נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
התקופה האחרונה החזירה אותי כמה שנים לאחור, כשבשנת 2016 זכיתי להיות המורה הראשון שסיים מחזור של 3 שנות הוראה מרחוק בתיכון הווירטואלי, כולל הכנה לבגרויות במתמטיקה 5 יחידות.
התיכון הווירטואלי הוקם בשיתוף פעולה של משרד החינוך, קרן טראמפ והמרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) ופועל במודל ייחודי בעולם, המבוסס על תפיסת החדשנות המערערת, שמשבשת סטטוס קוו שקיים בתחום מסוים (Disruptive Innovation). הוא נותן מענה לתלמידים בפריפריה שבתי הספר שלהם לא מלמדים מתמטיקה, פיזיקה ואזרחות, בהיקף של 5 יחידות לימוד. המודל הייחודי של התיכון הווירטואלי פועל בגישת ה־Fully Online, המאפשרת ללמוד מקצועות אלה לבגרות מורחבת ללא תלות בזמן או במקום, וכך מקדמת מתן הזדמנות שווה וסגירת פערים באוכלוסייה.
מודל הלמידה בתיכון הווירטואלי כולל שלושה רכיבים מרכזיים:
1. שיעורים סינכרוניים עם מורה מוביל בתחום, בכיתה וירטואלית המונה כ־30 תלמידים מחמישה עד שמונה בתי ספר שונים ברחבי המדינה, בהיקף של כ־3 עד 6 שעות בשבוע, בהתאם לשכבת הגיל ולמקצוע הנלמד.
2. למידה בקבוצות קטנות של תלמידים במסגרת חונכות וירטואלית עם סטודנט הלומד את התחום והוכשר לתרגול תלמידים מרחוק.
3. למידה א-סינכרונית באמצעות משימות מתוקשבות, מבדקים ומבחנים, הניתנים לניטור ולבדיקה, כדי לתת מענה לתלמידים ולשונות התלמידים.
כיום, בתקופת הקורונה, כשכולנו הפכנו למורים וירטואליים, החלטתי לשתף אתכם במספר אירועים שחוויתי כמורה בתיכון הווירטואלי, המהווים דוגמה לתובנות שגיבשתי יחד עם קהילת המורים וצוות הניהול של התיכון במטח, על תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה בתיכון הווירטואלי.
כאיש חינוך, אני מאמין שאנו צריכים לזמן לתלמידים תהליכים הכוללים למידה מרחוק ולא רק ב"זמן קורונה". מדובר בכישורים הנדרשים כיום לכל בוגר מערכת החינוך.
אירוע 1: להרגיש כמו תמנון
הדימוי הטוב ביותר לתיאור תחושותיי בשיעור הווירטואלי הראשון הוא של תמנון. שמתי לב שעלי לראות במקביל מי מהתלמידים מצביע, מי כותב לי בצ'אט ואם תלמיד כותב, האם כתב לכלל הכיתה או רק אלי, ואז עלי להחזיר לו תשובה. עלי להקפיד על כתיבה ברורה, להעביר שקפים ולזכור שלפני הכל, אני מלמד מתמטיקה וחשוב שאהיה מרוכז. אני זוכר שקמתי מהשיעור הראשון כאילו סיימתי לרוץ מרתון (אף שלא זזתי מהכיסא).
האתגר: ללמוד את "הזירה" ולהכיר את היכולות של הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותך (הלוח החלק, המצגת, הצ'אט, אמצעי החיווי, אופציות הכתיבה ועוד), כדי שהשיעור הסינכרוני יהיה פעיל ואיכותי ויקדם את ההבנה של התלמידים.
אירוע 2: מידת ההתמדה ומשמעת עצמית בלמידה
בסיום שנת הלימודים תשע"ו, קיבלתי מכתב מרגש מתלמיד שסיים 3 שנות תיכון איתי בתיכון הווירטואלי: "תודה שעזרת לי להצליח ב־5 יחידות במתמטיקה ולקבל ציון טוב, אבל מעבר לכך, תודה שעזרת לי לפתח בעצמי את מידת ההתמדה, את הדבקות במשימה ובנוסף לכך פתחת לי צוהר לשיטת למידה חדשה ושונה ונתת לי בה חוויה טובה ונוחה מאוד".
תלמיד נוסף כתב כי התיכון עזר לו לפתח את המשמעת העצמית שלו: "מבחינה לימודית, התיכון הווירטואלי הוא לא פעם 'האתגר הווירטואלי'. כשבכיתה רגילה משעמם, אין מנוס מלשנס מותניים ולהשתדל להישאר בעניינים, אך אם הקשב שלך זולג למקומות אחרים בשיעור וירטואלי, אין דבר שיעצור אותך מלגלוש באינטרנט או סתם לאבד ריכוז. עד מהרה אתה מבין שבתיכון הווירטואלי ה'שוטר' היחיד הוא אתה, והמשמעת העצמית שלך היא היחידה שתכריע את מידת ההצלחה או אי ההצלחה שלך בלימודים".
האתגר: להבין שגם התלמידים מפתחים יכולות הנדרשות לתהליך למידה מסוג זה ושיש לזמן שיח רפלקטיבי על התהליך שהם עוברים כלומדים במהלך הלמידה.
אירוע 3: איך מגיעים למחברת שנמצאת במרחק של יותר מ־100 ק"מ ממך?
לא פעם אנו נתקלים בהוראה (ווירטואלית או לא), בפער גדול בין היכולת של התלמיד להסביר פתרון לשאלה ובין היכולת שלו להעלות את הפתרון על הכתב. לכן, יש חשיבות רבה לצפייה של המורה והמתרגל או הסטודנט בפתרון התלמידים במחברות במהלך השיעור. בשיעור וירטואלי הדבר נראה חסר סיכוי. האם אפשר להגיע למחברת של תלמיד הנמצאת לעיתים במרחק של יותר מ־100 ק"מ ממך? כדי להתגבר על המרחק, ביקשתי מתלמידים לפתור שאלה, כשהראשון שמסיים מצלם את הפתרון ושולח אלי למייל. מיד לאחר קבלת הפתרון, אני יכול לשתף את כלל התלמידים במסך שלי, שבו מוצג הפתרון ולהדגיש נקודות לשימור ונקודות לשיפור בפתרון, תוך סימון על גבי תשובתו.
האתגר: להבין שהשיעור הסינכרוני מאפשר אינטראקציות מורכבות ומגוונות עם התלמידים. הוא אינו "חד־כיווני", כי אם רב כיווני ודיאלוגי.
פתרון של תלמיד עם דגשים (בשחור) על הפתרון אירוע 4: הראו לי שהבנתם
אחת מההזדמנויות שהכיתה הסינכרונית מאפשרת, היא לבקש מתלמיד להפעיל מצלמה או לשתף במסך. את שתי האפשרויות הללו אני מנצל בעיקר עבור המחשות שקשה לי להראות דרך המסך. למשל, איך מראים ישרים מצטלבים דרך המסך? מהם המצבים ההדדיים בין ישר למישור? תלמידים מפעילים את המצלמה ומראים בעזרת עפרונות ודפים את כל המצבים ההדדיים במרחב.
תלמיד ממחיש את המצבים ההדדיים בין ישר למישור במהלך השיעורים ניצלתי את ההזדמנות שלכל תלמיד יש מחשב. בשיעורים של פנים אל פנים לעיתים כדי להגיע לכיתת מחשבים יש צורך בהיערכות לא פשוטה ולכן בד"כ, אם כבר נעשות הדגמות, הן נעשות בעיקר על ידי המורה (בעזרת מחשב ומקרן). הישיבה מול מחשב מאפשרת לדרוש מכל תלמיד לבצע חקר במעבדה דינמית ולחקור תופעות שונות, ליצור הכללות ולשתף את כל הכיתה על ידי שיתוף מסך. תחשבו כמה ממוקדת מטרה ומחדדת מחשבה ההזדמנות לתת לתלמידים לגלות בעצמם את הטרנספורמציות הטריגונומטריות ולתת להם בשיעור את הבמה לשתף בהשערותיהם את כלל תלמידי הכיתה. בפונקציות אני אוהב את תוכנת ה־DESMOS המאפשרת כתיבה מהירה ובקלות רבה.
האתגר: להעשיר את מרחב הלמידה הקיים בעזרת אמצעים פיזיים נוספים הקיימים בסביבה (הדגמות, ניסויים ועוד).
אירוע 5: רגע שבו חשבתי שאני מדמיין
ערב לפני השיעור אני בדרך כלל נכנס לסביבת התיכון ופותח כיתה סינכרונית לשיעור שלמחרת. לילה אחד, נכנסתי בשעה 00:00 למערכת כדי להעלות את המצגת ובטעות לחצתי על "כיתת העמיתים" (אזור ללמידה שיתופית עם חברים). שמעתי שם דיבורים ומיד חשבתי שנכנסתי בטעות להקלטה, אך לא כך. "ואוו, יניב ער בשעה כזו", שמעתי את אחד התלמידים. "הוא בטח בא לבדוק אם הרמנו כיסאות". שמחתי לראות שם תלמידות מהצפון המתרגלות את החומר יחד עם תלמידים מהמרכז.
אירוע 6: רגע של הערכה אחרת
כמה מהתלמידים שלכם באמת בודקים את המבחן שאתם מחזירים להם אחרי שבועיים ולומדים מהטעויות שלהם? בלמידה בכלל ומרחוק בפרט אין אפשרות לשבת עם כל תלמיד ותלמיד על המבחן המתוקן. לכן, כדי לאפשר לתלמידיי להפיק את מרב היכולת ללמוד על שגיאותיהם, על תפיסות שגויות, על דרכים שונות לפתרון ועוד, שילבתי הערכה חלופית הכוללת הערכת עמיתים והערכה עצמית.
בהערכת עמיתים התלמידים התבקשו לבדוק שאלות של חבריהם ולספר: איזה ציון בין 0–100 היו נותנים על פתרון שאלה X? מהם השיקולים במתן הציון? במהלך הבדיקה נחשפו התלמידים לדרכי פתרון השונות מדרכי הפתרון שלהם. החשיפה לדרכים שונות אילצה את התלמידים לקרוא את התרגיל בצורה מעמיקה, כדי להבין את דרך הפתרון ולהעריך אותו.
בנוסף, שילבתי משימות הערכה עצמית. יום לאחר המבחן שלחתי לתלמידים את דף הבחינה שלהם (היות שהכל סרוק ושמור במערכת, הדבר מתבצע בקלות) ללא הערכתי. בנוסף, פרסמתי להם מחוון ובו קריטריונים שעל פיהם העריכו את מבחנם.
האתגר: למידה מרחוק מזמנת עבורנו חשיבה מחודשת על תהליכי הערכה מעצבים ומסכמים.
אירוע 7: הרגע שבו הרגשתי מיותר בכיתה
אני זוכר שבוע שבו היו לי המון בעיות באינטרנט וניתוקים, שהוציאו אותי מהשיעורים. כמורה, יש לי אפשרות להגדיר במערכת את אחד התלמידים כמורה נוסף בשיעור וכך הוא שולט במערכת בדיוק כמוני. ביקשתי מאחת התלמידות להחליף אותי במקרה שאתנתק, עד שאשוב.
כשחזרתי לכיתה, הופתעתי מהשיח המתמטי המדהים שניהלה התלמידה עם הכיתה. הם דנו בתפיסה שגויה שהעלה אחד התלמידים. היה לי קשה להתערב ולהפסיק את השיח. מצד אחד, הרגשתי מיותר. נראה שהם יכולים להסתדר בעצמם. מצד שני, שמחתי שהצלחתי להוביל אותם לחשיבה ביקורתית וללמידת עמיתים. נתתי לתלמידה לסיים והמשכתי עד לניתוק הבא.
האתגר: להעצים את התלמידים גם בלמידה מרחוק ולאפשר הזדמנויות להוראת עמיתים.
אירוע 8: רגשות בתיכון וירטואלי?
אסיים את המאמר בשיתוף האירוע הבא, ללא כל מילה נוספת – בדיוק כפי שקרה לי לאחר האירוע, כשסגרתי את המיקרופון ולא הצלחתי לדבר מרוב התרגשות. באחת מהרצאותיי, שבה נכח שר החינוך מר נפתלי בנט, הצגתי את עצמי וציינתי שאני מורה בתיכון הווירטואלי. כבוד השר שאל: "האם יש גם רגש מאחורי המסך?" השבתי לו עם הסיפור הבא:
במהלך חופשת הקיץ, באוגוסט, התגעגעתי לתלמידיי. ביקשתי מהם לגשת לחדר האישי שלהם (תודות לחופשה) ולשתף בחפץ אישי מתוך חדרם. אחת התלמידות פתחה את המצלמה והראתה כי בחדרה מונח סטטוסקופ. מיד נשאלה: "מה עושה סטטוסקופ בחדרך?" התלמידה ציינה כי חפץ זה מזכיר לה את חלומה להיות רופאה ולכן היא משקיעה ב-5 יחידות לימוד במתמטיקה. מיד התפתח שיח בין התלמידים על מקצועות והשכר שלהם, בין היתר על מקצוע הרפואה ושכרם הנמוך של הרופאים. התלמידה הפתיעה כי החלום נובע מתוך צורך רגשי: אביה נפטר בלי שיכלה לבוא לעזרתו. חלומה נובע מהשאיפה לעזור לאנשים. שקט של רגשות השתרר בכיתה.
האתגר: לזכור, גם בלמידה מרחוק, שיש חשיבות למעטפת הרגשית המוענקת לכל תלמיד ומהווה בסיס להתקדמות ולעמידה בקשיים.
