מה אם יכולנו לדעת מה הילדים שלנו, התלמידות והתלמידים שלנו, צריכים ללמוד כדי להצליח בחיים? כדי להתקבל לעבודה בתחום ההייטק? להיות המפתחים או המנכ"לים של הסטארטאפ הגדול הבא?
מתברר שיש דרך לדעת זאת, והיא מתחילה כבר בבית הספר. במחקר שנערך באוניברסיטת רייכמן נמצא כי קיים מתאם גבוה בין לימודי חמש יחידות מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב ואנגלית להשתלבות בתעסוקה בהייטק. המחקר נערך על ידי פרופ' ניאון חשאי, ד"ר סרגיי סומקין ורונן ניר, והוביל ליצירתו של מדד "בגרות טק", הקובע בעצם את הרכב יחידות הלימוד שיובילו את תלמידינו להצלחה בעולם ההייטק: 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל אנגלית ו-5 יח"ל בפיזיקה או במדעי המחשב.
בעקבות המחקר מונתה ועדה בראשותו של דדי פרלמוטר כדי לבחון כיצד ניתן להעלות את שיעור התלמידות והתלמידים הזכאים לבגרות טק מתוך כוונה לתת מענה לדרישה המוגברת לעובדות ועובדים בתחום זה. החדשנות הטכנולוגית היא מחולל מרכזי של צמיחה במשק, ובטווח הרחוק הדרישה לעובדים בתחום ההייטק תלך ותתעצם.
התקבלה החלטת ממשלה במסגרתה הוחלט על מספר אפיקי פעולה, ביניהם, הגדרת מסלול לימודים חדש במערכת החינוך – מסלול 'בגרות טק' – והוצב יעד להגדיל את שיעור התלמידים הזכאים לבגרות מסוג זה מ-9% ל-15% עד לשנת 2028. כיום אנו כבר נמצאים ב-11.3%.
במטרה לעודד ולאפשר לאוכלוסיות בייצוג חסר להשתלב גם הן בתחום ההייטק, הוצבו גם יעדים ספציפיים לכל אוכלוסיה:
1. הגדלת שיעור התלמידות הזכאיות ל'בגרות טק' מ-7% ל 15%.
2. הגדלת שיעור התלמידים הזכאים לתעודת 'בגרות טק' בחינוך הממלכתי יהודי במחוזות צפון ודרום מ-9% ל-14%.
3. הגדלת שיעור התלמידים הזכאים לתעודת 'בגרות טק' בחינוך הממלכתי ערבי מ-6% ל-10%.
כחלק מהמשימה של 'רשת ערי מצוינות' להעריך מצוינות חינוכית, נאספו ומופו נתוני הרשויות לאורך עשר השנים האחרונות ונערך דו"ח המצוינות לשנת 2022, שם מופו 229 רשויות בשני פרמטרים – שיעור הזכאים לבגרות 5 יח"ל מתמטיקה ושיעור הזכאים ל'בגרות טק'. במסגרת המדד דורגו 20 הרשויות המובילות.
הדירוג מאפשר לראות את שיעור כלל הזכאים וכן את שיעור התלמידות מתוך הכלל. גם ברשויות המובילות, ניתן לראות בבירור ששיעור הבנות ברוב המקרים הוא פחות ממחצית – והמשמעות היא שמדובר באוכלוסיית יעד שנדרש להשקיע בה.
בבחינת הממוצע הארצי ושיעור התלמידות, ניתן לראות את היקף הפער: בעוד ששיעור התלמידות בעלות תעודת בגרות הכוללת 5 יח"ל מתמטיקה הוא למעלה ממחצית (הפעם הראשונה שמספר התלמידות גדול ממספר התלמידים), שיעור התלמידות הזכאיות ל'בגרות טק' הוא רק 40%.
נתון מעניין נוסף גלום בפער בין שיעור התלמידים שזכאים לבגרות במתמטיקה 5 יח"ל לעומת 'בגרות טק': ישנם 7,500 תלמידים שעושים בגרות 5 יח"ל מתמטיקה וככל הנראה גם 5 יח"ל באנגלית אבל אינם לומדים פיזיקה או מדעי המחשב. האם הבחירה שלהם הייתה משתנה אילו היו יודעים שהוספת המגמה האחרונה יכולה להגדיל משמעותית את הסיכוי שלהם להשתלב בעולם ההייטק?
נתון נוסף שיש לשקול בכובד ראש: ככל שמרחיקים לפריפריה, יורד שיעור התלמידים גם בבגרות 5 יח"ל במתמטיקה וגם ב'בגרות טק'. מצד שני, דווקא בהתרחקות מהמרכז שיעור התלמידות הזכאיות ל'בגרות טק' עולה.
בבחינת ההישגים של דוברי עברית לעומת דוברי ערבית זוהה פער ניכר בנתון הכללי – בעוד ש-12% מהתלמידים דוברי עברית זכאים ל'בגרות טק', רק 8.3% מהתלמידים דוברי ערבית זכאים לה. גם כאן יש יחס הפוך כשמדובר בתלמידות – רק 37% מהזכאים ל'בגרות טק' בקרב דוברי עברית הן תלמידות לעומת 57.1% מהזכאים לה בקרב דוברי ודוברות ערבית.
והנה נתון מעודד: לא מעט רשויות מאשכול סוציו-אקונומי נמוך (רובן ערביות) הצליחו לשבור את תקרת הזכוכית ולעבור את שיעור הממוצע הארצי ב'בגרות טק' – ובראשן עומדת נחף. משמע שאין בהכרח קורלציה בין מצב סוציו-אקונומי לבין הישגים.
דוח המצוינות משקף בכל שנה בצורה מאוד ברורה את הרשויות שהשקיעו בקידום מצוינות לעומת כאלה שלא. ניתן לראות מהדוח שהקשר בין אשכול סוציו-אקונומי והצלחה בבגרות טק אינו קשר הדוק בהכרח, ויכולות להיות רשויות חלשות שיגיעו להישגים גבוהים. בולטות ב-20 הרשויות המובילות הן נחף וסחנין שהגיעו לשיעור גבוה מאוד של תלמידים בעלי זכאות לבגרות טק, בעוד שרשויות כמו תל אביב וחיפה לא נכנסו לרשימת 20 המובילות.
אם מסתכלים על 20 הרשויות הגדולות בישראל, ניתן להבחין בפער שבין חיפה לתל אביב, הניצבות אחת אחרי השנייה ברשימה, כשחיפה עם 18% בגרות טק בעוד תל אביב שנמצאת מיד אחריה רק עם 13.7% בגרות טק. אנקדוטה נוספת מעניינת היא שבהרבה רשויות פריפריאליות שיעור הבנות הזכאיות לבגרות טק גבוה משיעור הבנים.
מדד בגרות טק מתייחס כאמור לבגרות המתקיימת בשנות התיכון, אך הדרך לשם מתחילה עוד בחטיבות הביניים שמשפיעה עמוקות על הבחירות שנעשות במעבר לתיכון.
מה אנחנו כמורים, הורים ואנשי חינוך יכולים לעשות היום כדי לעודד ילדים בגילי חטיבת הביניים ותיכון לבחור במסלול בגרות טק?
ראינו כי יש אוכלוסיות, כדוגמת נערות, תלמידי פריפריה ותלמידים בחברה הערבית, שאינם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם באופן הולם, בהתאמה לשיעורם באוכלוסיה – היינו מצפים שיותר נערות, יותר תלמידות ותלמידים מהפריפריה ויותר תלמידות ותלמידים מהחברה הערבית ילמדו את מקבץ המקצועות של 'בגרות טק'.
העובדה שישנו פער משמעותי בין האוכלוסיות השונות מהווה מבחינתנו, נשות ואנשי החינוך, קרקע פורייה וממוקדת לעשייה שיכולה לעודד יותר תלמידות ותלמידים מהאוכלוסיות הללו ללמוד לבגרות טק. עלינו לצאת בתוכניות ייעודיות שיתנו מענה לקהלים ספציפיים אלו – להבין מה מעכב אותם ולתת מענה ייחודי.
במה הרשות המקומית יכולה להשקיע כדי לעודד את תלמידיה לבחור במסלול בגרות טק?
השנה זו הפעם הראשונה שנמדדו הרשויות על הישגיהן בבגרות טק. אנו מאמינים כי לרשות המקומית יש יכולת ואף מחויבות להוביל את מערכת החינוך המקומית להישגים גבוהים. עד לשנה זו לא דובר על נושא בגרות טק ולא נמדדו ההישגים – אנו מאמינים כי עכשיו, לאחר שנתוני הרשויות פורסמו וקיבלו תהודה, יופעל לחץ על הרשויות לקדם יותר תלמידות ותלמידים להשיג בגרות טק.
הרשות, כדי לעודד את התלמידים לעשות בגרות טק, צריכה קודם כל להקצות מורים טובים למקצועות הנכללים בבגרות זו. אנו מודעים לכך שישנו מחסור רב במורים בכלל ובמורים למקצועות המדעיים בפרט, אולם רשות שתחליט לקדם את נושא בגרות טק תצטרך לאתר ולהשקיע בפיתוח מקצועי של מורים מתאימים, כאלה שיוכלו להצעיד את התלמידות והתלמידים בדרך הלא פשוט להשגת בגרות טק.
דבר נוסף שיכולה הרשות לעשות היא לייצר מוטיבציה בקרב מנהלות ומנהלי בתי ספר ולעודד אותם להשקיע מה שנדרש כדי שיותר תלמידות ותלמידים יוכלו לגשת לבד – לפתוח כיתות מצוינות עם מספר גדול יותר של תלמידים, לייצר שגרות עבודה ונהלים שיאפשרו לשמר את התלמידים בכיתות אלה ולקיים שיח עם ההורים על חשיבות הלמידה של מקצועות בגרות טק לעתידם המקצועי והכלכלי של הילדים.
לרשות יש השפעה מאוד משמעותית על שיעור התלמידות והתלמידים הלומדים לבגרות טק. ההשפעה מגיעה משני כיוונים: הן מצד כוח ההוראה – המורים, איכותם, המוטיבציה שלהם והמאבק על כל תלמיד.ה, עד כמה ישנו שיח עירוני על קידום מצוינות מתמטית מדעית, ומצד שני דרך ההורים והתלמידים עצמם, עד כמה הם מודעים לחשיבות ולמשמעות של לימודי בגרות טק ועד כמה הם נכונים לעשות את המאמץ.
