להתחבר למאה ה-21
"לפני שבועיים ישבתי עם אשתי ועם חברים בפאב, והיו שם כמה זוגות שאנחנו לא מכירים", מספר אייל שלמה, מורה בעמל רב-תחומי רמות בבאר שבע. "הייתה שיחה כיפית, ובאיזשהו שלב שאלו אותי את השאלה הבעייתית ביותר: במה אתה עובד? אני, שבטוח שמתמטיקה היא המקצוע הכי כיפי בעולם, עניתי בזחיחות: "אני מורה למתמטיקה, ומה כוח העל שלכם?", הם לא צחקו. כי המקצוע שלנו, מורים למתמטיקה, יושב במקום רגשי מאוד בעייתי, וטומן בחובו המון מתחים, חרדות ופחדים. השיחה התגלגלה, ומישהי אמרה: "בחיים לא הייתי טובה במתמטיקה, לא משנה כמה למדתי". מישהו אחר שאל את השאלה האולטימטיבית: למה צריך ללמוד מתמטיקה?".
מדוע אנחנו כל כך מפחדים ממתמטיקה? היכולת למגר את הפחד ממתמטיקה נמצאת בידי המורים והמנהלים בתיכונים ובחטיבות הביניים, ובשינוי שיש לחולל מתוך חומרי הלימוד עצמם ואופן הלמידה בכיתה. על כן, בשבוע החולף התכנסו מורות ומורי מתמטיקה ומדעים מחטיבות הביניים תחת קורת גג אחת באירוע שקיימה קרן טראמפ בתל אביב, לחשוב ביחד איך להכניס לכיתות את המתמטיקה של החיים האמיתיים - כותרת גדולה שנועד לתאר דרכים יצירתיות להשתמש במתמטיקה כדי להתמודד עם בעיות אמיתיות, שילהיבו את תלמידי חטיבת הביניים; לשלב בין ידע עמוק, טכניקה, חשיבה מתמטית גבוהה וגם יישום בחיים האמיתיים.
בתקופת הקורונה, חטיבת הביניים נחשבה לחצר האחורית של מערכת החינוך – היא זו שנסגרה ראשונה, ונפתחה רק אחרי הקניונים. אבל המורים שהציגו בכנס, כולם מורים בחטיבות הביניים, נשאו מסר חד משמעי: בחט"ב מתחיל הקסם, שם באמת אפשר להשפיע.
לעוד כתבות בנושא:
הרציונל הוא שכשמחברים את החיים האמיתיים ללימודים, התלמידים מגלים התעניינות. זה מהלך חלוצי, שכן הם המורים הראשונים שפועלים כך במערכת החינוך במתמטיקה. בכנס ניתנה הזדמנות לכל אחת מהמורים להציג חיבורים שונים ופורצי דרך ללמד את המתמטיקה של החיים האמיתיים, כפי שלמדו בהשתלמויות שונות כמו תוכנית I MAT, קהילת מחשב"ה ותוכנית המפתחים של ברנקו וייס. הם עשו זאת דרך הרצאות קצרות וקלילות בסגנון TED. אז איך פועלת המתמטיקה שמאחורי כיפת ברזל? מה הקשר בין מתמטיקה להתפשטות מגפות, ליוטיוב או לתמונות בטלפון הנייד שלנו? כל התשובות בהרצאות הקצרות שלפניכם.
"מגרף שמדבר על ההיסטוריה של מגפות, אפשר להוציא לא מעט תכנים מתמטיים ולהביא אותם לכיתה: מחזוריות, ממוצעים של מחלות, מאיזה מספר של נדבקים מוגדרת מגיפה. גם מגרף שמראה את התפשטות המגפה בזמן אמת, אפשר לחלץ לא מעט מתמטיקה: למשל, מה קורה באפריקה, שעל פי המפה יש בה דרסטית פחות קורונה משאר העולם? או נושא היחס - האם עדיף לטוס למדינה שיש בה יותר נדבקים או שאחוז הנדבקים בה נמוך יותר? והאם הגרף הזה קשור רק למתמטיקה? אולי גם היסטוריה, רפואה, גיאוגרפיה, כלכלה - אפשר ללמד מתוכו.
הרעיון הוא לקחת את מה שאנחנו מתמודדים איתו בחיי היומיום ודרכו ללמד מתמטיקה" (להרצאה המלאה לחצו על הסרטון).
(מרצה: שלומית פניגשטיין, מורה למתמטיקה בישיבה התיכונית בלוד).
"במבצע שומר החומות כולנו כבר הורגלנו לראות תמונות של יירוטים שביצעה כיפת ברזל שלנו. מסתבר שמאחורי כיפת ברזל יש מתמטיקה, שקיימת גם בחטיבת הביניים של כיתה ט'. לרקטה יש מסלול פרבולי, ועולות מכך כל מיני שאלות: האם הרקטה טיפול בשטח פתוח או בנוי? האם כדאי ליירט או לא? יש פה עניין כלכלי, 60 אלף דולר לרקטה, ומהו בכלל יירוט מוצלח? אמנם יש פה סיפור גדול, אבל הוא ממשי, ושייך לכל אחד מאיתנו. זה לא – "המורה למה אני צריך ללמוד את הפרבולה הזו ומה אעשה איתה?", זה עניין של ביטחון והגנה. יש פה אוריינות מתמטית, מושגים מעולם רחב ואחר, שילוב של גיאוגרפיה ומדע, והרצון ללמוד אחרי משימה כזאת עוד ועוד תחומים בלי קשר למתמטיקה הוא הרבה יותר גדול ורחב".
(מרצה: המורה סיגלית בן צור, אורט רבין גן יבנה).
"כשמישהו שואל למה צריך ללמוד מתמטיקה, מה שהוא בעצם שואל זה למה צריך ללמוד את כל הדברים האלה שלימדו אותי בבית הספר, שלעולם לא השתמשתי בהם ואין להם שום קשר לחיי? אני רוצה להציג בפניכם פרויקט יוצא דופן ומרגש מבית הטכניון בשם I MAT. הרעיון שלו הוא לחבר את המתמטיקה לחיים האמיתיים של התלמידים, דרך טכנולוגיה מוכרת כלשהי. הפרויקט הזה משנה את הדינמיקה בכיתת הלימוד, מה שכל כך חסר לנו בשיעורים שלפעמים הם אפורים.
למשל, ידעתם שבתוך הטכנולוגיה של כיפת ברזל מסתתרת פרבולה? כן, פרבולה, אותה אחת המשתייכת לחומר הלימודים של כיתה ט'. תחשבו על תלמיד שיושב בשדרות או באשקלון ולומד על כיפת ברזל דרך פרבולה. אני רק יכול לתאר את התחושה שלו.
עוד דוגמה שנמצאת יותר קרוב, בכל רכב: מובילאיי. מדובר למעשה בנושא דמיון משולשים שלומדים בכיתה ח'. ולחשוב שאחר כך התלמידים יכנסו לאוטו, ידברו עם ההורים ויראו להם שזו מתמטיקה מאוד פשוטה. כמה קסם יש ביכולת ללמד מתמטיקה דרך טכנולוגיה יומיומית שתלמידים פוגשים. איך עובד GPS? או אפילו מה הפונקציה שעומדת מאחורי הבהרה של תמונות? הכל קשור למתמטיקה, ויש פה אפשרות ליצור חיבור מאוד משמעותי של המתמטיקה לתלמידים בחטיבות הביניים, ולהפוך את שיעור מתמטיקה ליוצא דופן ומיוחד.
זו אולי התשובה הטובה ביותר לשאלה 'למה אני צריך את זה?', וזה בעיקר משנה אווירה בכיתה. אני נכנס לכיתה ומעביר לתלמידים משהו אחר לתלמידים, מצליח לחבר אותם, להצית את הדמיון, ולגרום להם לעשות קסמים עם מתמטיקה".
(מרצה: המורה אייל שלמה, עמל רב תחומי רמות באר שבע)
"מעגל האוריינות המתמטית מתחיל בבעיה בהקשר, כזו שכשאני רואה אותה אין מעליה כותרת. אני צריך לזהות לבד שמסתתרת שם בעיה. אם לפותר יש אוריינות מתמטית גבוהה, הוא מצליח להבין שיש שם בעיה, אותה הוא מנסח לבעיה מתמטית. אחר כך כל מה שנותר לו הוא ליישם את הכלים שלמד בבית הספר בשביל להגיע לתוצאות. ואותן תוצאות הן די יבשות, כמו X=3. לכן אני צריך לקחת אותן ולפרש אותן בהקשר של הבעיה. מה אומר ה-3 הזה? ברגע שתרגמתי את זה, נותר לי השלב האחרון – להעריך את התוצאות האלה בהקשר של הבעיה המקורית.
אבל מה, באותו שבוע בדיוק שלמדתי את התיאוריה הזו במסגרת תוכנית מחשב"ה, שמכניסה לחט"ב שאלות עם אוריינות מתמטית גבוהה, התמזל מזלי ולמדתי דף גמרא, ובו סיפור מעניין, שמתחיל בכיכרות לחם ונגמר בבעיה מתמטית (הסיפור המלא בסרטון). אני רוצה שתדמיינו מה אפשר לעשות עם שיעור כזה, שמתחיל בלמידה בחברותא של דף גמרא. אתה שואל את עצמך - האם הם יבינו מה יש לחקור כאן? והאם הם יצליחו בעזרת הכלים המתמטיים שיש להם להגיע לזה?".
(מרצה: יוחאי פרץ, מנחה בתוכנית מחשב"ה ברשת אורט)
"מתמטיקה היא מקצוע רגשי, ולכן אנחנו צריכים לטפל בו ברגישות. התכנים שלמדתי בתוכנית מחשב"ה ובתוכנית המפתחים של ברנקו וייס, שינו לי את הפרספקטיבה ונתנו לי אישור שזה לגמרי בסדר לקחת שני שיעורים ולהשקיע אותם בבעיה אוריינית מילולית מתמטית אחת. רק כך לתלמידים יש אפשרות לחקור, ללמוד, להתפתח ולהתחבט. כשהשיעור הסתיים הדיון לא נגמר, הם המשיכו לתת פתרונות שונים ומצוינים אפילו בשעות מאוחרות בלילה, השיעור לא הסתיים אחרי שעה וחצי אלא הדהד קדימה. בשיעורים האלה אין ניהול נוכחות, הם באים כי הם רוצים. ואנחנו, המורים המקצועיים, קיבלנו ארגז כלים איך להעביר את זה בכיתה כדי שהם ילמדו בשיעור מתוך הנאה.
הנה כמה מאותם כלים:
בסופו של דבר, מה שהכי עזר לי זה הנעה פנימית. הכלים הזינו בי את תחושת המסוגלות, נחשפתי לארסנל של בעיות מתמטיות ויכולתי לבחור את השאלה באופן אוטונומי ולהתחבר לכיתה שלי. וגם חשתי קשר של שייכות – אני באה מבית ספר קטן, של חמישה מורים, שהם לי למשענת ואני להם למשענת. לתחושתי, אני היום מורה טובה יותר, וממליצה לכל המורים להצטרף לקהילת מחשבה ולקהילת המפתחים של ברנקו וייס, זו לא עוד השתלמות, זו קהילה שמחזירה לנו, המורים, את הניצוץ בעיניים, ואותו אנחנו מעבירים באהבה לתלמידים".
(מרצה: ליאת טמיר, מורה למתמטיקה בתיכון קשת מזכרת בתיה).
