למה תלמידים שונאים מתמטיקה?

אחד הדברים שנוכחתי לדעת כשלימדתי בבתי ספר ייחודיים ובמרכזי מחוננים ומצטיינים היה הגילוי שעבור התלמידים חומר הלמידה הרגיל – תוכנית הליבה – משעמם מדי, או ליתר דיוק מועבר בצורה משעממת. הדבר הוביל לרתיעה מצד התלמידים להמשיך ולהתעמק בחומר הנלמד. אחד התחומים החשובים ביותר שלצערי מערכת החינוך אינה שמה עליו דגש מספיק זו לא השאלה "מה ללמוד?" אלא "איך ללמוד?"

כאשר התחלתי בסוף שנות ה-90 לבנות את תוכנית החשיבה המתמטית "מאפס ועד בכלל" עם ד"ר שמואל לבזובסקי, שמנו לב שנינו לתופעה מאוד מוזרה. בקבוצות פיילוט שונות בחטיבת הביניים שאלנו שאלה מאוד בסיסית את התלמידים, "מה זאת מתמטיקה?" למעלה מ- 90% מכלל התלמידים השיבו לשאלתנו ש"מתמטיקה זה תרגילים." זה בהחלט הדליק לנו נורה אדומה. 

כמובן שניסינו להיכנס יותר לתחום המתמטי, אולם בדרך כלל התלמידים קיבלו זאת בקריאות כגון "זה משעמם" או "עוד פעם יש את החשבון הזה". על בסיס הדברים הללו התחלנו לבנות תוכנית שתדגיש שמתמטיקה היא שפה!

מתמטיקה כשפה רב-תחומית

בעזרת שפה זו אנו יכולים להבין טוב יותר את מה שסובב אותנו, וזה יכול להיות תהליך מרתק עבור התלמידים אם נדע כיצד לעשות זאת נכון. הבנו שהלמידה הטכנית של המתמטיקה בתוכנית הליבה עשויה להיות בעייתית ויש לבצע בה שינויים כגון הצגת הקשר בין המתמטיקה לתחומים שונים: היסטוריה, גאוגרפיה, אומנות. אפילו בתנ"ך מצאנו קישורים מתמטיים שהופכים את הקריאה בו ליותר מעניינת וגם משלבת בתוכה למידה מתמטית.  

כאשר הצגנו בכיתות את "ההיסטוריה של המתמטיקה" והמקורות לביטויים מתמטיים שונים (כמו למשל המקור ההיסטורי לסימני + -), ובכלל זה את התפתחות הספרות המתמטיות לדורותיהן תוך הצגת האירועים ההיסטוריים שהן היו חלק מהם, שמנו לב כיצד רמת העניין של התלמידים עולה. בהתאם, עלתה גם רמת המוכנות שלהם להתקדם הלאה ולהעמיק בלמידה.

כאשר שינינו את צורת התרגול מתרגילים טכניים פשוטים לתרגול המבוסס על אסטרטגיות חשיבה במתמטיקה או "מתמטיקה הפוכה", גברה רמת העניין של התלמידים – ולא היו אלו רק התלמידים שדרך חשיבתם היא מתמטית, אלא תלמידים שעד אותה תקופה ראו במתמטיקה סוג של עונש משעמם.

ללמוד לאוניברסיטה – כבר מהיסודי

זכור לי מקרה שהראיתי לידיד שלי, שהוא פיזיקאי, שיטת שימוש במספרים הקשורה לתבניות גיאומטריות (שיטה זו שפיתחתי, יצרתי ולימדתי תלמידים כבר בכיתות ג'). הוא בחן אותה בקפידה ופתאום קפץ ממקומו כשהוא מגיב בקול רם, "רגע אחד, אלו וקטורים! חומר שבמצב המתקדם שלו הוא נלמד באוניברסיטה." כלומר, מה שאפשר "לטפטף" החל מתקופת היסודי יכול להוות בסיס אותו יזכור התלמיד עוד כמה שנים כשיגיע ללימוד מתקדם של נושא זה.

תהליך הלמידה חייב להיות מלווה בעזרים החייבים להיות מרתקים ומסקרנים וזאת כדי ליצור את הגירויים הנכונים אצל התלמידים. אחת מהרעות החולות של קיום שיעור בפני קבוצת תלמידים הוא שימוש שגוי במצגות. המצגות אמורות להיות מעניינות ומרתקות כדי שיימשכו את הצופים בהם יותר ויותר להמשיך להביט בהן ולהבין מהו המסר שהן מעבירות. המצגות המועברות בדרך כלל בכיתות הן מצגות משעממות המבוססות על טקסט צפוף של מלל המלווה בצילומים באיכות גרועה ביותר, ולעיתים גם קישורים לסרטונים שאמורים להגביר את העניין והידע.

הבנתי שמצגת טובה צריכה להיות כמו סרט אחד גדול: מעט מאוד טקסט המופיע על השקופיות, צילומים באיכות הגבוהה ביותר שאפשר למצוא והכנסת הסרטונים עצמם כחלק מהשיעור.

כשהצגתי מצגת שכזו בפני תלמידים, ראיתי כיצד הם נמתחים במקומם ובולעים בעיניהם את המופיע שם – וכל זאת תוך ליווי הסברים משלי כשאני שואל אותם שאלות שונות על מה שהם רואים. תוך זמן קצר הפכו שיעורי המתמטיקה הללו לאבן שואבת לתלמידים שהתעקשו שלא להפסיד אפילו שיעור אחד.

מצב זה איפשר לי להרחיב את היריעה ולהפוך את החשיבה המתמטית לחלק מלמידה רב-תחומית ולשלב תרגילים הדורשים מצד אחד חשיבה מוגברת ומצד שני, הסתמכות על מקורות שונים כגון אינטרנט.

כיום אני עובד על תוכנית לכיתות ה'-ו' שתתבסס על שימוש בכלים המקובלים באקדמיה: כיצד לחפש מקורות מידע באינטרנט, כיצד להצליב מקורות שונים ולהסיק את המסקנות היכולות לנבוע ממקורות שונים ואפילו מנוגדים, כיצד להסתמך למשל על הוויקיפדיה רק כבסיס ראשוני בלבד שיוביל אותנו למקורות יותר אמינים ומוכרים, כיצד לציין מקורות לתרגיל ו/או עבודת חקר בנושא נתון כלשהו (לפי הכללים המקובלים באקדמיה) וכן, החובה להסתמך על מאמר אחד לפחות באנגלית כשהם חייבים לדאוג לתרגומו כשהם מהווים חלק מעובדת התרגום.

התלמידים הללו הגיעו להשתתפות בתוכניות מתקדמות כגון: אודיסאה, אידאה, מגשימים, ואפילו למבחני בגרות בשלב מוקדם תוך קבלתם לאוניברסיטאות כסטודנטים מן המניין – וזאת כשהם מפגינים חשיבה והתמדה ראויים לציון.

מתמטיקה היא לא רק מקצוע, היא שפה שבונה חשיבה החיונית לעתיד התלמידים.

5 טיפים להוראת מתמטיקה בכיתה

1. חשוב לשלב במהלך השיעור אתגרי חשיבה מעניינים ומאתגרים – ולא להסתמך על "בלוקים" של תרגילי חשבון שבאופן טבעי יוצרים שעמום וחוסר עניין.
2. כדאי לבנות מצגת לשיעור שתעניין ותרתק את התלמידים ותשלב בתוכה צילומים איכותיים ביותר וכן סרטונים שונים.
3. במידה ונושא השיעור מאפשר זאת, רצוי לקיים פעילות הקשורה לנושא מחוץ לכיתה או שימוש בעזרים שיעזרו לתלמידים להבין את החומר הנלמד. למשל, כשאני מלמד את דיאגרמת וואן והשימוש בה, אני משתמש בחישוקים צבעוניים כשהתלמידים מסבירים בעזרתם משפטים שונים ואפילו קטעים כתובים ארוכים.
4. חשוב מאוד להרגיל את התלמידים שוויקיפדיה – ואפילו הבינה המלאכותית – הן נקודת פתיחה טובה, אך לאחריה יש להשתמש במקורות מתקדמים יותר.
5. שיעורי הבית והעבודות חייבים להיות מעניינים, מסקרנים ומאתגרים כדי שהמטלות לא ירגישו כפויות אלא ממשיכות את תהליך הלמידה בכיתה.

בהצלחה!