לקדם מצוינות
את המילים הראשונות של המאמר הזה התקשיתי למצוא. זה קורה לי לפעמים. יכול להיות שגם אתם מכירים את החוויה. אז מה עושים במקרה כזה? מן הסתם, פונים ל- ChatGPT ומבקשים ממנו לנסח פתיחה למאמר שיעסוק באופן בו מורים יכולים להשתמש בו. הנה הפתיחה שהאפליקציה הציעה:
"ChatGPT, שפותח על ידי OpenAI, הוא מודל שפה מתקדם שיש לו את היכולת ליצור טקסט דמוי אדם, לענות על שאלות ולקיים שיחות. היכולות המתקדמות שלו כבר הוכיחו את עצמן כבעלות ערך רב במגוון רחב של תעשיות, והחינוך אינו יוצא מן הכלל. בעוד מורים ומחנכים מחפשים דרכים חדשניות לשפר את חווית הלמידה עבור התלמידים, ChatGPT מציע שפע של הזדמנויות. במאמר זה, נחקור כמה מהשימושים הפוטנציאליים של ChatGPT בכיתה וכיצד ניתן למנף אותו לתמיכה בלמידה ומעורבות של תלמידים. בין אם הוא משמש כמחולל הנחיות כתיבה, כלי ללימוד שפות או עוזר מחקר, ל-ChatGPT יש פוטנציאל להביא רמה חדשה של ריגוש ויצירתיות למרחב החינוך."
אני חושב שהקושי שלי למצוא התחלה טובה קשור לעובדה שכל כך הרבה כבר נאמר ונכתב לאחרונה על ChatGPT ועל שאר מערכות הבינה המלאכותית, שכמעט כל מה שאכתוב יהיה קלישאה. אז הנה, מצאתי עוד שימוש לכלי הזה – אפשר להתחיל מקלישאות ולהאשים את הבינה המלאכותית. לה לא אכפת לכתוב קלישאות (למעשה תוצרי הטקסט שלה נוטים להיות כאלה לעתים קרובות), לא אכפת לה שמבקרים אותה. למעשה לא אכפת לה מכלום.
אולם הפתיחה שהאפליקציה הציעה לחלוטין לא רעה. את התוצר, שהיה באנגלית, תרגמתי בעזרת Google Translate. לטקסט שנזין אל האפליקציה (שאלה, בקשה, תיאור התוצר המבוקש וכו') כדי לקבל ממנו תוצאה קוראים Prompt. בעברית ניתן לתרגם prompt ל"הנחייה", "לחישה", "לזרז" ועוד, כולם תרגומים רלוונטיים, אך עדיין אין מילה מדויקת בעברית לפעולה הזו. גם התלמידים שלכם יכולים לבצע את התהליך הזה וכך לענות על שיעורי הבית ולכתוב עבודות. למעשה כבר יש תיעוד נרחב על כך שזה קורה, ומבחינת הידע שנמצא במערכת, ChatGPT הראה שהוא יכול לעבור_בחינות_הסמכה ברפואה, במשפטים ובמנהל עסקים. כמות היישומים החדשניים שמתבססת על GPT היא מעבר לכל חלום (ואפילו אפשר להשתמש בה כדי לפרש_חלומות).
מה אפשר לעשות כבר היום? בינה מלאכותית
מבחינת הפסקה שהאפליקציה הציעה, אני מסכים כמעט עם כל מה שנאמר בה, אולי למעט המשפט האחרון. אני לא משוכנע שאכן מדובר ב"רמה חדשה של ריגוש ויצירתיות למרחב החינוך". אני גם לא פוסל את המשפט הזה, מכיוון שאימוץ מושכל של חלק מטכנולוגיות הבינה המלאכותית המחוללת (Generative AI) שהפכו לנגישות בתקופה האחרונה, בהחלט יכול לתרום ליצירתיות בהוראה ולחוויית למידה יותר עשירה. עם זאת, הוא (עדיין) לא מה שיוביל ל"רמה חדשה של יצירתיות בחינוך".
מאמר זה מתפרסם בשני חלקים. חלק א' שאתם קוראים עתה יעסוק בכמה סוגיות תפיסתיות ועקרוניות לגבי שילוב ChatGPT ובינה מלאכותית בכלל בהוראה, למידה והערכה. חלק ב', שיתפרסם בשבוע הבא, יציג הצעות לכמה יישומים ל- ChatGPT ולכלי בינה מלאכותית מחוללת (Generative AI) בכיתה ובשגרת הלמידה.
כחודשיים מאז שחברת OpenAI השיקה את ChatGPT, החל בעולם החינוך, במיוחד האקדמי, דיון סוער לגבי האפשרות שהוא ישמש תלמידים וסטודנטים כדי לרמות. כמו כן עלו שאלות לגבי זכויות יוצרים ו"בעלות" על תוצרי ידע. במקומות מסוימים החליטו לאסור על השימוש בו או חסמו אותו. אני מקווה שאתם מסכימים איתי שאיסור שימוש בכלי טכנולוגי מעין זה הוא דבר מגוחך. מה שכן כדאי לעשות, הוא שיעור שבו לומדים להכיר את ChatGPT (וכן כלים אחרים), ובמהלכו דיון על השימוש בו, ובכלל זה האתיקה של השימוש בו. דיון כזה יכול לכלול שאלות כגון:
גם במקרה הזה ייתכן שיהיו תלמידים שיגישו עבודות שלכתיבתן נעזרו באופן אינטנסיבי ב- ChatGPT ולא דיווחו על כך. גם אם זה יקרה, תתנחמו לפחות בכך שאוריינות הבינה המלאכותית שלהם השתפרה, ובמקביל תגוונו את דרכי ההערכה שלכם ותשימו דגש על ביצועי הבנה.
את הפוסט הבא כתב יאיר איזנטל, מורה למדעי המחשב בחט"ב:
כמובן שהאירוע שיאיר מתאר שייך גם לסעיף הקודם העוסק באתיקה, אך הוא מחדד גם את ההבנה שאחת המטרות החשובות בחינוך היא הבנה.
למען האמת, מאוד קל לקיים הערכה שאינה מושפעת מ- ChatGPT. אי אפשר להשתמש בו במבחנים, וכשמבקשים מהתלמידים להפגין ביצועי הבנה (להסביר רעיונות וידע, ליישם בקונטקסט חדש, להביע בדרך מקורית, ועוד) ChatGPT לא יהיה שם לעשות זאת במקומם. למעשה ההשפעה ה"מזיקה" של ChatGPT על ההערכה בבתי ספר כיום היא מוגבלת. אולם אפשר לראות ב- ChatGPT הזדמנות המבליטה את המטרות החינוכיות של טיפוח הבנה ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה. "הבנה" היא עדיין חוויה קוגניטיבית אנושית. אם תיקחו זאת כהזדמנות בכדי להגדיל את החלק "האנושי המבין" אצל התלמידים, ותרחיבו את השימוש בביצועי הבנה, זהו רווח נקי. למשל:
ייתכן שכבר נחשפתם ל- ChatGPT או לאחת ממערכות הבינה המלאכותית האחרות שצצו בשנה האחרונה פלוס מינוס (רובי בוט, Rytr.me, Geko ואחרות) וחשבתם לעצמכם שהן לא פריצת דרך שתשנה דרמטית את הלמידה וההוראה בכיתה. ייתכן שזו דרך מעניינת לגוון את השיעורים, ואולי יש פה ושם קצת אפשרויות חדשות לעסוק באופן מדויק יותר בכמה מיומנויות, אך הרבה מהדברים הללו ניתן לעשות במתודות אחרות. אם זה מה שחשבתם, אז עקרונית אני איתכם. כזכור, בפתיחת המאמר כתבתי שאני לא בטוח ש- ChatGPT הוא אכן "רמה חדשה של יצירתיות וריגוש" בכל הנוגע להוראה ולמידה. בסופו של דבר זהו עוד כלי.
אולם המשמעויות והערכים האמיתיים של שילוב ChatGPT, כלי בינה מלאכותית מחוללת וכלי בינה מלאכותית אחרים בחינוך, הם במקום עמוק ומשמעותי יותר:
אחת הסכנות הגדולות ביותר לגבי בינה מלאכותית היא לא שישתמשו בה כדי לעשות שיעורי בית בלי מאמץ, אלא שלא יבינו אותה. באופן אבסורדי יכול להיות שזה ש"מרמה" בעזרת בינה מלאכותית מכין את עצמו טוב יותר לעתיד ממי שלא. בחקר הבינה המלאכותית זו מוגדרת כסוגיית ה"הסבריות" (Explainability) – האם וכיצד אפשר ליצור אצל אנשים את ההבנה של הדרך שהובילה את הבינה המלאכותית לפלט אליו היא הגיעה?
אוריינות בינה מלאכותית - מטרה חשובה של מערכת החינוך
ה"הסבריות" היא סכנה ממשית, מכיוון שככל שמערכות הבינה המלאכותית יתקדמו, כך הן יפעילו מנגנוני חישוב ואלגוריתמים שיהיה יותר ויותר קשה לאנשים להבין בדיוק איך הם עובדים וכיצד הם מגיעים אל הפלט שלהם. קשה מאוד אפילו להסביר וממש להבין איך ChatGPT יוצר תכלס את הטקסטים שלו ולמה הם כל הזמן משתנים (ולא אכנס לזה כאן). העולם מסביבנו עדיין בשלב שבו הוא מושפע מבינה מלאכותית, אך עוד לא ממש מנוהל על ידה. כשזה יקרה, אנשים שלא יהיו מסוגלים לכל הפחות להבין את ההיגיון לפיה היא עובדת, ימצאו את עצמם בעמדת נחיתות. לכן – טיפוח אוריינות בינה מלאכותית היא מטרה חשובה של מערכת החינוך.
מה נכלל באוריינות בינה מלאכותית? זהו מושג מורכב וכזה שהעולם המחקרי עוד לא הגדיר באופן נחרץ, וייתכן שהוא אף מתפתח עם הזמן. עם זאת אציין כמה נקודות מרכזיות שלהערכתי מרכיבות אותו:
דברים שניתן לעשות כבר היום כדי לתת לתלמידים את הבסיס לאוריינות הבינה המלאכותית הם:
המאמר מלפני מספר חודשים קרא לאנשי חינוך להתחיל להתיידד עם בינה מלאכותית. הסיבות לעשות זאת לא קטנו, אפילו להיפך. רוב ההתקדמות בבינה מלאכותית מתרחשת מחוץ לעולם החינוך הפורמלי, ואז מושלכת עליו מבלי שהותאמה לצרכים של העשייה החינוכית, תוך שהיא מאלצת את אנשי החינוך להתמודד עמה. ChatGPT, על אף כל מה שכתוב במאמר הנוכחי, לא תוכנן כדי שישתמשו בו בכתה.
במציאות כזו, ההולכת ומתפתחת, הסקרנות והיוזמה של אנשי החינוך ביחס לבינה מלאכותית תקבע הרבה לגבי איך התהליכים ייראו מפה והלאה, ואם הדינמיקה תהיה תגובתית ומאוחרת, או יוזמת ומובילה.
אז מה אתם יכולים לעשות כבר היום? הנה כמה דברים לחשוב עליהם:
והכי חשוב – עשו את הצעד ונסו מדי פעם להשתמש בכלי בינה מלאכותית בשיעור. איך עושים זאת? על כך בחלק ב' של המאמר, בשבוע הבא.
תודה לד"ר רבקה גרוסמן, תמר הריטן, דגנית שרייבר, ד"ר לימור ליבוביץ' ושי גרשון על הערותיהן ותגובותיהן שסייעו לכתיבת המאמר.
