להתחבר למאה ה-21
עם החידושים האחרונים בתחום הבינה המלאכותית (AI) קיימת התלהבות הדוחפת מורים ותלמידים לעבר חשיבה שכלים אילו יביאו לפתרונות מחשוב בלחיצת כפתור, וניתן יהיה לדלג על לימוד מעמיק של יסודות מדעי המחשב.
כלי ה-AI אומנם יכולים לייתר חלק מן התהליכים בבניית כלי תוכנה, שלצורך יישומם מצריכים כיום ידע בתכנות. ועם זאת, נדרשת חשיבה יצירתית לצורך פיתוח כלים ושיטות "מחוץ לקופסה", אותם עדיין יש ליישם בחשיבה אנושית.
ההתפתחויות הטכנולוגיות החדשות אינן מייתרות את הצורך בחשיבה אנושית, בבדיקה של תוצרים טכנולוגיים, בתכנונם ובהערכה אנושית של טיב הפתרון שנותנות התוכנות. לצורך כל אלו, מעבר לבחינת התוצאות המתקבלות על ידי מערכות אלו, נדרשת הכרות מעמיקה עם היסודות של עולם התכנות והחשיבה האלגוריתמית. בלעדיה, עלול להיווצר מצב שהכלים מפתחים בעצמם פתרונות מתקדמים בצורה בלתי מבוקרת ובלתי נשלטת.
עקרון זה אינו מוגבל רק לעולם התכנות, אלא משותף לתהליכי לימוד באשר הם. נדגים זאת באמצעות עולם תוכן שונה לחלוטין, אך כזה שמייצג היטב תהליכי למידה: הליטוגרפיה של פיקאסו "השור" (1946):
בדוגמה זו פיקאסו מתאר את תהליך ציור השור, כך שבתחילה הוא מצייר שור ריאליסטי על כל פרטיו ודקדוקיו, ואז תוך כדי תהליך מרובה שלבים, מגיע בהדרגתיות לציור האחרון של שור "חד קווי". למרות מיעוט הפרטים שבתוכו, הוא מכיל את כלל המרכיבים ההכרחיים והחשובים ביותר להכרה שזהו שור ולא חיה אחרת (בבחינת שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה, בראשית רבה ה').
הרעיון אותו מדגים פיקסו בתהליך זה מאפיין שלבי התפתחות מתקדמים המבוססים על היכרות מעמיקה עם היסודות. יש לשם לב שפיקאסו לא התקדם בדרך חד כיוונית לעבר המטרה שלו, אלא תחילה התקדם כמה שלבים לכיוון של שור "גס" יותר, כמעט ביזון או שור בר, אך בהמשך בחר לסגת חזרה בכיוון ההפוך לעבר תיאור מחודש של שור כמעט ראליסטי, ומשם להמשיך ולהתקדם בכיוון שבחר עד לשור המינימליסטי. זוהי הדגמה של תהליך התפתחות מתמשך שלא יכול היה להיווצר ללא היכרות מעמיקה עם היסודות (ליטוגרפיה של שור ראליסיטי בדוגמה זו).
ל"שור" של פיאקסו משמעויות רבות, אך אנו בוחרים להתמקד בהדגמת תהליך הלמידה הבסיסי שמודגם בו, והוא זה שאיפשר את "היצירה" החדשנית והמקורית של פיקסו בציור.
ומהמשל לנמשל: ה-AI הוא עולם של פתרונות, אך כדי לבנות את העולם הזה אנו זקוקים ליותר מפתחי אלגוריתמים, ליותר תכניות ומערכות תוכנה. את אלה יש ללמוד מהיסודות, אחרת אומנם נקבל תוצאה מהירה וקלה להשגה, אך זו לא תמיד נותנת מענה אמיתי לבעיה שאותה אנו מבקשים לפתור או ליצור, לעיתים בדרך חדשנית שלא היתה מוכרת עד כה.
נוסיף ונאמר כי הרעיון אינו מוגבל לעולם הבינה המלאכותית בלבד, או לתחום מדעי מהחשב בלבד, אלא נכון גם לכל תחום אחר, המבוסס על הדרישה לתהליכי למידה. הדבר דומה לתסריטאי - ראשית עליו ללמוד את היסודות עליהם מבוסס עולם הקולנוע, לבחון אפשרויות שונות, ללמוד מהבסיס ואט אט להתקדם עד לבניית תסריט מלא המממש את רעיונותיו. כך גם כמעט לכל נושא אותו תבחרו.
ולסיכום, כולנו מתברכים בהתפתחות ה-AI שעתיד לקצר תהליכים בפתרונות טכנולוגיים, אך אל לנו למהר ולוותר על ההשקעה שבלימוד היסודות הבסיסיים, המאפשרים תהליכי למידה, פיתוח, שאילת שאלות ויצירתיות.
