לחלום בגדול
ישנם בתי ספר שלמרות נתוני פתיחה קשים, משקיעים עד פי שישה יותר מדרישות משרד החינוך במעורבות בקהילה. באופן מפתיע, פעילות זו, הבאה על חשבון שעות לימוד יקרות, מובילה אותם להצלחה. בואו ללמוד איך הם עושים זאת וכיצד ניתן ליישם זאת בבית ספרכם. כתבה שנייה בסדרה המתעדת בתי ספר שמצליחים להתגבר על נתוני פתיחה מורכבים ולהגיע להישגים מרשימים.
עוד לא בת 18. בדרכי עם קבוצת חברים לעיר אחרת. עיננו בורקות כשאנו מתקרבים אל העיר שתהפוך לביתנו בשנה הקרובה – שנה בה נקדיש עצמנו להתנדבות, שנת השירות. תחושת ההתרגשות שליוותה אותי בהיותי נערה צעירה חדורת אידיאולוגיה, המפעמת בה תחושת שליחות ורצון לשנות את העולם, זכורה לי היטב משנה זו. במבט לאחור, אני תוהה האם הייתה משמעות להתנדבות שלנו? התנדבות שהיא טיפה בים לעומת הצורך, התנדבות שאולי מסייעת להנציח את המצב הקיים? בדבר אחד אין לי ספק – ההתנדבות תרמה לנו, המתנדבים, בצורה בלתי רגילה. צברנו ניסיון עבודה ב"עולם האמיתי", למדנו לעבוד בשיתוף עם אנשים מרקעים שונים ומעל לכל - חשנו שאנו יכולים להתמודד עם כל משימה.
מעורבות בקהילה של בתי ספר, נמצאה כאחד המאפיינים שתורמים להצלחת בתי ספר, שהישגיהם עולים על המצופה ביחס לנקודת המוצא שלהם, במסגרת פרויקט "תיעוד הצלחות" של אבני ראשה וקרן טראמפ. בניגוד למאפיינים אחרים שנמצאו תורמים להצלחת בתי ספר, שלהם קשר ישיר ללמידת התלמידים, כגון: מכוונות ליחיד (בו דנו בהרחבה בכתבה הקודמת), קהילה מקצועית לומדת, תצפית ומשוב – המעורבות בקהילה אינה בעלת קשר ישיר ללמידה ואף גוזלת זמן לימוד יקר. "זה עשוי להיתפס כאוקסימורון – להשקיע בפעילות חוץ כיתתית כשיש עוד כל כך הרבה מה לעשות בתחומי הכיתה", מספרת הילה ארזי-חטאב, שהובילה את הפרויקט מטעם אבני ראשה.
כיצד אם כך מצליחה המעורבות הקהילתית לתרום להצלחה בית ספרית?
בתי הספר המתועדים נימקו את ההשקעה יוצאת הדופן במעורבות בקהילה ביכולת שהתלמידים רוכשים בעקבות ההתנדבות: התלמידים לומדים לפעול בצורה יעילה ומועילה גם מחוץ לבית הספר ותופסים עצמם כבעלי מסוגלות גם בנושאים שאינם הצטיינות עיונית. בתי ספר אלו, הפועלים בפריפריה הגיאוגרפית ולעיתים גם החברתית של ישראל, מציבים בעשייה החברתית את התלמידים בעמדת חוזק ומסוגלות של תורמים, שלא תמיד הם מורגלים בה. תחושת המסוגלות הנבנית בעבודה הקהילתית מקרינה גם על איכות למידת התלמידים, היא מקדמת את התמודדותם עם אתגרים לימודיים ומובילה אותם להישגים.
מחקרים מראים, שבנוסף לשיפור ההישגים הלימודים, קשריו ההדדיים של בית הספר עם הקהילה חיוניים לחיזוק מעמדו, להעצמת ערכים חברתיים וזהות אזרחית של תלמידי בית הספר.
במסגרת הפרויקט מתועדת ישיבת הכנה להתנדבות תלמידות האולפנה אמי"ת שחר - בית שמש, אצל קשישים עריריים, שאין מי שיבקרם. המורות יחד עם מנהל האולפנה, הרב ערן דאום, דנים בכך שיש לרתום לתוכנית את הנערות שההתנדבות תוכל לתרום להן.
בנוסף להשפעה העקיפה שיש להתנדבות בקהילה על שיפור ההישגים הלימודיים, חלק מבתי הספר המתועדים אף רותמים את ההתנדבות לצורך הלמידה באופן ישיר. לשם כך הם משתמשים בפרקטיקה הנקראת "למידת שירות", שבה תלמידים לומדים ידע עיוני ומיומנויות מתחומים הנלמדים בבית הספר דרך התנסות בשירות קהילתי. לדוגמא, תלמידי בית הספר השש שנתי ברנקו וייס - בית שמש, מעבירים שיעור בפיסיקה לתלמידי יסודי, על ידי שימוש במשחק המסייע ללמוד על שיווי משקל.
עליזה בלוך, שניהלה את בית הספר השש שנתי ברנקו וייס - בית שמש, בעת הפרויקט, מספרת: "כשתלמידים (בוגרים המלמדים בתוכנית כתרומה לקהילה) חוזרים מבית הספר היסודי ואומרים 'אני לא מבין למה הוא לא מצליח, תראי כמה הוא משתדל...' אני אומרת 'אופס, בוא נדבר על זה רגע' וזה מדהים לראות איך הם מסוגלים לעשות רפלקציה על עצמם ולומר – 'מה גם אנחנו נראים ככה בשיעור?'"
בבית הספר הגליל בנצרת, פותחה גישה ללמידה המשלבת עשייה למען הקהילה - למידה מבוססת בעיות, שמטרתה לחנך למעורבות אזרחית פעילה. תלמידי בית ספר זה מגלים בעיה במרחב הציבורי, חוקרים אותה ופועלים לפתרונה. בתהליך הדרגתי, שנמשך שלוש שנים, נחשפים התלמידים לתיאוריות חברתיות ולשיטות מחקר וכך לומדים להתבונן בעין ביקורתית על המרחב העירוני שסביבם. הם יוצאים לשטח, מזהים בעיה, לומדים אותה ומנסחים את התהליך כעבודת חקר ליחידת בגרות, המוצגת בכנס בפני ההורים והקהילה. בסיום התהליך מציעים התלמידים פתרונות לבעיות שמצאו ומייצרים שיתופי פעולה ליישומם בפועל.
מספר מאפיינים נמצאו משותפים לכלל בתי הספר המתועדים:
האם התנדבות יכולה להשפיע על תעסוקה עתידית?
על פי מחקרים המוצגים במאמר "ההתנדבות עובדת! התנדבות ופיתוח מיומנויות המקדמות שילוב בתעסוקה" (עמודים 34-36), נמצא כי שילוב תהליך רפלקטיבי בתכנית ההתנדבות, תורם רבות למודעותם של התלמידים למגוון המיומנויות שצברו. "בתהליך זה, התלמידים זקוקים ליד מכוונת, לאדם שיציב מראה לנגד עיניהם ויסייע להם להתבונן על עצמם".
מחקרים אלו מצאו כי התנדבות בני נוער תורמת להשתלבותם בעתיד בתעסוקה. בהתנדבות, רוכשים הצעירים מיומנויות הרלוונטיות לעולם העבודה, כגון: ידע מעשי בתחומים שונים, שיפור הביטחון העצמי והתקשורת הבין-אישית, לקיחת אחריות, פתרון בעיות, תכנון ארוך טווח, מיומנויות ניהול עצמי ועוד. ההתנדבות מספקת להם הזדמנות לבחון אפשרויות תעסוקה מגוונות ואת מידת התאמתם אליהן. כמו כן, מעסיקים רבים מתייחסים בחיוב לניסיון התנדבותי המופיע בקורות חיים של מועמד פוטנציאלי למשרה ולעיתים אף רואים בו ניסיון תעסוקתי.
יש אומרים שהחתירה להישגים עשויה לגרום לנו לשכוח את העיקר – תפקיד בית הספר ומוריו להנחיל לתלמידים ערכים חשובים ולסייע להם לרכוש מיומנויות שיעזרו להם בחיים האמיתיים. והנה דוגמאות מתועדות להצלחות בית ספריות המוכיחות שיש קשר הדוק בין פעילות ערכית לבין הגעה להישגים גבוהים - מעורבות קהילתית המובילה בתי ספר בעלי תנאי פתיחה מורכבים להצלחה.
הצלחות אלו מלמדות אותנו שאין ספק שהמעורבות הקהילתית תורמת לתחושת המסוגלות של התלמידים ומובילה לשיפור בית ספרי. ניתן להגיע להישגים גבוהים בכל בית ספר, למרות מאפייניו הייחודים, ולא על ידי ויתור על ערכים והסתמכות על תקציבים, אלא על ידי עבודת צוות טובה וחשיבה מחוץ לקופסה.
גם אתם יכולים ללמוד מהצלחות אלו וליישמן!
הצלחות מקומיות מתועדות הן משאב עצום ללמידת בתי ספר. באתר של מכון אבני ראשה, חומרי למידה עבור מנהלים וצוותי הוראה. מי שמעוניין לקדם את בית ספרו להצלחה, מוזמן לעשות זאת על ידי שימוש במאפיינים שנמצאו משותפים לבתי ספר המתועדים, ביניהם, מעורבות בקהילה: סרט וידאו בנושא המעורבות בקהילה המציג דוגמאות מתוך בתי הספר, סדנאות מבוססות וידאו ("מתמחים", "מערכת וערכים", "לימוד גדול או מעשה גדול" ).
כלי פרקטי שיוכל לסייע גם לכם לבסס מעורבות קהילתית של בית ספרכם הינו "שיתוף פעולה בין בית הספר לסביבה": ערכה המציעה מסגרת לשיתוף פעולה של בית הספר עם הסביבה ושאלון אבחון עצמי לזיהוי המטרות והשותפים של בית הספר.
אם אתם רוצים לקרוא על הרקע התיאורטי הנרחב ועל ממצאי פרויקט 'תיעוד ההצלחות' – לחצו כאן למאמר: 'החומרים שמהם עשויה ההצלחה'.
מה דעתכם על התנדבות תלמידים? מהם יתרונותיה ומהם החסרונות? האם יש לה משמעות אמיתית עבור הקהילה? שתפו אותנו בתגובות.
