לשתף פעולה
עשרת הדיברות למורה הותיק, החדש ולזה שבדרך:
עשרת הדיברות שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני, נחלקות למצוות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום ולכולן ערך מחנך. הן מהוות את תמצית הדיברות אולם לא כוללות את כולן.
עבודת החינוך שלנו עוסקת ביחסים שבין מורה לתלמיד ובין מורה לבית ספרו. במשך השנים אספתי, ליקטתי ושימרתי בדם יזע ודמעות, את עשרת הדיברות הפרטיות שלי להוראה שאותן אני חולקת כעת עמכם.
עשרת הדיברות שלי, להוראה
פתח את השיעור בשאלה "מה שלומכם היום?" - הנטייה של כולנו, מיד לאחר קריאת השמות, היא לחזור מיד לנושא השיעור שאיתו עצרנו בשיעור שעבר. השאלה "מה שלומכם היום" אומנם באנאלית, אך רגישה, יוצרת עניין, ומדגימה לתלמידים כיצד בני אדם צריכים לנהוג זה עם זה. יותר מכל, זאת השאלה שמבהירה לתלמידים שלפני שהם תלמידים שלנו, הם אנשים שקרובים לליבנו, שאכפת לנו מהם, שאנחנו רואים את האנושיות שלהם וזה כמובן חשוב עוד לפני ידיעת החומר.
לא תעמיס בשיעורי בית - עודף שיעורי בית יוצר תסכול, העתקות וגרירת רגליים. רבות דובר על כך ומחקרים רבים נעשו סביב הנושא (שלובים - הרשת החברתית-מקצועית של מכון מופת: מי צריך שיעורי בית?) ועדיין מורים רבים מאמינים (ובצדק) שתרגול יום יומי מניב התקדמות והבנה טובה יותר של החומר הנלמד. במקום להעמיס שיעורי בית, נסו לתת לתלמידים חומר למחשבה. שילחו אותם בסיום השיעור עם חידה מאתגרת, שאלו אותם מה הייתם עושים במקום X? אתגרו את התלמידים שלכם אינטלקטואלית. תלמיד שחושב ומתווכח בבית, שואל את משפחתו ומנסה לפתור חידת הגיון, יזכור מה לומדים ויחכה לשיעור הבא כדי לספר לכם מה הוא גילה.
כבד את עצמך - הגיעו לשיעור מוכנים מבחינה מקצועית, התלבשו בצורה נאותה ומכובדת, חלקו מבחנים מודפסים ונקיים, אל תלמדו בכיתה מלוכלכת או מבולגנת, דברו בשפה גבוהה אך ברורה, אל תדרדרו לסלנג רק כדי למצוא חן בעיני הנוער. נעים ללמוד אצל מורה שמכבד את עצמו. כך הלמידה ברורה ומסודרת יותר לשני הצדדים ויש סיכוי טוב יותר שגם התלמידים יכבדו אתכם ואת הלמידה הרבה יותר.
עודד את התלמידים - העידוד נותן תחושה אדירה של ערך עצמי ושייכות. תלמיד ששומע מהמורה שלו שהיא שמה לב לרצינות ולהשקעה שלו - ישקיע הרבה יותר. מורה שאומר בסוף השיעור לתלמידה "שמתי לב שהיית קשובה כל השיעור, זה נהדר", נותן לתלמידה תחושה שמישהו רואה אותה. כולנו זקוקים לעידוד, גם הילדים ה"מופרעים" וה"בעיתיים" וגם הילדים השקטים. העידוד משקף לתלמיד שהוא עושה ומועיל לעצמו ולאחר. זוהי דרך חינוך מצמיחה.
לא תאחר לשיעור - הגיעו בזמן, אל תתעכבו, אל תאחרו, אל תסדרו רק משהו במזכירות או תסיימו שיחה חשובה מההפסקה. האיחורים שלנו מעידים על זלזול בתלמידים, בשיעור, במקצוע. מורה שמאחר משקף את העייפות שיש לו מהמקצוע ומתלמידיו ומשדר לתלמידים שהמקצוע אינו חשוב כל כך, למידת התלמידים לא קריטית ושעמידה בזמנים איננה דבר משמעותי בחיים. מורה דייקן, לעומת זאת, מייצר אחריו התנהגות דומה של דייקנות והערכה למקצוע.
שלב אקטואליה בתוך הלימוד - התלמידים שלנו ואנחנו לא חיים בתוך בועה מנותקת. כולנו נמצאים באותו מרחב; שומעים, רואים ומתרגשים ממה שקורה בארץ ובעולם. שילוב ענייני היום-יום תוך כדי למידה יוצר תמיד עניין, מאפשר לתלמיד להתעדכן מהמורה על מה שקרה, במיוחד אם התלמידים טרם הספיקו לקרוא. שילוב אקטואליה מכניס ממד של רלוונטיות למקצוע ההוראה. אל תתעלמו ממה שקורה. דברו עם התלמידים. הם אוהבים את זה!
כבד את תלמידך - גם אם הם חצופים, מאחרים, מבקשים מועד ג' ו-ד', משקרים, מבריזים, מעייפים. עדיין ולמרות כל זאת, כבדו אותם! תנו להם דוגמא אישית ואל תוכיחו אותם בהלבנת פנים ברבים מול התנהגותם הלא ראויה. מתן כבוד לכל תלמיד יוצרת אצל התלמידים מודל לחיקוי ומשנה את התנהגותם.
גוון את השיעורים - תכננו את השיעורים באופן מושכל, כך שלא ייראו אותו הדבר. שלבו עבודה בקבוצות, תחרות, סרטונים, כלים מתוקשבים, הקריאו כתבה רלוונטית לנושא השיעור, נסו לייצר משחק תפקידים, בקשו מתלמיד להציג ב-5 דקות את הנושא ושבו על הכיסא שלו, במקומו! גיוון השיעורים מכניס צבע לשיעור והופך כל נושא למעניין יותר ואחר.
זכור את היום החופשי לקודשו - אל תבדקו מבחנים, עבודות ומטלות ביום החופשי שלכם. אל תתקשרו לבית הספר לברר, לסדר, להזכיר, לארגן. זהו היום החופשי שלכם, וכשמו כן הוא, חופש מהעבודה השוטפת שתמתין מיד ביום שאחרי… ניצול מיטבי של היום החופשי לעניינים שאינם קשורים לבית הספר, מאפשר לנו לחשוב ביתר שיקול דעת וברוגע, להתפתח ולהתקדם.
קח שבתון במועד - אל תדחו, אל תצברו, אל תחליפו בסכום כסף שניתן לקחת בהלוואה מהבנק. פשוט קחו שבתון! תשתלמו, תתנתקו, תנוחו, תטיילו, תשתעממו. קחו שבתון במועד המגיע והראוי לכם! מורה שחוזר משבתון, מגיע עם הרבה יותר אנרגיות ויצירתיות למערכת.
זהו, אלו הן עשרת הדיברות שאני לפחות מנסה לעבוד לפיהן ולשמר אותן ככל שיש ביכולתי לעשות.
מהו הדיבר או שניים שלכם ששווים חריטה על לוחות הברית של ההוראה?
איילה קליין
מורה לספרות במרכז הארץ. אמא לשלושה ילדים. בעלת תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני באומנות יהודית וחינוך חברתי. לומדת במכון אדלר הנחיית קבוצות הורים.
אשת חינוך, אוהבת לאפות, לקרוא , לצפות בסרטי קולנוע לעשות ספורט ולטייל.
מאמינה שרק דרך חינוך דברים עשויים להשתנות לטובה!
