קרה לכם שאתם בפגישה או בשיעור ואתם רוצים לשאול שאלה, אבל מוותרים, כי אתם בטוחים שכולם מסביב יצחקו עליכם? הרי ברור שכולם יודעים את התשובה ורק אתכם השאלה הזו מטרידה. לא?
עכשיו, דמיינו כיתה שבה כולם יודעים שהם יכולים לשאול הכל. אף אחד לא חושש ממה שיגידו עליו. אף אחד לא מתבייש. כולם שואלים, משתתפים, מדברים, בלי חשש.
ביטחון הוא צורך אוניברסלי בסיסי של האדם - פשוט להרגיש בטוח. ביטחון פסיכולוגי הוא ביטחון רגשי של האדם במרחב בו הוא נמצא (בית ספר / מקום עבודה). חשיבותו יקרה מפז, מכיוון שכאשר אדם חש ביטחון פסיכולוגי, הוא יעיל, בעל מוטיבציה ומעורב יותר בנעשה בסביבתו.
המקום בו נרגיש ביטחון פסיכולוגי הוא מקום בו לא נחשוש לומר את מה שאנחנו חושבים באמת. האם לדעתכם תלמידיכם מרגישים ככה בשיעור? ואם לא, האם אתם חושבים שיכולה להתרחש בסביבה כזו למידה משמעותית? אספתי כאן כמה עצות שיעזרו לכם לתת לתלמידיכם וגם לצוות בית הספר, תחושה של ביטחון פסיכולוגי וכך להוביל אותם ללמידה משמעותית.
הרגש בתהליך הלמידה
מחקרים רבים עסקו בקשר בין קוגניציה, רגש והתנהגות. חשוב לשים לדגש על הרגשות החיוביים של התלמידים והצוות בזמן הלמידה. זה מעלה את הביטחון העצמי, מאפשר תחושה של רווחה ומשחרר חומרים כימיים, כגון אנדורפינים. הוכח כי כאשר הלמידה מעורבת ברגש חיובי, התלמידים זוכרים יותר את החומר הנלמד והלמידה משמעותית יותר. תלמיד שנהנה מתהליך הלמידה, תשומת ליבו מעורבת ברגש והוא ממוקד בלמידה.
- תשומת לב רגשית: הקדישו תשומת לב לתהליך הלמידה והעשייה של התלמידים בהיבט הרגשי. שלבו אלמנטים המספקים הנאה בלמידה ומחוברים לרגשות.
- תנו ביטוי לרגשות חיוביים: תנו משוב לתלמידים על התהליך ועל המאמץ שהם משקיעים.
- לא להשוות: אל תשוו בין יכולות של תלמידים, מכיוון שלכל אחד מהם סל יכולות שונה.
- לפתוח בטוב: העלו רגשות חיוביים עם התלמידים לפני תהליך הלמידה, מספר דקות בתחילת השיעור. השתדלו לא לפתוח במה לא טוב והטפת מוסר, כמו למה לא הגישו או לא היו בשיעור.
- לשבח ולחזק: עזרו להם לצלוח את הרגש השלילי, המלווה בתחושת הכישלון שהם חווים באופן חוזר. איך? פשוט שבחו אותם על החלקים שהם עושים. אמרו למשל, "נפלא, אבל אפשר גם אחרת". זה ייצור תחושת מסוגלות של התלמיד ואט אט גם ההערכה העצמית שלו תעלה.
- עצבו אותם: התייחסו למודל עיצוב אוניברסלי. ראו כתבה קודמת.
תקשורת
אנו יצורים תקשורתיים. כאשר בני אדם בתחושה של מצוקה רגשית או אחרת, הביטוי לכך יתפרש בתקשורת וביחסים עם הסביבה, כשננסה להחזיר את הביטחון הפסיכולוגי באמצעות תגובות או התנהגויות שלא בהכרח תואמות את הנורמות החברתיות וההתנהגותיות המקובלות. איך נוכל לשפר זאת?
- תקשרו דרך העיניים: יש משמעות רבה לקשר עין בלמידה, כפי שנאמר: "העיניים הם ראי הנפש". השתדלו גם בלמידה מרחוק.
- נוכח משמע קיים: היו נוכחים, תנו להם הרגשה שאתם רואים ושומעים אותם. אפשר להניח יד על כתף או לכתוב פתק ולהניח על השולחן. למשל, "אני רואה שקשה לך. נשוחח בתום השיעור". זוהי נוכחות פיזית של המורה. ואפשר גם מרחוק: הודעות אישיות, זום אישי.
- דיבור חיובי: עודדו את התלמידים להשתמש בשפה חיובית. השתמשו במילים כמו "עדיין לא", במקום "לא יכול" או "הזדמנות", במקום "אתגר". זה מאפשר להם לדבר ללא חשש. השהו את תגובתכם. השהיית תגובה זה אחד מהכלים המקסימים שנחשפתי אליהם בהשתלמות. זוהי הכלה והשתלבות, המתאימה לכולם לעיבוד פנימי וגיבוש מחשבה.
בין אם זה תלמידים ובין אם זה צוות בית הספר, כאשר אנו חשים שאכפת לאחר מאיתנו, אנו חווים ביטחון פסיכולוגי, אשר יוצר אווירה חיובית, טובה ומועילה, בתוך המערכת הבית ספרית.
מחפשים אשמים? תחשבו חיובי
- אל תחפשו אשמים: כשדברים משתבשים, הנטיה שלנו היא לעתים להאשים אחרים. התמקדו בבניית אמון בתלמידים ובצוות. עסקו בפתרונות ולא באשמה. הם חשים אותה גם בלי שתגידו להם.
- מותר להיכשל: בתי הספר, כמו ארגונים מצליחים, מקנים לצוות ולתלמידים ביטחון פסיכולוגי, ללא חשש מביקורתיות ושיפוטיות. צרו סביבה שרעיונות מתקבלים בה בברכה.
- שיח נקי: הימנעו משיח שלילי בין התלמידים או הצוות.
- הזדמנות להעצמה: גם כאן, השתמשו בשפה חיובית. במקום המילה "טעות" או "כישלון", השתמשו במילה "הזדמנות נפלאה". התייחסו לכישלון כדי למנף ולא כדי להבהיר להם את כישלונם. מה הם למדו מהטעויות, האם הם יודעים להצביע על הטעות? זה מאפשר לכם לבוא לתלמידים ממקום נכון וכך הם לא יחששו לשתף ולטעות.
- עזרו להם לחוות הצלחה: אל תשכחו את להיות מציאותיים בדרישות אותן אתם מציבים לתלמידים.
החלטות, פתיחות ומשוב
שותפויות מתקיימות במערכת הבית ספרית בין תלמידים לתלמידים, בין מורים לתלמידים ובין הצוות לבין עצמו. בקבלת החלטות, חשוב להציג גם את הצורך, כדי שהתוצאה תהיה מוצלחת, ממקום של שקיפות או שיתוף.
- שקיפות ושיתוף: שתפו בהחלטות הקשורות לתלמידים ולצוותים ושקפו אותן. הסבירו את הבעיה, הנתונים והדרישות.
- הקשיבו לשטח: השטח הוא המבצע - התלמידים. גמישות מחשבתית להקשבה, לשינויים, למשוב אמיתי, ללא חששות. כך תתקבל תמונה אמיתית לקבלת החלטות נכונות ויעילות.
- אני מקשיב: הקשיבו והתנהגו כך שאנשים סביבכם יוכלו לומר את הדעות, המחשבות והרצונות שלהם. זה לא אומר שאתם חייבים לקבל כל מה שנאמר. זה רק אומר: אני מקשיב, אני מבין.
- צרו סביבה בטוחה לשיחה: זה לא אומר שחובה לפעול על פי הדברים שנאמרים, אך זוהי דרך לכבד את השיח והשותפים ולחשוף אותם לנושאים עליהם יש צורך להחליט ולמטרת הישיבה. תנו בכיתה זמן למחשבה ולחשיפה לנושאים.
איך אתם נותנים ביטחון לתלמידיכם? נשמח לשמוע, כאן בתגובות.
