3 שינויים מערכתיים שישנו את הגישה של התלמידים למבחנים

בימים אלו כאשר אנו בשיאה של עונת המבחנים, המתכונות והבגרויות, אנשי השטח יטיבו להעיד כיצד בתקופה הזו העומס המכביד ביותר הוא העומס הרגשי. ישנו מגוון רחב של פעולות להקלת העומס ואף לשיפור מכלול תהליכי הלמידה וההיבחנות, אשר רלוונטי לדרג הכיתתי ונתון לשליטת צוותי ההוראה בשטח. אך בשעה שהמאמר הקודם שלי עסק באלו, הרי שהיריעה מתרחבת כשבוחנים את מגוון הפעולות שניתן לבצע ברובד מקבלי ההחלטות.

אם פנינו למקסום ההקלה ולמיצוי יכולות התלמידים, הרי שאין להקל ראש בחשיבותה של התגייסות מכלול הגורמים במערכת לטובת העמידה במשימה. אז מהן הפעולות שיכולים לבצע מקבלי ההחלטות?

כיצד מקבלי ההחלטות יכולים להביא לשינוי בתחום המבחנים?

1. דבקות בקו מקצועי שיטתי ללא 'זיגזוג'

דינמיות היא כמובן דבר מבורך, ואנחנו רוצים להאיר פנים לקדמה ולשינוי, אולם יש להבין שכל תוכנית לימודים מחייבת מורים למבצע היערכות נרחב שכדאי לחשב את היקפו. בגדול, מצאתי שמורה מצוינ.ת נדרש.ת להשקיע לפחות שלוש שעות הכנה לשיעור חדש וכחמש שעות הכנה לאירוע מדידה חדש. כלומר: כל יחידת לימוד חדשה מחייבת מורה לכל הפחות ל-300 שעות הכנה נוספות!

לו המערכת הייתה נדרשת לשלם למורים את השכר על העבודה הנדרשת מכל שינוי, לא היינו מזגזגים בכזו קלות בין תוכניות ויחידות לימוד.

אומנם אני משוחדת, אבל ראוי לציין כאן לשבח את הפיקוח על מקצוע הפיזיקה, שמחד דבק בחדשנות והוראה יצירתית, ומנגד מתייחס ביראת קודש לכל מהלך של שינוי בתכנית הלימודים. דהיינו, אפשר למצוא הנוסחה לאיזון בין חדשנות ליציבות.

2. הנגשת כלים מקוונים שיתופיים

ישנן מערכות פתוחות לטובת העניין, וישנן גם מערכות פרטיות בתשלום. הבחירה באילו להשתמש נתונה למומחים בתחום, אבל השתלמויות, קהילות מורים והנגשת הכלים יכולה להוות כר פורה להרחבת השימוש בהם. 

• המערכת הבסיסית וכנראה הנפוצה ביותר היא Google Classroom. היא חינמית, מעט גנרית אך עדיין עשירה במגוון כלים שאנו רחוקים ממיצויים.
• ישנן מערכות מותאמות יותר לטובת למידה על בסיס moodle. חלקן בתשלום, אבל המערכת המצויינת של PETEL (יותר למקצועות מדעיים) היא חינמית.
• כיום יש מערכות מגוונות בתשלום שמאפשרות ליצור מבחנים ודפי תרגול בתשלום, ההמלצה כאן מאוד תלויה במקצוע ובכלים הנדרשים לו.

בקטגוריה השנייה ישנם כבר חומרי לימוד מוכנים ואף מערכות מקוונות לתרגול ולהיבחנות.

• במסגרת הכלים החינמיים יש את קמפוס IL שמכילה קורסים מלאים מושקעים עם כלי תרגול והיבחנות.
• יש מערכת מעולה במתמטיקה שנקראת Classit. היא בתשלום אך היא תפורה במדויק לצורכי המורים ולצורכי התלמידים כאחד. זווית מעניינת שיש למערכת הזו היא התייחסות גם למטא-קוגניציה. בעיקר במקצוע רגיש כמו מתמטיקה, ההתייחסות של המערכת לבטחון שמפגינ.ה התלמיד.ה היא בעיניי משמעותית. 

3. הערכה חלופית – והפעם על באמת (כולל ליווי מקצועי למורה)

השבוע ראיתי במשוב של הבן שלי: "הערכה חלופית ב***: מבחן.", "הערכה חלופית ב:******** בוחן."

חייכתי לעצמי וחשבתי: "כנראה שהדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות."

צמד המילים 'הערכה חלופית' הפכו ל:"תעשו מה שאתם רוצים". זה קצת מזכיר לי ויכוחים עם אימי בגיל ההתבגרות, כשהיא הייתה מותשת מהוויכוח ומסכמת את הדיון במילים: "תעשי מה שאת רוצה."

אגב, "עשו מה שאתם רוצים" והרעיון הנפלא שמסתתר מאחוריו טומן גם הוא תיק כבד של עבודה שרבים מן המורים פשוט אינם פנויים לבצע.

הסיבה לכך שרבות מן ההערכות החלופיות הפכו בסופו של דבר להיות בחנים ומבחנים היא פשוטה: אם בעבר הגשת עבודות היתה תחליף ראוי למבחן, שאפשרות זו לכאורה נגזלה מן המורים בגלל הבינה המלאכותית היוצרת. במאמץ של עשרים שניות, תלמיד מפיק תחת שרביטו עבודה מקורית לתפארת בלי שהתרחש אצלו כל תהליך למידה.

אז מהן האפשרויות שעומדות בפנינו?

עבודות חקר (הממם... אותה בעיה), PBL, פרויקטים מגוונים המסתיימים בהפעלה או בפרזנטציה: תלמידים הנדרשים לתכנן משחק המסכם את הנושא הנלמד, תלמידים הנדרשים לתכנן שיעור הדרכה לשכבות צעירות / סרטון יוטיוב המסביר נושא/ הפעלה ביריד / מתקן במרחב ועוד.
יש שפע של רעיונות יצירתיים – אבל כאן מגיע אתגר המדידה. הראשון הוא זמן: איך המורה מפנה זמן להקשיב לכל תלמיד.ה בנפרד? בטח אם מדובר בפרזנטציה פרונטלית.

האתגר השני הוא איך מודדים לינארית פרויקטים מגוונים כל כך? מאמץ? יצירתיות? שיתוף פעולה? העמקה? המסע האישי שהילד עשה? כמה הוא התקדם או לאן הגיע אובייקטיבית? מה הסטנדט לעבודה מעולה? כאב הראש הזה מסתכם על פי רוב בהימנעות מהתסבוכת, והופ! הנה הגענו למבחן הישן והמוכר.

אם אנחנו באמת רוצים לקדם הערכה חלופית, חובתנו להשקיע בכלים של בינה מלאכותית הייעודיים לליווי המורה בתהליך הזה, לצד בניית נתיבים ידידותיים לשימוש המורה בדרכה לפעילויות הערכה חלופית. אבל זה כבר נושא למאמר נפרד.

אם אנחנו רוצים לשנות את התחושות של התלמידים כלפי מבחנים, ובה בעת לשמור על תהליכי למידה ומדידה איכותיים ומעמיקים, נצטרך לערוך שינויים גם ברמה המערכתית. אני מפצירה במי שקוראים מילים אלו להגיב ברעיונות נוספים, הצעות ומחשבות שיאפשרו לכולנו לתמוך בילדי ישראל בדרכם להשלמת שנותיהם במערכת הלימוד באופן שיסב גאווה וסיפוק לכולנו.