"צריך להתאים את מערכת החינוך לעולם האמיתי"

היא מובילה את אחת ממערכות החינוך הגדולות בישראל, שמצליחה לקדם חדשנות ויזמות ולחבר אל בתי הספר חברות הייטק. בחודשים האחרונים קשה היה לפספס אותה בטלוויזיה, קוראת למשרד החינוך "פתחו כבר את בתי הספר". איתנו היום מנכ"לית קבוצת עמל, עורכת הדין רוית דום עיני.

רוית, אם לא היו מעלייך גורמים כמו משרד החינוך ומשרד הבריאות והכל היה בידיים שלך, איך השנה הזו הייתה נראית?

"תראה אלי, אנחנו ראינו את המערכת במערומיה, את חוסר ההתנהלות שלה. ואני רוצה להתחיל מההתחלה. אם אני רואה מי ניהל את המשבר הזה – קבינט הקורונה, שבו משרד הבריאות הוביל את ההחלטות של מערכת החינוך ומשרד החינוך היה נהג שני, ולא ראו באמת את הבעיות הקשות של התלמידים במערכת החינוך. אני מדברת על נושא ההטמעה של הפדגוגיה, אבל גם על נושא הבעיות הרגשיות של התלמידים. ואם אתה שואל אותי היה צריך לעבוד ביחד עם השטח. הרי לכל עיר יש את הבעיות והמאפיינים שלה. אני הייתי יושבת עם ראשי הערים, הייתי עושה מערך מסודר של כל רשות, מכניסה צוותי חינוך, מנהלים של בתי ספר, ובאמת היינו מסתכלים על הבעיות האמיתיות – המצוקה והמצב הנפשי של התלמידים. הייתי נותנת אוטונומיה למנהלים ולאנשי החינוך שמכירים באמת את הבעיות והיינו מנתחים את זה יחד".

אז את אומרת שיש בישראל שכבת ביניים, בין המורה בכיתה לבין מנכ"ל משרד החינוך - הרשויות המקומיות ורשתות החינוך, וצריך פשוט לתת להן לנהל?

"קודם כל צריך להבין שהקורונה זו גזירה. זה משהו מאוד קשה. יש פה משבר כלכלי וחינוכי, בכל המובנים. אנחנו היינו צריכים למזער נזקים. אם אתה שואל אותי, היה צריך לקחת את התקופה הזו כהזדמנות. בזמן הזה שלחנו את המורים בלית ברירה ללמד מהבית ונתנו להם את הכלים, והיום המורים יכולים ללמד בצורה הרבה יותר חכמה, בתוך וגם מחוץ לבית ספר, בכיתות קטנות, לתת קשב לתלמידים. גם הטכנולוגיות היום יותר נכונות, צריך ללמוד מכל הבעיות שהיו בקורונה, זו הזדמנות מאוד טובה לייצר את השינוי, להתאים את מערכת החינוך לעולם האמיתי".

הקורונה רק העצימה את הקו שאת מובילה כבר כמה שנים, לא?

"יצרנו פה פיתוח מקצועי הרבה יותר חזק... מרכזי יזמות וחדשנות, מה המטרה שלהם? ללמד את כולם בצורה הרבה יותר מעניינת. במרכזי היזמות התלמידים לומדים את הכלים האמיתיים. מפתחים להם את הסקרנות ונותנים להם מקצועות אמיתיים מתוך בעיות של השטח, לא מתוך דברים שהיו לפני 20 ו-40 שנה. הם לומדים בצוות וחוקרים.

"בקורונה כן למדנו לחדד את הדברים, לתת יותר גמישות, גם ניהולית וגם פדגוגית, למורים וגם לאנשי החינוך שלנו. אנחנו מקשיבים לשטח ועובדים יחד איתו. מלמדים בכיתות קטנות, במרחבי למידה. דיברנו עם משרד החינוך על להקטין את מספר בחינות הבגרות... צריך לעשות לתלמידים הנחות, למקד אותם במקצועות הליבה, ובנושאים אחרים אפשר לעשות הערכות חלופיות ולא בחינות".

מנגד, יש אנשי חינוך רציניים שאומרים שכשהולכים לכיוונים מהסוג הזה, שמצמצמים וממקדים, כשפותחים את החינוך אל 'העולם האמיתי', אז האיכות יורדת. את חושבת שמהלכים מהסוג שתיארת יכולים להוריד את הרמה של מערכת החינוך?

"אני כל הזמן מסתכלת על מערכת החינוך שעובדת כמו לפני 40 שנה. אם היום לכל ילד יש אייפון או מכשיר טכנולוגי ויש לו את כל העולם החדש, צריך להתאים את המערכת החינוך לעולם האמיתי. ללמד אותם היום חשיבה יצירתית, להיות יזמים, לדעת לחקור ולעבוד עם טכנולוגיות, לעבוד עם מנטורים ועם חברות כמו מייקרוסופט וגוגל. המורים שלנו מנטורים, הם לא רק מעבירים את הידע אלא גם מעבדים אותו. והם מנחים. היום מורה לא חייב להיות בכיתה ויכול באמת לעצב את הדעה שלך, הוא רב תחומי".

עכשיו מערכת החינוך אמורה להיפתח, הקורונה דועכת, אבל בתי הספר לא לגמרי פתוחים והכיתות לא מלאות. קשה להתניע מחדש. למה זה קורה?

"צריך לדבר על הבעיות. ילדים היו בבית הרבה זמן, מפוחדים, עם הרבה מאוד בעיות רגשיות, ברחו לאלכוהול, לסמים ולאנורקסיה. בית ספר צריך לתת מערך טיפולי ורגשי לתלמידים. להחזיר אותם. אנחנו עוד לא יודעים לאמוד את הבעיות שהיו ושאולי יהיו. בגלל זה מאוד חשוב לטפל ברמה הרגשית. צריך היום להחזיר אותם חכם. ללמוד את הלקחים ואיך היום באמת בית ספר צריך להיראות. צריך לקחת את כל הלקחים הטובים מהקורונה ולשים אותם בבית ספר. שיעורים יותר מתומצתים ומעניינים, ולא רק בכיתות אלא מחוץ לבית ספר".

נשמע שאת מקווה שהקורונה תימשך עוד קצת.

"אני מקווה שקודם כל תהיה בריאות. אבל מבחינה פדגוגית וניהולית אני מקווה שתהיה גמישות ניהולית במערכת. שנתאים את המערכת לשטח. שאם יהיו לימודים משולבים הילדים יוכלו ללמוד בצורה חכמה גם מהבית ושילמדו דברים מעניינים ורלוונטיים לחיים. שיהיו להם כלים גם לאחרי הצבא, שיהיה להם הביטחון העצמי, והכי חשוב: לתת לילדים את האוטונומיה לבחור מה מעניין אותם ושתהיה יותר גמישות בבית ספר. גם מבחינת הבחירה שלהם וגם כדי שירגישו שבית ספר זה באמת בית בשבילם".

ריסטארט - שיחות על חינוך ביום שאחרי. מראיין: אלי הורביץ | הפקה: עדי בר צבי ורביד יראון דר