לחלום בגדול
מחנכות ומחנכי הכיתה משמשים כעמודי תווך בבתי הספר. בימים סוערים אלו, האתגרים שקיימים בימי שגרה מועצמים ביתר שאת, כשהמחנכות והמחנכים ניצבים כעת מול תלמידים עם כאבים, מצוקות וצרכים שונים. אנחנו, מבוגרים וילדים כאחד, חווים קשת של רגשות כגון פחד, חרדה, כעס, ותסכול. ישנו גם הבלבול שעלול להפוך לחוסר אונים: מה עלינו לעשות כעת? איך להתמודד עם המצב? איך לעזור לאחרים להתמודד עם המצב? מה אפשרי כרגע ומה לא?
במצב כזה, עלינו לחזור לנקודת האפס, לעשייה הבסיסית ביותר, לתפקודים הבסיסיים ביותר שלנו. המאמר שלעיל נועד לעשות מעט 'סדר' בעשייה הנוכחית של מחנכות ומחנכים ולהציע מערך פעולות שנועדו להפחית את הבלבול, את תחושת חוסר האונים, ולהחזיר במעט את תחושת השליטה.
במחקר שנערך על ידי קרן משפחת ליאון בשיתוף עם אגף יסודי במשרד החינוך, הוגדרו שישה תפקודים עיקריים במסגרת העבודה כמחנכ.ת כיתה: פרטני-רגשי, קבוצתי-חברתי, ערכי, טיפוח והקניית מיומנויות, פדגוגי, ניהול ותכלול. על אילו מהתפקודים יש לשים דגש דווקא בימים אלו? מתוך השישה, הנה שלושת התפקודים המרכזיים שכדאי להתמקד בהם בימי המלחמה.
מחנכות הכיתה הן צומת מרכזית של ידע: מידע המקשר בין ההורים, הילדים, המורים המקצועיים, הסייעות, והנהלת בית הספר. ברמה הבסיסית ביותר, מחנכות הכיתה צריכות כעת לאסוף מידע כולל, כמובן ברגישות המתאימה, על כל אחד ואחת מתלמידיה, כולל משפחותיהן.ם. ניתן לבנות שאלון בסגנון גוגל-פורם, הכולל כמה היבטים:
היכולת להבין, במהירות יחסית, מה מצבם של הילדים ומשפחותיהם חשובה ויכולה לסייע למחנכות הכיתה בתכלול ותיווך בין ההורים, בית הספר והמערכות התומכות (יועצות/ גורמי טיפול המעורבים בבית הספר) והמשאבים המוצעים לתלמידים ולהורים. כמו כן, המיפוי יסייע ביצירת סדרי עדיפות עבור המחנכת והתנהלות יעילה יותר בימים מאתגרים אלה.
אחד הדברים המשמעותיים ביותר שיכולים לעזור לנו, מבוגרים וילדים כאחד, הוא חיזוק תחושת השייכות. תחושת שייכות מאפשרת לנו לתמוך ולהיתמך. הכיתה היא מעגל שייכות מאוד משמעותי עבור התלמידים, ומחנכת הכיתה היא עוגן מרכזי ביצירת וחיזוק תחושת השייכות. הכיתה יכולה להוות מקור כוח עבור התלמידות והתלמידים וליצור עבורן.ם חוויה של שותפות, משאב עצום המייצר ביטחון וחוסן. התקופה הזו היא הזדמנות ליצירת קשר, לכידות, ופיתוח ערכים משותפים בקרב חברי הכיתה. חשוב גם בעת הזאת שהילדים לא רק יהיו שייכים לכיתה אלא ירגישו שייכות ושייכים לכיתה.
ניתן לייצר את תחושת השייכות הזו בלהזכיר לתלמידים את החברויות שיש להן.ם בכיתה; לנסח את החברות וההימצאות כאן עבור האחר.ת כערך מרכזי. בנוסף, ניתן לעודד את הילדים למשימות בזוגות/קבוצות קטנות שיסייעו לקשר ביניהן.ם מעבר למפגש הזום הכיתתי או לעודד את הילדים לחגוג ימי הולדת מרחוק, להכין ברכות וכדומה. כמו כן, ניתן לפעול במישורים יותר קונקרטיים המייצרים תחושת שייכות וחיבור, כגון ליזום התנדבויות במקומות שונים, המותאמים לגילי התלמידים, דבר היכול לעודד מנהיגות ומעורבות חיובית ויוזמת.
כעת, יותר מתמיד, מחנכת הכיתה מהווה מבוגר משמעותי עבור התלמידים לצורך זיהוי והתייחסות לצרכים רגשיים, דמות להשראה, להשפעה, להקשבה, לתמיכה, להכוונה ולהענקת תחושת ערך תוך הצבת גבולות ברורים. מחנכת הכיתה, שביום-יום אמונה על ההיכרות האישית ומתן תשומת לב אישית לכל תלמיד.ה, צריכה, במקביל לחיזוק הפן החברתי-קבוצתי, להתייחס לתלמידים באופן פרטני.
עם זאת, ברור שהמשאבים של מחנכת הכיתה, בכללם המשאבים הנפשיים והרגשיים, מוגבלים בתקופה הזו. חשוב שמחנכות הכיתה ישימו לב לעצמן ולצרכים שלהן לא פחות, וידעו לפעול מתוך תחושה שאפשר לעת הזו לשחרר את הצורך להיות מעולות ולהיות 'מחנכת טובה דיה'. בנוסף, כאן נכנסת החשיבות של תכלול הידע כתפקוד הראשוני שהמחנכת זקוקה לעשות בימים אלו, כדי לייצר תיעדוף של כרגע מי צריכ.ה אותי באופן בהול כרגע ומי יכול.ה להמתין עם התמיכה הפרטנית-רגשית.
אין ספק שהאתגר גדול והעשייה החינוכית מרובה, אבל יש בה תרומה מרכזית וחשובה לשיקום החברה הישראלית אחרי המשבר הנוכחי. אנו מצדיעות ומצדיעים לכן.ם!
כתבה זו היא חלק מסדרת 'מחנכות כיתה' בשיתוף קרן משפחת ליאון - השינוי מתחיל במחנכות.
