Chat GPT יכול להיות החבר הכי טוב שלכם, אם תשתמשו בו נכון בהוראה

את המילים הראשונות של המאמר הזה התקשיתי למצוא. זה קורה לי לפעמים. יכול להיות שגם אתם מכירים את החוויה. אז מה עושים במקרה כזה? מן הסתם, פונים ל- ChatGPT ומבקשים ממנו לנסח פתיחה למאמר שיעסוק באופן בו מורים יכולים להשתמש בו. הנה הפתיחה שהאפליקציה הציעה:

"ChatGPT, שפותח על ידי OpenAI, הוא מודל שפה מתקדם שיש לו את היכולת ליצור טקסט דמוי אדם, לענות על שאלות ולקיים שיחות. היכולות המתקדמות שלו כבר הוכיחו את עצמן כבעלות ערך רב במגוון רחב של תעשיות, והחינוך אינו יוצא מן הכלל. בעוד מורים ומחנכים מחפשים דרכים חדשניות לשפר את חווית הלמידה עבור התלמידים, ChatGPT מציע שפע של הזדמנויות. במאמר זה, נחקור כמה מהשימושים הפוטנציאליים של ChatGPT בכיתה וכיצד ניתן למנף אותו לתמיכה בלמידה ומעורבות של תלמידים. בין אם הוא משמש כמחולל הנחיות כתיבה, כלי ללימוד שפות או עוזר מחקר, ל-ChatGPT יש פוטנציאל להביא רמה חדשה של ריגוש ויצירתיות למרחב החינוך."

אני חושב שהקושי שלי למצוא התחלה טובה קשור לעובדה שכל כך הרבה כבר נאמר ונכתב לאחרונה על ChatGPT ועל שאר מערכות הבינה המלאכותית, שכמעט כל מה שאכתוב יהיה קלישאה. אז הנה, מצאתי עוד שימוש לכלי הזה – אפשר להתחיל מקלישאות ולהאשים את הבינה המלאכותית. לה לא אכפת לכתוב קלישאות (למעשה תוצרי הטקסט שלה נוטים להיות כאלה לעתים קרובות), לא אכפת לה שמבקרים אותה. למעשה לא אכפת לה מכלום.

אולם הפתיחה שהאפליקציה הציעה לחלוטין לא רעה. את התוצר, שהיה באנגלית, תרגמתי בעזרת Google Translate. לטקסט שנזין אל האפליקציה (שאלה, בקשה, תיאור התוצר המבוקש וכו') כדי לקבל ממנו תוצאה קוראים Prompt. בעברית ניתן לתרגם prompt ל"הנחייה", "לחישה", "לזרז" ועוד, כולם תרגומים רלוונטיים, אך עדיין אין מילה מדויקת בעברית לפעולה הזו. גם התלמידים שלכם יכולים לבצע את התהליך הזה וכך לענות על שיעורי הבית ולכתוב עבודות. למעשה כבר יש תיעוד נרחב על כך שזה קורה, ומבחינת הידע שנמצא במערכת, ChatGPT הראה שהוא יכול לעבור_בחינות_הסמכה ברפואה, במשפטים ובמנהל עסקים. כמות היישומים החדשניים שמתבססת על GPT היא מעבר לכל חלום (ואפילו אפשר להשתמש בה כדי לפרש_חלומות).

מה אפשר לעשות כבר היום? בינה מלאכותית

מבחינת הפסקה שהאפליקציה הציעה, אני מסכים כמעט עם כל מה שנאמר בה, אולי למעט המשפט האחרון. אני לא משוכנע שאכן מדובר ב"רמה חדשה של ריגוש ויצירתיות למרחב החינוך". אני גם לא פוסל את המשפט הזה, מכיוון שאימוץ מושכל של חלק מטכנולוגיות הבינה המלאכותית המחוללת (Generative AI) שהפכו לנגישות בתקופה האחרונה, בהחלט יכול לתרום ליצירתיות בהוראה ולחוויית למידה יותר עשירה. עם זאת, הוא (עדיין) לא מה שיוביל ל"רמה חדשה של יצירתיות בחינוך".

מאמר זה מתפרסם בשני חלקים. חלק א' שאתם קוראים עתה יעסוק בכמה סוגיות תפיסתיות ועקרוניות לגבי שילוב ChatGPT ובינה מלאכותית בכלל בהוראה, למידה והערכה. חלק ב', שיתפרסם בשבוע הבא, יציג הצעות לכמה יישומים ל- ChatGPT ולכלי בינה מלאכותית מחוללת (Generative AI) בכיתה ובשגרת הלמידה.

כמה נקודות על אתיקה

כחודשיים מאז שחברת OpenAI השיקה את ChatGPT, החל בעולם החינוך, במיוחד האקדמי, דיון סוער לגבי האפשרות שהוא ישמש תלמידים וסטודנטים כדי לרמות. כמו כן עלו שאלות לגבי זכויות יוצרים ו"בעלות" על תוצרי ידע. במקומות מסוימים החליטו לאסור על השימוש בו או חסמו אותו. אני מקווה שאתם מסכימים איתי שאיסור שימוש בכלי טכנולוגי מעין זה הוא דבר מגוחך. מה שכן כדאי לעשות, הוא שיעור שבו לומדים להכיר את ChatGPT (וכן כלים אחרים), ובמהלכו דיון על השימוש בו, ובכלל זה האתיקה של השימוש בו. דיון כזה יכול לכלול שאלות כגון:

• מתי כדאי להשתמש ב- ChatGPT ומתי לא?
• כיצד הוא יכול להועיל לנו?
• האם אני צריך לדווח על כך כשאני משתמש בו? התפיסה הפופולריות לאחרונה היא שכן - שכשנעזרים במחוללי טקסט יש לציין זאת, להגדיר במידת האפשר את הטקסטים שיצרתם בעזרתה, לדווח על ה- prompts בהם השתמשתם בכדי לחולל את הטקסט וכו'. במאמר הזה הלכתי רחוק יותר ונתתי ל- ChatGPT קרדיט ככותב שותף, אך אני מודה שזה מוגזם וייתכן שעשיתי זאת כגימיק. בכיתה לא חייבים לכלול את כל המרכיבים הנ"ל.
• האם כשמשתמשים במחולל טקסט, הסטנדרט להערכה זהה לתוצר שבו לא השתמשנו בו? לעניות דעתי ניתן ורצוי להעלות את סטנדרט ההערכה, ובכלל זה לאפשר לתלמידים בחירה בין הגשת עבודה שנכתבה בעזרת ChatGPT או לא. מי שבוחר להשתמש ב- ChatGPT יידרש לעמוד בסטנדרט גבוה יותר של דיוק ותוקף, זאת משום שחלק מהמאמץ הכרוך בכתיבה "עבר" לאפליקציה ומשום שאנו יודעים שהטקסט שהיא תיצור עלול לכלול טעויות.

גם במקרה הזה ייתכן שיהיו תלמידים שיגישו עבודות שלכתיבתן נעזרו באופן אינטנסיבי ב- ChatGPT ולא דיווחו על כך. גם אם זה יקרה, תתנחמו לפחות בכך שאוריינות הבינה המלאכותית שלהם השתפרה, ובמקביל תגוונו את דרכי ההערכה שלכם ותשימו דגש על ביצועי הבנה.

הערכה המבוססת על ביצועי הבנה

את הפוסט הבא כתב יאיר איזנטל, מורה למדעי המחשב בחט"ב:

כמובן שהאירוע שיאיר מתאר שייך גם לסעיף הקודם העוסק באתיקה, אך הוא מחדד גם את ההבנה שאחת המטרות החשובות בחינוך היא הבנה.

למען האמת, מאוד קל לקיים הערכה שאינה מושפעת מ- ChatGPT. אי אפשר להשתמש בו במבחנים, וכשמבקשים מהתלמידים להפגין ביצועי הבנה (להסביר רעיונות וידע, ליישם בקונטקסט חדש, להביע בדרך מקורית, ועוד) ChatGPT לא יהיה שם לעשות זאת במקומם. למעשה ההשפעה ה"מזיקה" של ChatGPT על ההערכה בבתי ספר כיום היא מוגבלת. אולם אפשר לראות ב- ChatGPT הזדמנות המבליטה את המטרות החינוכיות של טיפוח הבנה ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה. "הבנה" היא עדיין חוויה קוגניטיבית אנושית. אם תיקחו זאת כהזדמנות בכדי להגדיל את החלק "האנושי המבין" אצל התלמידים, ותרחיבו את השימוש בביצועי הבנה, זהו רווח נקי. למשל:

• הצגת עבודה לכיתה, כולל נימוק שלה.
• שימוש בדיון או דיבייט.
• לבקש מהתלמידים להגיש, במקום עבודות כתובות, מארגנים גרפיים (כגון מפת מוח). כרגע מערכות הבינה המלאכותית המחוללת עדיין לא יודעות ליצור מארגנים גרפיים עם תוכן.
• וכפי שנתאר בפרק על היישומים האפשריים, אפשר לבקש מהתלמידים להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי להפיק תוצרים המביעים את הידע והרעיונות שנלמדו.

מה מרוויחים משילוב ChatGPT בהוראה ובלמידה?

ייתכן שכבר נחשפתם ל- ChatGPT או לאחת ממערכות הבינה המלאכותית האחרות שצצו בשנה האחרונה פלוס מינוס (רובי בוט, Rytr.me, Geko ואחרות) וחשבתם לעצמכם שהן לא פריצת דרך שתשנה דרמטית את הלמידה וההוראה בכיתה. ייתכן שזו דרך מעניינת לגוון את השיעורים, ואולי יש פה ושם קצת אפשרויות חדשות לעסוק באופן מדויק יותר בכמה מיומנויות, אך הרבה מהדברים הללו ניתן לעשות במתודות אחרות. אם זה מה שחשבתם, אז עקרונית אני איתכם. כזכור, בפתיחת המאמר כתבתי שאני לא בטוח ש- ChatGPT הוא אכן "רמה חדשה של יצירתיות וריגוש" בכל הנוגע להוראה ולמידה. בסופו של דבר זהו עוד כלי.

אולם המשמעויות והערכים האמיתיים של שילוב ChatGPT, כלי בינה מלאכותית מחוללת וכלי בינה מלאכותית אחרים בחינוך, הם במקום עמוק ומשמעותי יותר:

• חשוב שאנשי חינוך ומערכת החינוך יהיו "בתנועה" וישלבו כלים חדשים, במיוחד כאלה שהנוכחות וההשפעה שלהם על העולם גדולות כל כך, ובמיוחד כאלו שהשפעתם על האופן בו בני אדם לומדים, חושבים ויוצרים היא גדולה. גם אם ChatGPT ודומיו, בנקודת הזמן הזו, מציעים להוראה בכתה לא הרבה יותר מהתנסויות וגיוון, זה נכון יותר שמערכת החינוך תשתמש בכלים האלו מאשר תדיר אותם.
• אם כלי הבינה המלאכותית הנגישים לא ישולבו בתהליכי ההוראה והלמידה, הם ייכנסו וישפיעו עליה בדרכים עקיפות. למשל – תלמידים ישתמשו בזה לכתיבת עבודות. על אף שהחלו לצוץ כלים המתיימרים לזהות כתיבה של בינה מלאכותית (שלא עובדים בעברית), לא תמיד תדעו את זה.
• ChatGPT ודומיו נמצאים בדרכם להפוך לכלים מרכזיים בתהליכי הלמידה, החשיבה והיצירה העצמאיים. ChatGPT הוא אחד הכלים הכי טובים כיום, אולי אפילו הטוב ביותר, להיכנס ולהיחשף במהירות לסוגיות ועולמות ידע. עבור הרבה אנשים הוא יכול לקצר את הדרך מסקרנות ללמידה. רק מסיבה זו חשוב שמערכת החינוך תלמד להשתמש בהם.
• והכי חשוב הוא שהשילוב של כלי בינה מלאכותית בחינוך גם יעזור למורים ולתלמידים לפתח אוריינות בינה מלאכותית.

טיפוח אוריינות בינה מלאכותית

אחת הסכנות הגדולות ביותר לגבי בינה מלאכותית היא לא שישתמשו בה כדי לעשות שיעורי בית בלי מאמץ, אלא שלא יבינו אותה. באופן אבסורדי יכול להיות שזה ש"מרמה" בעזרת בינה מלאכותית מכין את עצמו טוב יותר לעתיד ממי שלא. בחקר הבינה המלאכותית זו מוגדרת כסוגיית ה"הסבריות" (Explainability) – האם וכיצד אפשר ליצור אצל אנשים את ההבנה של הדרך שהובילה את הבינה המלאכותית לפלט אליו היא הגיעה?

אוריינות בינה מלאכותית - מטרה חשובה של מערכת החינוך

ה"הסבריות" היא סכנה ממשית, מכיוון שככל שמערכות הבינה המלאכותית יתקדמו, כך הן יפעילו מנגנוני חישוב ואלגוריתמים שיהיה יותר ויותר קשה לאנשים להבין בדיוק איך הם עובדים וכיצד הם מגיעים אל הפלט שלהם. קשה מאוד אפילו להסביר וממש להבין איך ChatGPT יוצר תכלס את הטקסטים שלו ולמה הם כל הזמן משתנים (ולא אכנס לזה כאן). העולם מסביבנו עדיין בשלב שבו הוא מושפע מבינה מלאכותית, אך עוד לא ממש מנוהל על ידה. כשזה יקרה, אנשים שלא יהיו מסוגלים לכל הפחות להבין את ההיגיון לפיה היא עובדת, ימצאו את עצמם בעמדת נחיתות. לכן – טיפוח אוריינות בינה מלאכותית היא מטרה חשובה של מערכת החינוך.

מה נכלל באוריינות בינה מלאכותית? זהו מושג מורכב וכזה שהעולם המחקרי עוד לא הגדיר באופן נחרץ, וייתכן שהוא אף מתפתח עם הזמן. עם זאת אציין כמה נקודות מרכזיות שלהערכתי מרכיבות אותו:

• הבנה של ההיגיון הסטטיסטי העקרוני לפיו בינה מלאכותית פועלת, את ההסתמכות על נתונים וכיצד הם "מתנהגים", ויסודות של חשיבה מדעית-מחקרית. זה המינימום. הבנה כזו תסייע לנטרל את הנטייה לעשות "האנשה" לבינה מלאכותית, וכן תעזור להבין את המקור להטיות וטעויות בה.
• ללמוד להשתמש בכלי בינה מלאכותית שונים וחדשים.
• יכולת להבין, לפחות עקרונית, מה ההיגיון הכללי והדרך שבה מערכת בינה מלאכותית מסוימת "אומנה". יכולת להבין את המגבלות שלה. אצל רוב האנשים כיום אין הבנה שכזו, תשתדלו להיות בקבוצה שיש לה.
• גמישות המאפשרת "לספח" כלי בינה מלאכותית לתהליך החשיבה והעבודה הפרטי שלנו, בדרך שמאפשרת לנו להשקיע יותר זמן וקשב באיכויות שלנו שבינה מלאכותית אינה יכולה לבצע.
• הערכת היבטים מוסריים וחברתיים בשימוש בבינה מלאכותית, וביסוסם בהבנה של הטכנולוגיה.
• חוסן רגשי וביטחון בזהות האישית והאנושית לנוכח טכנולוגיה שלאט לאט תוכל לעשות יותר ויותר דברים שעד כה תפסנו אותם כאנושיים.

דברים שניתן לעשות כבר היום כדי לתת לתלמידים את הבסיס לאוריינות הבינה המלאכותית הם:

• להשתמש בכלי בינה מלאכותית, בדרכים שיוצעו בחלק ב' של המאמר, באלו שהוצעו כאן לפני מספר חדשים, ובאלו שאתם מוצאים ומנסים. יש עוד רבים שאפשר למצוא להם שימושים חינוכיים, כמו זו המאפשרת לנהל שיחה עם דמויות היסטוריות (ועושה המון טעויות).
• לנהל בכתה דיון על השימוש בבינה מלאכותית. להתנסות בה ביחד ולגלות את המגבלות שלה.
• להשקיע בלמידה חברתית-רגשית. כן, זו לא טעות. טיפוח של מיומנויות חברתיות-רגשיות, חיבור לערכים וטיפוח חוסן ימצאו את מקומם גם כמרכיב שיתמוך באוריינות בינה מלאכותית.
• וכל דבר שאתם יכולים לעשות בכדי לטפח את החשיבה הביקורתית והיצירתית של התלמידים, עם או בלי קשר לשימוש בבינה מלאכותית.

אל תחכו – תובילו!

המאמר מלפני מספר חודשים קרא לאנשי חינוך להתחיל להתיידד עם בינה מלאכותית. הסיבות לעשות זאת לא קטנו, אפילו להיפך. רוב ההתקדמות בבינה מלאכותית מתרחשת מחוץ לעולם החינוך הפורמלי, ואז מושלכת עליו מבלי שהותאמה לצרכים של העשייה החינוכית, תוך שהיא מאלצת את אנשי החינוך להתמודד עמה. ChatGPT, על אף כל מה שכתוב במאמר הנוכחי, לא תוכנן כדי שישתמשו בו בכתה.

במציאות כזו, ההולכת ומתפתחת, הסקרנות והיוזמה של אנשי החינוך ביחס לבינה מלאכותית תקבע הרבה לגבי איך התהליכים ייראו מפה והלאה, ואם הדינמיקה תהיה תגובתית ומאוחרת, או יוזמת ומובילה.

אז מה אתם יכולים לעשות כבר היום? הנה כמה דברים לחשוב עליהם:

• תשחקו ב- ChatGPT וב- Dall-E ו- Stable Difusion. חפשו כלים אחרים שעשויים לעניין אתכם, ותשחקו איתם, ואם לא הולך בהתחלה – תתעקשו קצת. הקטלוג של מכון מופ"ת הוא מקום מצוין להתחיל את החיפוש.
• קחו קורס מוצלח על בינה מלאכותית כדי להבין אותה יותר לעומק, כמו הקורס_הזה של קמפוס.IL. אל תסתפקו בקריאה של כתבות ברשת. הפאדלט שעורך תום הגלעדי ממרכז פסג"ה תל אביב מכיל הפניות ללא מעט מקורות, ומבט קצת יותר חזוני ואסטרטגי אפשר לקבל בפרסום_הזה.
• תצטרפו להשתלמויות על שילוב בינה מלאכותית בהוראה במרכזי הפסג"ה, במחוזות, במכון מופ"ת או במקומות אחרים.
• תתנדבו לצוות הבית ספרי שחושב על איך לשלב כלים כאלו בבית הספר.
• תירשמו לתוכניות של משרד החינוך שמחפשות ליצור חיבורים בין אנשי חינוך ואנשי טכנולוגיה בתהליכים יזמיים. או – תתחברו בעצמכם לאנשי טכנולוגיה ותעלו רעיונות. יותר מדי מהיזמות הטכנולוגית בחינוך לא מחוברת לצרכים האמיתיים בבית הספר, וצריך שמורים יהיו יזמים או ישתתפו ביזמות.

והכי חשוב – עשו את הצעד ונסו מדי פעם להשתמש בכלי בינה מלאכותית בשיעור. איך עושים זאת? על כך בחלק ב' של המאמר, בשבוע הבא.

תודה לד"ר רבקה גרוסמן, תמר הריטן, דגנית שרייבר, ד"ר לימור ליבוביץ' ושי גרשון על הערותיהן ותגובותיהן שסייעו לכתיבת המאמר.