משבר האקלים – ואיך בית הספר יכול להציל אותנו ממנו

השנה ראינו איך מלונות הופכים לקיבוצים, קיבוצים הופכים למחנות צבאיים ומרכזי תערוכות לחמ"לים. הבנו שעלינו לחזק את יכולת ההיערכות ולדעת להגיב במהירות ובגמישות, והפנמנו את כוחה וחשיבותה של קהילה חסונה ומתפקדת. לשלל האתגרים שישראל מתמודדת איתם בימים אלה מצטרפים גם שינויי האקלים, המחייבים שינוי פרדיגמה וחשיבה מחודשת על תפקידם של מוסדות ותיקים, ובראשם בתי הספר.

הדו"ח האחרון של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם קובע נחרצות שאין מקום, יצור חי או מערכת טבעית על פני כדור הארץ שלא הושפעו ונפגעו משינויי האקלים. למערכת החינוך יש תפקיד מרכזי בהעלאת המודעות לנושא, בהטמעת ידע ובהנעה לעשייה. אולם לדעתנו, לבית הספר כמוסד וכחלק מהמרקם היישובי יכול וצריך להיות תפקיד משמעותי בהרבה בהיערכות לשינויי האקלים ולמצבי חירום באופן כללי, ועליו להפוך למרכז חוסן אקלימי וקהילתי.

במקרי חירום אקלימיים, כמו גל חום קיצוני וממושך או הצפה, יוכל בית ספר לשמש מקלט בטוח לתושבים המתגוררים בסמיכות, לספק מחסה מקורר, להפוך למרכז לחלוקת מזון ומים ולשירותי חירום אחרים. בשגרה הוא ישמש את הקהילה ללמידה, לרכישת כישורים נדרשים וגם יספק שירותים כמו גינה קהילתית, ספריית חפצים, מרכז תיקונים ועוד.

גינה קהילתית בבית הספר שיזף באור יהודה.

מהו חוסן אקלימי?

חוסן (resilience) הוא היכולת של פרט, קבוצה או מערכת לספק ביטחון יחסי ולחזור לתפקוד אחרי משבר ונסיבות שמרביתן בלתי-ניתנות לחיזוי. בהקשר האקלימי, היערכות ובניית חוסן נועדו לחזק אוכלוסיות ולהכין אותן להשפעות של שינויי האקלים, ולאפשר להן לשרוד משברים ואירועי קיצון.

מדוע דווקא בתי ספר?

בבתי הספר מתקיים חיבור מיטבי בין שלוש תשתיות: פיזית, קהילתית וחינוכית.

מבחינה פיזית, בתי ספר מפוזרים בכל רחבי היישוב ויש בהם מרחבים (חצרות, גגות, אולמות) המשתרעים על פני עשרות ואף מאות דונמים, שאותם ניתן לנצל לייצור אנרגיה, לאיגום מים, לגידול מזון, להוספת שטח יישובי ירוק ועוד.

מבחינה קהילתית, בתי ספר מרכזים סביבם מאות משפחות ומהווים מוקד גם לתושבי השכונה שמסביב. הם יכולים בקלות להפוך למרכזים קהילתיים הפועלים אחרי שעות הלימודים ומציעים פעילויות היוצרות חוויה משותפת ותחושת שייכות.

התשתית הפיזית והקהילתית יכולה לתרום לעשייה החינוכית ולהעלות אותה מדרגה: הלמידה תהיה רלוונטיות יותר, מחוברת לאתגרי המקום והקהילה, יוזמת ופעילה. התלמידות והתלמידים יוכלו לקחת חלק משמעותי בהתמודדות המקומית עם שינויי האקלים ולשתף פעולה עם הרשות, עם עסקים מקומיים ועם תושבי השכונה.

הרעיון של בית הספר כמרכז חוסן אקלימי של קהילה הולך ותופס תאוצה בעולם. בפריז לדוגמה יזמה העירייה את תוכנית "אואזיס" שתהפוך את כל 800 בתי הספר בעיר לאיים ירוקים עד שנת 2040. בברצלונה מופעלת תוכנית דומה בשם Cool it with a playground.

תוכנית "אואזיס" בפריז.

איך עושים זאת?

לתהליך שיהפוך את בתי הספר למרכזי חוסן אקלימי שותפים בראש ובראשונה הרשות המקומית, במסגרת תוכנית ההיערכות שלה לשינויי האקלים, וצוות חינוכי המחויב לנושא. התהליך יכלול שלושה מרכיבים עיקריים:

1. שינויים בתשתיות הפיזיות: כדי שבית הספר יהווה דוגמה מוחשית של התנהלות מקיימת ומוטת אקלים נרצה לשנות את המרחב הפיזי בהתאם לארבעת ערוצי הפעולה הבאים: 

• קירור וצל - כמענה לתופעת אי החום העירוני יש להרבות בצמחייה בשטח בית הספר, לטעת עצים וצמחייה מקומית, ולהחליף ריצוף, גגות וקירות באלטרנטיבות ירוקות היוצרות מיקרו-אקלים ממוזג.
• ניהול משק המים - שינויי האקלים צופנים לנו התמעטות משקעים מחד ואירועי גשם עזים וקצרים מאידך. לאור זאת יש לתכנן ולהקים בבית הספר אזורי ניקוז מגוננים, בורות חלחול ומערכות לשימור מים, לשלב גינון חסכוני במים, גינות גשם, להתקין מערכות אינסטלציה חסכוניות ועידוד חיסכון במים.
• עצמאות אנרגטית - עומסי החום הכבדים הצפויים מאיימים לשבש את פעילות מערכת הולכת החשמל הארצית. התקנת פאנלים סולאריים שיכולים להפוך למנותקי רשת תוכל לספק לבית הספר חשמל לתאורה וקירור, לעמדות טעינה ועוד. 
• קידום אורח חיים מקיים - אורח החיים הצרכני והמתועש הוא הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית. מרחבי בית הספר יכולים לשמש לפיתוח מודעות ולהקניית יכולות והרגלים חדשים בנושאים כמו צריכה, מזון, הפרדת פסולת, חיסכון באנרגיה, תחבורה בת קיימא ועוד. לדוגמה: מתקני אופניים ועידוד הליכתיות, גינה קהילתית לגידול עצמי של מזון, סדנאות לתיקון חפצים במקום זריקה וקנייה אינסופיים וכד'.  

 
חנות יד שנייה בבית הספר אליאנס בחיפה. 

2. פיתוח תשתית פדגוגית:

• חיבור התוכנית החינוכית הבית ספרית לתוכנית הלימודים שבנה משרד החינוך בנושא שינויי האקלים, וכן לתוכנית ההיערכות היישובית לשינויי אקלים. 
• הוספת רובד של למידה מעשית ולמידה מבוססת מקום הבנויה סביב תכנון יוזמות רלוונטיות על ידי התלמידות והתלמידים בתחומים כמו אנרגיה, כלכלה מעגלית וטיפול בפסולת, ביטחון תזונתי, שמירה על מגוון מינים מקומיים ועוד.
• שילוב של התלמידים והצוות החינוכי בתכנון, בבנייה ובתחזוקה שוטפת של המתחמים החדשים בשטח בית הספר. לדוגמה בתחזוקת ספריית חפצים להשאלה, בקיום שוק קח-תן קהילתי ועוד.
• בניית רצף פעילויות המחברות בין התלמידים לבין הקהילה המתגוררת בשכונה. לדוגמה פרויקטים בין דוריים, חיבור להתארגנויות סביבתיות מקומיות, ארגון אירועים קהילתיים.

3. פיתוח תשתית קהילתית:

• בניית תוכנית שתיתן מענה לאוכלוסיות פגיעות בסביבת בית הספר (חלוקת סלי מזון, קורסים לגיל הזהב, תוכניות חוויה בין דורית, שילוב בעלי צרכים מיוחדים).
• תכנון אירועים קהילתיים לאורך השנה (שוק קח תן, אירועי נטיעות, הרצאות, תערוכות, עידוד הליכתיות והיכרות עם גינות ועצים עתיקים במרחב השכונתי).
• חינוך והעשרה - קורסים וסדנאות לתושבים בנושאי אקלים ואורח חיים מקיים, תלמידים מלמדים את הקהילה (מידע על פסולת, עצים, קומפוסט, גידול מזון, זימון מגוון ביולוגי, היכרות עם הטבע העירוני, כלכלה מעגלית ועוד), היערכות לשינויי אקלים בבתים ובמרחב הציבורי. 
• במצבי חירום תוכל הקהילה המחוברת לבית הספר לקבל חשמל, קירור, צל, מים, מידע, סלי מזון וציוד וכו'. התשתית הקיימת תאפשר גם רתימה מיידית לפעולות התנדבות.

 
כיתת חוץ בבית ספר אפק בראש העין.

איך מתחילים?

תהליך התכנון של בית הספר כמרכז חוסן אקלימי קהילתי ייעשה באופן שיתופי ויכלול את הצוות החינוכי והאדמיניסטרטיבי, התלמידים, ההורים, נציגי הקהילה ונציגים ממחלקות הרשות המעורבות.

דרישות סף מבית הספר:

• שיתוף פעולה של הרשות - יחידה סביבתית, איגוד ערים, מחלקות חינוך, קהילה, רווחה.
• מנהל.ת וצוות חינוכי מוביל בעלי עניין ומחויבות לקדם את המהלך.
• מפגשי למידה והכשרה לכלל צוות בית הספר.
• הקמת צוותי פעולה בתחומי התשתיות, הקהילה, הפדגוגיה והתרבות הארגונית, ועבודה על 3-4 פרויקטים חוצי תחומים.

בית ספר שמעוניין להיכנס לתהליך הכולל ליווי צמוד של הרשת הירוקה מוזמן לפנות אל ד"ר גליה חנוך רועה: [email protected]

המיזם מתואר בהרחבה בפרק החינוך "בית הספר כמרכז חוסן אקלימי" במדריך הממשלתי לרשויות להערכות לשינוי אקלים.