תלמידי ישראל משוועים לשגרה בריאה. בשביל זה הם צריכים לקום מהכיסא

אם הייתי מספר לכם שיש כלי חינוכי נגיש, יעיל ומגובה מחקרית, שיכול לשפר את מצבם הנפשי של תלמידי ישראל, לפתח את היכולות החברתיות שלהם, להעלות את רמת הקשב והריכוז שלהם, וגם לתרגל מנהיגות ועבודת צוות – הייתם מאמינים? בהחלט יש, והגיעה העת שנשתמש בו הרבה יותר.

הנזקים העקיפים של מגפת הקורונה הולכים ומתבהרים. מחקרים עדכניים מהעולם שנעשו בקרב ילדים ובני נוער חוזרים ומצביעים על עלייה משמעותית בדיווח על חרדות, עצבנות, תגובות פוסט-טראומה, ירידה בקשב ובריכוז, בעיות משמעת, השמנה, ירידה בקשרים חברתיים ועלייה בשעות מסך.

שנתיים של שינויים תכופים בשגרת הלימודים נתנו את אותותיהן במערכת החינוך: הפערים הלימודיים גדולים, האתגרים הנפשיים והחברתיים מורכבים ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהמציאות שלנו השתנתה לתמיד. לכן כעת, עם דעיכתו של הגל החמישי והתקווה לחזרה לשגרה, יש הזדמנות פז לאפשר לילדי ישראל את מה שהם זקוקים לו יותר מכול בבית הספר, בבית ובחינוך הבלתי פורמלי: פעילות גופנית.

הילדות ידועה כתקופה קריטית להתפתחות האדם במגוון היבטים פיזיים, נפשיים, קוגניטיביים וחברתיים וכן לאימוץ התנהגות, הרגלים ומיומנויות חיים. בתקופה זו המוח וגם הגוף גמישים יותר וסופגים טוב יותר, לטוב ולרע, גירויים מהסביבה, ולפיכך עלינו להתייחס לחלון ההזדמנויות הזה ולוודא שלפני שהילדים נכנסים לכיתה או מכינים שיעורי בית – הם עושים פעילות גופנית, כחלק משגרת הלימודים והחיים בכלל.

המחקרים מוכיחים שאם ברצוננו להחזיר לתלמידים את האיזון הנכון, לעודד אותם להתמיד, להתגבר על קשיים, ללמוד איפוק, תכנון, לפעול בצוות, לגלות אחריות ומנהיגות ולסגל הרגלי למידה – פעילות גופנית מגוונת היא המפתח. מדובר בכלי יעיל, נגיש ובעיקר טבעי, שצריך להשתמש בו לא רק במסגרת שעות החינוך הגופני, אלא גם כחלק משגרת לימודים חווייתית ורב חושית.

אני בהחלט מאמין שצריך להוסיף עוד שעות חינוך גופני בבית הספר, וכי המשאבים הדרושים לכך הם השקעה משתלמת מאוד בטווח הקצר והארוך כאחד, אבל יש עוד כל כך הרבה מה לעשות מבלי להשקיע תקציבים גדולים:

• אפשר לעודד צעידה לבית הספר במקום נסיעה ברכב, אפילו בקבוצות הליכה משותפות – כפרויקט עירוני או בית ספרי; אפשר לשלב זאת עם תחרויות תנועה בין הכיתות, כמו ספירת צעדים באפליקציה, או אתגרי תנועה כיתתיים ובית ספריים.
  
  
• מומלץ להתחיל כל יום בפעילות גופנית כיתתית משותפת, בכיתה או בחצר. למשל ריקוד, משחקי תנועה, יוגה או תרגילי כוח. אפשר ורצוי לשלב את התנועה בתוך השיעורים, כחלק מהלמידה – שימוש בדלגית או בחישוקים בשיעורי מתמטיקה ללימוד סדרות ולוח הכפל, תרגול שיווי משקל ומשחק בכדורים בשיעורי מדעים ועוד.
  
  
• הפסקות פעילות – לא רק כאירוע שיא, אלא כחלק משגרת בית הספר, עם הרקדות, אביזרי משחק, משיכת חבל ועוד. ניתן גם למנות תורני תנועה כיתתיים מתחלפים, שיהיו אחראים לפעילויות משותפות בהפסקה.
  
  
• זכינו במדינה עם אקלים שמאפשר פעילות בחוץ לאורך רוב שנת הלימודים, ולכן אפשר ורצוי לצאת מגבולות הכיתה ללמידה חווייתית שגם משלבת תנועה.
  
  

יציאה מבידוד לחירות

אבל הפעילות בבית הספר היא רק חלק מהתמונה. הדוגמה האישית של ההורים בהקשר הזה משמעותית מאוד, ויותר מזה, פעילות גופנית משותפת של הילדים וההורים כמו צעידה או ריצה, היא הזדמנות פז לזמן איכות אמיתי, זמן של שיחה, צחוק והפגת מתח, ללא נוכחות של מסכים ושאר מסיחים.

פעילות גופנית היא קריטית להתפתחות תקינה של הילד לאדם בוגר בריא, פיזית, וחברתית. ההשפעה החיובית שלה היא ישירה – בשיפור המצב הגופני ומצב הרוח ובשיפור הריכוז ותפקוד המוח, וכן עקיפה – בהפחתת זמן המסכים, בסיגול מיומנויות חברתיות, יכולות דחיית סיפוקים, התמדה ובשיפור היכולות האקדמיות.

מחקרים שבדקו את ההשפעה קצרת הטווח של פעילות גופנית הראו שפעילות גופנית מתונה של כ-10 עד 20 דקות יכולה לשפר את הריכוז והלמידה בשעות שלאחריה, ובאשר להשפעה ארוכת טווח - מחקרים שנעשו על מיליוני תלמידים בעולם הראו שיפור משמעותי ביכולת האקדמית וירידה משמעותית בבעיות המשמעת עם העלייה בחשיפה השבועית לפעילות גופנית ובכושר הגופני של תלמידים.

הקורונה כמגפה ויראלית ככל הנראה לא תיעלם בקרוב. מרכיב קריטי ביכולת שלנו לשפר את החוסן וגם את החסינות, להטמיע הרגלים טובים ולשפר את היכולות של הילדים ובני הנוער, הוא לאפשר ולעודד את החירויות החברתיות והתנועתיות כחוויות חיוביות ובונות. כך, נאפשר להם התפתחות נורמטיבית שתתרום לחברה בריאה וחסינה יותר בעתיד. היפרדות מהרגלים מנוונים ואימוץ הרגלים חדשים ובריאים יותר, היא יציאה מבידוד לחירות.