לקדם מצוינות
טכנולוגיה יכולה להיות כלי עזר ראשון במעלה עבור אנשי הוראה. התחום גדל משמעותית בשנים האחרונות, למרות אתגרים לא פשוטים. למשל, אם תחפשו בישראל קרנות שמשקיעות בתחום ה-EdTech, תגלו שאין הרבה כאלו, בייחוד לעומת ענפי הייטק אחרים. המצב לא שונה בעולם כולו ולמרות זאת, תעשיית הטכנולוגיה החינוכית גדלה בקצב משמעותי כל שנה, עם סטרטאפים בתחומים מגוונים יותר ויותר, שמאתגרים את האופן שבו לומדים ומנסים לשנות אותו ללא היכר.
ה-EdTech מתרחב כיום הרבה מעבר ללמידה אונליין. טכנולוגיות כמו המטאברס ובינה מלאכותית משנות לחלוטין את האופן שבו למידה מתנהלת ונחווית. קצת מספרים: על פי התחזיות, שוק ה-EdTech העולמי צפוי לגלגל 320 מיליארד דולר עד 2029, ושילוב טכנולוגיות בלמידה הפך למילה האחרונה במערכות החינוך המתקדמות בעולם. נכון לסוף יולי 2022, יש בעולם 36 חברות יוניקורן בתחום שגייסו בעשור האחרון 30 מיליארד דולר במצטבר ושווין המשותף הוא יותר מ-105 מיליארד דולר. בתחילת השנה שעברה Owl Ventures, קרן ההשקעות הגדולה והמובילה בעולם בתחום הטכנולוגיה לחינוך – גייסה מיליארד דולר להשקעות עולמיות.
דרך טובה לעודד השקעה של הייטק בחינוך היא באמצעות מודל ה-Challenge, אתגרים ותחרויות בקנה מידה גדול שמגייסים תעשיות שלמות לטובת מטרה כלשהי. דוגמא זכורה במיוחד היא האתגר של גוגל לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו להגיע לירח, במסגרתו פותחה חללית בראשית על ידי עמותת SpaceIL הישראלית. אתגרים כאלו, שלרוב מתמקדים בתחומי מדע וטכנולוגיה, מתקיימים תוך הבטחת פרס כספי משמעותי ליזמים על מנת לתמרץ אותם לפתור את האתגר או הבעיה שנבחרו, ולפתח טכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך בתחום. באופן זה, מוזרמים לתחום הון אנושי, משאבים חדשים, וכן תשומת לב מצד תקשורת ובעלי עניין, והאפקט בשטח הוא עצום.
פרויקט כזה שמתקיים בישראל בשנה וחצי האחרונות הוא אתגר ה-SEL. מדובר בתחרות במסגרתה סטרטאפים התבקשו לפתח טכנולוגיות חינוכיות, שיאפשרו למורים ללמד את הדור הצעיר כישורים חברתיים ורגשיים שהם אבני יסוד לחיים בעידן המודרני: תחושת מסוגלות, ויסות רגשי, יכולת עמידה בלחצים, ניהול משימות ועוד. התהליך המאפשר לרכוש כישורים אלו נקרא למידה רגשית חברתית ובאנגלית: SEL. מחקרים רבים מראים כי מדובר במיומנויות הכרחיות עבור הלומדים, שמהוות תנאי בסיסי ללמידה ולהצלחה בכל תחומי החיים: בבית הספר, במקומות העבודה, במערכות יחסים ועוד. לכן המגמה היא לשלבן יותר ויותר בתהליכי ההוראה והלמידה בכיתות.
אתגר ה-SEL מציע תמריץ בדמות מיליון ש"ח ליזמים כדי שיירתמו לפתח את הטכנולוגיות הללו. באתגר משתתפות 8 חברות טכנולוגיות שונות, והן נכנסו בתחילת שנת הלימודים לכיתות בכל רחבי הארץ. מורים, בעיקר כאלו שמלמדים בפריפריה, מלמדים באמצעותן, וכבר עכשיו יש כמה מסקנות מהפעילות, שמורים וגם יזמים בתחום יכולים ללמוד מהן.
עבור היזמים, אלמנט שחשוב לקחת בחשבון הוא התאמה לקהל היעד. המפתחים של המוצרים הטכנולוגיים הם לרוב לא משתמשי הקצה, שהם תלמידים ומורים. מה שנראה הגיוני על מסך כפול של המפתחת והמעצבת של האפליקציה, לא תמיד נראה אותו דבר בידיים של תלמיד, ובמציאות של שיעור בכיתה.
אפילו יצירת סיסמה מורכבת שכוללת אותיות ומספרים יכולה ליצור התנגדות של מורים ותלמידים למוצר
לכן, חשוב שהמפתחים והיזמים יגיעו לבתי הספר, יראו איך נראה שיעור, ידברו עם מורים ותלמידים ויכירו את הסביבה שבה יש ציפייה שהם ישתמשו במוצר. יותר מכך, חשוב לשלב את המורים בתהליך פיתוח המוצר עצמו. צוותים משולבים של מפתחים ואנשי טכנולוגיה, לצד מורים ואנשי חינוך, יגיעו בסבירות גבוהה יותר למוצר שתואם את הצרכים בשטח, וידעו להימנע מטעויות שיכולות להיות קריטיות במפגש עם השטח.
לשם המחשה, אפילו יצירת סיסמה מורכבת שכוללת אותיות ומספרים, בקשה שבמקרים אחרים נחשבת מובנת ומוצדקת, יכולה לפגוע בחוויית המשתמש וליצור התנגדות של מורים ותלמידים למוצר.
בנוסף, חשוב שהיזמים יכירו לעומק את שגרת יומם של המורים שצפויים להשתמש במוצר, כדי להתאים את המוצר לצורך שלהם באופן הטוב ביותר. רבים מהמורים הישראלים צמאים לחדשנות, אולם הם זקוקים לליווי צמוד בהטמעת טכנולוגיות חדשות ויותר מכך – לזמן ללמידה ולרכישת מיומנות בכלים השונים. למרות הרצון, הפניות של המורים ללמידה היא מוגבלת לאור העומס הרב שהם מצויים בו. כדי להתגבר על כך, ניתן להציע להם הכשרה בתשלום, אם אפשר, ולדאוג לכלול אותה כחלק משעות ההשתלמות למורים.
בבנייה ותכנון של המוצר, כדאי לשים לב אפילו לזמן שהמוצר דורש בין השיעורים. האם המורים נדרשים לתפעל הרבה את המערכת לפני שהם מגיעים למסקנות הנחוצות להם? כל עיכוב כזה, המוסיף זמן עבודה, יכול להיות חסם לשילוב הטכנולוגיה.
המורכבות של השוק בארץ דורשת מסטארטאפים וחברות הפועלות בתחום יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא בגיבוש המודל העסקי שלהן. השוק רווי ביוזמות ומוצרים מסוגים שונים, וזה מאלץ את היזמים לחדד כל העת את הצעת הערך שלהם, להבין לעומק מה הערך המוסף שלהם, מה מייחד אותם מול יתר המתחרים, ולדעת למנף את זה מול לקוחות ומשקיעים.
לעיתים היזמים נדרשים לשלב בין מודלים שונים, ולייצר מוצר שמאפשר במקביל עבודה עם לקוחות קצה (B2C), ועבודה עם גופים אזרחיים שונים (B2B), ואף עם גופים ממשלתיים (B2G). כל מודל דורש משאבים שונים מהחברה, ועל היזמים לדעת לבחור בין עבודה משולבת בין המודלים, לבין התמקדות באפיק אחד מרכזי ומבטיח ביותר.
באופן כללי, כדי לייצר מודל עסקי בר קיימא, היזמים צריכים להישאר מעודכנים בנעשה בשוק ולזהות מגמות, כדי לדעת לזהות הזדמנויות. כדאי להכיר את המגבלות של השחקנים השונים, לתרגם את זה לתוכנית עבודה, וליצירת מודל תמחור דיפרנציאלי וגמיש לפי סוג הלקוח.
עבור המורים, המהפכה הטכנולוגית יכולה הזדמנות אמיתית להשפיע ולחדש. הפרספקטיבה של אנשי ההוראה היא חיונית לתהליך. יזמי ההייטק צריכים אותה כדי לייצר את ה"גוגל של החינוך" או ה"Waze של בתי הספר". כלומר, הפיתוח הטכנולוגי שיהפוך להצלחה עולמית ויסייע למורים ולתלמידים בצורה משמעותית. לכן, חשוב שאנשי ההוראה ישתפו פעולה עם מיזמים טכנולוגיים, וייקחו חלק בפיילוטים להטמעת פיתוחים בחינוך. ללא נכונות, מעורבות, ושותפות עם המורים, הפוטנציאל יישאר לא ממומש.
הדור הצעיר רגיל לצרוך אלמנטים רבים מחייו דרך טכנולוגיה. זוהי דרך להתחבר לעולם של התלמידים, לגרום להם להיות יותר פתוחים ללמידה ובנוסף, לצייד את המורים בכלים חדשים ומתקדמים שיאפשרו להם לשדרג את עבודתם. בתי ספר וגופי חינוך המשלבים טכנולוגיות כאלו נהנים מתדמית של מוסדות מתקדמים. בקרוב מאוד, כך ניתן לשער, שילוב טכנולוגיות בחינוך יהפוך להיות דרישה ולא מותרות, תנאי בסיסי לשם ייעול ומיקסום תהליכי למידה.
בישראל, אומת הסטרטאפ והיזמות, ישנם אנשי הייטק, מורים ואנשי הוראה מוכשרים שבהחלט יכולים להטביע את חותמם. העולם מחכה לבשורה החינוכית הגדולה הבאה, לטכנולוגיה שכל גוף יישם כי הוא לא רוצה להישאר מאחור ולהיחשב מיושן. בהחלט ראוי וניתן שהבשורה הזו תגיע מישראל.
נעמי גוברין שוורץ היא מנהלת "אתגר SEL" שהוקם על ידי עמותת בוגרי 8200 בשיתוף קרן עזריאלי, משרד החינוך וחברת אורקל
