ישראל במלחמה
ב-1998 יצא ספרו של רון ברנרד "Powerful Learning". שנה לאחר יציאתו, פרסם מכון "ברנקו וייס לטיפוח החשיבה" מאמר שסיכם את עיקרי הפרק הראשון בספר ונקרא "למידה רבת עוצמה״.
הספר ניזון מהפרדיגמה של התלמיד במרכז (Learner-Centered Psychological Principles) ולמעשה מסכם מחקרים רבי שנים של גופים מרכזיים בעולם החינוך, האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) והמועצה המייעצת לתוכניות לימודים בסקוטלנד (Scottish CCC).
שנתיים לאחר שהתרגום פורסם, הצטרפתי כמנחה צעיר ל"ברנקו וייס" ושם, לפני קרוב לעשרים שנה, בקורס מנחים לטיפוח חשיבה, אורו עיני ופעם ליבי - הרגשתי שמישהו הצליח לזקק את כל המחשבות העמומות שלי לגבי חינוך.
בתחילת שנה זו אשמח לחלוק אתכם את עיקרי הדברים שהשפיעו על תפיסתי החינוכית עד היום.
הלמידה היא תכונה מרהיבה של המין האנושי
חשבו על אפיזודות שונות בחייכם, על אירועים שיצרו אצלכם תובנות, שיצרו שינוי בתפיסה שלכם, חוויות שיצרו זיקוקים מנטליים, וכעת חשבו, היכן למדתם באמת? אילו אלמנטים הכילה החוויה המשמעותית של הלמידה ומהם המרכיבים הנוספים שעשו אותה למשמעותית? האם הייתה התרגשות? האם היה צורך בלתי פוסק שחייב אתכם לחקור ולהגיע לתשובה? האם הייתה בעיה שלא נתנה לכם מנוח לילות שלמים ורק כאשר פתרתם את העניין הצלחתם סוף סוף להירדם? ואולי הייתה זו חוויה של כמה אנשים שחוו הרפתקה משותפת ודרכה למדו דברים רבים?
המדע חוקר שנים את נושא הלמידה, והיום יותר מתמיד ישנם כלים מרתקים לבחון תהליכים שפעם היה ניתן רק לדמיין לגביהם. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ומדעי המוח מביאים עימם מידע עדכני וחדשני על אופי הלמידה המיטבי ודרך התרחשותה.
להלן כמה נקודות מרכזיות לגבי האופי בה מתקיימת למידה רבת עוצמה:
1. אנשים לומדים כאשר הדבר משמעותי בעבורם
מחקרים מראים כי אנשים לומדים בצורה רבת עוצמה כאשר הדבר נתפס בעיניהם כמשמעותי. לצערנו פעמים רבות מורים עובדים מול תכניות מוכתבות מראש, הם אינם מודעים לרמת המוטיבציה של התלמידים בהקשר לנושאים הנבחרים ופועלים בצורה מכנית ללא ראיה של העומד מולם.
אם נוכל לזהות מהם הנושאים אשר מעניינים את תלמידינו, מה חשוב בעיניהם, מה יעורר את סקרנותם, הרי לא ברור כי זו הדרך לייצר למידה משמעותית?
בבית הספר שלנו פועלת למידה מבוססת פרויקטים, אשר בבסיסה עומד עיקרון זה – המורה בונה את תכנית הלמידה על בסיס המטרות של משרד החינוך, אבל לוקח בחשבון את האופי, הנטיות והצרכים של התלמידים, כך שהוא בונה פרויקט שיעורר את הסקרנות ואת המוטיבציה שלהם.
2. תלמידים לומדים היטב כאשר הם מקבלים על עצמם משימות מאתגרות אך ברות השגה
המשפט הזה אולי נשמע לנו כל כך ברור, אך יחד עם זאת, מאוד קשה לייצר מערכת שמסוגלת לייצר אתגרים מתאימים לכל הילדים בכיתה.
כדי שהדבר יוכל להתקיים, המורה צריך להכיר את כל התלמידים ולהבין לעומק את יכולותיהם, ואת מצבם בחומר הלימוד, להיות מספיק מיומן בלייצר כמה רמות למידה במקביל, כאשר הוא יודע איך לכוון את המשימות לפי נטיות ויכולות שונות.
על מנת לייצר תנאים לעבודה כזו, לא מספיקה הכשרת המורים בסמינרים והשתלמויות. בית הספר חייב להעמיד לעצמו כוחות פנימיים שיתנו מענה למורה וליומו המורכב.
בבתי הספר בהולנד על שם ״סטיב גובס״ מרבית הלמידה מתקיימת באמצעות אייפדים. לכל תלמיד ישנה תכנית למידה אישית לחלוטין, כאשר קצב הלמידה נקבע על פי רמתו האישית וקצב ההתקדמות של התלמיד. לכל תלמיד ישנה תכנית אישית, ופעם בשבועיים מתקיימת פגישה של התלמיד עם המורה (מאמן), בה הם מבררים את הצרכים השונים ודרך ההתקדמות האידאלית של התלמיד.
3. אנשים שונים לומדים בצורות שונות
כל מוח מאורגן בצורה ייחודית, ולכן אנשים שונים משתמשים בכלים מגוונים ואסטרטגיות שונות על מנת ללמוד. היות ואנשים מארגנים את הידע החדש שהם רוכשים על בסיס הידע הקיים אצלם, הידע הקיים משפיע באופן ישיר על הלמידה. מורים חייבים להיות מודעים לעובדה כי ההוראה שלהם צריכה להתאים לידע הקיים של תלמידיהם השונים, לנסות לייצר מגוון של מטודות, על מנת שהן תוכלנה לפגוש את הצרכים השונים של התלמידים.
על המורה למפות באופן תדיר את יכולותיהם והישגיהם של התלמידים, על מנת לדעת איך ומה צריך כל תלמיד. לאחר המיפוי, המורה יבנה קבוצות למידה ומשימות שונות, אשר יאפשרו זירות מתאימות לצרכים השונים של תלמידיו.
אנשים שונים לומדים בצורות שונות
4. חלק ניכר מהלמידה מתרחשת באמצעות אינטראקציה חברתית
במשך שנים רבות בדקו החוקרים את הלמידה כפי שחווים אותה לומדים יחידים, אולם בשנים האחרונות החוקרים רואים את הלמידה כחברתית ביסודה. זהו רעיון די רדיקלי אם תחשבו על זה: אנחנו רגילים לחשוב על הלמידה מתוך דימוי של יחיד אשר שקוע בתהליך מנטאלי, כאשר לכל היותר מורה מולו מכוון את התהליך. המחקרים מראים שאין זה נכון – למידה נמצאת במיטבה כאשר האדם מצוי בתוך פעילות גומלין חברתית והיא מושפעת מהיחסים החברתיים והבין אישיים. לכן, כל המבקשים לקדם את הלמידה, צריכים לתת תשומת לב מדוקדקת להקשר החברתי.
תלמידים צריכים לעבוד בזוגות, או בצוותי למידה. מעשה הלמידה צריך להכשיר תלמידים ולהעצים את יכולתם לעבוד בצוותים. מיומנויות כמו הקשבה, משוב, חשיבה ביקורתית, עזרה ותלות הדדית, הנן קריטיות להתפתחות הלמידה של התלמיד.
5. אנשים זקוקים למשוב בשביל ללמוד
מחקרים רבים מראים כי שיפור ניכר בתהליך הלמידה מתקיים כאשר הלומד מקבל משוב אפקטיבי. משוב אפקטיבי צריך להינתן ברמה האישית, תוך פיתוח יחסי גומלין של אמון בין מתווך ההוראה לבין הלומד. אחד ההסברים לעוצמתה של הלמידה באמצעות אינטראקציה חברתית, היא שהיא מאפשרת ומספקת קבלת משוב ללומדים. לפיכך נראה כי אנשי חינוך צריכים לוודא שהלומדים שלהם יקבלו משוב איכותי.
רצוי שמסגרות חינוכיות יקבעו בתוך השגרה שלהן מבנים לקיום של משובים כאלו, כלומר מפגשים אישיים של מחנך מול תלמידים, תוך העדפה ליצירת כמה מפגשים כאלו בשנה, על מנת לייצר תהליך של למידה ושיפור מתמשך.
6. אקלים רגשי חיובי משפר את היכולת למידה
נושא זה לעיתים נראה לנו כמובן מעליו, יחד עם זאת זהו נושא חמקמק וקשה לעיתים ליישום -האקלים הרגשי בבית הספר. העדויות המחקריות מראות כי כושרנו לחשוב וללמוד באורח אפקטיבי, קשור באורח הדוק למצב הרגשי והפיזי שלנו. מערכת היחסים בין הרגשות ללמידה היא מורכבת: רגשות חזקים בדרך כלל משפרים את הזיכרון, אולם אנשים אינם מיטיבים ללמוד בסביבות רווית לחץ ודחק. לכן בית הספר, ראוי שיבחן איזו אוירה הוא משרה על תלמידיו; פעולות ומציאויות כגון: שיעורי בית רבים, הבחנות, מצוקה חברתית וניכור, עשויים לפגום ביכולת של היחיד ושל הקבוצה ללמידה אפקטיבית. מנגד – הכלה, הקשבה, משחק, שיח מאפשר, פנאי, התרגשות וצחוק, יכולים לייצר פלאים ביכולתנו ללמוד ולצמוח.
לסיכום, אפשר לומר שאנשים מיטיבים ללמוד בתנאים הבאים:
הדברים שהם לומדים הם
האופן שבו הם לומדים
המקום שבו לומדים
יוני אנזל מנהל את בית הספר הממלכתי ״כוכב הצפון״ בת״א , ניהל בעברו בית ספר דמוקרטי בשוהם , גדל והתפתח במכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.
יוני אנזל מנהל את בית הספר הממלכתי בת״א ״כוכב הצפון״ בעברו ניהל בית ספר דמוקרטי ועבד כמוביל תהליכים חינוכיים במכון ״ברנקו וייס״ לטיפוח החשיבה.
