תנו להם להנהיג

בשנה וחצי האחרונות לרובנו היו החלטות חשובות לקבל ובמקרים רבים הדברים לא היו בשליטתנו. זו תחושה לא נעימה של חוסר יכולת לבחור ולהחליט מה יהיה טוב עבורנו.

דווקא עכשיו, יותר מתמיד, חשוב לשתף ולאפשר לילדים באשר הם להיות חלק מתכנון, בחירה ויכולת להחליט מתוך מה שנתון לבחירה עבורם במציאות המעורערת שקיימת מסביבנו.

אשתף כאן מניסיוני כמנהלת תוכנית שותפות ומנהיגות בעמותת "ילדים בסיכוי" שעובדת עם נוער בסיכון, ואני סבורה שהתובנות שעלו בעבודה עם אוכלוסיה זו יכולות להיות רלוונטיות לכלל התלמידים ובני הנוער.

דנה, שם בדוי, הגיעה לפנימיית הדקלים בכיתה ו', הוריה התקשו להעניק לה תנאי חיים ראויים ובהחלטה משותפת עם מחלקת הרווחה של העירייה דנה הוצאה מהבית לפנימייה. לפגישה שנערכה ברווחה לפני קבלת ההחלטה הזמינו גם אותה, אך בצערה סירבה לבוא, גם ככה חשה שדעתה "לא נחשבת"...

כשהגיעה לפנימייה קלטו אותה שני מבוגרים נחמדים שלא הכירה, הסבירו לה לאיזו קבוצה היא משובצת והכירו לה את חברותיה לחדר. אם הבית ציידה אותה בסט מצעים חדש ושתי חולצות בית ספר אחת לבנה ואחת שחורה, והיא הלכה לנוח בחדרה עד ארוחת הערב.

דנה, כמו מרבית הילדים והנוער שחיים בהשמה חוץ ביתית, לא הגיעה לפנימייה מתוך בחירה. חייה מנוהלים בהתאם להחלטות שנלקחות עבורה – החל מהמעבר לחיים בפנימייה ועד בחירת בית ספר, חוגים, צבע של חולצת בית ספר או מה לאכול בארוחת הערב.

מיומנויות של לקיחת החלטות ומנהיגות עצמית הן קריטיות להתפתחותם של ילדים ונוער בדרך להיות בוגרים עצמאיים. עבור דנה וחבריה מפעילה עמותת ילדים בסיכוי החל משנת 2021 את תכנית "שותפות ומנהיגות" בפנימיות הרווחה, בשותפות עם משרד הרווחה והביטחון החברתי.

כמה תובנות על חשיבותה של שותפות ילדים ונוער 

קולם של הילדים תורם לתהליך החינוכי – זווית ייחודית שרק הם רואים

ממרחק הזמן והדורות, מבוגרים נוטים לשכוח כמה מורכב להיות ילד, מה מעסיק אותם ומה יקדם את חייהם. ככל שנדע יותר מה הילדים חושבים ומרגישים לגבי התכנים, המרחב החינוכי, מתודות ודרכי לימוד -  נוכל לדייק את התהליך החינוכי.

מי ששותף ומעורב בשלבי הפיתוח – משתתף גם בפעילות עצמה

ובהרחבה - לילדים שייקחו חלק בהפקת טקס/הצגה, תהיה חוויה משמעותית יותר. ילדים שיתנסו בהעברת משחק לקבוצה בתחילת המפגש – לרוב גם ישתתפו ברצון בהמשכו. כל ילד זקוק להכרה, למרחב שבו ירגיש שהוא משמעותי עבור מישהו, שיש ערך ליצירה שלו, ולשם כך הוא זקוק להזדמנויות להשתתפות בתהליך החינוכי.

תחושת שייכות ומעורבות משפיעה על האקלים החינוכי והופכת אותו לנעים ובטוח יותר

ילד שמרגיש שייך למקום, לרוב גם ישמור עליו ויתנהל באחריות וברגישות כלפי סביבתו.

איך נקדם שותפות ילדים ונוער בתהליך החינוכי?

מודל העבודה מבוסס על מחקרו של הארי שייר מ-2001 בנוגע לשיתוף ילדים ומתוכו עולות שלוש שאלות מרכזיות שניצבות בפני מבוגרים שבוחרים לקדם שיתוף ילדים:

• עמדות – מה אני באמת חושב/ת ומרגיש/ה לגבי שיתוף הילדים בקבלת ההחלטות?
• הזדמנויות – איזה הזדמנויות לשיתוף ילדים ונוער מתקיימות במרחב החינוכי/טיפולי? כיצד הן באות לידי ביטוי בפועל ומה רמת ההשפעה שלהן על חיי הילדים?
• נהלים – האם שיתוף הילדים זו נורמה מחייבת שמקובעת בנהלי הארגון?

מתוך תפיסה זו הוחלט להקים מועצות חניכים נבחרות בפנימיות, שייצגו את חניכי הפנימיות בתוך הפנימייה ומחוצה לה – במסגרת דיונים עם קובעי המדיניות על היבטים שונים של חיי החניכים.

בתוך אתגרי השנה החולפת ובצילה של המלחמה, התקיימו מפגשי הכשרה למנהיגות הארצית של נציגי החניכים. חברי המועצות הובילו בפנימיות מהלכים משמעותיים – ימי שיא משותפים, עיצוב מרחבי הפנאי, שותפות בקביעת התפריט, השפעה על סדר היום ועוד נושאים רבים וחשובים.

בטקס הסיום המרגש החניכים בחרו להודות, בעברית ובערבית על התהליך המשמעותי שעברו, על העוצמה, האחריות וההתפתחות, ובעיקר – על ההזדמנות להשמיע את קולם!

זוהי מקבילה שניתן ליישם בבתי הספר בדמות מועצת תלמידים פעילה, שמקבלת תמיכה וגיבוי מהצוות החינוכי, ומאפשרת להשמיע את קול התלמידים ולחולל שינוי.

תובנות מעשיות - איך נוביל שיתוף ילדים משמעותי ובעל השפעה?

איך נדע מה מעסיק את הילדים שתחת אחריותנו? מה מעניין אותם? מעציב אותם? מה ירצו לשנות?

1. נפנה מקום – כאשר כל האחריות מוחזקת בידי המבוגרים, לילדים אין מקום לצמוח בתוכו. ככל שנפנה יותר מרחבי השפעה לילדים – כך הם יוכלו להשתתף, לפעול ביחד איתנו, לצמוח!
2. הזכות להשתתפות משמעה הזכות להשפיע - לא להכריע! בניית מרחבי השתתפות לילדים אין משמעה שהמבוגר האחראי משחרר את תפקידו כמוביל התהליך החינוכי.
3. גיוס שותפים – כי שותפות מובילים ביחד. ככל שיותר אנשי צוות יתחברו לרעיון השותפות ויאמינו בדרך נוכל להצליח יותר.
4. יצירת הזדמנויות ומרחבי השפעה והשתתפות מובנים – מועצות תלמידים/חניכים, וועדות, סקרים בנושאים שונים לאיסוף תובנות, תיבת הצעות, לוחות קיר משותפים, האקטון משותף לצוות וילדים, הזמנת ילדים להציג נושאים לדיון בפני הנהלת ביה"ס/פנימייה, ראיונות של חניכים עם מנהלי המסגרות ובעלי תפקידים שונים ועוד...
5. למידה – שיתוף ומעורבות ציבור בתהליכי קבלת ההחלטות הוא תחום שנמצא בהתפתחות מואצת ורלוונטי מאוד גם לימינו אנו בישראל, חשוב לעקוב אחר מחקרים חדשים, המלצות ותובנות מהשטח, ליצור תחנות חשיבה בדרך שבהן נבחן את פרקטיקות השיתוף שלנו וכיצד להרחיב עוד יותר את מעגלי המשתתפים.