שפה של הצלחות - המתכון להצלחות בית ספריות

מה יעיל יותר – למידה מכישלונות או למידה מהצלחות? בואו ללמוד מבתי ספר שהופכים את ההצלחה לכלי עבודה ולא רק ליעד – דבר המוביל אותם להצלחה. כתבה רביעית בסדרה המתעדת בתי ספר שמצליחים להתגבר על נתוני פתיחה מורכבים ולהגיע להישגים מרשימים.

ההצלחה היא נהדרת ונעימה: כשאנשים חווים הצלחה או מדברים על חוויות ההצלחה שלהם, הם בדרך כלל מתמלאים שמחה, גאווה ותחושת מסוגלות. לרגע אחד השגרה היומיומית והקשיים נעלמים ואופטימיות נעימה מתגנבת ללב. אך האם התמקדות בהצלחה יכולה להוביל לשיפור? יש הטוענים שהתמקדות בהצלחות ולמידה מהן יוצרת "נמנום" בארגון, מצב בו אנשים פועלים ב"טייס אוטומטי" - הם מנסים לשמר את מה שהוכח כמוצלח ונמנעים מלקיחת סיכונים, וכתוצאה מכך אין התקדמות. לפי טענה זו, רק כשלון צורב ידרבן לפעולה ולשיפור – יוביל ללמידה לטווח רחוק ולהבנה מה הדרך בה צריך ללכת מעתה.

מטבעו, בית הספר הוא מרחב שההצלחות והכישלונות נוכחים בו באופן יומיומי. הוא מוקף בסטנדרטים בהם מצופה שיעמוד והנמצאים בין כתליו נמדדים בצורה קבועה. כיצד בתי ספר יכולים לקדם עצמם ולהוביל לשיפור בית ספרי? מסתבר שהדרך להצלחה עוברת דרך ההצלחה. במסגרת פרויקט "תיעוד הצלחות" של אבני ראשה וקרן טראמפ, נמצא כי בתי ספר שהישגיהם עולים על המצופה ביחס לנקודת המוצא שלהם - הפכו את ההצלחה לכלי ולא רק ליעד, ועל ידי כך הצליחו לקדם את בית ספרם להצלחה. בתי ספר אלו הבינו שכדי לחתור להצלחה בעתיד - יש לציינה, לחגוג אותה, לשתף בה וללמוד ממנה בהווה.

 שפה של הצלחות

3 דרכים דרכן ניתן להפוך את ההצלחה לכלי עבודה

1. ציון וחגיגת ההצלחות:
בבתי ספר המצליחים המתועדים המנהלים, המורים והתלמידים מציינים הצלחות וחוגגים אותן באופן אישי ופומבי. כך למשל, בבית הספר השש שנתי ברנקו וייס – בית שמש, טקסים למצטיינים (לתלמידים, למורים ואף לעובדי הניקיון), נערכים ארבע פעמים בשנה.

"כדי שזה לא יהיה משהו דביק, כדי שזה יהיה מאוד אמיתי, אנחנו מציינים הצלחה על משהו מאוד מסוים. אנחנו אף פעם לא אומרים 'אתה ילד מדהים' או 'אתה מורה מצוין'. 'במה אני מצוין?'", מספרת עליזה בלוך שניהלה את בית הספר בעת הפרויקט. דוגמא לכך ניתן גם לראות כשהיא עורכת שיחות אישיות לתלמידיה: אחת התלמידות מתמלאת גאווה והתרגשות כשעליזה מסבירה לה בפני בני משפחתה במה היא מצטיינת: "גם ציונים מדהימים, גם ילדה שעשתה שיפור, תגידי, מה צריך יותר מזה?". במקרה אחר עליזה מסבירה לתלמידה את הסיבה להצטיינותה: "את בחרת לזוז הצידה ולהגיד, 'אני לא רוצה להיות חלק מהבינוניות, אני רוצה לשים את עצמי במועדון אחר', וזה בעיני הסיפור הגדול שלך".

דוגמא נוספת לחגיגת הצלחות יוצאת דופן בברנקו וייס, היא "יריד ההצלחות", המתקיים אחת לשנה. ביריד ההצלחות כל תלמיד בוחר עם המורה שלו תחום או פרויקט לימודי שהוא הצליח בו וחושב על דרך להציגו בפני קהילת בית הספר: תלמידים, מורים, הורים וכל תושב סקרן בעיר. כך, ההצלחה הופכת לחוויה הזמינה עבור כל אחד מהתלמידים. ההורים רואים את הילד שלהם מצליח ואת הצלחתו נחשפת לאחרים וכמו כן, נחשפים להצלחות של תלמידים נוספים. אירוע זה תורם לתחושת המסוגלות האישית והקבוצתית של הקהילה כולה.

2. שיתוף בהצלחות:
רבקה, מחנכת, יושבת יחד עם מורי האולפנה אמי"ת שחר – בית שמש, בישיבת סיום שנה. היא נעתרת לבקשת המנהל, המציע למורים לשתף זה את זה בחוויות של הצלחה מהשנה שזה עתה הסתיימה. "מדובר בתלמידה שבתחילת השנה, כשקיבלתי אותה, היא הייתה מאד אגרסיבית. הייתה צועקת וצורחת ומפריעה לכל המורות ללמד. מתחילת השנה אמרתי לה שאני לא מתכוונת לוותר לה. שאני מאמינה בה", מספרת רבקה, "שיחות אישיות כל יום... בהתחלה היא מאד התנגדה... רציתי להחזיר לה הביטחון העצמי, את החום ואת האהבה." רבקה מוצפת בגאווה כשהיא מספרת שחל שיפור משמעותי בהתנהגות התלמידה, ושהיום היא אף שאלה אותה אם רבקה תמשיך ללמדם בשנה הבאה. רבקה שאלה את התלמידה למה היא שואלת, ובתשובה, האחרונה אמרה לרבקה: "כי את היחידה שמתייחסת אלי ככה". רבקה מסכמת את דבריה במילים: "מבחינתי אני יודעת שמישהו סוף סוף התייחס אליה."

רבקה משתפת את עמיתיה בחוויית ההצלחה הפרטית שלה.

בנוסף לציון ההצלחות ולחגיגתם, חשוב שהמורים ישתפו זה את זה בהצלחותיהם. השיתוף מייצר אווירה חיובית והתחושה הטובה של המורים מחוץ לכיתה מקרינה גם על עבודתם בתוך הכיתה. זו גורמת להם להציב רף גבוה יותר של ציפיות לתלמידיהם. יחד עם זאת, דיבור על הצלחות עשוי להעלות על פני השטח תגובות שונות מצד המורים המאזינים: במקרים מסוימים הוא מתקבל בציניות, וכן הוא עלול להוות איום עבור השומעים אותו שתופסים דיבור כזה כנובע מתחרותיות. כדי להפיק את המרב משיתוף בהצלחות - חשוב לנטרל תחושות אלו.

3. למידה מהצלחות:
למידה והפקת לקחים בבית הספר נתפסת פעמים רבות כתהליך של ניתוח כישלונות וטעויות. שרית אלנבוגן-פרנקוביץ, מהיחידה ללמידה מהצלחות במכון ברוקדייל, טוענת כי למידה מכישלונות מוגבלת ביעילותה, מכיוון שהיא משרה אווירה של חיפוש אשמים ופחד מענישה ופיטורים; "אנשים נמצאים במצב מאד 'דפנסיבי', לא תמיד אומרים את האמת... לעומת זאת", היא מוסיפה, "כשאנחנו מגיעים לארגון, גם לארגון שהוא לא מאוד מאוד מצליח באופן כללי, ואנחנו מחפשים הצלחות, אנחנו רואים מיד את הברק בעיניים, אנחנו רואים את הרצון ללמוד, אנחנו רואים את הגאווה, אנחנו רואים את השמחה". 

בתי הספר המצליחים שתועדו, חוקרים את הצלחותיהם ולומדים מהן. תשומת לב רבה מוענקת לאירוע, לתכנית או להתנהלות מוצלחים, גם אם הם אינם בהכרח מייצגים את הפעילות הכוללת של בית הספר. מתוך הנחה שהמערכת תתכוונן לשיפור עצמי גדול יותר מתוך למידת הצלחה, קטנה ככל שתהיה, מאשר מתוך שקיעה בהתנהלות בינונית שוטפת.

כך לדוגמא מתרחש בבית הספר קרית חינוך - יפו, כאשר צוות בית ספרי, הכולל את מנהלו, דוד (בנזי) בן זוהר, חוקר את הצלחתו המסחררת של פרויקט "הכיתה האקדמית", במטרה להבין אילו רכיבים הובילו את הפרויקט להצלחה, לאמצם או להתאימם לבית הספר וליישם את הלקחים בבתי ספר אחרים. הכיתה האקדמית התחילה כניסוי שבו אחת הכיתות בכל שכבה לומדת 16 שעות נוספות בשבוע ומנחים מהמכללה האקדמית תל אביב יפו מעבירים בה שיעורים, בנוסף למורים הקבועים. כך, לכל תלמיד סטודנט המלווה אותו. 'בנזי' הפיץ את הידע שצבר מהצלחת הפרויקט למנהלים נוספים. המודל של הכיתה האקדמית הפך להיות מודל לחיקוי ברמה ארצית – ומיושם בבתי ספר ביפו, ברמלה, בטירה ועוד.

סרט שיעור קצר על הפקת לקחים

שימוש בהצלחה ככלי המקדם אווירת עשייה ולמידה חיובית בבית הספר מפתח שפה בית ספרית משותפת - "שפה של הצלחות". שימוש כזה גם מגביר את תחושת ההישג והיכולת של כל הקהילה - אנשי צוות, תלמידים, משפחות ומבקרים הנחשפים לעשייה. "לאורך זמן אנשים מתחילים להתבטא באופן הרבה יותר אופטימי, הם אוהבים ומאמינים בארגון שלהם יותר", מספרת שרית אלנבוגן פרנקוביץ.

על אף המיקוד בחיובי, למידה מהצלחות אינה תהליך פשוט. היא נסמכת על מערך ארוך של התבוננות, ניתוח וזיהוי עקרונות פעולה מתוך נתונים הנאספים מתצפיות, ממסמכים ומעדויות. מחקר מקיף שנערך במכון ברוקדייל בנושא - "למידה מהצלחות כמנוף ללמידה בית ספרית", התבסס על תוכנית ללמידה מהצלחות העבר, ככלי לשיפור העשייה העתידית בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ. המחקר מציע עשרה שלבים של חקר במטרה ללמוד מהצלחה. שלבים מרכזים בתהליך הנם:
1. איתור הצלחה ראויה ללמידה.
2. זיהוי של תוצרי לוואי שליליים ושל מחירי ההצלחה. (ישנם מחירים שלא נרצה לשלם)
3. פירוט הפעולות שהביאו להצלחה. 

ההצלחות שתוארו לעיל מלמדות אותנו שאין ספק שהתמקדות בהצלחה ככלי עבודה ולא רק כיעד, מובילה לשיפור בית ספרי. התמקדות בחיובי במקום בשלילי, בהצלחות במקום בכישלונות, מפיחה רוח אופטימית בצוות, רוח החשובה כל כך בעיסוק במקצוע ההוראה. היא מקדמת את יכולת הצוות לשיתוף פעולה, מגבירה את תחושת המסוגלות של המורים והתלמידים ותורמת לקידומם. כך ניתן להגיע להישגים גבוהים בכל בית ספר, למרות מאפייניו הייחודים, ולא על ידי ויתור על סטנדרטים או הסתמכות על תקציב, אלא על ידי התמקדות בחיובי, עבודת צוות טובה וחשיבה מחוץ לקופסה. 

גם אתם יכולים ללמוד מהצלחות אלו וליישמן!
הצלחות מקומיות מתועדות הן משאב עצום ללמידת בתי ספר. למידה מהצלחות עומדת בבסיס פרויקט "תיעוד הצלחות" והידע של אנשי המקצוע בשטח, יכול לשמש גם אתכם לצורך שיפור בית ספרי. באתר של מכון אבני ראשה, חומרי למידה עבור מנהלים וצוותי הוראה. מי שמעוניין לקדם את בית ספרו להצלחה, מוזמן לעשות זאת על ידי שימוש במאפיינים שנמצאו משותפים לבתי ספר המתועדים, ביניהם, שפה של הצלחות: באתר סרט וידאו בנושא המציג דוגמאות מתוך בתי הספר, סדנאות מבוססות וידאו וכלים ייחודיים.

בנוסף, הנה קישור לכלי פרקטי שיוכל לסייע גם לכם לבסס שפה של הצלחות בבית ספרכם:

• מדריך להפקת לקחים בבית הספר – בכלי זה מוצע תהליך מובנה ליצירת ידע חדש על בסיס אירועים ופעילויות בבית הספר – אפשר להיעזר בו גם לניתוח אירוע מוצלח.

לקריאה נוספת -

• ניהול חלומות – מפקולטת דשא לכיתות אקדמיה – תיכון גליל מערבי, סיפור מקרה שמתאר שינוי בית ספרי שחברו בו רצון המנהלת להוביל שינוי ויוזמה חדשנית של מורה. השינוי התחיל במסגרת כיתות מב"ר ואתג"ר, והצלחתו הביאה לידי אימוץ מודל ההוראה בבית הספר כולו.

האם בבית ספרכם מתמקדים בכישלונות או חוגגים את ההצלחות? מה דעתכם – ממה יעיל יותר להפיק לקחים – מטעויות או מהצלחות? שתפו אותנו בתגובות.

*תודה להילה ארזי-חטאב, שהובילה את פרויקט "תיעוד הצלחות" מטעם אבני ראשה, על סיועה בהכנת הכתבה.