ישראל במלחמה
למידה מבוססת פרויקטים הינה שיטת הוראה ממוקדת תלמיד בה הלמידה מתבצעת סביב חקר של שאלה פורייה ואותנטית. מורים רבים שואלים ותוהים כיצד יוכלו להטמיע למידה מבוססת פרויקטים בכיתה. מעבר מלמידה מסורתית ללמידה מבוססת פרויקטים אינו קל ודורש הרבה עבודה וחשיבה מצד המורה המנחה.
הנה 11 טיפים שיעזרו למורים בטבילת האש הראשונה:
1. התחילו בקטן
אין צורך לקרוא מאמרים וספרים בנושא, להירשם להשתלמויות, לשמור פינים בפינטרסט, להכנס לשלל בלוגים ולקרוא על כך לפני שמתחילים. כמו כל דבר חדש שאנו כמורים מתנסים בו בפעם הראשונה, כדאי להתחיל בקטן. המיומנות והידע שלנו יבנו בהמשך בזכות ניסיוננו. למעשה, למידה מבוססת פרויקטים יכולה להיות אפילו שעור אחד. לדוגמא, אם אני מורה לשפה ואני רוצה ללמד כתיבת ביטויים משכנעים, אני יכולה להכין מערך שעור בסגנון פרויקט בו המטרה והתוצר הם: כתיבת כרזה להפצה בשכונה, במטרה להעביר מסר חשוב. למשל: 'מעבר לביצי חופש', 'שמירה על אופטימיות' או 'חשיבות העזרה לזולת'
2. העלו שאלה מניעה
כשלב ראשון, חשבו על שאלה שתניע את התלמידים לחקור את הנושא לאורך הפרויקט. גם אם החלטתם להתחיל בקטן, חשבו על הנושאים העיקריים שהתלמידים צריכים לדעת בסוף הפרק וכיצד אפשר להגיע לשם גם מבלי לקרוא אותו בצורה לינארית, אלא תוך תהליך הבנייתי. מטרתה של השאלה המניעה היא להתניע תהליך שיגרום לתלמידים לשאול עוד ועוד "תת-שאלות" בתהליך הלמידה וכך תהליך החקר לא יפסק: inquiry process . למשל: בפרויקט במקצוע האנגלית יצרנו קשר עם כיתות באנגליה ובארצות הברית, השאלה המניעה היתה: ?Are we that different השאלה הניעה אותנו לבדוק ולחקור זוויות שונות ולהשוות בין התרבויות שלנו בתחומים שונים.
בפרויקט התזונה, השאלה המניעה הייתה: כיצד אבנה תפריט יומי מיטבי? דבר שהניע אותנו קודם כל לשאול שאלות רבות אחרות כמו: מהו אוכל בריא? איך אני יודע שמשהו בריא? ועד הגעה לתוצר הסופי בו הצגנו את התפריט.
3. מצאו את הסיבה "בעולם האמתי" שלשמה לומדים את החומר
חשוב שמה שיניע את תהליך הלמידה הוא הרלוונטיות של הפרויקט לחיינו ושהתלמיד יראה זאת לנגד עיניו. יהיה זה תהליך עוצמתי יותר אם התוצר שבסופו יהיה בעל משמעות והשפעה בעולם האמתי שמחוץ לכתלי בית הספר. לדוגמא, בפרויקט 'יוצרים שינוי' בכיתה ג' - רציתי ללמד את תלמידיי כתיבה ועזרה לקהילה. הפרויקט היה למען שיפור חווית הגן בגן הילדים שליד בית הספר. בתהליך של חקר מתמשך, ראיונות עם ילדים וגננות, קבוצות מיקוד, כתיבת פעילויות, כתיבת חיבורי חוויה ועוד, התלמידים הגיעו למסקנה שהצורך הבולט ביותר של הילדים בגן הוא שיפור חווית החצר שלהם. בסופו של דבר התלמידים יצרו משחקים פרי דמיונם, אותם לימדו את הילדים הרכים. כך, הרגישו התלמידים כי לפרויקט יש משמעות והשפעה בקהילה ודבר זה מילא אותם גאווה ונתן משמעות ללמידה.
4. שלבו תחנות בחירה בפרוייקט
הבחירה בשלבים שונים של הפרויקט, מאפשרת לילדים חופש שבדרך כלל לא נמצא בשעורים אחרים ועל כן הם מגלים יותר אחריות כלפי הבחירה שלהם ונרתמים יותר למשימה. באותו פרויקט יוצרים שינוי, עליו זכינו בפרס 'יוצרים שינוי' מטעם עמותת 'רוח טובה', תלמידי כיתה ג' החליטו לבדם על המצאת משחקים חדשים ומעניינים למען הילדים בגן, כדי לשפר את חווית החצר שלהם.
לאורך הפרויקט השתדלתי לשלב כמה שיותר אפשרויות בחירה לקבוצות השונות, החל ממהות המיזם עצמו, דרך הבחירה בעשיית פרויקט מעשיר לחצר גן הילדים וכלה בהמצאת משחקי ילדים מקוריים לחלוטין. הייתה להם בחירה בחוקי המשחק ובאיך יראה הלוגו ובדרך בה הם ילמדו את הקטנטנים את המשחק החדש.
5. מצאו את החיבור האישי
למידה מבוססת פרויקטים משנה את כל דרכי ההוראה והלמידה בכיתה. אם נכנסתם לפרויקט בנושא שאין לכם, כמורים, חיבור אישי אליו, יתכן כי תתייאשו מהר מדי כשיהיה קשה. לכן, התשוקה הפנימית לנושא, ההתלהבות, היא זו שתעזור לכם להניע גם את התלמידים בתהליך. למשל, כל מי שמכיר אותי מקרוב יודע שהדבר שהכי מרתק אותי הוא "מסע בזמן", אני מכירה כל סרט שיש בו מסע בזמן ואוהבת לדבר עליהם, לצפות בהם שוב ושוב, לגלות פרטים חדשים ולחשוב על הפרדוקסים שונים. בזכות כך כתבתי פרויקט לדוברי האנגלית שנקרא My time travel journey בו הילדים נלקחים שלב אחר שלב במשימות כתובות כדי להציל את בית הספר מפני יצור שהעלים אותו על ידי חזרה לעבר ושינוי ההיסטוריה.
פרויקט מסע בזמן. התשוקה הפנימית לנושא, ההתלהבות, היא זו שתעזור לכם להניע גם את התלמידים בתהליך.
6. זכרו כי אתם לא צריכים להיות מומחי תוכן
זכרו כי אתם לא צריכים להיות מומחי תוכן כדי לעשות משהו שונה וחדש. כשנכנסתי לפרויקט התזונה עם הכיתה שחינכתי, לא ידעתי הרבה על תזונה, כמעט ולא ידעתי מהם אבות המזון. קצת חששתי להתחיל פרויקט כזה עד שהמנהל שלי אמר לי, לאפשר לעצמי להיות חוקרת יחד עם הילדים. נתתי לעצמי לצלול לתהליך הלמידה וביחד חקרנו את התפריט היומי שלנו, למדנו מהם אבות המזון וכמה כדאי לאכול מכל אחד כל יום ובסוף התהליך, אפילו אני הפכתי מודעת יותר ושיניתי את הרגלי הבישול שלי.
7. הכינו את התלמידים לעבודה בקבוצה
למידה מבוססת פרויקטים משלבת עבודת צוות. מורים רבים מוצאים, שלגרום לתלמידים לעבוד בשיתוף פעולה היא אחת המשימות המאתגרות שבלמידה מבוססת פרויקטים. רצוי לעבוד על גיבוש קבוצתי והסכמה על כללי הקבוצה, לפני ההתחלה על הפרויקט. כדאי לערוך מספר פעילויות בהן עובדים אך ורק על מיומנויות של שיתוף פעולה. משימות אתגר, כמו: "דרגו 10 חפצים מהחשוב ביותר לחשוב פחות," "אם נתקעתם על אי בודד" וכדו' יכולות לגבש את הקבוצה עוד לפני שהתחלתם. כך, גם תלמידים שאינם מגדירים את עצמם כחברים, ימצאו דרך לשבור את הקרח לפני תחילת הפרויקט ולהקל על תהליך העבודה בקבוצה מאוחר יותר.
8. קחו אתכם עוד מורים
למידה מבוססת פרויקטים מעניינת יותר ורלוונטית יותר אם היא רב תחומית. הרי החיים האמתיים, לא נחלקים למקצועות לימוד, כל תחום הוא שילוב של כמה נושאים ומדעים. בקשו מעוד מורים לקחת חלק בפרויקט בשעורים שלהם. בפרויקט מדעים בו הילדים עבדו עם המורה למדעים על חיווט מודל של בית כחלק מלמידה על חשמל, המורה למדעים ואני, מורה לשפה, שילבנו כוחות. עבדתי עם הילדים בשעורי שפה על כתיבה תיאורית של הבית, הוראות והסבר על הפעלת המתגים. כמו כן, קראנו כתבות בשעורי הבנת הנקרא בנושא חסכון באנרגיה וסכנות החשמל, עקרונות שהתלמידים יישמו בבניית המודל של הבית. בנוסף, בשעורי חשבון, כל תלמיד למד לקרוא ולהבין את חשבון החשמל של משפחתו ולתרגל פעולות חיבור, חיסור ולהבין אף מה זה אחוזים ומע"מ.
9. הכינו כמה שיותר חומרים מראש ודאגו שיהיו מותאמי גיל
למידה מבוססת פרויקטים בבסיסה היא תהליך מחקרי ולכן כדאי להכין חומרי מחקר. ישנם מקרים בהם זה לא קל. כשהנושא מורכב מדיי, קשה למצוא חומרים מותאמי גיל, במיוחד אם מדובר בגילאי יסודי. כשערכתי פרויקט רב תחומי בנושא תזונה, יצרתי קשר עם גורמים רבים כולל מדריכי השפה, קולגות ופורומים שונים במטרה למצוא מספיק קטעי קריאה בנושא אבות המזון, פירמידת המזון ותזונה נכונה כדי שישמשו כחומרי מחקר. מדריך השפה שלנו עזר לי במציאת קטעי קריאה המתאימים לכיתה ג' שהיוו בסיס טוב לבניית תפריט יומי מיטבי.
10. ערכו תערוכה מסכמת
חשבו על דרך בה התלמידים יכולים להציג את תוצרי הפרויקט שלהם בגאווה ולהביע בקיאות בחומר. בבית ספרנו, מתקיים "בוקר תוצרים" בו כל תלמידי בית הספר מציגים את אשר עמלו עליו במהלך השליש לכל באי התערוכה: הורים, קרובי משפחה והקהילה בכלל. בבוקר זה, כל קבוצה עומדת בעמדה משלה ומציגה את התוצר, עליה לגבות את התוצר בהסבר ברור בו היא מספרת על התהליך שעברה, הצגת קלסר הלמידה, הטיוטות השונות והקבצים והתמונות שבמחשב. דרך אחרת להציג את התוצרים היא בתערוכה זמנית, באתר הבית ספרי או דרך הכנת וידאו מסכם.
11. התאימו את דרך ההערכה
לא משנה איך שילבתם את הפרויקט, אם בשיעור אחד, יחידה שלמה או מחצית מלאה, יש להתאים את דרכי ההערכה. הערכה מעצבת היא חלק בלתי נפרד. תלמידים זקוקים לפידבק והנחייה לגבי המשך העבודה לאורך כל הפרויקט ובמיוחד בנקודות ציון שנקבעו מראש. בסופו של הפרויקט יש לבצע הערכה מותאמת. לא ניתן להעביר מבחן ולראות אם הילדים הטמיעו את החומר אלא, יש לחשוב על המיומנויות שטופחו בפרויקט הזה. האם היה דגש על מיומנויות חקר? האם היה דגש על חשיבה ביקורתית? יתכן כי תצטרכו לצאת לגמרי מהמסגרת שאנו כל כך רגילים אליה ולהתחיל להעריך דברים אחרים ולא רק שליטה בחומר. קריטריונים להערכה תלויי פרויקט יכולים להיות "האם הצלחתי להקשיב לחברי לקבוצה ולשלב את רעיונותיהם בתוצר?" או "האם הצלחתי להציג בבהירות את המחקר בתערוכה המסכמת"?
למידה מבוססת פרויקטים יכולה להראות כמו אתגר גדול ומורכב, אך אני ממליצה להתחיל בנושא מצומצם, נושא שקרוב ללב, ולקחת חברים לדרך. ביחד תוכלו לצלול לפרויקט הראשון שלכם ממנו תלמדו איך ממשיכים הלאה ללמידה שנותנת לתלמידים שלנו הנעה ובעיקר, התמקדות במה שהם באמת רוצים וזקוקים לו: משמעות.
