לייק: האם משתלם להיות מורים פעילים ברשתות החברתיות?

82% מאוכלוסיית משתמשי האינטרנט בעולם (כ-1.2 מיליארד איש) מחזיקים חשבון ברשתות חברתיות. מרבית הציבור אף מתחזק פרופילים בכמה מדיות דיגיטליות.

בשנתיים האחרונות, גם בישראל אנו עדים לתהליך צמיחה דרמטי של קהילות מקצועיות העוסקות בנושאי חינוך במדיה הדיגיטלית. אנשי החינוך נמצאים בקהילות המקצועיות, רוכשים משאבים והשראה ומיישמים אותן בפועל בבתי הספר השונים. מורים רבים רואים במדיה החברתית פלטפורמה מועילה לרכישת ידע, מיומנויות, השראה וכלים חדשים. המורים נוטים לחלוק דעות, אירועים מהחיים המקצועיים תוך כדי יצירת קשרים ואינטראקציות עם קולגות ממקומות שונים.

הרשתות החברתיות מאפשרות לאנשי חינוך להיעזר בניסיון אחד של השני, להביע דעה בענייני המקצוע, להשמיע את קולם ולעודד זה את זה בטיפול בבעיות היום יום בסביבה ידידותית וא-פורמלית.  

במרחב המדיה החברתית בישראל, נכון לכתיבת שורות אלו קיימות עשרות קבוצות של קהילות מקצועיות מתחומי החינוך השונים. לדוגמה: בפייסבוק ישנה קבוצת "להיות מורה" בה חברים 38,000 מורים וקבוצת "חינוך 2020" בה חברים כ-40 אלף איש. קבוצות אלו מאופיינות במספר רב של פוסטים היוצרים שרשורי דעות ואינטראקציות. 

מגפת הקורונה הובילה לסגירה מלאה של מוסדות חינוך ברחבי העולם. 381 מדינות הודיעו על סגירה מלאה של מוסדות החינוך שלהן, בהן קנדה, רוסיה, אוסטרליה וברזיל, ובכלל זה גם ישראל. מצב זה שיצר ריחוק חברתי גרם לפעילות המקוונת של מורים לצמוח, שכן הם פנו לקהילות מקצועיות ברשתות על מנת לחלוק חוויות אישיות, להתייעץ, להיחשף לכלים חדשים ולקבל חומרי הוראה מותאמים להלך הרוח.

במחקר שנערך לפני מגפת הקורונה נמצא כי השימוש בקהילות מקצועיות ברשת נעשה לצרכי שיתוף ואוורור רגשות, שיתופים הקשורים בחיי היום יום ובלבטים שונים. אך האם השימוש התדיר ברשתות החברתיות בהכרח תורם? האם הוא מוביל לשיפור טיב ההוראה בכיתה? כדי לנסות לעמוד על שאלות אלו, יש להבין את ההקשר בתוכו פועלות הקהילות החינוכיות המקצועיות ואת הצורך עליו מנסות הרשתות החברתיות לענות.

שיתופי, נגיש, חינמי

לפי החוקר וולר, האופי המבוזר של האינטרנט מתבטא בכך שאין עליו שליט מרכזי, כלומר אין גוף שמחזיק באינטרנט, למעשה כל שרת או אתר יכולים להיות משמעותיים, זה הופך את האינטרנט למרחב חופשי ודמוקרטי. כל אחד יכול לפרסם והדיון אינו נשלט או מצונזר. במובנים רבים, האינטרנט פועל כמו אורגניזם חי המונע על ידי ערכים חברתיים אלה. האינטרנט נבנה סביב שלושה עקרונות: חוסן, ביזור ופתיחות. עקרונות אלו הפכו למאפיינים חברתיים של השימוש ברשת המקוונת ואף מהווים אינדיקציה להצלחה של פלטפורמה שיתופית ברשת. 

בכדי לנסות ולעמוד על השאלה אם אכן מתקיימת תרומה למורים בעקבות השימוש ברשתות החברתיות, יש לאפיין את אופני השימוש המקצועי שעושים אנשי חינוך במדיות החברתיות.

קיימים שני סוגי השתתפות בולטים ברשתות:

השתתפות שקטה - חברים המעדיפים לצרוך את המידע הרלוונטי להם בלי לשתף בעצמם, אלו מורים המשתמשים ברשתות ובקהילות במצב שקט, כלומר במצב בו הם צופים מהצד. השתתפות שקטה כוללת גם השתתפות בדיונים באופן לא תדיר והשארת תגובות. 

מרבית הפרופילים ברשת מאופיינים כמשתתפים שקטים, במחקר שסקר את התנהגויות אנשי המקצוע בתחום הרפואה מצא כי רוב חברי הרשת הראו השתתפות באופן שקט ולא פרסמו תכנים תדיר.

השתתפות פעילה - זהו מגוון הגדרות לדפוס של מורים שמשתתפים ביותר מרשת חברתית אחת. עיקר פעילותם של מורים אלו בפרסום מידע מקצועי, משאבי למידה ושיתוף מדיה דיגיטלית. נמצא כי אנשים שמשתפים ידע תופסים עצמם כבעלי יכולת בשיתוף חומרים, לעיתים מכיוון שהם מאמינים שהנתינה והגמול בזכות השיתוף יתגמלו אותם בהמשך הדרך. חשוב לציין כי לקטגוריה זו משתייכים גם אופני שיתוף שלאו דווקא נסובים סביב משאבי הוראה אלא קשורים לחיי החברה, ללבטים, ולתחושות שעולות ביום-יום המקצועי.

כאשר נחקור את הפרסומים בקבוצות הפייסבוק השונות נבחין בקומץ מצומצם של מורים שמשתף חומרי הוראה על בסיס קבוע ואלפי משתתפים שלעיתים נוהגים להגיב, לנהל דיון ולהשתתף בפעילויות. הקומץ המשתף נהנה מעוקבים רבים אחר הפרופיל שלהם, ורוב המורים הללו מתפעלים מגוון מדיות ברחבי הרשת.   

מהספרות המקצועית עולים מגוון יתרונות ברורים של שימוש בשני האופנים המתוארים. מחקרים מצביעים על כך שהשתתפות שקטה מצריכה מעט זמן ומחשבה, בעוד השתתפות פעילה דורשת השקעה והפעלה של מגוון תהליכי חשיבה מסדר גבוה. 

במחקר מעניין בארה"ב נחקרה קהילה מקצועית של אנשי בריאות (אחיות ורופאים) בפייסבוק. נמצא כי אנשי המקצוע שהשתמשו השתתפות פעילה ותדירה במדיות החברתיות הצליחו לקבל החלטות מעשיות ומושכלות יותר בזמן אמת.

האם גם מורים מובילים במרחב הדיגיטלי משכילים לקבל החלטות מעשיות ומושכלות יותר בזמן השיעור?

הנה כמה מהיתרונות הבולטים של סוג ההשתתפות הפעילה:

1. הרחבת ההון החברתי-תרבותי: השתתפות פעילה משמעה בהכרח ריבוי אינטראקציות חברתיות שמתבטא בפיתוח שיח, מענה לתגובות ושיתוף מחשבות, דעות או חומרי הוראה. אנשי חינוך רואים ברשתות החברתיות הזדמנות ליצירת קשרים בלתי פורמליים, הזדמנויות לעסוק בפיתוח מקצועי שיתופי נגיש ולרוב חינמי.
   
   עקב השיתוף מתפתחים ומתחזקים מגוון רחב של יכולות קוגניטיביות, תהליכים רגשיים, כישורי התנהגות, מודעות חברתית וערכים אישיים ותרבותיים הקשורים ליחסים בינאישיים, כמו גם פיתוח אינטראקציות עם קולגות ברחבי הארץ והעולם.

2. הרחבת ההון החברתי: השימוש ברשתות חברתיות הושווה בספרות להון חברתי, דהיינו מספר רב של עוקבים או אינטראקציות שיש בהן מטרות מקצועיות משותפות במדיה החברתית, מעלים את ההון התרבותי-חברתי אישי. השימוש בקהילות שיפר מערכות יחסים לא מקוונות קיימות, ובכך עזר למשתמשים ברשת לפתח קשרים חברתיים כשאלו יצרו אינטראקציות עם אחרים על מנת לשתף ערכים ויעדים פוטנציאליים.

3. פיתוח מקצועי: היבט נוסף של שיתוף ברשתות החברתיות מתבסס על שימוש בכלים דיגיטליים חדשניים. על מנת לשתף בכלים אלו יש להכיר את הפיתוחים החדשים. מחקר הוכיח כי מורים אשר נוטים להשתתפות פעילה הם על פי רוב מורים בעלי רמת הוראה טכנולוגית גבוהה אשר מכירים היטב שימוש בטכנולוגיות ואמצעי קצה לקידום החינוך וההוראה.

4. רפלקציה: השימוש בפייסבוק מתאפיין בשיחות, דיונים ומתן תגובות בזמן אמת. באמצעות שיתוף הידע ברשתות החברתיות נוצר תהליך של ניסוי וטעיה, עצם הניסיון מוביל לשיפור. תהליך הרפקלציה מתבצע על ידי עצם השיתוף, שכן כשהמורה מעלה לרשתות משאבי הוראה הוא בהכרח מנסח את מחשבתו, משיים תהליכים ומפעיל חשיבה ביקורתית. התיעוד הפדגוגי הוא אחד מאבני היסוד שמובילות לרפלקציה משמעותית.
   
   יש לזכור שתיעוד מצולם פדגוגי מציע יותר מתיעוד - הוא מציע תהליך להקשבה, להאזנה וללימוד על השקפות ומחשבות על העולם, השיתוף מאפשר בהכרח התבוננות מזוויות אחרות. כאשר משתפים אחרים בתהליך למידה, תוצר או מחשבה מתקבלות תגובות, ולעיתים מתעורר דיון המוביל למסלולי חקירה אחרים.

מאמר זה, שנכתב במסגרת עבודת גמר לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך בסמינר הקיבוצים, מעלה שאלות אודות תרומת השימוש ברשתות חברתיות לקהילת המורים בכלל ולקהילת המורים המשתפים באופן פעיל בפרט. מחקר מהימן בנושא מתבקש, שכן תוצאותיו יכולות לעודד ולהניע מורים לשתף תכנים העוסקים בפדגוגיה ברשתות החברתיות ובכך להעשיר, להצמיח ולהנגיש ידע מקצועי.