להתחבר למאה ה-21
היה היה איש נחמד שגר בכפר. בכפר היה לאיש את כל צרכו: חלב מהפרה, אוכל מהשדה. לא היה חסר לו דבר. יום אחד, הפרה הפסיקה להניב חלב והאיש נאלץ ללכת לעיר הגדולה על מנת לקנות חלב. הוא נכנס לעיר ושאל עובר ושב היכן יוכל להשיג חלב. האדם החולף הפנה את הכפרי אל הסופר הסמוך. נכנס האיש לסופר ועיניו ברקו. שפע של מוצרים מכל מיני צבעים, מינים, מחירים וטעמים. האיש הנלהב אסף מכל הבא ליד, שילם בקופה, יצא עמוס בכל טוב ונסע הביתה בשמחה. בהגיעו לביתו גילה שאמנם שפע יש לו, אך חלב הוא שכח לקנות. הוא השיג דברים נפלאים, אך שכח את המטרה שלשמה יצא.
מדי יום מוצגות לנו עוד ועוד שיטות נפלאות התורמות לחדשנות הפדגוגית, כמו PBL, משחוק בהוראה, למידה מבוססת מקום, מציאות מדומה, מציאות רבודה ועוד. שיטות אלה יוצרות פלטפורמה להבניית בתי ספר שלמים המושתתים עליהן. בניגוד לבתי ספר אלה, שחרטו על דגלם שיטה חדשנית אחת, ישנם בתי ספר רבים, אשר מרגישים את הרוח הנושבת מכיווני החדשנות, מזדהים עם הצורך בשינוי, אך אינם מתמקדים בפרקטיקה אחת. הם לוקחים שיטות שונות, מגוונים, משנים והכל סביב אותה רוח חדשנות גדולה. לפעמים זה מתחיל מיוזמה של מורה חרוץ ויזם, אך לא תמיד מגיע אחרי מחשבה מתוכננת מראש. על מנת לעבוד באופן מסודר אך חדשני אני רוצה להציע שיטת עבודה פשוטה. אני קורא לשיטת העבודה הזו "למידה מבוססת עקרונות".
למידה מבוססת עקרונות משמעותה שיטת הוראה אשר לוקחת את העקרונות החשובים למוסד ביחס לחדשנות הפדגוגית ובונה מהן שיטת עבודה. המוסד בוחן את העקרונות איתם הוא הולך ומתוכם גוזר את הפרקטיקות המתאימות לו. המשמעות היא שיתכן שמוסד זה לא ילמד את המקצוע בפרקטיקה אחת לאורך כל השנה. הוא יגוון בדרכי הלמידה (ואולי מורים שונים ילמדו בדרכים שונות), אך ימקד הכל למען אותה מטרה פדגוגית. מה שקורה לעתים הוא ששיטת העבודה של בתי הספר נגזרת מתוך תחושת בטן ואינטואיציה (וקצת בבלבול) ולא באופן מושכל. כדי לעשות זאת באופן יעיל ומסודר, חשוב לתת לדרך שלכם את השם המתאים והמסגרת המתאימה – שתמקד את העבודה.
1. בירור העקרונות
על מנת להגיע באופן ממוקד למטרות, יש לברר היטב את העקרונות המנחים את עבודתכם ביחס לחדשנות הפדגוגית. שאלו את עצמכם שתי שאלות:
א. מהם עקרונות החדשנות שחשוב לנו לאמץ? אתן דוגמא אחת לעקרון חדשני שבעיניי הוא חובה: מעבר ללמידה פעילה של התלמיד. כמעט בכל שיטה חדשנית, ישנו המוטיב של מעבר מהוראה ללמידה, כפי שהגדיר זאת היטב יעקב הכט. מורידים את המע"מ - מורה עומד ומדבר (קרדיט לגדעון זילר) ומעלים את התל"ג – תלמיד לומד גמיש (קרדיט לעמיתיי בישיבת בנ"ע גב"ש).
ב. מהם העקרונות אשר עומדים בלבת בית הספר הספציפי שלנו? הבשורה שלנו, החזון, האמירה.
ועכשיו בדקו – איך מחברים את האמירה הספציפית של המוסד שלכם יחד עם החזון הגדול של הקידמה והחדשנות? מוסד אשר רוצה ליצור מודל חדש, ראוי שיוודא שבמודל החדש נמצאים הן עקרונות הלמידה שמתאימים לרוח התקופה והן העקרונות שעומדים בליבת חזון בית הספר.
2. גיוון בדרכי ההוראה
שיטת הוראה זו רואה כאידיאל את השימוש בדרכי הוראה שונות במהלך השנה (כל עוד הן מסודרות במסגרת המתאימה). הגיוון עוזר לתלמיד לעבד את הידע בדרכים שונות, להשתמש בחלקי המח השונים ולהתחבר לאינטליגנציה שמנחה אותו.
שיטה זו לוקחת את הגיוון ונותנת לו מקום מרכזי. היות שדבר זה הוא גם סכנה מבחינת המיקוד של הדברים והחשש שמרוב גיוון לא יצא כלום, יש לצרף לגיוון את שאר הסעיפים המופיעים בשיטה זו.
3. דגש על מיומנויות
בעקבות מהירות ההתקדמות הטכנולוגית ובשל העובדה שמקצועות העתיד שונים ממה שאנו מלמדים היום, התלמיד נדרש היום לרכוש מיומנויות חשובות שבעבר היה יכול להסתדר בלעדיהן. למשל, עבודת צוות, פתרון בעיות, חשיבה יצירתית ועוד. הפרטים לא תמיד מוסכמים בין הגופים השונים (משרד החינוך, P21, ATC21S, NRC), אך יש מיומנויות שברור שאל לנו לוותר עליהן.
על מנת שדבר זה יבוצע ובצורה נכונה, המיומנויות צריכות להיות מתוכננות מראש בקפידה, כולל יכולת לבחון עד כמה מיומנויות אלה נרכשו או נקלטו, מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה.
4. דרכי הערכה
הגיוון בדרכי ההוראה מצריך בהכרח קשיחות מסוימת בדרכי ההערכה. על מנת שהתלמידים יצאו עם משהו ביד, חשוב לוודא עוד בתחילת הדרך מהן הדרכים הטובות ביותר שבעזרתן נוכל להעריך אם העקרונות והמיומנויות נקלטו אצל התלמיד. הערכה תורמת לא רק כדי לוודא בסוף התהליך שעמלנו לא היה לחינם, אלא היא גורמת לנו לכוון מראש את הלמידה, כך שתהיה מועילה ואפקטיבית.
5. רלוונטיות ועניין
תלמיד שאיננו מבין שהלימוד רלוונטי אליו ותורם לו מבחינה זו או אחרת, למידתו לרוב לא תקלט ובטח שלא תשמר לאורך זמן. התלמיד צריך להרגיש שהתוכן נוגע לו וחשוב לו. אין זה אומר שחובה עלינו למצוא השקות לחדשות של ימינו. רלוונטיות אומרת לגעת בנפשו של התלמיד. דבר זה יכול להיות גם בלימוד של טקסט מלפני אלפי שנים שהתלמיד רואה בו עניין וקשר לחייו.
6. "חומר" או תוכן לימודי מסודר
מודל זה יכול לשמש כל תוכן לימודי שהוא. התוכן הנלמד צריך להיות מתוכנן וממוסגר בתוך מסגרת של מטרות, יעדים ובדיקה בסוף התהליך. בהקשר שלנו לא חשובים הכמות והמספרים, כי אם האיכות והיכולת להכניס הכול לתוך מסגרת מסודרת וחדשנית.
הקורא את ששת הסעיפים יכול לחשוב על שיטה זו כמגבילה וקשוחה, אך ההפך הוא הנכון. מודל זה מאפשר גיוון וגמישות ודווקא בגלל זה, הגבולות צריכים להיות יותר חדים וברורים. אני לא חושב שיש חידוש גדול במה שכתבתי, אלא שבמאמר זה הרחבתי על הצורך בחידוד ה"עקרונות" בעידן זה. צריך להחזיר את מעגל ה"למה" למקומו הראוי במקום בו יש שפע נהדר של "איך".
בשולי הדברים אעיר שאי הבהירות ביחס לחדשנות נובע לדעתי מתוך חוסר איזון ובלבול, אליו רמזתי במאמרי על היחס בין חדשנות ושמרנות. קצב החידושים כיום הוא מהיר מאוד. בתי הספר נשאבים לתוך המערבולת, יוצאים מורווחים מחד, אך מבולבלים מאידך (יתכן שאני פוסל במומי בלבד, אך יש לי תחושה שאינני היחיד). אין מנוס מלעצור רגע, להביט על הערכים שמובילים את המוסד, הערכים שמובילים את החדשנות ו"לחשב מסלול מחדש" באופן מושכל.
*המאמר נכתב בשיתוף עם עמיתיי אור ויסמן ואהד מרק.
חינוך, חדשנות, אחריות , כבוד, מדיה וכל מה שנוגע.
מורה ורכז בישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
ומורה בתכנית לנוער מוכשר במתמטיקה שעל יד אוניברסיטת בר אילן.
