לקדם מצוינות
בכל פעם שמתפרסמות תוצאותיהם של מבחני השוואה בין לאומיים, עולים בשיח הציבורי נושאים כמו גודל הכיתה, אלימות בבית הספר ושכר המורים כגורמים לתוצאות העגומות. ולמרות שנושאים אלו חשובים ביותר, אחד הגורמים הקריטיים לתוצאותיה של מערכת החינוך הישראלית כמעט תמיד נשכח מהשיח: תכניות הכשרת המורים.
הגיע הזמן לדבר עליהן.
מחקרים מראים כי ישנה חשיבות רבה לאיכותן של תכניות הכשרת המורים, וכי להן השפעה ברורה על איכות ההוראה, בעיקר בשנים הראשונות בתפקיד. עובדה זו לא צריכה להפתיע אף אחד: דמיינו לכם שהייתם נכנסים לניתוח לב פתוח עם מנתח שלא עבר הכשרה ראויה, או שהיו מנסים למכור לכם דירה בבניין שתכנן אדריכל שמעולם לא תכנן ובנה בניין לפני כן, או שהייתם מתבקשים להקשיב לעצה משפטית מעורך דין שמעיד שהכשרתו הייתה קצרה וחובבנית. הוראה היא מקצוע מורכב לא פחות ואף יותר מכל אלו והכנה נאותה לתפקיד היא הכרחית.
למרבה הצער, סקירות מקיפות שנערכו על מצב תכניות ההכשרה בארצות הברית הצביעו על בעיות חמורות שביסודן ניתוק מטריד בין מרכיבי התפקיד לתוכן ההכשרה. מחקרים שונים מצאו מחסור בתכנים רלוונטיים, איכות ירודה וסטנדרט קבלה נמוך. חוקרים הצביעו בפרט על ההכנה הלוקה של מורים ללמד בבתי ספר בשכונות עוני ומצוקה. גם בישראל, הממצאים הללו צריכים להטריד את מי שדואג ממצב החינוך ומתוצאות התלמידים. גם כאן, תכניות הכשרה רבות מציעות למורים לעתיד תכנים מיושנים ולא רלוונטיים למקצוע העתידי שלהם. בנוסף, בשנים האחרונות קמו תכניות רבות המציעות כניסה מהירה לתפקיד ההוראה. תוכניות אלו הנן אולי יעילות בגיוס כישרונות למקצוע, אך בה בעת הן עלולות לפגוע במקצוע ומציבות רף כניסה שלדעתי לא היה עובר בשום מקצוע אחר, שכן הוראה צריך ללמוד, ומי שלא למד את המקצוע, לא באמת יעשה אותו כמו שצריך.
מה עושה מורה?
הרבה אנשים אוהבים להשתמש בביטוי ״מורה הוא קודם כל מחנך״. נדמה לי כי בשימוש בביטוי זה הם מתכוונים לכך שמורים למתמטיקה למשל, עושים הרבה יותר מרק ללמד מתמטיקה. התפקיד שלהם רחב יותר, עמוק יותר ומורכב יותר מהתואר ״מורה למתמטיקה״.
ניקח כדוגמא סטודנטית להוראת מתמטיקה בשם דנה. עם סיום תכנית הכשרה, מגיעה דנה ללמד בבית ספר בשכונת מצוקה ומתחילה את שנתה הראשונה בתפקיד. דנה, שבתכנית ההכשרה למדה בעיקר איך ללמד מערכת משוואות או חפיפת משולשים, תגלה במהרה שהיא אכן לא רק מורה למתמטיקה, אלא הרבה יותר מכך. למשל, דנה היא זו שתצטרך לחשוב כיצד לדאוג לכך שתלמידיה יגיעו לכיתה, בזמן שרבים כלל לא מגיעים לבית הספר. האם היא הוכשרה לכך? היא זו שתצטרך לדאוג לרמת הריכוז והקשב של התלמידים. האם לכך היא הוכשרה? היא זו שתצטרך להחזיר למסלול תלמידים שסוחבים על גבם קשיים ולעתים אפילו טראומה שהם מביאים איתם אל מחוץ לכותלי בית הספר. האם היא הוכשרה לכך? היא זו שתצטרך לדאוג לאותו ילד שקיבל מכות אתמול בערב ברחוב, ועכשיו מפחד להגיע לבית הספר. האם היא הוכשרה לכך? די במהרה (כנראה עניין של דקות) תגלה דנה שיש עולם שלם של משימות שאף אחד לא הכין אותה אליו, ואם היא לא תדע איך לנווט בו, תלמידיה לא באמת ילמדו חפיפת משולשים, בטח שלא אלו שצריכים אותה יותר מכולם, אלו שלא יוכלו ללמוד זאת בבית.
בהעדר הכשרה איכותית, מורים מוכשרים מנסים לגשר על הפערים בעצמם ומלמדים את עצמם את יסודות התפקיד שנעלמו מההכשרה תוך כדי העבודה. לכן נראה מורים רבים מגיעים לאיכות ההוראה האמתית שלהם בשנתם השלישית או הרביעית בתפקיד. אך בדרך מורים רבים שהופתעו מהמאמץ ומדרישות התפקיד האמתיות נשחקים ועוזבים את המקצוע. אפשר בהחלט להניח שרבים מהם היו נשארים בהוראה שנים רבות, אם היו באים מוכנים יותר, ותלמידים רבים יותר היו זוכים ללמוד אצל מורים מנוסים ואפקטיביים. כמה תלמידים היינו מצליחים להציל אם דנה הייתה מגיעה ערוכה ומוכנה למה שמצפה לה ביומה הראשון? איזה שיפור היינו מביאים למערכת אם היינו מצליחים סוף סוף להגדיר במילים את מה שנמצא מאחורי הביטוי ״קודם כל מחנך״, להגדיר את המשימות שהמורים יצטרכו למלא כחלק מהשליחות הזו, ואז להכין, לתמוך ולהעריך את המורים קודם כל על משימות אלו? השיפור הזה אפשרי ועלינו לדרוש אותו מתכניות ההוראה.
מורה הוא מורה הוא מורה. בין אם זה מתמטיקה, היסטוריה, אומנות או אזרחות, הוראה היא מקצוע הדורש יכולת הקניית תכנים, מיומנויות וערכים לקבוצה רב גונית של ילדים. זהו מקצוע הדורש תחכום רב ויבוצע בהצלחה רק על ידי האנשים הטובים ביותר, שהוכשרו הכשרה דקדקנית. כל מי שעמד מול כיתה יעיד על הקושי והאתגר הרב בלנסות ולהגיע אל כל תלמיד ותלמיד, לסגור פערים בין התלמידים ולהביא את הכיתה כולה להישגים. חייבת להיות דרך טובה יותר להכין את המורים לעתיד לאתגרים האלו. בכדי לשפר את מערכת הכשרת המורים בישראל על המערכת כולה להתגייס ולנקוט בצעדים משמעותיים לשיפור, הנה המרכזיים שבהם:
5 צעדים משמעותיים לשיפור הכשרת המורים בישראל
1. הגדרת המטרה: הכשרת מורים אינה יכולה להיות רק אסופה של קורסים ונקודות זכות המתקבצים לכדי דיפלומה, היא מאמץ מרוכז סביב מטרה ברורה: להכין את המורה לתפקידו המאתגר. יש להגדיר את המטרה הזו ולוודא שכל שעה בהכנת המורים מנוצלת למענה.
2. עבודה משותפת עם בתי הספר: תכניות ההכשרה הטובות ביותר הן אלו הפועלות בשיתוף פעולה עם המוסדות אליהן הן שולחות מורים, לומדות את הצרכים המיוחדים של כל בית ספר, צורכות משוב מתמיד וגמישות מספיק בשביל לבצע שינויים המיטיבים עם ״הלקוחות״ שלהם – בתי הספר. רק על ידי שיתוף פעולה עם בתי הספר תוכלנה תכניות ההכשרה להבטיח כי הן מותאמות לתמורות המקצועיות, הפדגוגיות, הטכנולוגיות והחברתיות, המשפיעות ומשנות מדי יום את מקצוע ההוראה.
3. התמחות משמעותית: העבודה עם בתי הספר חייבת לכלול גם התמחות משמעותית כמורים בכיתה כמרכיב בתוך תכנית ההכשרה עצמה (רזידנסי) ולא במנותק ממנה. מורים רבים מעידים כי התמחות היא ההכנה החשובה ביותר למקצוע ומחקרים מאשרים כי יש להתמחות חשיבות רבה להצלחתם של הבוגרים. שוב, גם כאן חשוב שההתמחות לא תתרכז בצבירת שעות ללא מטרה מוגדרת. התמחות מוצלחת תהיה כזו שתדמה את מאפייני תפקיד המורה בוגר תוכנית ההכשרה ככל האפשר, בפרט במאפייני בית הספר, המקצוע ואוכלוסיית התלמידים, וכמובן תכלול משוב רציף.
4. שימוש בנתונים: על משרד החינוך לבנות מערכת נתונים שתייצר משוב מתמיד לתכניות ההוראה בהתאם לתוצאות של בוגריהם. בין היתר, על משרד החינוך להעניק לתכניות מידע על איכות ההוראה של הבוגרים בשנותיהם הראשונות בכיתה (על ידי יצירת מערכת הערכת מורים אמינה), על כמות השנים שהבוגרים נשארים במערכת, מספר הבוגרים שמלמדים בבתי ספר מוחלשים ועוד. שימוש בסקרים לבוגרי התכניות בהם ניתן להעיד על רמת המוכנות שהם הגיעו אתה לכיתה ייתן רמה נוספת של מידע חשוב לתכניות.
5. חיזוק הרגולציה: בניית מערכת נתונים אמינה תאפשר למשרד החינוך לדרג ולפרסם את התוצאות של התכניות השונות וחשוב מכך, לוודא שהן נוקטות בצעדים לשיפור. תכניות שבאופן מתמיד מכשירות מורים שלא עומדים בציפיות או שעוזבים את המערכת מהר, יצטרכו להשתפר או יסגרו. סינגפור, אחת המדינות עם התוצאות הגבוהות בעולם בחינוך, בחרה במערכת של תכנית הכשרת מורים לאומית אחת בלבד, בה מושקעים משאבים ציבוריים רבים ומשרד החינוך מפקח על איכות התכנים.
אז כמו שלא הייתם נכנסים לניתוח לב פתוח עם רופא שלא הוכשר כהלכה, המציאות בה ילדים לומדים בכיתות עם מורים שעברו הכשרה בינונית עד גרועה במקרה הטוב, או לעתים אף ללא הכשרה כלל, לא צריכה להיות מקובלת. נדרשת רפורמה כללית בהכשרת המורים, וקביעת סטנדרט ברור של תכנים נדרשים לתכניות אלו, כזה שיהיה רלוונטי למציאות העכשווית של מקצוע ההוראה ולדרישות התפקיד האמתיות. רפורמה שתשאב מניסיונות מוצלחים שנעשו ברחבי העולם, בין אם זה בארצות הברית, פינלנד, סינגפור ומקומות נוספים ותוביל לשיפור מיידי.
לקריאה נוספת - כתבה מתוך המגזין The Atlantic על כישלונם של בתי הספר לחינוך בהכשרתם של מורים לתלמידים בעלי מוגבלויות.
