לחלום בגדול
לא תמיד אנחנו מודעים לכך, אך מסביבנו נמצאים כל הזמן אנשי חינוך מדהימים, שלא מסתפקים בקיים, בהצלחה על פי מדדים רגילים, ב"לייצב את הספינה", אלא חושבים כל הזמן על שינוי עקרוני, על פדגוגיה חדשה, על הובלת שינוי. הזרקור בדרך כלל לא מכוון אליהם ולכן הכתבה הזו כולה בשבילם:
בשביל עירית מרחב, מורה שעושה שימוש במציאות ווירטואלית כדי ללמד תלמידים אנגלית לקראת בגרות. עירית משתמשת בסרטוני מציאות מדומה ומשקפי Google Cardboard, וכך היא לוקחת את תלמידיה לסיורים מסביב לעולם, באנגלית. הסיורים מרגשים ומלהיבים את התלמידים, ועל הדרך הם משפרים את יכולות השפה, שהרי שיח באנגלית בנושא קו המשווה יהיה הרבה יותר מעניין אחרי שייט ווירטואלי לאיזור גריניץ, ולהתפלסף על יצורתיו של צ'ארלס דיקנס קל הרבה יותר לאחר ביקור במוזיאון על שמו.
בשביל מרסלו לאובר, שהחליט לפתוח קורס של עיצוב לתלמידים שלו בבית הספר. מרסלו רצה שהלמידה בקורס תהיה מבוססת על פרויקט אמיתי שישפיע על חיי התלמידים ויהיה חשוב להם, וכך – יחד תלמידיו עיצבו את חצר בית הספר מחדש. הם מדדו את החצר, שרטטו אותה, בדקו מהם הצרכים של המשתמשים בה, עיצבו רהיטי גן, התמודדו עם תקציב והציגו את התוכנית בפני מנהל בית הספר. כיום בזכות עבודתו של מרסלו חצר בית הספר היא חצר שהתלמידים יצרו.
בשביל טל רוזנבלט שפיתחה מתודולוגיה שבעזרתה תלמידים מלמדים תלמידים אחרים לבגרות, בשביל איל אנקורי שבנה תכנית לימודים באזרחות המשלבת עקרונות "מייקרים", כך שהתלמידים "מרכיבים" בשיעורים מדינה ולומדים הלכה למעשה את תפיסת העולם העומדת בבסיס המדינה המודרנית. ועוד ועוד.
בנוסף למורים המופלאים עם הרוח היזמית, ישנם עוד אנשים נוספים שנרתמים לעשייה החינוכית והם חלק מאותה התנועה. החבר'ה הללו מגיעים לעיתים קרובות דווקא מחוץ למערכת, כמו למשל דן גורארי שפיתח סטארטאפ חינמי של מורה פרטי לתלמידי מתמטיקה, או חנן ליפסקין שיצר מערכת מוגנות לשיימינג ברשתות החברתיות כי הוא סבל מכך בילדות והחליט כעת שלא עוד.
הבעיה היא שלפעמים, להיות אותו אדם שעוסק ביצירת השינוי, אותו "יזם חינוכי", זה קצת כמו להיות חייה בסכנת הכחדה; לעיתים קרובות אתה מוצא עצמך לבד בעולם, מתמודד מול אינספור מכשולים, דבר שמקשה על היכולת לחלום ולייצר השפעה רחבה.
כשחשבנו איך אפשר לקדם ולעזור לאנשים המופלאים שלא מפסיקים ליזום ולעשות למען שיפור מערכת החינוך, הבנו שהדבר שהם צריכים הוא להפסיק להיות לבד – לגלות שהם למעשה חלק ממשהו גדול יותר. מגיע להם "לקבל גב" ולגלות שיש עוד כמותם - עוד "משוגעים לדבר" שמכירים בערך של מה שהם עושים. לגלות שבעצם הם חלק מתנועה רחבה, שלמעשה, זה לא אוסף של פריטים בסכנת הכחדה, אלא יותר ספארי מופלא של כוחות ורעיונות שיכולים להפוך עולמות. בעזרת התנועה הזאת הם יוכלו לגלות שהצורך שהם רצו לפתור קיים בעוד בתי ספר רבים, להיחשף לפתרונות שונים לאותו הצורך, וגם לעיתים קרובות לגלות שבתי ספר רבים ישמחו להכיר בגאונותם ולאמץ את הרעיונות שלהם.
איך מחברים בין כל האנשים הללו? בדיוק לשם כך החלטנו בירושלים לבנות קהילה ענקית של חדשנות חינוכית, בתוך מערכת החינוך הירושלמית – הגדולה והמגוונת. באמצעות הקהילה הזו אנו מייצרים כל הזמן מפגשים בין השחקנים השונים. מפגש מיוחד מסוג זה הינו אירוע ראשון מסוגו בארץ שיצרנו כדי לחבר ביניהם ולשמחתנו הצליח מעל לכל הציפיות - הדאטהתון.
תיעוד גרפי - טל קמיל הנחיה וליווי גרפי http://www.talkamil.com/הכל התחיל כשהחלטנו ליצור אירוע שיחבר בין כל האנשים שפועלים למען קידום מערכת החינוך. אירוע שיעלה צורך ויזהה רעיונות, חלומות ויזמים שרוצים לענות על אותו צורך. הבנו שדרך העבודה הזו – נוכל להתחיל לטוות את הקשרים ברשת השינוי שלנו, לחבר בין אנשים ולקדם את החינוך.
הדאטהתון הוא סוג של האקתון (Hackathon) – שילוב המילים של מרתון ו-Hack (פיתוח של פתרון בעיה). במילים פשוטות, האקתון הוא מרתון של פיתוחים חדשניים שמתרחש לאורך 24 שעות, בו נפגשים אנשים מתחומים שונים אשר משתפים פעולה בניסיון לבנות מספר פתרונות לבעיה מוגדרת. זהו אירוע התנדבות דמוקרטי ופתוח, בו לא משנה מה הרקע והמעמד של אדם, אלא מהו הרעיון שלו, כמה הרעיון טוב ועד כמה האדם יצליח לגייס שותפים שיבחרו לעסוק ברעיון ולקדם אותו יחד. כך, הצרכים והפתרונות מגיעים מהאנשים, וכל אחד יכול להציע רעיון לפתרון.
בתחילה בחרנו יחד את האתגר – הצורך. חיפשנו משהו שיגע בכל אחד ואחד מאיתנו (המורה, ההורה, איש המטה, מנהל בית הספר, התלמיד), משהו שאין לו כרגע פתרון אבל הוא מספיק מאתגר, כך שיהיה שווה לאגד כוחות סביבו וליצור חיבורים בין שחקנים שונים עם יכולות שונות. הכותרת לאתגר שבחרנו הייתה מציאת דרכים להפוך את הלמידה בבתי הספר ללמידה מותאמת אישית לכל תלמיד. פתרונות שבאמצעותם נוכל לשבור את תהליך הלמידה הקיים מאז המהפכה התעשייתית וליצור בעזרתם למידה שמותאמת לכל תלמיד באופן אישי, לזמנים שלנו.
ברור היה לנו כי לשם התאמה של הלמידה לכל ילד, חייבים להתבסס על מאגר מידע המבוסס על הנתונים שצברנו כבר אודות השוני בין תלמידים. לשם כך, הפך ההאקטון לדאטהתון – האקתון המבוסס על מאגרי מידע, ידע ונתונים שאספנו בעריית ירושלים, מהם גזרנו את הדומה והשונה בין תלמידי העיר. ידע זה (וידע נוסף שכמותו), לדעתנו, יוכל לאפשר למורים להתאים יותר ויותר את הוראתם ללומדים השונים בכיתתם, ובמקביל הוא יכול גם לעזור ליזמים חינוכיים ליצור פתרונות המכוונים בצורה טובה יותר לצרכי התלמיד.
לאירוע הדאטהתון ניגשו מעל 50 צוותים ו-300 אנשים שביקשו להשתתף ולמצוא פתרון לאתגר שהוצג. המשתתפים ייצגו מגוון אנושי שמדינת ישראל יכולה להתפאר בו: קבוצות מהחברה הערבית ומהחברה היהודית, יזמים חרדיים, ילדים, בני-נוער ומבוגרים, בעלי רקע חינוכי, אנשי כספים, הייטקיסטים, בעלי צרכים מיוחדים ובעלי רעיונות מיוחדים. המשתתפים התחילו לעבוד על הרעיונות שלהם עוד לפני הדאטהתון עצמו, לשנות, לשפצר, לכרות בריתות ולגייס משאבים. קבוצות פייסבוק נולדו, מאות דיונים התקיימו, קבוצות נוצרו ורעיונות החלו להתפתח.
ביום הדאטהתון כל האנשים הללו עלו לירושלים ונפגשו יחד בחגיגת פיתוח פתרונות שנמשכה קצת יותר מ- 24 שעות. הנה כמה מהפתרונות שפותחו בדאטהתון:
עדות קצרה למה שקרה בדאטהתון, אפשר לקבל מדבריה של אנני קורלנד – מורה בבית הספר היסודי קשת: "כאשר מארגנים כנס בנושא חינוך, מזמינים ונותנים זכות דיבור להרבה אנשים: אנשי האקדמיה והמחקר, אנשי הממשל, אנשי הניהול. נדיר לראות כנס בו נותנים זכות דיבור לאלה שנמצאים/ות בשטח. בדאטהתון עברתי חוויה שונה ומכוננת - בפעם הראשונה ניתנה לי אפשרות לחלום בגדול ולקבל כלים ואנשי מקצוע, כדי לפתח מיזם חינוכי אשר יענה על צורך אמיתי מהשטח עצמו. אין מילים כדי לשתף בתחושה המעצימה והמחשמלת שחווינו כצוות (מורכב מאנשי חינוך, אנשי דאטה, הורי תלמידים ותלמידים) ב-24 השעות בהן שוחחנו, התווכחנו, התלבטנו, צחקנו ובסופו של דבר יצרנו מוצר שתפקידו להקל ולחבב את הלמידה לכל תלמיד ותלמידה. מאנשים שלא הכירו כלל הפכנו להיות ישות אחת מכוונת כולה לטובת החינוך הירושלמי."
אנחנו לא עוצרים כאן. הדאטהתון הוא רק חלק אחד מתנועה מתמשכת שמטרתה היא שהרעיונות הללו לא ישארו יתומים והיזמים שמאחוריהם יהפכו לתנועה של חידוש וחדשנות לטובת החינוך בישראל. אנחנו במנהל החינוך ירושלים מעודדים יזמים וחולמים על ידי העמדת המשאבים הטובים ביותר שיש לנו לטובת פיתוח חדשנות חינוכית. לשם כך הקמנו את "ביתא – מחנכים", מרכז לחדשנות חינוכית ותשתית ליצירת רשתות של שינוי. יצרנו שותפות עם גופים מובילים שישלימו אותנו ויעזרו לנו להיות רלוונטיים בתחומים מגוונים: הובלת חדשנות במערכות ציבוריות ("המכון הישראלי לחדשנות"), חדשנות פדגוגית ("הקרן ליזמות בחינוך", תכנית "מפרש"), חדשנות טכנולוגית ("עת הדעת") ומאיצי חדשנות ירושלמים (כגון MASSCHALLNGE; ATOBE).
הדאטהתון יגיע לשיאו באירוע הגמר שיתקיים ב-21.3 בו נחלק לזוכים המאושרים פרסים בשווי עשרות אלפי שקלים לפיתוח והגשמת הרעיונות שלהם. ניתן לעקוב אחר כל אירועי החדשנות שלנו בעמוד הפייסבוק: חינוך ירושלמי. בואו לקחת חלק בקהילה בהתהוות שעוסקת ביצירה, בחירה והתנסות של יזמות פורצות דרך בשדה החינוכי.
הכותב הוא זיו בר,
מנהל "ביתא – מחנכים" מרכז למו"פ וחדשנות מבית מנהל החינוך בירושלים.
