זה הפרופיל שחברות ההייטק מחפשות. יש מתאימים\ות בכיתה?

ההייטק צומח בשנים האחרונות יותר ממגזרים אחרים, ונושא עמו יתרונות עבור עובדות ועובדים וכן עבור המדינה. ניתן למצוא בתחום משרות שיש להן חשיבות לחברה הישראלית, כמו בענפי התשתיות וההגנה עליהן או בפיתוחים בתחום הרפואה והחקלאות. המשרות בתחום מגוונות, ומאפשרות צמיחה מקצועית ואתגר אינטלקטואלי לעובדות ולעובדים. בנוסף, כידוע לכול השכר בהייטק מתגמל מאוד. ויתרה מכך - הענף מכניס כסף זר לקופת המדינה, תורם לצמיחת התמ"ג (GDP) וחברות הייטק מסייעות למגזרים שונים במסגרת מדיניות של אחריות תאגידית.

אז מה הבעיה?

למרות כל הטעמים הללו עדיין חסרים עובדות ועובדים בתחום, וזאת בעיקר משום שמאגר העובדות והעובדים שחברות מתמודדות עליהם מצומצם, וקיים פער בין דרישות התעשייה למיומנויות וכישורים לבין היצע ההון האנושי הקיים. מסיבה זו בחנה קרן טראמפ, במחקר שערכו מיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון מחברת Think Creative, כיצד ניתן להגדיל את מאגר העובדים הזה. החוקרות בחנו מה ניתן לעשות בכל ההיבטים לפני ואחרי הכניסה לשוק העבודה, ובכלל זאת גם במערכת החינוך, על מנת להקל על צעירות וצעירים להתמודד על משרות בשער הכניסה להייטק.

לצורך כך, ראיינו החוקרות 38 בכירות ובכירים מחברות הייטק מובילות בשוק הישראלי, בהן: אינטל, לייטריקס, צ'קפוינט, IronSource , Fundbox ו-Monday. השאלות עסקו בתיאור של דמות העובדת או העובד שירצו לקלוט בחברת הייטק כיום, ובידע, היכולות והכישורים שלדעת המרואיינים, עובדת או עובד זה נזקקים להם. תחילה נציג את התשובות שהתקבלו לשאלות אלו. לאחר מכן נראה מה ניתן לעשות בכיתה, גם ללא מהפכות פדגוגיות, במטרה לקדם סיכויים של תלמידות ותלמידים להימנות בעתיד על מאגר עובדי ההייטק.

מה החברות מחפשות?

ראשית, המרואיינות והמרואיינים הדגישו את הצורך בבסיס ידע איתן: מתמטיקה (בדגש על סטטיסטיקה וחקר) ואנגלית הם שני תחומים שהוזכרו שוב ושוב. הדעה הרווחת הייתה שמדובר בלימודי ליבה שכל מי שמגיע לשוק העבודה בעתיד, ובהייטק בפרט, זקוק להם. נוסף על כך, נטען שיש ללמדם ברמה גבוהה ומעמיקה מזו בה הם נלמדים כיום. תחום דעת נוסף שהוזכר הוא הבעה – היכולת לתאר מצב, להשתמש ברטוריקה, לספר סיפור ולנמק טענות. נטען שהתלמידים היום אינם זוכים להדרכה בנושא ו/או מתרגלים אותו, ושהיכולות שהם מגיעים אליהן בתחום זה לוקות בחסר ואינן מספקות.

נוסף על תחומי חתך אלו, הוזכרו בכל הראיונות לימודי המדעים והתכנות בתור תחומים שחשוב להיחשף אליהם כבר בבית הספר. בעיני המרואיינים, הוראה מעמיקה של תחומי דעת אלו היא החולייה הראשונה בשרשרת המסתיימת בעולם התעסוקה. בהקשר זה, הוזכרו לטובה השימוש בשיטות הוראה כמו PBL, שימוש בבעיות עולם אמיתי, ולימודים רב-תחומיים.

פרט לבסיס הידע במשולש אנגלית-מתמטיקה-מדעים, הזכירו המרואיינות והמרואיינים, באופן עקבי, את נושא הכישורים והיכולות. נראה שמוסכם על הכול, שמשימה חיונית של בתי הספר היא להקנות את מיומנויות המאה ה-21, שנחלקות על פי רוב למיומנויות קוגניטיביות, מיומנויות אישיות, ומיומנויות בין-אישיות. גם כאן נציג אותן לפי סדר זה:

• מיומנויות קוגניטיביות (כמו חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, מטה-קוגניציה): דמות העובדת והעובד הנדרשים, כפי שהיא מצטיירת במחקר, היא של בני אדם סקרנים וחקרנים, המסוגלים לעבד מידע, לחוות עליו את דעתם, ובעיקר – להציע פתרונות ולהתגבר על מכשולים.
  
  
• מיומנויות אישיות (כמו הסדרה עצמית, התמדה, יכולת למידה עצמית, יוזמה):  מגייסות ומגייסים בהייטק מחפשים תכונות כגון יוזמה, התמדה ולקיחת אחריות, ולצידן יכולת הסדרה עצמית ויכולת למידה עצמאית. כישורים אלו חיוניים לדעת המרואיינים בתחום ההייטק, בו חלים שינויים במהירות יחסית, ובו על עובדות ועובדים להסתגל להתפתחות מתמדת, הן של החברה והן של עצמם.
  
  
• מיומנויות בין-אישיות (כמו תקשורת יעילה, עבודת צוות ואמפתיה): הפעילות בחברות הייטק דורשת הבנה עמוקה של המשתמש (הלקוח), עבודה בצוותים, ותיאום עבודה בין צוותים. לעתים, בעיקר בחברות הזנק (סטארט-אפ) נערכים גם שינויים מהירים בתפקידים, בתוך הצוותים עצמם. מעבר לכך, ישנם גם תפקידי מעטפת בתחום, כמו שיווק וחוויית לקוח, שדורשים עבודה שוטפת מול לקוחות. כל אלו דורשים יכולות גבוהות של הבנה חברתית, תקשורת והנעה.

להתאים את מערכת החינוך לצרכים המשתנים

מדוע חשוב שנכיר את הדרישות מעובדי הייטק ונתייחס אליהן?

ניתן יהיה לטעון, במידה רבה של צדק, שמערכת החינוך לא נועדה מלכתחילה לשמש את חברות ההייטק. אולם אחת ממטרותיהן של כל מערכות החינוך היא להכין את הבוגרות והבוגרים לעולם, ולסייע להם להתפתח ולהצטיין, ככל יכולתם ובהתאם לנושאי העניין שלהם. מבחינה זו, הכנה של תלמידות ותלמידים לתעסוקה במגוון רחב ככל האפשר של מקצועות, כולל מקצועות ההייטק, עולה בקנה אחד עם מטרה זו. נוסף לכך, אותו פרופיל של עובדת או עובד שמחפשים בחברות הייטק, יכול להתאים גם לשורה שלמה של מקצועות שיש להם ערך ומשמעות לפרט ולחברה, וששכרם בצידם. 

לעוד תכנים בסדרת "החלום הישראלי החדש":

• מה כדאי ללמוד כדי לקבל זימון למיונים ל-8200?

לכן, אפשר לראות קריאה זו של בכירות ובכירים בעולם הייטק לתת לתלמידות ותלמידים בסיס ידע וכלים להתנהלות אישית ובין-אישית, חלק מקריאה כללית יותר להתאים את מערכות החינוך לצרכים המשתנים בעולם. קריאה זו נשמעת גם מארגונים גלובליים, כמו הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ומהבנק העולמי, ויוצאת גם ממשרד החינוך עצמו.

אמנם, כדי להתמודד ברצינות עם ההצעות הנשמעות במחקר, דרושה מהפכה פדגוגית של ממש, שכוללת מעבר להוראת חקר, חשיפה מרובה לתחומי STEM והכשרות מורים מפליגות. אולם קיימת גם אפשרות לבצע צעדים חיוביים ברמת הכיתה.

מה אפשר לעשות בכיתה, כבר כעת?

1. תנו להם ספרים. לא, זה לא מה שאמרו בכירי ההייטק שהתראיינו למחקר, אבל זה בהחלט מה שהתכוונו אליו. אם נדרש מעובדי העתיד להעשיר את יכולת הביטוי שלהם, ולדעת "לספר סיפור" כדי להבין מוצר מופשט, או לשווק רעיון, המסלול המהיר עובר בקריאה של דוגמאות קודמות לביטויים ולסיפורים. ואלו נמצאות בספרים.

2. תנו להם לבטא את עצמם. נכון, זה מעכב את השיעור. וממילא אין די זמן. אבל יש ערך רב בדיבור מול קהל, גם בכיתה. תלמידה או תלמיד שעושים זאת, מתנסים ברטוריקה ובהנמקה, ולומדים על יכולת הביטוי של עצמם בעל פה.

3. תנו להם לצפות בסרטים ולהקשיב למוסיקה. בתור מי שאינם דוברי אנגלית שפת אם, דרך מרכזית שלנו לקלוט את השפה האנגלית היא באמצעות צריכת תרבות דוברת אנגלית. עודדו את התלמידות והתלמידים לעשות זאת. הראו להם קטעי סרטים רלוונטיים לשיעור, ללא תרגום. ותנו להם מפתחות להבנת טקסטים לא מוכרים בשפה זו.

4. תנו להם בסיס איתן. הנטייה להתקדם ולהספיק את תוכנית השיעור היא בעוכרינו. חשוב לוודא שתלמידות ותלמידים מבינים את הנושא באופן מהותי, לפני שמתקדמים. בניית הבסיס חשובה לא רק לצורך השיעור הבא, אלא לכל ההבנה של תחום הדעת.

5. אתגרו אותם. לא רק הבסיס חשוב. תנו לתלמידות ולתלמידים שלכם לגשש בעצמם מהם גבולות הידע שלהם, ועודדו אותם להרחיב אותם. אם הם יחושו ביטחון בבסיס הידע, תעלה גם המוכנות להתנסות באופן עצמאי בתכנים המבוססים עליו.

6. הציבו בפניהם בעיות מעניינות שקשורות לחייהם. כל תרגיל הוא בעיה. אבל תרגילים נועדו, כפי ששמם מעיד – לתרגול. אם תציגו בכיתה בעיות מעניינות, כאלו שחורגות מתרגול בלבד ודורשות שימוש בסוגי ידע שונים והסקת מסקנות, תעודדו את התלמידים ללמוד בעצמם וללמוד לפתור בעיות "עולם אמיתי".

7. במקום לייצר תחרות, עודדו שיתופי פעולה. כיתה יכולה להיות מקום תחרותי, בעיקר בשיעורי מדעים. אם תציגו לתלמידות ולתלמידים אתגרים משותפים, או כאלו בהם עליהם להתחרות מול גורם חיצוני (כמו כיתה אחרת), תעודדו את יכולתם לשתף פעולה ולהתגבר במשותף על בעיות. את האתגרים הגדולים של העולם פותרים באמצעות שיתוף ידע ועבודה מולטי דיציפלינרית.

8. חשפו את התלמידות והתלמידים גם למה שלא נלמד בתכנית הלימודים. לפעמים כל מה שדרוש בכדי לשנות מסלול חיים, הוא הידיעה שיש נושא שמרתק אותנו. אם נחשוף תלמידות ותלמידים לתחומים רבים, ובכלל לתחומי STEM, כבר בגיל צעיר, נאפשר להם בחירה מושכלת בתחומים בהם ירצו להתפתח, בהתאם לנטיותיהם, ולא רק בהתאם למה שהוחלט עבורם.

9. עודדו אותם להשתתף בפעילות חברתית ובארגוני נוער. הבנה חברתית, מודעות למגוון, יכולת תקשורת והנעה של אחרים – כל אלו תכונות שמתפתחות בפעילויות חברתיות, ולאו דווקא בפעילויות לימודיות. אם התלמידות והתלמידים שלנו ישתתפו גם בפעילויות של תנועות נוער ובהעשרות אחרות של עולמם החברתי, הם לא רק ייהנו, אלא גם יירכשו מיומנויות שייסיעו להם בהמשך חייהם הבוגרים.

10. אתגרו את עצמכן ועצמכם. החינוך מתחיל במורה. תחום הדעת שלנו משתנה ומתפתח, וכך גם תפיסות לגבי פדגוגיה. הדבר עלול להתיש, בעיקר אם הדרישות מאיתנו משתנות. אבל יש ערך אמיתי להתפתחות מקצועית עבורנו. אם נדע כיצד ללמוד בעצמנו, נדע גם להקנות יכולת זו לתלמידות ולתלמידים. ואם נוסיף להתפתח, נוכל לסייע גם להם להתפתח באופן אישי ולא להסתמך רק על תכנית הלימודים.

המחקר של שלם ולבנטל אנדרסון מספק הצצה לתפיסות של מי שנמצאים באחד המגזרים החזקים במשק, ביחס לאפשרויות של התלמידות והתלמידים של היום. עולה מהן שמערכת החינוך זקוקה לריענון ברמה המערכתית, אולם גם שקיימים צעדים אותם ניתן ליישם בכיתה כבר כעת. אמנם מדובר במגזר העסקי, אולם כדאי להקשיב לעצות העולות מתוכו, שכן אותם בכירות ובכירים בהייטק יכולים לצפות כבר כיום למה יזדקקו התלמידות והתלמידים בעתיד, בכדי לממש את האפשרויות הטמונות בהן, וכדי שקולם שלהם יישמע גם הוא בבוא העת.

---

המחקר "הפערים בין הביקוש להיצע ההון האנושי בראי תעשיית ההייטק" נכתב על ידי מיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון, מייסדות ומנכ"לית של Think Creative, חברה המתמחה בפיצוח וחקר אתגרי אימפקט מורכבים ויצירת מרחבים לשינוי, בתחומי החינוך ועתיד עולם העבודה. בין התכניות והמחקרים הנוספים שכתבו: "משבר הקורונה כהזדמנות לאסטרטגיית צמיחה של מערכת החינוך", "חינוך 2030 - מפת דרכים לחינוך ולמידה בישראל", "חינוך טכנולוגי מחטיבת הביניים ועד לעולם התעסוקה". המיכליות פיתחו מתודולוגיה לפיצוח אתגרי אימפקט המשלבת אסטרטגיה תחרותית, חשיבה עיצובית וחשיבת מערכות והן מרצות על כך באוניברסיטאות בארץ ובעולם.

מיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון

לקריאת המחקר המלא: על ביקוש והיצע ההון האנושי בענף ההייטק ומה שביניהם  
ליצירת קשר: [email protected]