לקדם מצוינות
מה לדעתכם יקרה אם ניתן לתלמידים לבחור בעצמם מה ואיך ללמוד? אל תטעו, הכוונה היא לא לשיעור חופשי, אלא לכך שתלמידים יבנו לעצמם את תוכנית הלימוד, יבחרו במה להרחיב את הידע ומה יהיו מקורות המידע הרלוונטיים עבורם. האם ההישגים שלהם יעלו? האם המוטיבציה והנכונות שלהם להשקיע תעלה? מהו תפקיד המורה בהוראה מסוג זה? ומהו הרווח הגדול ביותר משיטת הוראה זו?
בכתבה זו אני רוצה לשתף אתכם בתהליך, בקשיים ובהצלחה הגדולה בשתי מערכות שונות בהם המדריכים והמורים העבירו באומץ את האחריות על בניית תוכנית הלימוד ועל הלמידה עצמה לתלמידים. במהלך כתיבת כתבה זו נדהמתי לגלות עד כמה התהליכים וההשפעה שלהם בקורס קציני הטכנולוגיה והסייבר בצה"ל, דומים לתהליכים בלימודי היסטוריה בחט"ב.
קורס קציני טכנולוגיה וסייבר
הדוגמא הראשונה היא מקורס קציני סייבר בצה"ל, אותו אני מלווה בתקופה האחרונה. עתה משהסתיימה שנה נוספת, חשבנו שיהיה זה זמן נכון לנתח ולהבין מה בקורס מאפשר לחניכים להגיע להישגים כל כך גבוהים.
למה לשנות אם הכל עובד מצויין?
לפני שנתחיל לדבר על השינוי חייבים להבין כי בוגרי קורס זה נחשבים לחוד החנית ברמה עולמית במקצועיותם. על כתפיהם מונחת אחריות רבה, לכן כל שינוי בתוכנית ההכשרה מעלה את החשש שמא שינוי זה יפגע ברמה הגבוהה של הקצינים. יחד עם זאת נמרוד פוקשניאנו, מפקד הקורס, הבין כי הדינאמיות והשינויים המהירים בתחום הסייבר מחייבים את הקצינים להיות כל העת בתהליך של הכשרה ולימוד.
הצורך בלימוד מתמיד אינו ייחודי לתחומי הסייבר, יכולת זו הכרחית עבור כל אדם בתקופתנו. עדות לכך היא אתם הקוראים, שעוסקים בהכשרה עצמית בזמן קריאת שורות אלו.
במה השתנתה התפיסה הפדגוגית?
בתחילה, תוכנית הלימוד של הקורס הייתה דומה לתוכנית לימוד בבתי ספר – הקורס היה בנוי מאוסף גדול של הרצאות המשובצות לאורך השבוע והיה צריך לעקוב אחרי הסילבוס ו"להספיק את החומר". כחלק מהשינוי של הקורס, תוכנית הלימוד הוכנה כרגיל על ידי הסגל מראש, אך הפעם הוצגה לחניכים כהצעה בלבד. יחד עם הצעה זו החניכים קיבלו גם הגדרה ברורה של הידע והמיומנויות שיהיה עליהם לרכוש בכל שבוע. הם התבקשו לכתוב תוכנית לימוד חלופית, רלוונטית ועדכנית יותר עבורם. תוכנית לימוד שכוללת לימוד של כל החומר הנדרש ואפשרות להרחיב או להוסיף תכנים שהם חשים שיש להעמיק בהם. כתיבת תוכנית הלימוד והמימוש שלה על ידי החניכים, הופכת את הלימוד ליותר רלוונטי ומשמעותי, ואת הקורס לעדכני ודינמי. שיטת הוראה זו מעבירה את האחריות ללמידה לחניכים עצמם. שיטה זו מכונה Student-centered learning ובעברית "הוראה ממוקדת תלמיד".
באילו קשיים נתקלו בדרך ואיך התמודדו עימם?
שינוי שכזה אינו קל, לא לחניכים ולא לסגל. בשבועות הראשונים של הקורס, למרות שניתנה לחניכים האפשרות לבנות לעצמם את תוכנית הלימוד, הם בחרו להיצמד ללוח הזמנים שניתן להם כהצעה. הם נצמדו למוכר ולנוח. למדריכים בקורס, בעיקר לוותיקים שביניהם, היה קשה לוותר על תפקידם כמומחי ידע. הם היו צריכים לעבור מהוראה מסורתית לליווי וחניכה, ממעבירי ידע - לאנשי חינוך. חלקם, באופן טבעי, התנגדו לשינוי וזאת בעיקר משום שהם ידעו שהשיטות המסורתיות עובדות ומובילות לתוצאות רצויות. מצב זה מאוד דומה למצב של המורים המלמדים לבגרות כבר שנים רבות ועושים זאת בהצלחה. מורים אלו לא ירצו לשנות את שיטות ההוראה שלהם שכן אלו עובדות בהצלחה.
התמדה והדרגתיות הן מילות המפתח לשינוי. בשבועות הראשונים החניכים שינו רק במעט את התוכנית המקורית, שינוי קטן זה היה הבסיס שאיפשר לכל הצדדים ללמוד את תפקידם החדש. אנשי הסגל למדו את תפקידם כמנחים, והחניכים את תפקידם כלומדים אקטיביים ואחראיים. בעקבות השינויים הקטנים הגיעו שינויים גדולים יותר, ובאמצע הקורס החניכים כבר לימדו חלקים נכבדים מהקורס בעצמם, שינו סיורים והזמינו מרצים חיצוניים. השיא הגיע בשבועיים האחרונים של הקורס בהם הם לא קיבלו לידיהם תוכנית לימוד, והיו צריכים לבנות את כולה בעצמם.
התוצאות
התוצאות של שינוי שיטת ההוראה היו כמעט מיידיות, תוך שנה מרגע יישום שיטת הוראה ממוקדת חניכים, משך הקורס קוצר ב- 30% מ-17 שבועות ל-12 שבועות , וזאת מבלי לפגוע בכמות וברמת החומר הנלמד. כמות התוצרים (שבמקרה זה באים לידי ביטוי בפיתוחים שונים) עלתה פי 5. נתון זה מעיד על שיפור ביכולת של החניכים לקשר בין החומר התיאורטי והצרכים הממשיים. רמת שיתוף הפעולה בין חניכי הקורס לגורמים חיצוניים עלתה פי 5 ומעידה על יכולת אינטגרציה גבוהה ויכולת להשתלב בסביבות עבודה שונות.
תוצאות אלו מעידות כי הוראה ממוקדת חניכים מביאה לשיפור ברמת הידע וההישגים הנלמדים בזמן נתון ומעלה את רמת שיתוף הפעולה, היצירתיות והיוזמה שהם מגלים.
כמו ביחידת הסייבר כך גם בלימודי היסטוריה בחט"ב
גילי רומן, בעבר מורה להיסטוריה, וכיום מנהל בית הספר הבינלאומי בכפר הירוק, מתאר בכתבתו "מדוע מורים צריכים לחשוב כמו גנבים" את ההתנסות שלו בהוראה ממוקדת תלמידים בלימודי היסטוריה. בדומה לקורס קציני סייבר, גילי הגדיר ל-41 התלמידים בכיתתו, לוח זמנים של מספר שבועות את החומר הנדרש מהם ללמוד באופן עצמאי ואת הנושאים שהם יכולים להרחיב ולהעמיק בהם לבחירתם. התלמידים נדרשו להגיש אליו לאישור תכניות לימוד אישיות. בכך הוא החליף את תפקידו המסורתי ממעביר ידע, לתפקיד חניכה שבו הוא מנחה ומסייע לתלמידים לבנות לעצמם תוכנית לימוד. גם כאן התוצאות היו מידיות, כל התלמידים בכיתה נרתמו למשימה, עבדו במרץ ועם מוטיבציה רבה כדי לעמוד בתוכנית שהם בנו לעצמם. הם היו סקרנים והוציאו את המירב מעצמם. התלמידים המצטיינים, באופן טבעי, סיימו את כל החובות בשבוע הראשון, וכך התפנו לעסוק בתחומי בחירה והעמקה בשאר הזמן. עבור התלמידים החלשים פעילות זו בנתה להם את המוטיבציה ואת תחושת המסוגלות. יכולות שהיוו הבסיס לשינוי כללי שחל אצל תלמידים אלו בהמשך השנה. פעילות זו הובילה לשיפור משמעותי של כ-50% בהישגים של חלק מהתלמידים החלשים (מציון נכשל לציון של 85 בממוצע).
גם בחט"ב, מתן אוטונומיה והעברת האחריות על הלמידה לתלמידים מובילה לשיפור בהישגים, ובמוטיבציה וברמת ההעמקה.
ארבעת תפקידי המורה בלמידה ממוקדת תלמיד
מדוגמאות אלו ניתן לראות ששיתוף תלמידים בבניית התכנית הלימודים ובחירת התכנים, מביאה לשיפור משמעותי ומידי של ההישגים, המוטיבציה ורמת היצירתיות של התלמידים והחניכים. ואני מקווה שבעקבות כתבה זו יותר מורים ויותר בתי ספר ייקחו על עצמם את האתגר ויובילו הוראה מסוג זה.
מוכנים לנסות?
