להתחבר למאה ה-21
סיימתי תיכון עם רצון עז להיות דומה למורה שלי לפיזיקה – מר ויניצקי. כמי שאהב להדריך בקייטנות והיה פעיל בהדרכת נוער, התחושה שאני יכול להשפיע על אנשים וההשראה ממר ויניצקי גרמו לי לבחור באוניברסיטה הפדגוגית. מתחילת הלימודים באוניברסיטה התחלתי להכיר, ללמוד, לספוג, לחוש, לאהוב ולהבין את המקצוע.
כבר אז שמתי לב שאני נהנה מהתלמידים. גם אחרי עלייתי ארצה, למרות הבדלי שפה, מנטליות, תרבות, מסורת והכשרת מורים, מצאתי בתוכי את היכולת האוניברסלית להשפיע על הנוער. הצלחתי למצוא דרכים אופטימליות בהעברת מסרים, לגרום לעיצוב אישיותם, ולשכנעם שלידע יש ערך, ושעתידה של מדינתנו הוא גם במדע וטכנולוגיה וגם בלהיות בני אדם.
במהלך 44 השנים בהן אני מלמד, אף פעם לא החסרתי שיעור בבית הספר ומעולם לא איחרתי לשיעור. זה לא אומר שאני עשוי פלדה. באחד הימים הגעתי לבית הספר ולא הייתי מסוגל לדבר בשל הליך רפואי שעברתי. כתבתי על הלוח שאני מצטער ומבקש לקרוא את פרק ד' באופן עצמאי, לענות על השאלות ולפתור את התרגילים שבסוף הפרק. לאחר רבע שעה אחד התלמידים הודה שקשה לו להבין מהקריאה וביקש שיסבירו לו. כתבתי על הלוח: "האם מישהו כבר סיים לקרוא, הבין במה מדובר ומסוגל להחליף אותי ולהסביר לכיתה כולה?"
"האם מישהו כבר סיים לקרוא, הבין במה מדובר ומסוגל להחליף אותי ולהסביר לכיתה כולה?"
לשמחתי לא מעט ידיים הורמו באוויר. ביצעתי הגרלה מהירה, וכך נבחר אחד התלמידים. הוא ניגש ללוח, לקח טוש, צייר את הסיטואציה, את מה שמתרחש, חילק את החומר לשלבים, ובמילים פשוטות אך לא פשטניות התחיל להסביר את התופעה. הוא הפנים היטב את אחת מהשיטות שלי ושיחזר אותה מול כל הכיתה בהצלחה מרבית. הנושא, חוק כבידה עולמי, לא היה קשה במיוחד אך כל זאת דרש הסברים והתייחסות.
לא רק זה, התלמיד נעזר – כפי שגם אני נעזר בדרך כלל בשיעוריי – גם בתלמידים אחרים באיתור מידע, עיבוד תוצאות, בדיקת מטלות ועזרה למתקשים. לקראת סוף השיעור התלמיד שלימד ביקש מכולם לכתוב סיכום של הדברים על חצי דף. בפעולה זו גם אני השתתפתי וכתבתי כמו כל אחד מתלמידי הכיתה.
היום הזה חיזק אצלי עוד יותר את גישתי להוראה שבה התלמידות ותלמידים הם חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מתהליך הלמידה. תלמידים הם נבונים ומשכילים, סקרנים ויצירתיים. ראוי לנצל את יתרונותיהם לטובת כל תלמידי הכיתה ולטובת עצמן.ם.
בעיניי שיעורי פיזיקה הם מקום מפגש של אנשים מאושרים. המורים שעבורם בית הספר זה הרבה יותר מעוד מקום עבודה; התלמידים שלא רק מלמדים אותם היטב את רזי המקצוע אלא רוחשים להם תמיכה והבנה (גם אם לפעמים נוזפים בהם, מתוך דאגה); וההורים שיכולים להיות בטוחים שכל מה שנעשה במסגרת נעשה לטובת התלמידים.
1.שיעורי פיזיקה צריכים להתנהל ברגישות. משום מה, למידה נקשרת ללחץ על זיכרון עצמי ונגיסה בזמן הפנוי. עלינו ללמד את הילדים כך שיישאר להם זמן לילדות. אל לנו לשכוח שתלמידים הם ילדים, ושתמיד תהיה להם זכות לטעות. בשנים האחרונות שללנו מהם את הזכות הזו. הקפדה, משמעת, דבקות בעקרונות – אלה ערכים חשובים שלא יהיו אפקטיביים ללא המרכיב הסודי: טוב לב.
2.שיעורי פיזיקה צריכים להיות מאתגרים. למידה היא מעבר לזכירה ושחזור של מה שנאמר על ידי המורה בכיתה. עלינו ללמד את התלמידים לרכוש מידע באופן עצמאי ולהפוך אותו לידע, ללמד אותם לשאול שאלות משלהם וגם לחפש תשובות לשאלות הללו במקורות רלוונטיים. אנחנו צריכים לגדל אנשי בינה, חוכמה ודעת של העתיד.
3.שיעורי פיזיקה צריכים לשלב בתוכם טכנולוגיה. אפילו בבית הפרטי שלנו אנו מנסים ליצור סביבה המקלה על חיינו. יש לנו רובוט שואב אבק, מקרר סנסורי, דוד שמש עם טיימר, טלוויזיה חכמה, שלל מחשבים ועוד. מצחיק היה להחזיק בכל אלה בבית ולא להשתמש בהם. אותו הדבר תקף לחדר פיזיקה. לא רק ציוד מתקדם אלא שימוש יומיומי בו. עלינו ללמוד וללמד טכנולוגיות חדשות, מתודות מתקדמות, ללמוד לחיות בעולם של מידע מתחדש בקצב מסחרר ולהשתמש במולטימדיה מודרנית – זו דרישה הכרחית של העת הנוכחית.
4.שיעורי פיזיקה צריכים לאפשר מקום לאנושיות ורוחניות כי אלו הבסיס של חברה בעלת טוהר מידות. בשיעורים צריך להיות מוסר השכל, ולכן חשוב לקשור פיזיקה לספרות, להיסטוריה, לתנ"ך, למוזיקה, לאומנות ולהגנת הסביבה. שיעורי הפיזיקה לא יכולים להיות טכנוקרטיים בלבד אלא להתכתב עם האנושות. באופן הזה, שיעורי הפיזיקה מאפשרים לתלמידים להפוך לערכיים יותר, אזרחים שאכפת להם ומכבדים את הזולת.
5.והכי חשוב, שיעורי פיזיקה חייבים להיות בעלי אופי של הכלה, של גישה חיובית, של תמיכה, כדי לקרב את התלמידים לתחום. אין תלמידים טיפשים ובינוניים. כל אחת ואחד מוכשרים בדרכם שלהם. יש לעזור לתלמידים למצוא את הכישרון שלהם, לפתח אותם, להציע להם הזדמנויות להבנה עצמית, להציע בחירה, כך שכל אחת ואחד יוכלו למצוא את "תחום ההצלחה" שלהם. שיעורי פזיקה צריכים לטפח תלמידים שהם בני אדם מאושרים. ולבני אדם מאושרים יש סיכוי גבוה יותר להצליח בחיים.
שיעורי פיזיקה צריכים להתנהל ברגישות, להיות מאתגרים, לשלב בתוכם טכנולוגיה, לאפשר מקום לאנושיות ורוחניות ולהיות בעלי אופי של הכלה.
כתבתי מקודם כמה חשוב ללמד פיזיקה גם בהקשר של מקצועות הרוח והאנושות. במעמד זה אציג לכם דוגמה לאופן בו ניתן לשלב בין פיזיקה לספרות.
כל נושא בהוראת הפיזיקה מסתיים בשיעור חזרה. כך למשל, בשיעור המסכם של חזרה על חוקי ניוטון, השיעור מתבצע בצורת תחרות הסיפור הקצר וחוקי ניוטון. הזוג הזוכה מקבל פטור מהבחינה בנושא זה.
על כל זוג להציג את אחד מתתי הנושאים בלימודי חוקי ניוטון בהתאם לתוכנית הלימודים על פי בחירתו באמצעות סיפור קצר. הסיפור יכול להיות פרי המצאתם של התלמידים או אחד הסיפורים מתוך הספרות העולמית. לסיפור צריך להיות מצורף דף הסבר של התופעות או המושגים מעולם חוקי ניוטון שמתוארים בסיפור.
על התלמידים לקחת בחשבון את מאפייני הסיפור הקצר: לשון הכתיבה, מבנה העלילה, דמויות, מוטיבים וכדומה. אפשר להציג את הסיפור במגוון דרכים כגון שירה, הקראה, ריקוד, מיצג תיאטרלי ועוד.
כמורה בעל ניסיון רב שנים, אני שואף להנחיל הוראת חינוך באמצעות הלמידה, ושהתלמידים יהיו שותפים מלאים לתהליך הלמידה. לכל אחת ואחד יש תפקיד, כל תלמיד.ה וכל מורה צריכים לחוות הצלחה חדשה, ערך מוסף לשיעור. זה מוסיף גאווה לכל אחד ואחת מאיתנו. עבורם צריכות להישמע "מחיאות הכפיים".
על המורה להיות עם היד על הדופק, להתחדש. בעיניי זה הכרחי, בלי זה אהיה פחות אטרקטיבי. וכמובן חשוב לשמש דוגמה אישית לתלמידים. בעיניי כל שיעור פיזיקה הוא מדריך לחיים, הוא מחנך, מכבד, הוא מעצב בני אדם ומעניק כלים להצלחה.
מורה לפיזיקה ותיק, בעל התמחות בהכשרת מורים לפיזיקה
