לקדם מצוינות
ההייטק צומח בשנים האחרונות יותר ממגזרים אחרים, ונושא עמו יתרונות עבור עובדות ועובדים וכן עבור המדינה. ניתן למצוא בתחום משרות שיש להן חשיבות לחברה הישראלית, כמו בענפי התשתיות וההגנה עליהן או בפיתוחים בתחום הרפואה והחקלאות. המשרות בתחום מגוונות, ומאפשרות צמיחה מקצועית ואתגר אינטלקטואלי לעובדות ולעובדים. בנוסף, כידוע לכול השכר בהייטק מתגמל מאוד. ויתרה מכך - הענף מכניס כסף זר לקופת המדינה, תורם לצמיחת התמ"ג (GDP) וחברות הייטק מסייעות למגזרים שונים במסגרת מדיניות של אחריות תאגידית.
למרות כל הטעמים הללו עדיין חסרים עובדות ועובדים בתחום, וזאת בעיקר משום שמאגר העובדות והעובדים שחברות מתמודדות עליהם מצומצם, וקיים פער בין דרישות התעשייה למיומנויות וכישורים לבין היצע ההון האנושי הקיים. מסיבה זו בחנה קרן טראמפ, במחקר שערכו מיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון מחברת Think Creative, כיצד ניתן להגדיל את מאגר העובדים הזה. החוקרות בחנו מה ניתן לעשות בכל ההיבטים לפני ואחרי הכניסה לשוק העבודה, ובכלל זאת גם במערכת החינוך, על מנת להקל על צעירות וצעירים להתמודד על משרות בשער הכניסה להייטק.
לצורך כך, ראיינו החוקרות 38 בכירות ובכירים מחברות הייטק מובילות בשוק הישראלי, בהן: אינטל, לייטריקס, צ'קפוינט, IronSource , Fundbox ו-Monday. השאלות עסקו בתיאור של דמות העובדת או העובד שירצו לקלוט בחברת הייטק כיום, ובידע, היכולות והכישורים שלדעת המרואיינים, עובדת או עובד זה נזקקים להם. תחילה נציג את התשובות שהתקבלו לשאלות אלו. לאחר מכן נראה מה ניתן לעשות בכיתה, גם ללא מהפכות פדגוגיות, במטרה לקדם סיכויים של תלמידות ותלמידים להימנות בעתיד על מאגר עובדי ההייטק.
ראשית, המרואיינות והמרואיינים הדגישו את הצורך בבסיס ידע איתן: מתמטיקה (בדגש על סטטיסטיקה וחקר) ואנגלית הם שני תחומים שהוזכרו שוב ושוב. הדעה הרווחת הייתה שמדובר בלימודי ליבה שכל מי שמגיע לשוק העבודה בעתיד, ובהייטק בפרט, זקוק להם. נוסף על כך, נטען שיש ללמדם ברמה גבוהה ומעמיקה מזו בה הם נלמדים כיום. תחום דעת נוסף שהוזכר הוא הבעה – היכולת לתאר מצב, להשתמש ברטוריקה, לספר סיפור ולנמק טענות. נטען שהתלמידים היום אינם זוכים להדרכה בנושא ו/או מתרגלים אותו, ושהיכולות שהם מגיעים אליהן בתחום זה לוקות בחסר ואינן מספקות.
נוסף על תחומי חתך אלו, הוזכרו בכל הראיונות לימודי המדעים והתכנות בתור תחומים שחשוב להיחשף אליהם כבר בבית הספר. בעיני המרואיינים, הוראה מעמיקה של תחומי דעת אלו היא החולייה הראשונה בשרשרת המסתיימת בעולם התעסוקה. בהקשר זה, הוזכרו לטובה השימוש בשיטות הוראה כמו PBL, שימוש בבעיות עולם אמיתי, ולימודים רב-תחומיים.
פרט לבסיס הידע במשולש אנגלית-מתמטיקה-מדעים, הזכירו המרואיינות והמרואיינים, באופן עקבי, את נושא הכישורים והיכולות. נראה שמוסכם על הכול, שמשימה חיונית של בתי הספר היא להקנות את מיומנויות המאה ה-21, שנחלקות על פי רוב למיומנויות קוגניטיביות, מיומנויות אישיות, ומיומנויות בין-אישיות. גם כאן נציג אותן לפי סדר זה:
להתאים את מערכת החינוך לצרכים המשתנים
ניתן יהיה לטעון, במידה רבה של צדק, שמערכת החינוך לא נועדה מלכתחילה לשמש את חברות ההייטק. אולם אחת ממטרותיהן של כל מערכות החינוך היא להכין את הבוגרות והבוגרים לעולם, ולסייע להם להתפתח ולהצטיין, ככל יכולתם ובהתאם לנושאי העניין שלהם. מבחינה זו, הכנה של תלמידות ותלמידים לתעסוקה במגוון רחב ככל האפשר של מקצועות, כולל מקצועות ההייטק, עולה בקנה אחד עם מטרה זו. נוסף לכך, אותו פרופיל של עובדת או עובד שמחפשים בחברות הייטק, יכול להתאים גם לשורה שלמה של מקצועות שיש להם ערך ומשמעות לפרט ולחברה, וששכרם בצידם.
לעוד תכנים בסדרת "החלום הישראלי החדש":
לכן, אפשר לראות קריאה זו של בכירות ובכירים בעולם הייטק לתת לתלמידות ותלמידים בסיס ידע וכלים להתנהלות אישית ובין-אישית, חלק מקריאה כללית יותר להתאים את מערכות החינוך לצרכים המשתנים בעולם. קריאה זו נשמעת גם מארגונים גלובליים, כמו הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ומהבנק העולמי, ויוצאת גם ממשרד החינוך עצמו.
אמנם, כדי להתמודד ברצינות עם ההצעות הנשמעות במחקר, דרושה מהפכה פדגוגית של ממש, שכוללת מעבר להוראת חקר, חשיפה מרובה לתחומי STEM והכשרות מורים מפליגות. אולם קיימת גם אפשרות לבצע צעדים חיוביים ברמת הכיתה.
המחקר של שלם ולבנטל אנדרסון מספק הצצה לתפיסות של מי שנמצאים באחד המגזרים החזקים במשק, ביחס לאפשרויות של התלמידות והתלמידים של היום. עולה מהן שמערכת החינוך זקוקה לריענון ברמה המערכתית, אולם גם שקיימים צעדים אותם ניתן ליישם בכיתה כבר כעת. אמנם מדובר במגזר העסקי, אולם כדאי להקשיב לעצות העולות מתוכו, שכן אותם בכירות ובכירים בהייטק יכולים לצפות כבר כיום למה יזדקקו התלמידות והתלמידים בעתיד, בכדי לממש את האפשרויות הטמונות בהן, וכדי שקולם שלהם יישמע גם הוא בבוא העת.
---
המחקר "הפערים בין הביקוש להיצע ההון האנושי בראי תעשיית ההייטק" נכתב על ידי מיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון, מייסדות ומנכ"לית של Think Creative, חברה המתמחה בפיצוח וחקר אתגרי אימפקט מורכבים ויצירת מרחבים לשינוי, בתחומי החינוך ועתיד עולם העבודה. בין התכניות והמחקרים הנוספים שכתבו: "משבר הקורונה כהזדמנות לאסטרטגיית צמיחה של מערכת החינוך", "חינוך 2030 - מפת דרכים לחינוך ולמידה בישראל", "חינוך טכנולוגי מחטיבת הביניים ועד לעולם התעסוקה". המיכליות פיתחו מתודולוגיה לפיצוח אתגרי אימפקט המשלבת אסטרטגיה תחרותית, חשיבה עיצובית וחשיבת מערכות והן מרצות על כך באוניברסיטאות בארץ ובעולם.
מיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון
לקריאת המחקר המלא: על ביקוש והיצע ההון האנושי בענף ההייטק ומה שביניהם
ליצירת קשר: [email protected]
