המתכון להצלחות בית ספריות: מכוונות ליחיד

6574
המתכון להצלחות בית ספריות: מכוונות ליחיד

מה גורם לבתי ספר מסוימים להצליח יותר מאחרים? האם בתי ספר מבוססים בהכרח מצליחים יותר מבתי ספר בעלי משאבי דלים? במשך שנה, תועדו שבעה בתי ספר שאינם ממוקמים באזורים מבוססים, אינם ממיינים, אינם מנשירים, אינם נעזרים בתשלומי הורים ובכל זאת הגיעו להישגים גבוהים. בואו ללמוד מה המאפיינים המשותפים שהובילו אותם להצלחה וכיצד ניתן ליישמם בכל בית ספר. כתבה ראשונה בסדרה.

בעולם אוטופי, כל בתי הספר היו זוכים למשאבים רבים המוקצים לשיפור בית ספרי ולתלמידים הפנויים ללמידה שאינם טרודים בבעיות רגשיות או אישיות. המציאות הנתונה מייצרת תמונה שונה לגמרי ובמקרים רבים מלאכת ההוראה נידונה להתבצע במסגרת משאבים בית ספריים מוגבלים. אך דווקא מתוך הקשיים נולדים פתרונות יצירתיים המובילים בתי ספר להצלחה.

במשך שנה תועדו במסגרת פרויקט "תיעוד הצלחות" של מכון אבני ראשה וקרן טראמפ בתי ספר הפועלים בנסיבות פעולה מורכבות ולמרות זאת הגיעו להצלחה בכל תחומי פעילותם: מהתלמיד ועד למנהל, מרמת הלמידה ועד החיים החברתיים. על אף אותם תנאי פתיחה, תלמידי בתי ספר אלו הגיעו להישגים יוצאי דופן בבגרויות המתמטיקה והמדעים.

בתי הספר שתועדו הנם: קרית חינוך - יפו, בית חינוך - גליל מערבי, תיכון הגליל - נצרת, בית הספר השש שנתי על שם ברנקו וייס - בית שמש, אורט 'צימטבאום' - ערד, בית הספר השתיים עשרה שנתי 'הבפטיסטי'- נצרת, האולפנה אמי"ת שחר - בית שמש.

עבור בתי ספר אלו, התיעוד אפשר התבוננות בפעילות החינוכית וקידום תהליכי למידה בארגון, מתוך שאיפה לשיפור פנימי מתמיד. אולם, האם יש מה ללמוד מסיפור הצלחה למשנהו?

מאפיינים משותפים להצלחה בבתי הספר השונים:

למרות ההבדלים בגודל, במיקום הגיאוגרפי ובגישות הניהול, נמצאו מספר מאפיינים המשותפים לעבודתם של בתי הספר המתועדים. מאפיינים אשר הובילו אותם להצלחה: מכוונות ליחיד, יצירת תמונת עתיד, שפה של הצלחות, תצפית המלווה במשוב, מעורבות בקהילה וקיומה של קהילה מקצועית לומדת. בכתבה זו נתמקד ב"מכוונות ליחיד" ובדרכי יישומה של גישה זו. בכתבות הבאות יוצגו יתר המאפיינים.

 

מכוונות ליחיד - הצבת היחיד במרכז:

בכל בוקר, עליזה בלוך, מנהלת בית הספר השש שנתי בברנקו וייס בבית שמש, עומדת בשער בית הספר ומקבלת את פני תלמידיה באופן אישי. מחווה אנושית זו, המתועדת במסגרת הפרויקט, ממחישה את הגישה הכללית אותה מובילה עליזה בבית הספר – מתן יחס אישי והתמקדות ביחיד.

עליזה בלוך בשער בית הספר. בציור ובמציאות. צויר על ידי סלומון, תלמיד, המופיע בתמונה השמאלית. 

המכוונות ליחיד נועדה לתת מענה לקושי בו נתקלים בתי ספר - הצורך לגשר בין יעדים לימודיים אחידים לבין קבוצה הטרוגנית של תלמידים, בה לכל אחד צרכים שונים. לכל תלמיד מאפיינים המייחדים אותו: סגנון חשיבה מסוים, צרכים לימודיים, חברתיים ורגשיים שונים. בהתאם למאפיינים וצרכים אלו יש לבחור את דרך הלמידה הטובה ביותר עבור כל תלמיד.

מכיוון שהמבנה הקלאסי של בתי הספר נועד לתת מענה לקבוצות גדולות של תלמידים, כיתות ושכבות – ההתמקדות ביחיד הינה לא פשוטה. אם כך, כיצד אפשר להצליח לראות כל תלמיד כיחיד ולספק מענה לצרכיו השונים, בארגון שנועד לספק צרכים קולקטיביים? לשם כך, מנהלי בתי הספר נדרשים להשתמש במשאבים העומדים לרשותם באופן יצירתי. כל בית ספר שתועד בפרויקט, פיתח דרך משלו לפרוץ את מבנה הכיתה ולהתמקד בתלמידים כיחידים.

"מבוגר צריך לנהל מעט ילדים וכל ילד צריך להיות בקשר עם מעט מבוגרים", אומרת עליזה, מנהלת בית הספר השש שנתי ברנקו וייס בבית שמש, בסרטון המתעד אותה. בבית הספר קבוצות לימוד קטנות, מערכת שעות אישית לכל תלמיד, חלוקה פנימית של התלמידים ל-8 בתים, כאשר כל בית מייצג תחום מסוים (כגון: אמנויות, מדעים וכו'). בראשו של כל בית עומד מנהל אוטונומי המנהל אותו כבית ספר קטן.

במכון ברנקו וייס מאמינים שלמידה המותאמת באופן אישי לכל תלמיד תורמת להיווצרותן של חוויות הצלחה בקרב התלמידים. הצלחות אלו מטפחות את תחושת המסוגלות של התלמידים ואת הדימוי העצמי שלהם, ובהתאם עולה המוטיבציה שלהם ללמידה ולעשייה בכל התחומים. בתי הספר המתועדים, סבורים כי מתן מענה לצרכים פרטניים (קוגניטיביים, רגשיים, מורכבויות משפחתיות, מצב חברתי וכדומה) יקדם את איכות הלמידה ואת פניוּת התלמיד ללמידה.

בבית הספר העל יסודי אורט צימטבאום ערד, נעשה שימוש בשיטת "הרמזור" למיפוי של מצב התלמידים. תלמידי בית הספר מחולקים ל-3 קבוצות לפי הישגיהם: תלמידים אדומים – בעלי הישגים נמוכים, תלמידים צהובים – בעלי שני ציונים שלילים לכל היותר ותלמידים ירוקים – ללא ציונים שלילים.  לתלמידים הצהובים והאדומים מוקדשת יותר תשומת לב ומנסים לקדמם דרך המון שיחות אישיות. בית הספר מייחס את השיפור הגדול בהישגיו במאמץ להעלות תלמידים מצבע לצבע.

שיטת הרמזור: בית הספר מייחס את השיפור הגדול בהישגיו במאמץ להעלות תלמידים מצבע לצבע.

באותו בית ספר, מונהג יום ייעוץ 3 פעמים בשנה, בסיומו של כל שליש למידה. זהו יום בו לא מתקיימים שיעורים. ביום הייעוץ כל בית הספר מכוון למטרה אחת – הרצון לקדם כל תלמיד ולהיות מכוונים אליו באופן אישי, ומקדיש לה את כל משאביו. כל תלמיד מדבר עם מחנכו ועם מוריו המקצועיים, שיחה שנוגעת גם בממדים רגשיים וחברתיים אם עולה צורך כזה. מתוך הדיאלוג הזה יוצא התלמיד עם תמונה כוללת של מצבו ועם תוכנית עבודה להמשך.

כפי שניתן לראות בדוגמאות המתועדות בבית הספר העל יסודי אורט צימטבאום ערד, על מנת לתת מענה לצרכיו של כל תלמיד, יש צורך באיסוף נתונים שיטתי, אבחון התלמיד וביצירת מיפוי עומק בהתאם למאפייני הלומד (סגנונות והרגלי למידה, נקודות חוזק וחולשה, גורמים מעכבי למידה ועוד). בהתאם למסקנות המיפוי, ניתן לבנות תוכנית עבודה אישית לכל תלמיד, אשר תתעדכן בהתאם לצרכיו המשתנים. כמו כן, יש להקצות משאבים עבור דרכי הוראה המותאמות לצרכים השונים של התלמידים.

"תנאי בסיסי ליישום גישה זו הוא הפיכתה לציר מרכזי בתרבות העבודה הבית-ספרית", מציין איתן פלדי, כותב המאמר 'השיפור המתמיד ודרכי יישומו בבית הספר', העוסק בעבודת הצוות ובהתמקדות בצורכי התלמיד כפרט.

הצלחות אלו מלמדות אותנו שאין ספק שיחס אישי והתמקדות בכל תלמיד יובילו לשיפור בית ספרי. ניתן להגיע להישגים גבוהים בכל בית ספר, למרות המציאות הנתונה הייחודית לו ולא על ידי תקציבי עתק או ויתור על סטנדרטים, אלא על ידי עבודת צוות טובה, וחשיבה יצירתית מחוץ לקופסה.

 https://vimeo.com/89299713

 

גם אתם יכולים ללמוד מהצלחות אלו וליישמן!

הצלחות מקומיות מתועדות הן משאב עצום ללמידה של בתי ספר. באתר של מכון אבני ראשה, חומרי למידה עבור מנהלים וצוותי הוראה. מי שמעוניין לקדם את בית ספרו להצלחה, מוזמן לעשות זאת על ידי שימוש במאפיינים שנמצאו משותפים לבתי ספר המתועדים, ביניהם: סרטוני וידאו המציגים דוגמאות מתוך בתי הספר, סדנאות מבוססות וידאו וכלים רבים וייחודיים.

 

בנוסף, הנה קישורים לכלים פרקטיים שיוכלו לסייע גם לכם להיות מכוונים יותר לכל תלמידה ותלמיד:

• מעגלי ראו"ת – ראייה אישית ומערכתית להתמקדות בתלמיד. מערך כלים היוצר תפיסה מארגנת להתמקדות בתלמיד בשלושה מעגלים: מעגל פרטני, מעגל צוותי ומעגל בית ספרי.
• מקרה פרט(נ)י- אבחון ארגוני מנקודת מבט פרטנית. כלי זה מציע אבחון של מנגנוני ההתמקדות ביחיד בבית הספר, כדי ללמוד אילו מערכות ואילו גורמים משתפים פעולה כך שכל תלמיד יקבל מענה מהיר ומותאם לצרכיו.
" צא ולמד" – התנהלות השעות הפרטניות. כלי להתבוננות וליצירת תמונת מצב של התנהגויות ופרקטיקות בית ספריות. מתווה "התנהלות השעות הפרטניות" נועד לבחון את אופן ניצול השעות הפרטניות להוראה ממוקדת בפרט.

 

אם אתם רוצים לקרוא על הרקע התיאורטי הנרחב ועל ממצאי פרויקט 'תיעוד ההצלחות' –לחצו כאן למאמר: 'החומרים שמהם עשויה ההצלחה'.  

 

לקריאה נוספת -

 

כיצד אתם מתמקדים באופן פרטי בכל תלמיד? האם יש לכם רעיונות יצירתיים, המלצות בנושא? נשמח לשמוע מחשבותיכם, שתפו אותנו בתגובות.

 

הדפסת סיפור זה
יסמין שרייר עוזרי

עורכת ויוצרת תוכן, תסריטאית ובמאית.