בכל מקום שרק אפשר. הקסם פתאום קרה והגיעו מורים – הסטודנטים היקרים שלי. המורים שמגיעים ללמוד בהרחבת הסמכה הם מורים מיוחדים ויקרים לא רק לי אלא למערכת כולה. אף שישנה עלות לתוכנית, ושנתיים מאתגרות שבהן הם צריכים הן ללמוד והן לעבוד בבית הספר, הם אלו שרוצים ללמד מתמטיקה בביטחון, להיות מדויקים והם אלו שבונים את העתיד של המדינה.

אני דואגת להם, אוהבת אותם, אני נהנית "לבנות אותם נכון", ללמד הכול מהיסוד, בלי חורים ואי בהירות, והיום אף להעשיר אותם בכלי AI מתקדמים – הם בעצמם לומדים עם כלים אלו כי אין פשרות כשמדובר בקדמת ההוראה.

לקראת פתיחת השנה האקדמית אני מתרגשת אף יותר מהרגיל, גם כי אנו חוגגים עשור עם קהילת המורים שלמדו אצלנו בהרחבת הסמכה וגם כי הצלחנו לפתוח לראשונה בארץ קבוצה לדוברי ערבית.

ועכשיו אני רוצה לעמוד ולזעוק למשרד החינוך. משרד חינוך יקר, צריך לעמוד מול המנהלים וראשי הרשתות ולדרוש מהם שישלחו את המורים להרחבות הסמכה. זה לא עוד קורס אקדמי יבש או קורס השתלמות, אלא תהליך ריפוי של המערכת תחת המצב הקיים ובנייה איתנה, איכותית וכמותית.

זו דרך להצמיח, בשנתיים בלבד, מורה שבאמת ידע מתמטיקה, מורה שמצויד ביכולות ובכלי הוראת מתמטיקה מתקדמת, לא עוד אלתורים וחוסר בטחון, אלא כמורה אמיתי. ולא מגיע לתלמידות ולתלמידים שלנו פחות מזה.